רוב המנכ"לים שאני מאמן, כשאני פוגש אותם לראשונה, עובדים 14 שעות ביום. אם יש להם בן/בת זוג וילדים, הם מבלים איתם עוד כמה שעות. בשאר הזמן הם ישנים, אבל אף פעם לא מספיק.
המחיר הברור של סגנון החיים הזה הוא שהוא לא משאיר כמעט זמן למוח 'להתכבות' ולהשתקם.
המחיר הלא ברור הוא שהמוח לא יצירתי באופן מלא (או בכלל) כשאין לו זמן להיות נקי מהסחות דעת.
כל המנכ"לים צריכים מנוחה מנטלית. וכולם צריכים להיות יצירתיים כדי לדמיין (ולתעד) את עתיד המוצר או השירות שלהם.
אז איך משיגים מנוחה מנטלית והופכים ליצירתיים כשעובדים 14 שעות ביום?
התשובה היא: מצאו דרכים להשתעמם. בדרכים קטנות ובדרכים גדולות.
תן לי להסביר:
אנחנו נמצאים באופן טבעי במצב משקם ויצירתי עד שאנחנו מכניסים הסחות דעת. והחיים המודרניים הם לא שום דבר אחר מלבד הסחות דעת, בין אם בעבודה ובין אם בהנאה. בעבודה: תגובה להודעות, ישיבות וכו'. בהנאה: צפייה בווידאו או פוסטים במדיה חברתית. הכל נותן לנו מנות קטנות של אדרנלין, שמרגישות טוב לרגע. אבל הן גם שמות את המוח שלנו במצב כוננות (אמיגדלה) כדי לראות מה יבוא אחר כך, ללא יכולת למחשבה יצירתית. והאדרנלין הקבוע לא מאפשר למוח שלנו לנוח ולהשתקם.
כשאנחנו מסירים את ההסחות האלו, אנחנו בהתחלה מרגישים משועממים (לחלק מהאנשים התחושה הזו כמעט בלתי נסבלת). אבל אם אנחנו מאפשרים לעצמנו לשבת עם המצב הזה ופשוט לתת לו להיות, בסופו של דבר נתחיל להרגיש תחושה של רגיעה מנטלית. ואז המחשבות היצירתיות שלנו יתחילו לזרום.
כדי להשיג את המצב הזה, אנחנו באמת צריכים לחוות אפס הסחות דעת. זה אומר לכבות את כל המקורות: רשתות חברתיות, מייל, סלאק, ווטסאפ וכו'.
אתם יכולים לעשות את זה לכמה דקות (כשאתם הולכים לשירותים), 30-60 דקות (בזמן ארוחה), יומיים (בסופ"ש), או שבוע.
כל אלו בעלי ערך. המפתח הוא להרשות לעצמכם להשתעמם. בהתחלה לא תהנו מזה. אתם מכורים פיזית להסחת הדעת ולאדרנלין. תנו לעצמכם זמן להיגמל. בצד השני תמצאו שיקום ויצירתיות.
חזרה לתוכן העניינים | בחזרה לאתר