פופקורן פודקאסט - כל הפרקים

דניאל זהבי נולד בכרמאנשאה שבאיראן, עלה לישראל בשנת 2000, ועשה דוקטורט בהנדסת חשמל בבן גוריון. את לבל, החברה שהקים עם מיכאל אסטרין, הוא מכר ב-2022 למיזם משותף של קומקאסט וצ'רטר. היום הם בונים יחד את אריטו, פלטפורמת AI לניתוח נתונים לצוותי כספים ומכירות (ובזמן הפנוי הוא מנגן, עושה קרוספיט ומחזיק בבית בערך 300 בקבוקי יין).

בפרק מדברים על שייכות. על מה שקורה כשבכל חדר שאתה נכנס אליו, מישהו בודק אם אתה באמת ״משלנו״ - באיראן, בבית הספר, ואפילו בצבא. דניאל מספר איך הקורונה כמעט סגרה את לבל, איך נראה אקזיט באמצע נפילת השוק מבפנים, ולמה הוא חושב ש״נבנה את זה לבד עם AI״ זו טעות. ובין לבין, הסיפור על הלילה שבו, בגיל 17 ואחרי כמה כוסות יותר מדי, נרדם מול הדלת של השכן...

דליה פלדהיים הייתה סמנכ"לית שיווק בפרוקטר אנד גמבל ובאלקטרולוקס, באירופה ובאסיה, ובצוות שבנה את הקמפיין עטור הפרסים #LikeAGirl. היום היא פסיכולוגית ארגונית, יועצת בכירה ל-Deloitte Europe, וכתבה את רב המכר "להנהיג עם הלב". ולפני כל זה? ממ״ית טירוניות.

בפרק דליה מספרת על המנהל הראשון שלה, שהגיש לה טישו ואמר שדמעות הן סימן לתשוקה ולא לחולשה, ועל המנכ"ל באסיה שהכין לה מראש קופסה עם מדבקה בכתב ידו: "קופסת הטישו של דליה". דיברנו על למה צוות טוב צריך מקום לטעות, למה כל כך הרבה מנהלים מרגישים היום על הקצה, ומה נשאר אנושי כשלכולם יש את אותו AI ביד. ובין לבין איך היא מצאה את הייעוד שלה והבינה שהיא לא בעסקי התחבושות, אלא בעסקי העצמת נשים, ואיך היא עוזרת היום למנהלים לחבר את הייעוד האישי שלהם עם מה שהם עושים כל יום למקסום תפוקה ומוטיבציה בעבודה.

רוני זהבי הוא המייסד-שותף והמנכ"ל של HiBob, שגייסה לאחרונה 166 מיליון דולר בהובלת Salesforce. לפני כן הקים את קוטנדו, שנמכרה לאקמאי. ולא, הוא לא היה ב-8200, ובתיכון למד 3 יחידות מתמטיקה.

בפרק רוני מסביר למה לדעתו עידן הארגונים הענקיים נגמר, ולמה אם Salesforce הייתה קמה היום היא הייתה צריכה עשירית מהעובדים. הוא מספר ש-HiBob הוציאה חצי מיליון דולר על AI בשנה שעברה ותסיים את השנה הזו בסביבות שניים וחצי מיליון. הוא גם מספר על התאום הדיגיטלי שלו, "מיילס", שענה בשמונה שניות על כל השאלות של עיתונאית בניו יורק. ובין לבין, הסיפור על יוני 2025, כשהטיסה שלו ושל ההנהלה הוסטה לקפריסין, והם שטו כל הלילה ביאכטה להרצליה, ראו את המטח מהים ונשארו בלי GPS. ואם אתם בני 20 ומשהו, תקשיבו עד הסוף: יש לו עצה מאוד מעשית בשבילכם.

איך שנה וחצי אחרי ממוגרפיה תקינה, הסרטן כבר הגיע לבלוטות הלימפה? מה קורה לאישיות של אנשים אחרי שלוש-ארבע שנים כסוהרים? ואיך יום של כימותרפיה הופך ליום שחברות מתקשרות לבקש "תרשמי אותי לתור"?

ד"ר נינה סולימן היא פסיכולוגית קלינית ודוקטור לקרימינולוגיה, שבמשך יותר מ-25 שנה בשירות בתי הסוהר בנתה ופיתחה את תחום מדעי ההתנהגות לסגל ואת מחלקת פיתוח משאבי אנוש. בדצמבר, חודשיים אחרי 7 באוקטובר, אובחנה עם סרטן השד. אחרי הטיפול הראשון החליטה שאף אחת לא צריכה ללמוד את כל זה לבד, וכתבה את "כשהסרטן קורה לך".

זה לא פרק על "המחלה הייתה המתנה הכי גדולה שלי". נינה מספרת בכנות על הטיפול הראשון שהיה הלם, על הרגע שבכתה בגלל המילה "כריתה", ועל למה הלכה ליוגה דווקא ביום שכאבה לה הבטן. היא סיפרה לי על הלילה לפני הניתוח, כשהמזרון שלה לא הפסיק לזוז, והאחיות הסבירו שהיא קיבלה "מזרון דינמי".
כיום מתכוננת לשלב הבא בחייה. מרצה על ההתמודדות עם הסרטן ועל השלב הבא בחייהן של נשים לקראת "הגיל החדש".

פרופ' שרון טוקר חוקרת לחץ ושחיקה כבר 25 שנה, בפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב, והייתה עמיתת מחקר בסטנפורד. היא הובילה את הצד האקדמי של המיפוי הלאומי של כל 180,000 עובדי מערכת הבריאות, פרויקט שאין לו מקבילה בעולם. ובבית הספר? הבריזה משיעורים כדי לעזור לגנן של בית הספר לחפור גומות לעצים.

בפרק שרון מסבירה למה 92% מעובדי מערכת הבריאות מרגישים שהעבודה שלהם משמעותית, ולמה זה לא מגן עליהם. מדברים על המחקר שמראה שאנחנו טועים ברוב המקרים כשאנחנו מנחשים מה עובר על העובדים, בני הזוג והחברים שלנו, על מה שקרה לרוקחים אחרי שמשרד הבריאות שינה את המקצוע מהיסוד, ועל למה ריטריט ומיינדפולנס לא מתקנים כלום.

ד"ר סמואל בלאכר הוא דוקטור למנהיגות ומומחה לתרבות ארגונית, שהיה מנהל בכיר באפל, דירקטור במקדונלד'ס ו-VP בחברת סייבר. הקים סטארט אפ בגיל 21, שבועיים אחרי השחרור. הוא הקליט איתנו מטקסס, וסיימנו כמעט בשתיים וחצי בלילה שלו.

בפרק סמואל מספר על המחקר שלו על פגישות "דילוג דרג", כשהמנהל של המנהל שלכם יושב איתכם, ועל הממצא שהפתיע אותו: רוב המנהלים שראיין בהייטק האמריקאי העדיפו שלא יזמינו אותם לפגישות האלה. מדברים על למה הפער בינינו לבין "הצד השני" קטן בהרבה ממה שנדמה לנו, למה שאלה פשוטה כמו "למה אתה חושב ככה?" מקדמת שכנוע, ולמה מי שבא רק עם נתונים נתפס כפחות אמין. ובין לבין, הפגישה שבה כל המנהלים הסכימו איתו במסדרון, ובחדר מול הבוס אמרו לו "אתה צודק", ופגישת הווידאו שבה שיתף בטעות את כל המסך, כולל הנוטפד עם ההערות על אחד העובדים. והוא כבר הבטיח לחזור לפרק המשך.

דיפנסטק - סקטור ההייטק שגונב את ההצגה - פופקורן 455 עם דודי רוקח מה קורה לסקטור שגייס בשנה אחת פי שבעה ממה שגייס בשנה שלפניה, ואיך הוא נראה מבפנים? מה זה אומר על ארגון רגיל שלא מייצר שום דבר ביטחוני, אבל הטכנולוגיה שהוא יקנה בעוד שנתיים נולדת שם עכשיו? מה זה דיפנס טק...

מה נשאר ייחודי במומחיות שלך כשכל ידע בעולם נגיש לכל אחד ואחת בשלוש שניות? איך בונים מומחיות בתחום שמשתנה כל חצי שנה, ואיך בכלל בוחרים את המומחיות שלנו? ולמה המחקרים מראים שה-AI יכול לסייע דווקא את המתחילים ולא את הוותיקים?

פרופ׳ טלי תאני היא ראשת החוג לתואר שני במנהל עסקים וראשת החוג לתקשורת במרכז האקדמי פרס, ומרצה גם באוניברסיטת רייכמן. מומחית לאסטרטגיה, מיתוג וחדשנות, יועצת אסטרטגית לארגונים ופרשנית כלכלית בתקשורת. היא אומרת על עצמה שהיא מומחית לאסטרטגיה וחדשנות, וזו בדיוק הסיבה שהשיחה איתה על AI הלכה למקום אחר לגמרי.

מה ההבדל בין ״אני לא מסכימה איתך״ לבין ״אני לא מבינה אותך״, ולמה הן דורשות שתי תגובות הפוכות לגמרי? איך אומרים למישהו ״מה שאמרת נכון, אבל זה לא אמור לשנות את ההחלטה״ בלי להעליב? ומה עושים כשההתנגדות מגיעה בישיבה מול עשרה אנשים, ששם המחיר של לוותר הוא פתאום ציבורי?

ד״ר רועי שולמן הוא אלוף העולם בדיבייט של 2019 ודוקטור לפסיכולוגיה של המוסר. ג׳סיקה גורביץ׳ ירון היא סגנית אלופת העולם של 2025 והדוברת העשירית בעולם, בוגרת מדעי המוח וסטודנטית לתואר שני בדיפלומטיה. יחד הם Life as Debate. הם לוקחים כלים שדיבייטורים מתאמנים עליהם שנים, ומזקקים מהם משהו שאפשר ליישם כבר למחרת בבוקר, בלי שום רקע.

מה עושים כשעוזבים את ההייטק? ב-2023 ענבר טל הבינה שלפעמים נקודת האפס היא דווקא הזדמנות. במקום לחפש את הג'וב הבא בחרדה, וגם כשנפתחו בפניה דלתות למשרות חדשות, היא בחרה לוותר על המסלול הבטוח בהייטק וללכת אחרי הסקרנות והלב שלה. ככה היא מצאה את עצמה נכנסת לסלונים, לחדרי שינה ואפילו למרפסות של אנשים זרים לגמרי.

ענבר הגיעה לעולם הנדל"ן אחרי קריירה בשיווק בהייטק (Riskified, כנס "הידעת", עבודה עם קרן ההון-סיכון של דב מורן וניהול שיווק בסטארט-אפ אמריקאי). היא הבינה שבעידן שבו ה-AI טורף את הקלפים, זה הזמן להשקיע במותג אישי - והיום היא יוצרת התוכן המובילה בישראל בתחום הנדל"ן והלייף-סטייל, עם קהילה של רבע מיליון עוקבים באינסטגרם, בטיקטוק וביוטיוב.
דיברנו על הרגע בו עזבה את ההייטק ובחרה בסקרנות במקום בבהלה, איך היא הפכה סיורי דירות רגילים לערוץ ויראלי שסוחף רבע מיליון עוקבים? ולמה שאלה אחת פשוטה - "כמה שכר דירה אתה משלם?" - שינתה את כל המשחק?

מה עושה אדם שכל חייו חוקר איך מתמודדים עם משבר, ואז המשבר הכי קיצוני נוחת דווקא עליו? למה דורון טוען שכוח רצון מתרוקן, ורק ערכים מחזיקים אותך כשקשה באמת? ומהי מפת הערכים שבה נוכל למצוא את עצמנו כדי להבין טוב יותר איך להגדיל את החוסן המנטלי שלנו?

דורון ממן הוא דוקטורנט בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית, חוקר איך ערכים מניעים ביצועים תחת לחץ ואתגר. הוא מרצה מצטיין ברייכמן, יוצר הקורס "Mental Toughness Tools", מרצה על מחקרים שלו בכנסים וארגונים, מאז ה-7 באוקטובר הוא גויס על תקן מנטלית ללוחמים, וכתב את הספר השני שלו "It Only Gets Harder".

בפרק דורון הופך את “חוסן מנטלי” ממילים ריקות לכלים אמיתיים, ערכים, קבלת אתגרים וביטחון עצמי, ומסביר למה פעולה מתוך ערכים חזקה יותר מכוח רצון או ממוטיבציה. אבל את התאוריה שלו הוא נאלץ ליישם על עצמו: באוקטובר 2024 גילו אצלו גידול במוח, באזור שאחראי על דיבור וחשיבה, עם שבוע אחד להתכונן לניתוח ולאפשרות שלא יחזור. הניתוח הסתיים בתוצאה שכמעט אי אפשר היה לצפות לה, עם סיכוי מוערך של כאחד לחצי מיליון שהכול יסתיים בהצלחה כפי שאכן הסתיים. ובין לבין, גם הסיפור על איך עלה מסן דייגו בגיל 17, החליט לענות רק בעברית כדי ללמוד מהר, וכשהתקשר לאבא שלו לספר שהנהג נסע לאיבוד, הצליח להגיד לו בטעות שהנהג התאבד.

שיוויון בעבודה? תחושת הוגנות? כמעט בלתי אפשרי להשיג. מה גורם לעובדים לכעוס כשמעלים לאחרים את השכר? מה מנהלים מוכנים להפסיד רק כדי למנוע אי-שוויון? ואיך קורה שתוצאה אובייקטיבית לגמרי מרגישה לאנשים מסוימים כמו עוול נוראי?

פרופ' שהם חשן-הלל היא סגנית דיקן בבית הספר למנהל עסקים וחברה במרכז פדרמן לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית, פסיכולוגית חברתית בהכשרתה ועורכת בכתב העת המדעי Management Science.

בפרק שהם לוקחת אותנו אל מאחורי הקלעים של הפסיכולוגיה האנושית במקום העבודה ומסבירה למה רוב ההחלטות שלנו סביב שכר, הטבות והוגנות הן רחוקות מלהיות רציונליות. היא משתפת במקרה שבו וולמארט העלתה את השכר לעובדים החלשים ביותר, מה שהוביל לגל זעזוע והתנגדות דווקא מצד עובדים ותיקים שמרגישים שהפער ביניהם צומצם יחסית. דיברנו על ההבדל הקריטי בין מצב מוחלט למצב יחסי, למה אנשים מוכנים לזרוק משאבים לפח רק כדי לשמור על שוויון, ואיך מושג ה"אג'נסי" (תחושת השליטה והיכולת להשפיע) יכול להפוך החלטות כואבות מהשטח למהלך שמעורר שביעות רצון ונדיבות.

איך נראה פיבוט קיצוני בקריירה כשדוקטורית לכימיה, ראש מו״פ בטבע מחליטה שהיא רוצה להיכנס לפוליטיקה? למה נתוני ההתחלה לא צריכים לקבוע כמה גבוה את מגיעה? ואיך מגיעים ממרוץ לראשות מועצה, לכתיבת אוטוביוגרפיה?
ד"ר מזי אבידוב (מזל) שאול היא דוקטור לכימיה עם קריירה של עשרים שנה בפארמה ובמו"פ (טבע, Sigma-Aldrich, הדסה עין כרם), שהפכה ליזמית חברתית ולמנכ"לית עמותת "כ"ן - כוח נשים". היא ניהלה את העמותה שבע שנים, ייצגה את ישראל באו"ם, והובילה מאות נשים לשולחן קבלת ההחלטות ברשויות ובפוליטיקה.
בפרק מזי מספרת איך המדענית שבה והמנהיגה שבה נפגשו: מהחלום להיות רופאה שנבלם מפחד כישלון, דרך תפקידי ניהול בכירים בתעשייה, ועד ההחלטה ב-2018 להתמודד בעצמה לראשות המועצה המקומית אזור (וב-2020 להקים מפלגה, "קול הנשים", שהתמודדה לכנסת ה-23). ספרה החדש, "פוסעת בדרכי", מספר את המסע הזה - מילדה מופנמת שחיפשה את קולה, למנהיגה שמשפיעה על אלפים. שיחה על אומץ להתחיל דברים שאין ערובה שיצליחו, ועל מה שבאמת קורה כשמנסים לתרגם ניסיון של מדע לשינוי חברתי.

מה עושים כשאתה מרותק למיטה שבע שנים ו-33 רופאים אומרים לך שאין לך כלום? למה יש אנשים עם 20 אחוז נכות שלא קמים מהמיטה, ואנשים עם 70 אחוז שמנהלים עסקים ומגדלים ילדים? ולמה "אני בסדר" בעבודה הוא לא חוזק, אלא מחיר?

רועי שטרנין הוא מרצה שדיבר על במות ב-27 מדינות, מנחה סדנאות ומחבר שמונה ספרים, ומלמד היום ב-IMC קרמס באוסטריה. את כל זה בנה אחרי שבע שנים שבהן היה מרותק למיטה עם דיסאוטונומיה - מחלה שאבחן אצל עצמו, אחרי שהמערכת התעקשה שהכל בראש שלו.

בפרק רועי מספר איך נראות שבע שנים שבהן הגוף ננעל והראש נשאר חד, ומה השתנה ברגע שהפסיק להאמין לתווית שהדביקו לו. הוא מסביר למה הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על הגבולות שלנו קובע לפעמים יותר מהגבולות עצמם, ואיפה עובר הגבול הדק בין כוח הסיפור לבין להאשים את החולה במחלה שלו. ואיך זה מרגיש כשהרופאים שפעם פטרו אותו הם בדיוק אלה שבאים היום ללמוד ממנו.

איך בונים אמון עם אדם שאסור לו לדעת מי את באמת? מה מניע אנשים לפעול נגד המדינה שלהם? ומה קורה כשביום שבו את מפעילת הסוכנים הראשונה באמ״ן, בדיוק גילית שאת בהריון? ואיך כל זה קשור לתקשורת בינינו לבין המנהלים שלנו והאנשים שעובדים איתנו? ומה זה שיטוי, עיקוב וסיערוב?!

עמנואל שאשא היא עובדת מבצעית לשעבר בשירות הביטחון, והאישה הראשונה שהוסמכה כמפעילת סוכנים ביחידה החשאית של צה"ל להפעלת סוכנים. היום היא מביאה כלים מהעולם המבצעי לקהילות ולארגונים.
בפרק הסבירה איך מזהים תוך דקות מה באמת מניע את האדם שמולך, למה רוב ההחלטות שלנו פחות רציונליות ממה שנדמה לנו, ואיפה עובר הגבול בין השפעה למניפולציה. דיברנו על איך כשיצאה לאזרחות גילתה שהכלים האלה עובדים גם בנישואים, בהורות ובחדרי ישיבות.

רון רפלוביץ העביר שבע שנים וחצי במאנדיי, חוויה שהוא מתאר לא כרכבת הרים אלא פארק שעשועים שלם של למידה וצמיחה. הוא גדל יחד עם החברה והתקדם עד לתפקיד Director. הוא נתן את כל כולו מתוך תשוקה אמיתית לעשייה, לאנשים וללקוחות, אבל בתוך הריצה המטורפת הזו קדימה הוא גילה שהגוף נדחק לתחתית סדר העדיפויות. בסוף 2025 הוא החליט לעזוב, לעשות "זום אאוט" ולשים את הפוקוס איפה שהוא דרוש.
בפרק רון מספר איך נראים החיים של מי שעובד הרבה, באמת הרבה - כשהקריירה רצה קדימה והגוף נשאר מאחור בלי שאף אחד שם לב. הוא מסביר למה הגוף לא שולח דו"ח רבעוני, מה עשתה לו בדיקת הדם שעצרה הכל, ולמה את השריר של קבלת ההחלטות הוא בנה דווקא דרך להגיד לא. ובין לבין, הסיפור על איך ניסה להוריד משקל עם ג'מיני ושעון צום, עד שאשתו תפסה אותו והביאה תזונאי אמיתי.

איך עוברים מאחת הפוזיציות החזקות במדינה, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, להתחיל הכל מאפס ממשרד האוצר לחברה טכנולוגית? מה גורם לצוות שכבר היה בדרך להקים חברה לאבחון מחלות בבדיקת דם, לזרוק הכל ברגע האחרון ולפנות לאנרגיה? ולמה דווקא אותו רכב חשמלי ואותה בינה מלאכותית שמכבידים על רשת החשמל, הם בדיוק מה שיכול להציל אותה?
עדי חכמון היא שותפה מייסדת ב-nGrid, חברה שבונה את שכבת הבינה המלאכותית לניהול ולמסחר של חשמל. לפני כן היא בילתה עשור באגף התקציבים במשרד האוצר בעולם התשתיות, ובתפקיד האחרון הייתה סגנית הממונה על התקציבים, האחראית על כל תחומי התשתיות במדינה.

מה גורם לבן אדם שלא יכל לרוץ 200 מטר, להפוך לאיש ברזל ולרץ אולטרה-מרתון? מה ההבדל האמיתי בין משמעת למוטיבציה? ואיך לוקחים גאנט ויעדים מדידים מעולם הניהול, ועושים בהם האקינג לחיים הפרטיים?
בני מיכאילוביץ' הוא מנהל מערכות מידע ומוביל טכנולוגי, אבל הסיפור שלו הוא טרנספורמציה אישית. הוא עבר מ"בטטת כורסה" שלא הצליח לרוץ 200 מטר, לאיש ברזל ולרץ אולטרה. בימים אלה הוא מתאמן למרוץ 24 שעות רצוף, שאותו הוא מקדיש לעמותת "גדולים מהחיים" התומכת בילדים חולי סרטן ובמשפחותיהם.
בפרק בני מספר איך שיחה מקרית אחת והצצה בבדיקות הדם שלו הובילו להחלטה ששינתה לו את החיים, ואיך תרגם אותה לשיטה: גאנט, יעדים מדידים, ופתק על הלוח שהמשיך לדחוף אותו גם אחרי שכבר השיג את המטרה.

פרופ' עוז גוטרמן הוא פרופסור לפסיכולוגיה בבר אילן, עמד בראש צוות ההיגוי של בית הספר לפיקוד ומנהיגות של חיל האוויר, מייסד "אנשי המחר" ומגיש פודקאסט העתידנות "עולם חדש מופלא". הוא גם אבא לחמישה, אז את התיאוריה הוא בודק על עצמו בבית כל יום מחדש.

זו כבר הפעם השלישית שעוז יושב מולי, והפעם נכנסנו לדילמה שכל הורה וכל מנהלת מתלבטים בה, גבולות או קבלה. עוז טוען שזו בכלל שאלה לא נכונה. דווקא השילוב בין השניים, גבולות ברורים יחד עם קבלה לא מותנית, הוא המנבא הכי חזק לילדים מאושרים, וכנראה גם לעובדים שמצליחים. דיברנו על הטעות שהורים טובים עושים בלי לשים לב, על איך מציבים גבול בלי לשדר שהאהבה מותנית, ומה הכלים שיעזרו לכם להצליח לעשות את זה.

מה עושים כשנכנסים לפגישה עם עשרה מהנדסים גברים, והם אומרים לך "מיידעלה, תכיני קפה"? איך באמצע מלחמה, כשאין עובדי בניין, מגיעים עד כלא מעשיהו כדי לגייס אותם? ואיך הופכים סוחר סמים שיושב בכלא למישהו שמשפץ דירות בתל אביב?

בילי רובין היא האישה היחידה בישראל שעובדת כקבלנית ביצוע, וגם יזמית נדל"ן. חמש עשרה שנה היא חיה בתוך תעשייה שמרנית, גברית ומבוססת קשרים, ובנתה שם, פרויקט אחרי פרויקט, מקום משלה.
בפרק היא מספרת איך נכנסים לחדר מלא גברים שבטוחים שאת המזכירה, ואיך עונים בערבית לפועלים שחושבים שאת לא מבינה אותם. אבל הסיפור שגונב את ההצגה הוא מה שקרה כשבמלחמה נגמרו עובדי הבניין: היא פנתה לשירות בתי הסוהר והתחילה להכשיר אסירים. לקחת מישהו שנכנס לכלא על סחר בסמים, ולהוציא אותו בנאי שמשפץ דירות בתל אביב. זו שיחה על לפתוח דלת לאנשים שכבר ויתרו עליהם, ועל מה באמת צריך כדי לשרוד, ולהוביל, במקום שלא נבנה בשבילך.