פוסט בסדרה: עתיד עולם העבודה
על הסדרה: אני עוקב כבר שנתיים אחרי כל מה שנכתב על עתיד עולם העבודה בעידן ה-AI. מאמרים, מחקרים, החלטות של חברות. הרבה רעש. כמה דברים שווים. בכל פוסט בסדרה אני לוקח מהלך אחד ספציפי – ושואל: רגע, מה זה אומר בפועל?
המנהל.ת הביניים שלכם כנראה נעלמת.
לא כמו שמקבלים מכתב פיטורים. אלא שפתאום אף אחד לא צריך אותה כדי לדעת מה קורה.
תארו לעצמכם שנת 2026.
אתם סגן מנהל.ת של מחלקה בחברה בינונית. יום שלישי, 9 בבוקר, אתם מחכים ל-status update. מיילים נכנסים, שלוש נתונים חדשים, משהו שרץ ברקע אחרי ההודעה של מנהלכם ומנהל הצד השני.
אבל אתם לא שומע.ת קול. אין ישיבה. אתם פותח.ת את הדשבורד. הוא כבר עדכן. ה-AI שמנהל.ת את זה – זה כבר סיכם הכל. אתם רואים זה 10 דקות אחרי זה קרה.
וואלה.
מה Ross W. Green כתב
מדיום, אחרי שהוא הציץ להרבה ארגונים שניסו AI, כתב משהו פשוט: "The Agentic OS" – תוכנת ניהול שמחליפה את תפקידה של המנהל.ת הביניים כמו שאנחנו מכירים אותה.
היום, מנהל.ת ביניים שומעת, מסננת, מתרגמת, ודוחפת דברים מעלה ומטה.
ברגע שיש לך מספיק אנשים ו-AI agents בשדה – זה כל מה שאתה צריך כדי לעשות את זה? AI. לא מנהל.ת.
Dashboards מחליפים 1-on-1s. בעלי אחריות (DRIs) מדווחים ישירות לתוצאות, לא "למנהל שלהם שתעביר את זה".
המטאפורה שלו לא מושלמת, אבל הנקודה ברורה: המנהל.ת אינו יותר חופרת בעומק, מעדכנת כל אחד בהקשר. היא מאמנת את מי שצריך. או שהיא מחפשת משהו שה-system לא יודע.
(זה הרי הדבר החשוב – מה עוד יש למנהל.ת לעשות כשה-AI כבר עוקב אחרי הכל?)
אם זה קורה – מה משתנה
status meetings מתחדלות. ממש. אתה קורא דשבורד בכל זמן שאתה רוצה, לא בכל שניה בשבוע.
מנהלות ומנהלים צריכים לתזוז – מ"מנהל.ת מידע" ל"מנהל.ת משמעות". בעבור לי, זה אומר: אתה אומר לאנשים *למה* אנחנו עושים את זה. זה עבודה שונה לגמרי. לא כולם מתחשבו בה.
תפקידים מתארגנים סביב triage וקבלת החלטות שה-AI לא יכול לקחת עצמאית. לא סביב "מי קורא למי".
בגיוס: אתם מחפשים individuals שיכולים לעמוד לבד בלי יד מעל ראשם כל יום. מנהלות ומנהלים חדשים יותר coaches מאשר מתאמים.
מי ירוויח
עובדים שאי פעם לא שמעו מניהלים שלהם כי הם היו תקועים בישיבות משולשות. פתאום הם רואים את זה.
חברות קטנות שפעם לא יכלו להרשות לעצמן "מנהל תיאום מלא" – פתאום הם יכולים. הם לוקחים את הדשבורד ו-AI Agent, ומנהלות מנהלות 50 אנשים בסביבה שקופה.
ותוכנת ה-CRM או ERP שלכם? היא תקבל פתאום כושר חכמי שהיא לא הייתה בעלת קודם. זה כבר לא "מאגר של נתונים". זה משהו שמטפל בשכבה הביניים בעצמו.
מי יפסיד
מנהלות ומנהלים שתהא תפקידם "להיות בין" – זה הולך להיעלם. לא דורש 50 דקות מ-status meetings. דורש כלום.
ותרבויות של "תמיד צריך לגרום למנהל.ת לדעת" – הן מוצאות את עצמן ללא הקשר. אם כל אחד יכול לקרוא את הדשבורד – למה בכלל לשלוח להנהלה הודעה?
וחברות שאמרו "אני חותם בדוח ביד" – הן תוקעות עצמן בחול.
שאלות שאני עדיין מסתובב איתן
אם לא צריך מנהל.ת "בין" – מה קורה למי שהיו בעלי הערך שלהם בדיוק בתפקיד הזה? היו "בקיאות" בלבד?
והאם מערכות שקופות באמת משאירות מקום ל"מנהל.ת טובה.ה"? או שהן פשוט מחלישות אותה?
ואם מנהל.ת לא צריכה להיות "בין" – כמה זמן לוקח עד שהיא נתקעת בדוא"ל של "הודעות מקום" בלבד?
(זה שוב קשה.)
זהו פוסט בסדרה שלי על עתיד עולם העבודה. בכל פוסט אני לוקח מחקר, תחזית, או מהלך ספציפי – ושואל מה זה אומר למנהלות ומנהלים כמו אתכם.
אם אתם מנהלות שחשבות שהן עוד יש להן תפקיד בעתיד,יש לי קצרצרים קצרים על הנושא – קצרצרים למנהלים.
המקור: Ross W. Green, "The Agentic OS Has Taken the Org Chart Hostage", Medium, 2025. קראו את המאמר המקורי
רוצים להמשיך בסדרה?
עוד תפקידים שנעלמים – בדרך.
מעניין איך זה יראה, ליאור
← כל הפוסטים בסדרה: עתיד עולם העבודה
נ.ב. אם אתם כמו רוב האנשים, אתם כנראה אוהבים להציץ לאחרים ברשתות החברתיות (לא צריך להתבייש בזה). מוזמנים לעקוב בפייסבוק או בלינקדאין – לכו תדעו, אולי יהיה לי משהו מעניין לומר שם.