היא דואגת לנו מול ה-AI – פופקורן 423 עם ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
מה יקרה כשמישהו יבוא לעבודה עם משקפיים חכמים, אחרי שהתקין את אפליקציית ״להפשיט את הקולגה שלך״? מי יהיה התאום הדיגיטלי שלך שאולי ימשיך לעבוד בחברה שאת כבר התפטרת ממנה? ואיך אפשר לטפל בכל הפרצות החדשות שה-AI מביא לעולם העבודה, כשהכל זז כל כך מהר?
לד״ר תהילה שוורץ יש הרבה על הראש. היא מנסה להבין איך הכנסת AI לארגונים שלנו חושפים אותנו, העובדים והמנהלות שם, להמון פרצות חדשות. דיברנו על תרחישים שהפכו לריאליים לאחרונה, איך אוספים עלינו המון דאטה, ואיך אפשר להשתמש בו – לא רק לטובתנו – ובעיקר על איך היא ואחרים מנסים לטפל בעניין הזה, כשברור שתהליכים הרגולציה הסטנדרטיים פשוט איטיים מדי…
תהילה היא מומחית למשפט, תקשורת וטכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה ועומדת בראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע. עם דוקטורט במשפטים מהעברית, ופוסט דוק בהרווארד, כתבה את הספר "אדם מכונה ומדינה", הקוד האתי של תאגיד השידור כאן ושל העיתון גלובס, וכותבת טור בנושאי טכנולוגיה ורגולציה בדה מרקר.
מנהלות HR?
בואו ניפגש
לקורס החדש שלי –
הצעד הבא שלי – קורס התפתחות בעבודה
לינקים
א.נשים מנהלים א.נשים באמצעות מכונות
מנותני החסות לפרק –
ביטוח מקיף | הפניקס
"`html
תמליל הפרק (ערוך)
ברוכים הבאים לפופקורן, הפודקסט שעוסק בהסתגלות לעולם החדש. אני ליאור פרנקל ולי נמאס מהפתיחה של הפופקורן, אז אני אפסיק לעשות אותו בצורה הרשמית שלו. אה, כמו שאתם יודעים, כל שבוע באים לפה אנשים ונשים מאוד מעניינות, מסקרנות, חכמות שבאות ללמד אותי ואם אתם מקשיבים אז גם אתכם על הסתגלות לעולם החדש והמוזר שלנו. אה, רגע לפני שמתחילים, אני רוצה קודם כל להגיד תודה לגוגל פור סטארטאפס שמארחים אותנו כאן, זה הבית של הסטארטאפים בישראל, תחפשו אותם בגוגל אם אתם פותחים סטארט-אפ או אתם לקראת, יש להם אירועים ומנטורינג וקהילה תומכת וכולי. ואני גם אכה על חטא כי הרבה מאוד פרקים אני שוכח להגיד להם תודה אז תודה לכם שבע פעמים אה גוגל. וגם אני רוצה לספר לכם על קורס ללא עלות שהקלטתי במיוחד לצוותי HR. לפני איזה שנה ביקשה ממני סמנכ"לית HR באיזה חברת סייבר, לבוא לדבר עם הצוות שלה על הקשר בין היוזמות והפרויקטים שלהם לבין השפה שהביזנס, החבר'ה בהנהלה מדברים. למה? כדי שהם יקבלו יותר תמיכה, משאבים, תקציבים מההנהלה הגבוהה.
הרבה פעמים החברה שם מעקמים עין, כאילו למה אתם עושות את זה או את זה או את זה, למה זה כזה חשוב. אה הסדנה הייתה מעולה. לפני חודש נזכרתי בה כי עוד מישהי ביקשה ממני משהו דומה, אז הפכתי את זה לסדנה מוקלטת שאתם יכולים לעשות לבד או עם הצוות שלכם. יש לינק בתיאור הפרק, מוזמנות, מוזמנים, זה חינם, 40 דקות עד שעה, תסגרו לעצמכם חדר, אה תצאו משם עם מפת ערך ועם כמה דברים שמאוד מאוד יעזרו לכם לדבר את השפה של הביזנס על כל הדברים הנהדרים שאתם כבר עושים היום, נדבר על העתיד שכבר כאן. נמאס לי כבר להגיד את זה שהעתיד כבר כאן.
אז אולי נפסיק לקרוא לזה העתיד, אלא העוב. אולי נקרא לו ההווה. ההווה שכבר כאן. אה, מה קורה כשאנשים מנהלים אנשים באמצעות מכונות, איך נראה עולם שבו כולנו עם משקפיים חכמים, מה יקרה כשמישהו יבוא לעבודה ויגיד שהוריד אפליקציה של אנדרס יור קוליג אה למשקפיים שלו, אני מקווה שלא נדבר על זה, כאילו שלא נתמודד עם זה, נגלה איך כותבים קוד אתי לעידן שבו AI מסתובב לנו בין האצבעות. למה רוב האנשים ידברים על AI בסיסמאות בלי להבין מה באמת משתנה פה? אה כי AI לא רק כותב לנו דברים ועושה לנו תמונות מגניבות ומאמצת לנו כל מיני תהליכים, יש גם מחיר לכל הדברים שהוא עושה ככה. אמ לשם כך הבאתי את דוקטור תהילה שוורץ אלשוויר שאנחנו הכרנו לא מזמן בכנס מדהים שהיא ערכה והרשתה לי או הזמינה אותי לדבר שם. אה מומחית למשפט, תקשורת, טכנולוגיה, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה, בראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע. תהילה עשתה דוקטורט במשפטים מהאוניברסיטה העברית, פוסט דוקטורט בהרווארד, שם גם אה הייתה חוקרת אורחת שלוש שנים. היא כתבה את הספר אדם מכונה ומדינה, הספר הראשון בעברית בנושא מדיניות בינה מלאכותית, כתבה את הקוד האתי של תאגיד השידור כאן ושל העיתון גלובס.
וכותבת טור בנושא טכנולוגיה ורגולציה בדמרקר ופרט חמוד נוסף זה כששיש לה זמן היא מלמדת במומבאי אה כל מיני אנשים אה נחמדים ומוכשרים אה והודים. אה, בואי ניתן למוזיקת המקום שלה ונתחיל בעוד שנייה.
אז אני פוסט דוקטורנטית צעירה חרדה טריה בבוסטון המעטירה. אממ, ואני מקבלת הזמנה לבוא לתת סמינר, אה, באיזה פורום נורא נורא מכובד, אתה מבין איזה פרפרים היו לי ב בטן? ואז אומרים לי, אה, מי שבעצם יהיה המגיב לדברים שלי זה אחד מגודלי המשפטנים בארצות הברית היום, פרופסור אלן דרשוביץ, בטח כולם שמעו עליו מי שלא שמע שיחפש בגוגל. אממ, ואנחנו אה יושבים ואני מתכוננת כמו שלא התכוננתי בחיים, ומעבירה את ההרצאה הזאת והוא עונה לי מאוד מאוד מאוד יפה ואחר כך בא ואומר לי, תקשיבי הרשמת אותי, אני רוצה שנייה בקשר. אה אני חוזרת הביתה ואומרת לה עצמי, עכשיו הזמן לכתוב את המייל, תודה ואשמח להמשיך את הקשר, כמו שלימדו אותנו בכל הסדנאות. כן. כן. אה, ואני יושבת ואני כותבת, הימים הם הימים הראשונים של השימוש בג'ימייל, אממ, ואני לא יודעת אם אתם זוכרים אבל ממש כמו היום, אחד הפיצ'רים הראשונים שהוא נתן זה אוטוקורקט. ואני כותבת dear professor Derchowich תודה תודה תודה, נה נה נה, להתראות תהילה.
ואני שולחת והלב שלי קצת הולם ואז חמש דקות אחר כך אני אומרת, אולי אני אקרא את זה שוב? ואני קוראת ואני רואה שהאוטוקורקט החליף את השם דרשוביץ בשם dishwater, dishwater זה המים של השטיפת כלים, כן? אני אומרת אוי, כתבתי למשפטן הגדול בארצות הברית, שלום שטיפת כלים? מים מלוכלכים. Oh my god. ו חשבתי שתגידי שהוא תיקן אותך לדיר פרופסור אושוויץ. לא לא לא, אז הוא אז דישווטר זה היה, ותחשוב זה גם דומה, כאילו אמ ואני לא יודעת את נפשי, אני כותבת מיד מייל, אה אני נורא נורא מתנצלת, זה האוטוקורקט התכווצת של גוגל. זה האוטוקורקט ובאמת אני אני חושבת שהלמות לב האלה בלידות שלי לא היו. וואו ו אממ אה לשבחו של האיש יאמר שלא לקח חמש דקות הוא חזר הוא אמר הכל בסדר, זה טעות שכבר נתקלתי בה. וואלה אה אז כנראה שהאוטוקורקט לא עבד רק אצלי אה והוא מאוד הרגיע אותי וחשבתי לעצמי שתי מחשבות, אחת אממ
כל הכבוד לו, הוא היה יכול או לא להשאיר את זה לפחות שעה ולתת לי להתבשל במיצים, ברור. סתם כדי להתעלל בה. והדבר השני זה ש זה לא כל הכבוד זה פשוט אומר איזה סוג אדם הוא. כן. והדבר השני זה שאנחנו נמצאים על היום ככל שהמערכות הופכות להיות יותר אוטומטיות בעולם שכולו אוטוקורקט אחד ענק, נכון? כל הזמן המכונות כותבות בשבילנו, הם עושות בשבילנו ואז אנחנו מוצאים את עצמנו שולחים מסמכים שכתוב בהם הנה זה בסיגנון שככה וככה או עם המקפים הארוכים ושולחים לנו בחזרה ואומרים זה בכלל המכונה שלכם המציאה, נכון? ואז נורא מתביישים, אבל העולם הזה של אוטוקורקט פתאום אמרתי לעצמי אה, אנחנו צריכים להסתכל עליו. כן כן. את יודעת, הייתי יכולה לחשוב שדווקא בני אדם ישמחו שיהיה להם איזה אוטוקורקט ככה לעצמם. אין שאלה, זה הופך אותנו לסופר אנשים, זה לא סתם שמיקרוסופט קוראת לזה קופיילוט, כן? כן. אני אף פעם לא יצא לי להיות טייסת ועוד שיהיה לי ידי טייס משנה, תחשוב כמה סקסי זה נשמע. כן אממ יש בזה הרבה מאוד כוח בכלים האלה, אני יכולה לומר כמי שאני משתמשת בהם באמת מראשיתם. אממ, ואני כל הזמן משתמשת בכלים חדשים ואני סקרנית לגבי זה, אני עסוקה עכשיו למשל בכלי של חברת היי ג'ן שיוצר תאומים דיגיטליים, אולי נדבר על זה אחר כך אבל. כן לא בואי נדבר על זה עכשיו. מה זה תאום דיגיטלי כי גיליתי אתמול שזה לא עדיין בשפה ואנשים לא מכירים עדיין את הביטוי אז בוא נדבר על זה כי זה נוגע ישר בכל הנושאים שרצינו לדבר עליהם. נכון. מה זה הדיגיטל טווין?
אז תאום דיגיטלי ברמה המאוד מאוד פשוטה שלו זה לקחת איזשהו חפץ ולחקות אותו. תדמיין נגיד תחנת רוח, בסדר? אני רוצה לדעת אם איזה סוגים של רוח איך היא תסתובב וכל זה אז אני עושה סימולציה, כן? זה מה שאפשר היה לעשות בתאומים דיגיטליים פיזיים, אבל תחשבו היום שאנחנו נמצאים בעולם שבו מערכות יודעות כבר לג'נרט את הפרצופים שלנו ולעשות מהם סרטונים, הם יודעות לעשות קלונינג לקול שלנו והם גם יודעות לייצר בעצמם הרבה מאוד ידע על סמך נקודות דאטה זאת אומרת ולדעת לייצר את הסגנון דיבור או או התנהגות שלנו. בדיוק לזה אני קוראת על סמך נקודות דאטה. הם יודעות להגיד באיזה קצב אני מגיבה למיילים, מה הסנטימנט שלי, איך אני עונה, מה אני עושה עם המידע שיש ברשותי. עכשיו אם למכונה כזאת יש גם גישה לכל הידע הארגוני על אודותיי זאת אומרת שמחר אם אתה בארצות הברית ואני בארץ והשעה היא 12:30 בלילה ונורא חשוב לך לדעת האם בהתקשרות שהייתה עם הלקוח לפני שנתיים וחצי, הליד הזה שנתת מה התקדם עם זה, אבל אני ישנה אז מה תעשה? אפשרות אחת זה לתת לך גישה למייל שלי, אפשרות שנייה זה לתת לך גישה לתאומה הדיגיטלית שלי שאז היא תסנן, היא תדע בעצם לענות מה שאני הייתי עונה לך כן כן. לפעמים להסתיר מידע, לפעמים לגלות את המידע. אממ ואז אני שואלת את עצמי אם אנחנו מתקרבים לעולם עבודה שבו כשאני מתקבלת לעבודה אז אומרים לי שלום תהילה התקבלת, אבל יחד איתך מגיעה התאומה הדיגיטלית שלך אה מה אתה עושה שתהיה זמינה 24/7 או שתהיה זמינה 24/7 שאני עובדת שאני בפגישה, אם את בפגישה אז היא יכולה לענות בינתיים לכל השאר. בדיוק, אז אחד היא תהיה זמינה, אבל אולי נוכל לעשות את הדברים יותר מעניינים. למשל אנחנו מתכוונים אנחנו ה-HR, מתכוונים לעשות מולה את הסימולציות שכר שאנחנו רוצים לעשות מולך ולדעת איפה נקודות התורפה ורק אז נגיע אלייך. וואו אוקיי טוב את זה לא יגידו לנו אבל לא לא אבל או למשל להגיד היא תשב כבר בישיבות הבורד במקומך, אתה צריך לרוץ לאיזה מקום, זה כבר לא לענות על מה שיש במייל זה באמת ליצור חשיבה אסטרטגית. כן. כן. אז רגע אני אוכל רגע אני אוכל גם לצאת יותר מוקדם הביתה נכון? חד משמעית, לא תצטרך לצאת מהמיטה בבוקר שלא לומר לחזור. אוקיי. אז יש פה משהו שבעיניי הוא מאוד מאוד חזק כי אנחנו מאוד אוהבים לדבר אני אקבל משכורת כפולה? או אממ אני שואלת את זה בצורה קצת אחרת, אני שואלת באיזה בית קברות יקברו את התאום הדיגיטלי שלך כשעזוב את החברה. אממ אבל אני חושבת שיש פה עניין מאוד משמעותי והוא אמ שאנחנו אוהבים לדבר על רפליקות ועל אוואטרים נכון? רגע רגע, אני רק רוצה לפני שממשיכים לכל האנשים ששמעו את מה שסיפרת עכשיו ואמרו וואי עוד פעם מדברים על חזון אוטופי. למי שלא בעניינים, התחילו לייצר בארגונים מאוד מאוד ספציפיים כבר תאומים דיגיטליים והתחילו לעבוד איתם. את לא מדברת פה על אוטופיה, את מדברת פה על משהו קיים, נכון שזה עוד לא עובד כרגע בוידאו, אבל זה כן עובד, יש תאומים דיגיטליים כבר זה אני שמעתי אתמול ש זה עובד מעולה בוידאו. היי ג'ן עושה את הדבר הזה בדיוק, זה עובד לפעמים ברמה כזאת בדיוק שאי אפשר כמעט להבדיל. נכון זה רק לאחרונה הם הצליחו לעשות אני זאת אומרת אני רק רוצה להגיד, זה כבר פועל בחלק מהמקומות בעולם. זה התחיל. אני לא עתידנית, אני הווהנית. לא מתעסקת עם דברים שיהיו ב-2040 זה לא מעניין אותי. למה? כי אני באה מעולם של פאבליק פוליסי, אני צריכה כללים עכשיו, בסדר? לא מעניין אותי מה היו הכללים ב-2040, אני צריכה עכשיו לחשוב מה עושים. ולכן כל מה שאני מדברת עליו הוא דברים שקיימים בשוק אממ ושאנחנו מדברים עכשיו על ההתקדמות האקספוננציאלית של כל הדברים. ב-2027 הבינה המלאכותית כבר מובילה, היא לא קופיילוט, נכון? היא כבר הופכת להיות המובילה. אנחנו מדברים על איי ג'נטים נכון? סוכנים שיעשו בשבילנו דברים. הגביע הקדוש של כל ההתפתחות הטכנולוגית שראינו עד היום, היכולות הג'נרוט של הפרצופים ושל הקול וההבנה מאוד עמוקה של ההיסטוריה שלי ולפי זה היכולת להסיק עליי מסקנות ועולם העבודה מבוסס האיי ג'נטים, כל זה ביחד מוביל לכך שבעצם לכל עובד יהיה תאום דיגיטלי. עכשיו אם מיום העבודה הראשון את תשאר במיטה, התאום הדיגיטלי לא יודע לעשות כלום כי הוא לא יודע מי זה ליאור. כל הרעיון של תאום דיגיטלי זה שבן אדם נמצא בשוק העבודה, יוצר כל הזמן אבל התאום לומד. כן ואז זה מעורר שאלות של זכויות עובדים, ושל כוח של מעסיקים מול עובדים ושל זהות הרבה פעמים. כן. זה קצת מה שמחבר אותי. זאת אומרת מה מותר להם ומה לא מותר להם לעשות עם התאום הדיגיטלי. נכון את אמרת באיזה בית קברות הוא ייקבר? אני דווקא, למה שהוא ייקבר בבית קברות דיגיטלי? שימשיכו לשלם לתאום הדיגיטלי שלי קצת כסף כל חודש, אני אקבל עוד משכורת משם תוך כדי שאני הולך לעבוד במקום עבודה חדש וגם שם יצרו לי תאום דיגיטלי. ותוך 10 שנים אני אוכל לקבל 14,000 משכורות. בדיוק וזה בעצם מוביל אותנו לשאלה הזאת שאני כל הזמן שואלת את עצמי מה חדש? איפה הערעור? אנחנו כל הזמן מדברים על זה העולם בהפרעה, העולם בהפרעה, מה ההפרעה? בואו תסבירו לי איך ממשיגים מחדש את מה שקורה בעולם העבודה. עכשיו, כשהייתה קורונה, דיברנו על עולם עבודה היברידי כי אמרנו זה הופך להיות נזיל מאיפה אתה עובד נכון? מהבית, מהמשרד, מבית קפה, מהווי וורק או מהמטהוורס, בסדר? זה סוג ראשון של היברידיות אבל עכשיו השאלה שאתה צריך לשאול את עצמך זה מי זה עובד? כן כן. זה העובד האנושי אתה ואני? זה הסופר וורקר שדיברנו עליו קודם שיש לו קופיילוט יחד איתו? זה האיי ג'נט? זה התאום הדיגיטלי? אמ זה הרובוט האומנואיד שהושיבו פה לצידי? זאת המערכת התבונית שאמורה לייעץ לי כל הזמן והיא הכי חכמה, זה הקוסם שייצר יצריך לנהל עבורינו את הישיבות ולהגיד אוי, החדר מאוד ישנוני, אין יצירתיות, ההוא עשה מונופוליזציה של הזמן. אתה מתכוון זה תרגיל ככה ל הזה, להעיר את כולם. כן. ההוא עושה מונופוליזציה לזמן, ההוא נורא דפנסיבי, בואו ננסה להפעיל את תורת הכובעים של דה בון דה בון, הדברים שאנשי HR אוהבים דבנו? אממ תחשבו על כל ההזדמנויות האלה, בסדר? איי ג'נט הוא לא רק זה שיכתוב בשבילי קוד או שיעשה בשבילי קניות בסופר. בסוף אנחנו מדברים על יצורים מאוד תבוניים, הם לא אנושיים אבל הם מאוד תבוניים והם יצטרכו לעבוד כתף אל כתף איתנו במקומות העבודה. אז דיברנו על זה שזה מאוד נזיל מאיפה עובדים, אבל זה מאוד נזיל כן. גם מי מי זה עובד. אז עכשיו רגע, תכף תכף נגיע לזה, עכשיו אני רגע רוצה לצאת החוצה כדי להיכנס בחזרה פנימה ולשאול על מקומך תהילה בעולם, כי אני זוכר שיצא חוק על איסור ספאם ב-SMS ואני זוכר את עצמי מתפוצץ מצחוק שיצא חוק על האיסור ספאם ב-SMS בדיוק כשכולם כבר עברו לווצאפ ולאף אחד לא היה אכפת ב-SMS ואף אחד כבר כל ה-SMS-ים של כולם היו גם ככה ספאם, אף אחד לא משתמש ב-SMS חוץ מהקוד של ה-2 factor authentication.
זה כל הזמן איך אנחנו ואיך אנחנו דואגים בעולם שזז עכשיו לא בנסיעה של 60 קמ"ש אלא ב-600 קמ"ש או ב בכלל בתאוצה, לא במהירות גבוהה, אלא בתאוצה שנצליח רגע לל מי מספיק אכפת כדי שיהיה עם זה משהו. כי למה שהמעסיקים לא יספיקו לעשות לכולם את התאומים הדיגיטליים וגם להחתים את כולם בלי שהם שמים לב על חוזה שמרשה להם להשיג את התאום הדיגיטלי שלהם עד סוף הימים ורק אז יגיע החוק שמעכשיו אסור ולא יודע מה, בעוד חמש שנים ו-GDPR ונכריח אותם לבקש, לשלוח את החוזה שוב ומישהו יחתום ועד שכולם ישמו לב הם ימשיכו לנצל אותנו.
זאת שאלה מעולה וזאת בעצם אני חושבת נקודת החולשה מאוד גדולה של מי שמתעסק רק ברגולציה כי באופן אינהרנטי הרגולציה תמיד מפגרת אחרי הטכנולוגיה. אה ואתה צודק, אנחנו צוחקים, אנחנו בסוף צוחקים כי עד שכבר הצלחנו לתקן פה את חוק הגנת הפרטיות העולם כבר בהסקים שנוצרים על ידי מכונות ועד שהצלחנו לטפל בספאם כולם עברו לוואטסאפ. ועד שפונים אלינו עכשיו נניח לקראת זה שתהיה שנת בחירות מהמפלגות, מה צריך לעשות עם רשתות חברתיות, תקשיבו העולם של הרשתות חברתיות מעניין אבל כולם כבר בצ'אט בוטים. כן כאילו אתה כל הזמן רץ אחרי הזנב של עצמך. ואני רוצה להגיד פה בעצם שיש שתי תשובות לדילמה הזאת. התשובה הראשונה זה שבדיוק כמו שצריך חדשנות בהמון דברים צריך חדשנות גם ברגולציה. לא כל דבר אפשר יהיה לפתור באמצעות חוק שלוקח 10 שנים בכנסת להעביר אותו ואמור להיות תקף ל-15 שנה. מה יחליף את זה? יחליף את זה דיזיין אחר של מערכות טכנולוגיות באופן שיותר מתאים בעצם להגנה על ערכים חברתיים, יחליף את זה, יחליפו את זה טכנולוגיות שתפקיד שלהם זה להיות הקאונטר השפעה של כל מיני דברים שעשויים להיות מזיקים, יחליפו את זה תקנים טכנולוגיים שנוצרים על ידי שיתוף פעולה למשל עם התעשייה כמו איזו וניסט, אנחנו מכירים תקנים כאלה. כן אבל מה שאני מנסה להוביל או המהלך שאני מנסה להוביל זה להגיד למחוקקים שלנו, תקשיבו קחו למשל את העולם של לא יודעת, שרשראות אספקה בסייבר, בסדר? אני בכוונה הלכתי למשהו כזה זה תגידו שמי שבתעשייה אה יהיה כפוף לתקן ככה וככה וככה של איזו מבחינתך כרגולטור הכל סבבה היה לך פריצת סייבר, נעזור לך. מי שלא יאמץ את התקן לך תחפש אותי, בסדר? תהיה לך פריצת סייבר אני אכנס לך למחשבים ואני אתן לך קנסות ואני אעשה ככה וככה. כשהתקן יתעדכן, כאילו החוק יתעדכן באופן אוטומטי. כן כן. נכון? אתה לא צריך כל הזמן לרוץ לכנסת. כן. אז זאת אפשרות אחת להתמודד עם זה אבל יש פה עוד אפשרות והיא בעצם יותר מה שאנחנו באנו לדבר עליו היום, האפשרות הזאתי היא להגיד זה יבוא באוטומט. אממ כי מעסיקים יגידו לעצמם, אם אנחנו נדחף קצת יותר מדי את העובדים שלנו ברמה שהם ירגישו מאוימים שעוקבים אחריהם כל הזמן שלא מספרים להם, אה אנחנו נפסיד אותם, אנחנו נגרום לעזיבה, אנחנו נגרום לניכור ובאמת במחקר הגדול שעשינו של אנשים מנהלים אנשים רואים משהו מאוד מאוד מעניין, רואים שהפחד של עובדים מטכנולוגיות ומבינה מלאכותית לניהול שלהם הוא מאוד גדול, חצי מהעובדים נורא פוחדים מזה, לעומת זאת רק 20% ממנהלי משאבי האנוש פוחדים מזה. אממ והפער הזה אתה שואל את עצמך מה קרה? כאילו איך זה שהעובדים כל כך פוחדים והמשאן לא פוחדים. אז העובדים פוחדים כי לא דיברו איתם. כן שאלנו אותם שאלות המשך.
תגידו, אה דיברו איתכם? הייתם רוצים שיסבירו לכם גם? חצי מהעובדים אומרים 47% לא דיברו אבל הייתי רוצה. מה אני מנסה להגיד פה? אני מנסה להגיד שדווקא במקומות עבודה אממ אתה יכול להסתכל על זה ולהגיד מעסיקים יעשו מה שהם רוצים עד שתהיה רגולציה. זה לא עובד ככה במקומות עבודה המשוב להנהלה הרבה יותר מהיר מאשר המשוב שלנו כאזרחים לחברי כנסת שלנו ולפוליטיקאים. כן. אה בסוף לתאגיד או לקורפורייט או ל לכל חברה יש עניין שהעובדים יהיו שמחים ו ו ומרגישים משמעות וכל זה. בזה עוסקים באופן מאוד אינטנסיבי אנשי משאבי האנוש. אז מה שאני באה לעזור להם לעשות עכשיו זה לשאול, איך חורשים את השדה הלא חרוש הזה, החדש של מכונות שמנהלות אנשים, של אנשים שעובדים לצד מכונות, בקטע הזה של איזה שקיפות אנחנו צריכים. איך לייצר את השיחה הזאת עם העובדים, מה הקריטריונים שלנו כמנהלי משאבי אנוש שאנחנו הקסטודיאנס בעצם של כל התהליכים האלה. כן מה אנחנו שוקלים כשאנחנו באים לחשוב על קודים אתיים? מה אנחנו שוקלים כשאנחנו באים לשקול הטמעה של טכנולוגיה, מה אנחנו בודקים? אלה השאלות שבאמת מאוד מאוד מעניינות. כן יש לזה אגב תקדימים, אני חלש בהיסטוריה של הרגולציה של העובדים, בואי נקרא לזה ככה. אין לי מושג איך נהיה שבכלל יש תנאים טובים לעובדים, שיש דבר שנקרא שעות נוספות, שיש דבר שנקרא אה ימי חופש, שיש כל הדברים האלה מאיפה הם הגיעו? אנחנו ירשנו אותם מהבריטים, היו הפגנות ברחוב, מאיפה בכלל יש לנו את החוקים כן שהם לטובת העובד? שנדבר על קרל מרקס ועל המהפכה הקומוניסטית? אה, כן. בערך 150 שנה שבכל העולם יש איזה הבנה ש אם צריך להגיד קצרצר, אבל העובד אה יש לו מעמד בפני עצמו, הוא לא רק מכשיר לייצור עבודה, בסדר? יש לו באמת אה צרכים, יש לו זכויות, זה התפתח בקצבות שונים של העולם באופנים שונים, בסדר? זה התפתח באופן שונה בארצות הברית שהרבה יותר קפיטליסטית אבל גם שמה, היית בניו יורק היית ביוניאן סקוור? מה זה היוניאן של יוניאן סקוור? כן, האיגודים המקצועיים היו דבר שהיה מאוד מאוד חזק בהתפתחות של ארצות הברית התאגידית. כן. כן. עכשיו, אה תעשיית ההייטק התפתחה בצורה קצת אחרת, אין שם וועדים, נכון? אבל בהרבה מאוד אה אמ תעשיות אחרות, כן? גם בהייטק היותר ממוסד, תעשייה אווירית וכל אלה, יש הרבה מאוד וועדים. אלה באמת ירושות שאנחנו יותר ירשנו מאירופה וגם מבריטניה, אממ אבל בגדול אני מאוד אוהבת את המושג שנקרא דמוקרטיה תעשייתית כי הרבה פעמים מה שקורה בתוך מקומות עבודה הוא סמל או איזשהו סימן למה שקורה בכל החברה. אין לך זכות לפרטיות בעבודה? עוקבים אחריך גם בשירותים? אתה תהיה חלק מחברת מעקב שיהיו לה מצלמות של זיהוי פנים גם במגרשי כדורגל ובהפגנות. אין לך זכויות ויכולים לזרוק אותך מהיום למחר? אתה חי באיזה עולם שבו גם הממשלה לא מרגישה אחריות כלפיך, זאת אומרת יש פה משהו שהוא אמ הוא משולב, בסדר? בהקשר הזה שבין מה קורה בתוך מקומות העבודה לבין מה שקורה באופן כללי בחברה. אבל נכון ואז מגיע הערעור כן? בעולם של דיסרפשן אתה שואל את עצמך אז איך כותבים קודם כל אתה שואל את עצמך מה השתנה? האם באמת למעסיקים יש היום הרבה יותר כוח מה שהיה להם לפני 15 שנה? באיזה אופנים הכוח הזה מתבטא? כן. כן. ואז אתה שואל את עצמך, אם זה ככה אז איזה חוזה חדש צריך להתחיל לכתוב? כן. לא אני אני מתייחס לנקודה שאמר אני אני בטוח שיש פה הרבה דברים שקורים בו זמנית ואני מסכים איתך שיייטב לנו אם זה יגיע בוטום אפ כמו שאמרת, מאשר שנחכה עד שבכנסת יחוקקו את כל החוקים. למרות שההק של התקן הוא גם מאוד מאוד יפה, אבל עדיין בוטום אפ זה יעזור, אבל בוטום אפ אני מנסה רגע להיות ריאלי ואני חושב אני בתור יוזר שבתוך העולם הדיגיטלי, אני מצוי בתוך שיטת סלאמי אחת גדולה מאוד והתרגלתי מזמן להגיד לפייסבוק תעשו בקרצונכם והתרגלתי מזמן להגיד לאינסטגרם תעשו בקרצונכם ואני רואה איך לאט לאט בגלל שכל פעם נותנים לי איזשהו גזר קטן, נגיד יגידו לי תשמע מעכשיו מותר לך לעשות שנץ כי יש תאום דיגיטלי, אני אגיד להם אוקיי אז יאללה אז תקחו את קולי ותשכפלו אותי ואחר כך תעשו עם זה. את מבינה כאילו אני אני תוהה איך אני לא אמשיך להיות בתוך שיטת הסלאמי ואיך יהיה הבוטום אפ הזה, איך איך יווצר אותו כוח או מומנטום או קהילה אולי, אולי זה מה שצריך, אנחנו צריכים לעסוק בהקמת הקהילה הזאת של שהחברה רגע יגידו, יפתחו את העיניים ויגידו חבר'ה, אנחנו צריכים רגע לצאת מהסלאמי ולהסתכל על כל הנקניק ולהגיד יש פה חתיכת נקניק, כאילו קטן קטן קטן קטן קטן זה כבר גדול, זאת אומרת גם זו אחת הסיבות שהבאתי אותך כדי שתעוררי קצת את החברה אבל את מבינה מה אני אומר?
לגמרי ואני רוצה להגיד שדווקא הפרספקטיבה שלי אמ נניח כמי שעוסקת במשפט וטכנולוגיה באופן די אינטנסיבי עשור אז ב-2016 אפילו כשבאתי בתוך המכון הדמוקרטי ואמרתי אני רוצה לכתוב משהו משמעותי על פרטיות אז אמרו לי פרטיות? מה זה פרטיות? למה זה חשוב פרטיות? תכתבי עוד משהו על חופש הביטוי, בסדר? אבל אמרתי מה פתאום? זה עולם שהופך להיות עולם מאוד מאוד דטהפייד, כן? כאילו יש בו הרבה מאוד דאטה, צריך לשאול מה יעשו עם הדאטה הזה. ומה שראינו במחקר שלנו ממש מהחודשים האחרונים בסקרים שעשינו זה שנעשה חינוך שוק מטורף גם אצל מועסקים וגם אצל מנהלי אנשים וגם אצל אנשי ה-IT וגם בקרב הנהלות בחירות, כששואלים אנשים אם פרייבסי חשוב לך, הם אומרים כן אבל באחוזים של 80-90%. כן בסדר? לכולם זה חשוב, זאת אומרת נעשה פה חינוך שוק מטורף בק