איך להתפרנס מקהילה בתחום נישתי - אורי אליאבייב מתארח ב-פופקורן 248
פופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל · עם אורי אליאבייב

להאזנה גם ב:באפליקציה שלנו (חינם)YouTubeSpotifyApple
אורי אליאבייב הוא יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד קהילת Machine & Deep Learning Israel, קהילת ה-AI הגדולה בישראל עם 27 אלף איש. דיברנו על איך הוא בנה קהילה נישתית בלי לשלם על שיווק, איך הוא מרוויח ממנה בלי למכור את הדאטה של החברים, ומה צריך כדי שזה יעבוד.
בפרק הזה
- אורי מספר שהקים את הקבוצה בפייסבוק אחרי מיטאפ אקראי על Deep Learning ב-2016, בלי רקע בתחום ובלי ניסיון בניהול קהילות. בהתחלה הוא סיכם כתבות מ-Google Alert ב-3-4 פסקאות
- הצמיחה כולה אורגנית, כולל כנס אונליין בחינם עם 900 משתתפים מ-60 מדינות. לדבריו מה שמסביר אותה הוא התמדה, ושליחת ניוזלטר כל יום ראשון
- נקודת המפנה: להיות פלטפורמה לקהילה. הוא בנה לוח משרות ולוח אירועים, ופרסם סקר שכר עם 1,200 משתתפים ומחשבון שכר
- ההכנסה מגיעה מקידום משרות, ממיטאפים וכנסים טכניים עם חברות, ומקידומים כלליים. הוא מקפיד שכל פרסומת תהיה תוכן שמעניין את הקהילה, ודוחה אירועים בלי מספיק "בשר"
- מי שיוצר תוכן צריך לבדוק שני צירים בכל פלטפורמה: כמה בעלות יש לו על הקהל, וכמה הוא תלוי באלגוריתם. אורי מגוון בין פייסבוק, ניוזלטר וטלגרם כדי לא להישאר בלי הקהל אם הקבוצה תיסגר
על הפרק
האם אפשר להתפרנס מקהילה נישתית? איך עושים את זה בדיוק? ממה מרוויחים בעצם? למה זה בסדר להבין קצת בכל דבר שמעניין אותך? ואיך הופכים משהו טכני לסיפור? איך גורמים לקהילה לצמוח באופן אורגני?
אורי בנה קהילה לאנשי הבינה המלאכותית. הבאתי אותו כדי שיספר איך בנה מהקהילה שלו - עסק של ממש.
למרות שלא סיים את התואר הראשון שלו, הוא היום מייעץ מומחה לחברות המובילות בארץ - עוזר להן להבין האם כדאי להן, ואיך בדיוק, להשתמש ב-AI. איך הוא משלב בין זה לבין ניהול הקהילה שלו - הכולל אירועים, לוח משרות, ודרכים נוספות שמייצרות ערך לאנשי הקהילה, והכנסה לחברה שלו מאידך.
הקהילה שהקים - Machine & Deep Learning Israel - מונה כבר 27 אלף איש, ורציתי ללמוד ממנו איך לוקחים תחום נישתי ,מנגישים אותו להמון אנשים, וגם מצליחים להתפרנס מזה.
(בפעם השלישית שהוא מתארח בפופקורן) אורי הסביר לי איך מחברים בין הטכנולוגי לבין הביזנס. בין הכריכה ובין הסיפור. בין המתמטיקה ובין המילים. איך להיות גוגל טרנסלייט בין עולמות שרוצים לדבר אחד עם השני.
רוצים לתת חסות לפופקורן? אם יש לכם משהו שאתם חושבים שמאזיני הפודקאסט ישמחו לשמוע עליו, ואתם יודעים שאני ארגיש בנוח לפרגן לו - כתבו לנו
ציטוטים מהפרק
זה ההבנה שאני צריך להיות הפלטפורמה עבור הקהילה, ולא לעשות בהכרח דברים נקודתיים שהם רק מהעשייה הישירה שלי.
הציר הראשון זה הבעלות על האודיאנס שלך.
בהתחלה זה בפינצטה, זה בן אדם בן אדם לדבר איתו בפרטי, או לדבר איתו בקפה, או לדבר איתו בעבודה
שאלות ותשובות מהפרק
- איך אורי אליאבייב בנה קהילת AI של 27 אלף איש בלי שיווק ממומן?
- אורי מספר בפופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל, שפתח קבוצת פייסבוק אחרי מיטאפ אקראי על Deep Learning ב-2016, בלי הכשרה פורמלית בתחום. הוא הגדיר Google Alert וסיכם כתבות מעניינות ב-3-4 פסקאות בקבוצה. לדבריו כל הצמיחה אורגנית, ומה שהניע אותה הוא התמדה, כולל ניוזלטר שנשלח כל יום ראשון.
- איך מרוויחים כסף מקהילה בלי לפגוע בחברים בה?
- אורי מסביר שההכנסה באה מכמה ערוצים: קידום משרות בלוח המשרות, אירועים וכנסים טכניים שעורכים יחד עם חברות, וקידומים כלליים, כמו כתבות במגזין על הכשרות. הוא מקפיד שכל פרסומת תהיה כמה שפחות פרסומת, ושהתוכן יהיה טכני ומעניין את הקהילה. הוא גם לא מוכר את הדאטה של החברים.
- מה הטיפ של אורי למי שעובד מול ארגונים (B2B)?
- אורי ממליץ להבין מי הקונה בארגון ומי מחזיק בתקציב, ולא להסתפק באיש הטכני בצוות. הוא אומר שבהתחלה חברות קנו קידום לחודש, ואחר כך, עם ניסיון והיסטוריה, עברו לתוכניות רבעוניות ושנתיות. הוא גם מציע לבנות הצעה לפי הכאב של הלקוח ולהבין את סדר הגודל של העסקה.
- איך בוחרים פלטפורמה ליצירת תוכן?
- לפי אורי יש שני צירים. הראשון הוא כמה בעלות וגישה ישירה יש לך לקהל, למשל רשימת הניוזלטר שלך שאפשר לייצא, לעומת קבוצה בפייסבוק או ערוץ יוטיוב שלא שלך. השני הוא כמה אתה תלוי באלגוריתם של הפלטפורמה. הוא ממליץ לגוון כמו תיק השקעות, ומזכיר שטלגרם עזר לו בתקופת הקורונה.
- מה אורי עושה כדי לא להיות תלוי בקבוצת פייסבוק?
- אורי מספר שהוא חושש שפייסבוק עלולה לסגור את הקבוצה בלי סיבה ברורה, ולכן הוא עובד על ניוזלטר, טלגרם וערוצים נוספים, ויש לו אימות דו-שלבי. הוא מדגיש שיוצר תוכן הוא לא הפלטפורמה, ושהמטרה שלו היא לעזור לתחום ה-AI לפרוח, בכל פלטפורמה שבה זה יקרה.
מי ומה הוזכרו בפרק
- אנשים
- סקוט אדמס · סטיב ג'ובס
- חברות וארגונים
- גאדג'טי · פייסבוק · טלגרם · HubSpot · אלביט · שב"כ
התמלול המלאתמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות
היי, ברוכים הבאים לעוד פרק בפופקורן, והיום עם מישהו שכבר היה אצלנו פעם, אורי אליאבייב, הוא יועץ בתחום הבינה המלאכותית, והוא עוזר לארגונים להבין איך הם יכולים להשתמש ב-AI בצורה נכונה, והוא גם מייסד קהילת Machine and Deep Learning ישראל, קהילת ה-AI הגדולה בישראל עם 27,000 איש, אבל הסיבה שהוא פה זה לא לדבר על בינה מלאכותית, דיברנו על זה לא מעט בפעם הקודמת, שנפגשנו שזה לדעתי 4-5 שנים, אלא על איך לעבוד בתור יועץ בתחום מאוד מאוד נישתי, שזה לעזור לארגונים להבין איך והאם, ספוילר, כדאי להם להשתמש ב-AI, ולא פחות מעניין, אם לא יותר מעניין אפילו, איך הוא מצליח לפרנס משפחה בזכות קהילה. יש לנו הרבה אנשים שבנו קהילות ב-15 שנים האחרונות, מעט מהם יודעים איך לעשות מזה כסף, ואני מכיר את אורי, הוא איש טוב, אמין, מוסרי, ערכי,
גם הדרכים שבהם הוא עושה כסף היא לא מלמכור את הדאטה של מישהו, אלא דרכים יותר הוגנות, שגם נותנות דרך לחבר'ה בקהילה, וזה מאוד מעניין, קודם כל כי זה אחי העולם החדש, וגם יש כנראה ביניכם אנשים שהיו מעוניינים לדעת איך לעשות את זה, ובכלל, איך כל הסיפור הזה עובד, אז אורי יעזור לנו להבין את זה מבפנים, אז אנחנו ניתן למוזיקה את המקום ונתחיל בעוד שנייה. בכנס האחרון שלנו, היה כנס ממש רציני שעשינו, היו באמת 900 איש מ-60 מדינות, ואז בחלק של הקינות, בהתחלה, שאנשים מדברים, אז רגע לפני שבאמת היינו צריכים לצאת להפסקה, אז היה עוד דובר אחד שהיה צריך לדבר, ואז מבלי לשים לב, פשוט לפני שהוא התחיל, אמרתי לכולם,
טוב, יוצאים עכשיו להפסקה. וישר קיבלתי הודעות ממי שעובד איתי, לא, לא, יש לנו עוד דובר אחד, יש לנו עוד דובר אחד, ואני כבר נפרד מהאנשים, אומר להם נחזור אחרי ההפסקה, והוא כזה שולח לי, הוא יודע, רגע, אני לא אמור לדבר עכשיו, ואני כזה שיט, שיט, שיט, ואז אנשים מתחילים להגיב בצ'אט, רגע, אין עוד דובר אחד? עשיתי לעצמי פדיחה בכנס בינלאומי גדול שאירגנתי, ועבדתי עליו המון זמן, חתכתי להפסקה מוקדם לפני ש... תגיד, מה זה כנס עם 60 מדינות אונליין, כן, של Machine Learning? כן, בדיוק. מה? כנס ממש, ממש מדבר, אפילו זה היה נישתי, זה על כלים של Machine Learning. זאת אומרת, איך הגעת ל-60 מדינות? האמת שזה מתאים, מבלי להוציא שקל על שיווק, שזה גם משהו ממש יפה. איך זה קרה? אז זה בזכות הערוצים שבנינו ועשינו במשך שש שנים. זה הכל היה דרך הפרסום אצלנו בקבוצה, Newsletter באתר, בצורה אורגנית לחלוטין. וואו. כן, היו כמעט תוך חודשיים, איזה 2,000 נרשמים, ובאירוע עצמו היו 900 איש מ-60 מדינות, כן. איזה מטורף.
אז היה כנס בתשלום או בחינם? לא, בחינם. מדהים. אנחנו דוגלים להפיץ ידע. מדהים, מדהים. אוקיי, אז תשמע, אורי, בוא, אנחנו נשתדל, לא לדבר יותר מדי על בינה מלאכותית. היום, למרות שזה תחום שמאוד מעניין גם אותי וגם את הפודקאסט, עשינו עליו לא מעט פרקים בשנתיים האחרונות, אבל בוא נדבר קודם על, קצת על המסלול שלך, איך הגעת למשהו שהוא מצד אחד נישתי, מצד שני יש לו קהילה מאוד גדולה, אז הוא בעצם לא כזה נישתי. אנחנו מכירים מהתקופה שהיית כתב טכנולוגי. נכון. מה זה אומר כתב טכנולוגי? אז זהו, אז בצבא, מן הסתם היה גם לפני, מאוד אהבתי טכנולוגיה, וחשבתי אז שאני גם יודע לכתוב טוב, ורציתי מאוד לשלב את שתי העולמות האלה, וממש רציתי להתנסות, ממש אהבתי גאדג'טים וטלפונים וטכנולוגיה וכל הדברים האלה, אז פניתי לאתר שנקרא גאדג'טי, הוא עדיין רץ היום, אני חושב שזה בלוג הטכנולוגיה הכי גדול בארץ, לפי מספר כניסות,
ושלח לי מימייל, היי, אני רוצה לכתוב אצלכם, זורם? ואמרו לי, טוב, סבבה, בוא תנסה. זוכר שסקרתי בין האפליקציות הראשונות שיצאו לאנדרואיד, ממש. כי זה היה כאילו בלי תשלום אז. כן, זה היה בלי תשלום ממש. זה היה מאוד אופנתי בתקופה של, איך קוראים להם, אפינגטון פוסט. לכתוב, כן. ניתן לך את המקום לכתוב, אבל אתה לא מקבל כסף. נכון, אז זה משהו שהיה ממש לפני המון המון, אני מדבר איתך על 2008, 2009, משהו כזה, ובאמת עם השנים התחלתי לכתוב שמה, ובאמת נחשפתי גם לעולמות הטכנולוגיה. אני זוכר שהיית כותב על ההשוואה בין סמסונג לאפל, כל מיני דברים כאלה ש... וואו. זה באמת עניין אותך. אם היית צריך להיות מאוד. ממש אהבתי, תשמע, השיא שלי גם היה לטוס לתערוכות בעולם שממש מציגים את זה. היית מקבל כל הזמן גאדג'טים הביתה. כן, כן, הייתי מקבל טלפונים חדשים, נזכור, וזה החלק הכי כיפי. אתה מקבל טלפון שכאילו אפילו לא יצא לשוק עדיין, או זוכר נגיד להתנסות בו. סמסונג חדש,
הכריזו עליו, דקה אחרי אתה כבר בחדר עיתונאים משחק איתו. תגיד מה החלק הכי קשה בלכתוב כתבה, איך היית קורא לזה? קטע, כתבה, כדי שהיא תצליח. וואו, אני חושב שזה תמיד, כל יוצר תוכן מכיר את הקטע הזה, שהתוכן שאתה עובד עליו הכי קשה ואתה חושב שהיא הכי ויראלי, מתברר כלא, ובדיוק ההפך. דבר שאתה כותב כאילו הוא הכי כזה על הדרך, הופך להיות הסנסציה הכי גדולה. אני חושב שהעניין הוא פה, זה תלוי בסוג הדברים, כי אם אתה נכף בכנס, אתה מאוד רוצה להעביר את התחושות שאתה שם. לפעמים להעביר תחושה זה משהו שהוא מאוד קשה, במיוחד אם זה משהו שהוא יבש, אתה יודע, ספק כזה, מפרט חדש. כן, כן. או קשה מאוד להעביר משהו שהוא רגשי. יש פה מסך בגודל 3,000 עתיני סיקסרים. כן, רק תסביר את זה שהוא חד, אתה יודע. צריך לשלם משהו בהרבה סופרלטיבים שהם לא שחוקים כאלה. מסך מרהיב, מצלמה מיוחדת. אז אני חושב שזה היה השיעורי בית, כאילו, זה היה משהו שהיה ממש קשה, אבל גם היה ממש מאתגר. ואני חושב שגם האתגר הנוסף היה זה להגיע לרמת הבנה ובקיאות
בהמון נושאים שונים. זאת אומרת, אתה יודע, עולם הטכנולוגיה, גם אם אתה מרכז אותו לגאדג'טים וכאלה, הוא מאוד עצום. אתה צריך לזכור ארכיטקטורות של מעבדים, ומה החברה עשתה אז ואיזה צעד אתה יודע שפייסבוק ניסתה פעם להשיק טלפון, סמארטפון, זה לא עבד לה, או שסמסון עכשיו נעשה איזה מהלך ואתה יודע, ותיקי האתר זוכרים. אבל היה לך דאטה מהאתר עצמו, כאילו, אתה ידעת מה עובד, מה לא עובד וזה? כן, כן, ברור, הסתכלנו בין הכתבים, גם היום, אתה יודע, אתה רוצה לראות איזה אתר, איזה תוכן הביא אחרי הרבה כניסות, מה קיבל אחרי לייקים, אז היה לך סוג של מצפן כזה, אבל כמו שאמרתי ככה, וזה כנראה הרבה יוצרים הזדהו איתי, אתה לא באמת יודע, אין איזה נוסחה לוויראליות. טוב, יש משהו שתמיד עבד לנו ותמיד צחקנו את זה, זה הכרזה של אייפון. תמיד האתר היה קורס, תמיד שיש הכרזה על אייפון, אבל זה כזה לא חוכמה, כן? כן. אבל כן, זה היה בית ספר ממש טוב עבורי, כי א', אתה מאוד משתפשף ביכולת שלך לספר סיפור, זה יפגוש אותנו גם בהמשך, ספוילר, אבל בסוף היכולת שלי לקחת משהו מורכב, טכני,
וחלק אולי יגידו משעמם, ולתת לו את השלוש-ארבע פסקאות שלי עם הזווית שלי, זה בין הסקילים נראה לי הכי חשובים שלמדתי שם, כי זה הסקיל שמשמש אותי עד היום, גם כשאתה עושה ביזנס, גם כשאתה מנהל קהילה, וזה משהו שאני ממש ממליץ להמון אנשים לעשות. אוקיי, אחרי הצבא היית QA באלביט, נכון? כן. ואז הלכת לעשות תואר, אבל פרשת אחרי שנתיים, נכון? כן, אז הלכתי ללמוד בן גוריון, מדעי המחשב, ולמדתי שם, ולמדתי, אבל הבנתי כמה דברים. א', קודם כל אני חושב שאוניברסיטה זה מוצר בעייתי, במיוחד במדמח, אבל זה דיון שלם נפרד. אבל הבנתי משהו שאני חושב שלא מדברים עליו מספיק, זה שהבנתי שאני לא אהיה כישרוני בזה, זה קטע, כי יכולתי לסיים את הלימודים, הם היו לי ממש קשים, אני לא, כאילו, אבל כשסיימתי אותם, סיימתי אותם מתוך
בחירה אישית, זאת אומרת, היה את הקורסים הראשונים בהתחלה, נכשלתי בהם, עשיתי אותם עוד פעם, כאילו, כל החדווה והאלה? כן, כל המתמטיה, כאילו, הייתי בשוק מוחלט, והפיתוח וזה, אבל אז הבנתי שאני יכול לסיים איתם, לסיים את התואר, לקח לי אולי עוד שנה, שנתיים אקסטרה, אבל אני לא כישרוני בזה מספיק, אני לא אהיה בין, לא יודע, טופ 100 בעולם, טופ 100 בארץ אפילו, נקח את זה ככה, וזה ממש הפריע לי, כי זה משהו שהוא ממש מוזר. אתה חושב שתמיד אומרים לנו, תעשי את הדברים שאתה טוב בהם או מוצלח, לא יודע בדיוק איך, עצות כזה שהורים, אבל צריך להבין שאני חושב שהדבר שנכון בין היתר גם לשקול, זה מה הדברים שאתה כישרוני בהם. יכולתי להיות מפתח, מפתח בינוני אפילו, שחי סבבה, ואפילו מרוצים ממנו, אתה יודע, לא הייתי, אולי עושה את הדברים, הפיתוחים הבאים, אבל אני חושב שזה משהו שהוא מאוד חשוב, שכל אדם נמצא גם את הדברים שהוא כישרוני בהם, ושזה יהיה המצפן שלו. אבל איך, אתה היית די צעיר, אז איך הצלחת להגיע לתובנה הזאת?
אני לא יודע, זה משהו שהכה בי אחרי שנתיים תוך כדי בתואר, פשוט עשיתי את החישוב הקר הזה, אמרתי, יש מאותף שנים שאני מסיים את התואר, ייקח לי חמש עד שש שנים, זאת הערכה שלי, ואני בטוח שאפילו, ידע, מיני קשרים שהיו לי בתור כתב, הייתי מצליח למצוא עבודה, ואפילו הייתי סבבה בנו, אני מניח שמתוך היכרות שלי עם עצמי, אם הייתי עושה משהו, הייתי טוב בו, אבל לא הייתי מוכשר בו, לא הייתי בין הטובים בארץ. כן, כן. וזה מאוד הסכל אותי, כאילו, לא רציתי את הנתיב קריירה הזה. ואני חושב שזה משהו שכמו שאמרתי, לא מדברים על זה, על באיזה דברים אתה כישרוני. כן. מישהו פעם אמר, אתה יודע, על סטיב ג'ובס, שאמרו לו, בגלל שהוא היה מהנדס, אז תלך, תהיה מהנדס טוב או משהו כזה, אבל זה לא במשהו כישרוני, הוא היה כישרוני בדברים אחרים. הוא היה טוב בתור מהנדס, אבל הוא היה, אתה מבין למה אני מתכוון? כן. אז צריך לעשות את ההפרדה הזאת. אגב, כבר סיפרת על שני דברים שעשית, כאילו, אמרת, הייתי בגאדג'טי, ושם ידעתי להיות מצוין בלקחת משהו טכני ולהפוך אותו לסיפור מעניין. נכון. ועכשיו,
הבנתי מדעי המחשב, אני חושב שאני אהיה בינוני בזה. ואיפה זה, עכשיו, יש סקוט אדמס, אתה יודע מי זה? זה הבחור של גרפילד. וואלה. הוא בחור מדהים, הוא כותב מדהים, הוא זה, יש לו דעות פוליטיות, שאני מאוד לא אוהב, אבל זה לא רלוונטי ולא מעניין. ויש משהו שפעם הוא כתב עליו פוסט ממש ממש ממש ממש ממש ממש ארוך, והוא לא יוצא לי מהראש, ואני גם, לדעתי, כתבתי עליו בספר או שיש אותו באחת ההרצאות שלי, שזה איך כן להיות מצוין, והוא אומר, אני לא המאייר הכי טוב, אפרופו גרפילד, אני גם לא איש העסקים הכי טוב, אבל אני מבין בעסקים, לעומת מאיירים אחרים. ולכן יכולתי לעשות קריקטורה, לא גרפילד, דילברט, סליחה, דילברט. יכולתי לעשות קריקטורה על עולם העסקים יותר טוב ממאייר שהוא מאייר מצוין, אבל הוא לא מבין בעסקים ובעולם העסקים. ואז הוא אומר, לפעמים אתה לוקח שני תחומים שבהם אתה לא הכי טוב,
אבל כשאתה מסתכל על הבן דיאגרם ועל מה משותף, אתה פתאום היחיד או מהיחידים שעושים את הדבר הזה שהוא משותף לשניהם. ואז בהרצאה שכבר נזכרתי בשקף, בהרצאה שלי אני אתן דוגמה, היה לי פעם סיפור שייעצתי למישהי וזה, באיזשהו נושא שכאילו, whatever, אבל היא רצתה לבנות איזשהו מוצר לחתולים, כי החתול שלה הוא, היא גרה במגדל, והחתול שלה הוא בקומה גבוהה. והיא רצתה לעשות עם זה משהו, והייתה שם איזושהי תביעה. וחשבתי על זה שאין עורך דין שמתמחה רק בחתולים. נכון. כי עורך דין, הוא אומר, טוב, אני מתמחה רק בחתולים, לא תהיה לי עבודה. אבל זה לא נכון. אם תהיה עורך דין שמתמחה בחתולים, כי אתה נגיד נורא מבין בחתולים ואוהב חתולים, אתה תהיה כנראה היחיד שיעלה בגוגל, כשיכתבו עורך דין לחתולים, ותהיה לך אין סוף עבודה עד סוף החיים. אז השילוב הזה של ויאת דייגרם, וזה קצת אולי הסגווי לסיפור שלך.
נכון, זה ממש כאילו באופן מדהים עם ההנחתה למה שאני בחרתי בסוף כיועץ. אנחנו נגיע לזה עוד מעט, אבל זה בעצם הפיץ שלי, היכולת שלי לחבר גם בצד הטכני, כי כן ידעתי את המתמטיקה מאחורי זה וכן ידעתי לכתוב קוד, מה שלמדתי בתואר, זאת אומרת היה לזה המון ערך. מצד שני, כן אני מבין את הבינז ואת הפרודקט, בזכות זה שחייתי ונשמתי מוצרים טכנולוגיים בתור כתב, והבנתי באמת מה הצרכים. אז אני ממש מסכים איתך, אני חושב שזה גם טיפ ממש טוב לחיים, למצוא איזה נקודה כזאת שהיא חיתוך בין שני דברים מאוד חשובים, קורים שם דברים ממש מדהימים, כי אתה באמת יודע לתת אופר שהוא ממש ייחודי. ואתה לא צריך להיות הכי טוב באחד מהם, כי זה מאוד קשה להיות העורך דין הכי טוב. אנשים לא רוצים את זה, אני קצת מקדים, אבל בסוף, ב-day job הרגיל שלי, מה שאני עושה זה גשר בין הדאטה סיינטיסטים, בין אנשים שכותבים את הקוד של המודלים, בין הביזנס והפרודקט. אני האיש פרודקט או הביזנס הכי טוב בעולם? ממש לא. אני יודע משהו ברמה כמו של דאטה סיינטיסטים עם PhD?
ממש ממש לא. אבל להיות הפונקציה הזאת, שיודעת לחבר בין שניהם ולהסביר מצד השני מה הכוונה ולמה זה ככה וזה, וואו, זה מה שהרבה ארגונים צריכים. מדהים. אז אני מסכים איתך על זה. אז איך התגלגלת, אז עזבת את התואר ואז איך התגלגלת לקבוצה? זהו, אז מה שקרה זה, אחרי שנתיים הבנתי שזה באמת לא בשבילי, חזרתי הביתה, התקנתי את ההורים, ואמרתי שאני רוצה רגע לחשוב מה אני עושה עם עצמי. לא היה לי איזה master plan מטורף. המשכתי לכתוב בגאדג'טי, המשכתי כאילו ליצור תוכן, כתבות, לא באמת ידעתי מה אני רוצה לעשות. ואז ממש בפוקס במקרה, סיפור שסיפרתי לא מעט, בערב אחד ב-2016 הלכתי למיטאפ. מיטאפ, כמו שיש מלא, שעסק בתחום של Deep Learning. זה כמו Machine Learning, זה אחד ה... תחום בנושא של בינה מלאכותית, אוקיי? כן. זה מיטאפ שהעביר עדן שוחט מקרן א',
והוא דיבר על התחום הזה, מה אפשר לעשות עם זה, איזה דברים משמעותיים כבר עושים, לאן צופה העתיד, זאת אומרת, משהו סטנדרטי, והכי חשוב בכל הסיפור הזה, אקראי לחלוטין. כן. באותו מידה יכול להיות משהו אחר באותו ערב, ולא הייתי הולך. כן. זה יכול להיות רכב אוטונומי. כן, זה יכול להיות, אלוהים יודע מה, זה יכול להיות שסתם לא היה לי כוח, לא יודע, whatever, זה היה כל כך הרבה דברים, כי זה לא היה תחום הסיקור שלי בגאדג'טי, זה לא תחום שהבנתי עליו משהו, זה אקראי לחלוטין, אוקיי? זה גם תחום שהרבה פעמים יש תחושה שה-gateway להיכנס אליו הוא מאוד גבוה. נכון. כאילו יש איזושהי גדר מאוד גבוהה, שאם אתה לא עברת אותה, אז אל תדבר על זה בכלל. נכון, היום עדיין, אני אתן לך קצת משהו שעשינו בסקר של הקהילה שלי, למעלה מ-50% יש להם תואר שני, ועוד 13% on top of it יש להם תואר שלישי, כאילו דוקטורט. זאת אומרת, מרבית האנשים, למעל חצי, זה אנשים עם תואר שני ומעלה. כן. אז לחלוטין, וגם מה שאתה אומר הוא נקודה מאוד חשובה,
כי ברגע שהקמתי את הקהילה, ורגע עוד רגע ספוילר, הייתי באמת nobody, אף אחד לא הכיר אותי, לא הייתי חוקר בתחום, לא הייתי כלום, וזו נקודה חשובה. אז אחרי המיטאפ הזה בעצם שאלתי את עצמי, וואו, זה תחום ממש מעניין, איך אני דואג כשאני נשאר בקי בו? איך אני מכיר את האנשים המובילים בתחום? איך אני יודע איזה מחקר נעשה? ממש נטו מסקרנות כזאת, לא יודע, אקראית כזאת. ואז אמרתי, טוב, נפתח קבוצה בפייסבוק. והיו לי שתי בעיות עיקריות, כמו שאמרתי מקודם, לא הבנתי כלום ב-Deep Learning או ב-AI. אבל הייתי כתב טכנולוגי, ידעתי קצת מה זה, אתה יודע, הייתי חברות, מוצרים, אבל לא היה לי שום, אתה יודע, הכשרה פורמלית, וגם לא ידעתי כלום בניהול קהילות. ממש, לא היה לי מושג. כן. לא יודע למה בכלל זה היה ה-outcome הראשון שלי, אתה יודע, טוב, בוא נקים קבוצה. אני לא יודע מה קרה. לא, אני חושב שזה היה שנים שבהן התחילו הפטריות האלה של הקבוצות. אז זהו, משהו גרם לזה שהכוכבים יסתדרו ככה, ואז אמרתי לעצמי, טוב, פתחתי כבר קבוצה בפייסבוק, אני לא אשאיר אותה ריקה,
אני לא אשאיר אותה מה הפנקה אותי. אני ממש זוכר ויש לי את זה עד היום, זה טריק טוב לאנשים. שמתי Google Alert, אתה יודע מה זה Google Alert? כן. שאתה יכול לבחור key, כאילו ביטוי מסוים, ולקבל כל פעם לאימייל שלך, ברמה יומית, חודשית, שבועית, לא משנה מה שאתה מגדיר, את הכתבות הכי מעניינות שהיו על הנושא הזה. כן. וככה עשיתי ל-machine learning ו-deep learning הכי חורני, וכל פעם שהגיעה איזו כתבה מעניינת, פשוט מה שעשיתי, השתמשתי ביכולת של לספר סיפור שהוא טכני בצורה פשוטה, כן. ולקחתי את זה וכתבתי שלוש-ארבע פסקאות אצלי בקבוצה, ופרסמתי את זה. וחלקכם אולי זוכרם לפני איזה שלושה שבועות היה באג שקבוצות בפייסבוק הופיעו בסדר כונולוגי הפוך, לא יודע אם ראית את זה. לא, לא ראיתי. אז היה באג כזה בכמה קבוצות. אה, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון. ממש לכמה ימים. בכמה ימים, כן, איזה 24 שעות, משהו כזה, ופתאום ראיתי איך אני הייתי בימים הראשונים של הקהילה שלי. גדול. וזה היה מחקר אנתרופולוגי מדהים, כי כל פעם אנשים שואלים אותם, אני לא באמת זוכר. ופתאום יכלת לגלול עם זה. וממש, אתה ממש רואה שכל פעם לקחתי כתבה מסוימת,
וסיפרתי אותה במילים שלי. כן. וזה מה שהיה, באמת, העמודה, התווך של התקופה הראשונה והבסיסית בקהילה שלי. אז זאת אומרת, אתה, זה קהילה, עוד לא, מאיפה היו בה אנשים? או, זה גם משהו שהוא מאוד מעניין, שלא פרסמתי אותה בצורה כספית באיזשהו מקום. זאת אומרת, כל הצמיחה שלנו עד היום, 27,000 איש, היא אורגנית לחלוטין. וזה בכל דבר שעשינו. גם אמרתי לך, הכנס הגדול, לא הוצאתי שקל כדי להגיע לאנשים האלה, ולאט לאט זה הגיע, אני פשוט לא יודע, אין לזה תשובה, הרבה אנשים שואלים אותי. אוקיי, ואתה בעצם באת וקוראים לזה היום בשפה, זה לתת ערך, אבל נתת ערך, כאילו, או במילים אחרות, לימדת על התחום, את מי שמעניין, אין לו כוח ללכת לגוגל, אין לו כוח לקרוא את החדשות, הוא אמור להיות בקיא בתחום, ואז הוא אמר, אוקיי, אני מבין באיזה משהו, אולי אפילו עשיתי PhD בזה, ויש פה איזה בחור שיסכם לי את החדשות בצורה מעניינת, עדיף לי את זה מאשר שאני אצטרך לקרוא כל יום של שעתיים כדי לראות מה חדש. מעבר לזה, אני חושב שאנשים גם רצו את הקהילתיות הזאת.
אני תמיד אומר שאחד היתרונות הכי גדולים שלי, ועוד רגע אני אסביר גם למה, זה שלא הגעתי מהמקום הטכני, כי תחשוב שאין תקדימים כמעט למה שאני עשיתי, אני תמיד מקביל את זה, וזה שאני אומר לך, תקשיב, מעכשיו אתה הולך להיות יושב ראש איגוד המוסכים. כן. יש לך רכב, היית פעם, פעמיים במוסך, בהצלחה. חלק כזה, וואטה פאק, כאילו, אני לא יודע מה מוסכניקים צריכים, מה מדהים, מי אתה, מי אתה, מה אתה מבין? מי אתה, מי אתה? מי אתה? מי אתה פעם מוסך? היו אנשים שהתעצבנו עליך בטח. האמת, העצבים הגיעו אחר כך, שכבר לקהילה הייתה כוח, אבל אני חושב שזה משהו מיוחד בקהילה שלנו בארץ, שאנשים ממש קיבלו אותי בחום. והייתי נורבדי, לא היה לי, לא, כלום לא ידעתי בתחום, ואנשים זרמו איתי, כי אני חושב שהיתרון שלי זה שאחר כך, בשלב מסוים, ונגיע לזה אולי עוד מעט, בגלל שלא באתי מהפריזמה המקצועית-טכנית, הבנתי מה אנשים צריכים. הם לא צריכים אותי בשביל ללמוד על עוד מודל, או עוד איזה ארכיטקטורה, כאילו זה ניס כפילר כזה בקבוצה, אבל ככל שהקהילה גדלה, שנתיים לתוך הקהילה,
היה לי סוג של הארה, וזה השינוי הקונספטואל הכי חשוב שהיה לי בחיי הקהילה, זה ההבנה שאני צריך להיות הפלטפורמה עבור הקהילה, ולא לעשות בהכרח דברים נקודתיים שהם רק מהעשייה הישירה שלי. כן. וזה באופן מובהק מה שגרם לקהילה להצליח, בדיוק זה לא היה הקהילה הטכנולוגית הכי גדולה היום, טכנולוגית טכנית, כן? כן. כי זה שינויים משמעותיים מאוד גדול שעשיתי, ופתאום אתה עושה איזה unlock כזה לתפיסה שלך. מה זה אומר? מה זה אומר להיות פלטפורמה? אז אני אסביר. הבנתי שבסוף, איפה כל האנשים שאפילו, נגיד אחר כך קמו וניסו להתחרות בי, מה הם עשו? הם כל פעם הלכו לפריזמה הטכנית. בואו תראו על מודל חדש שיצא, זה, זה, זה, לא מעניין. כאילו זה כן מעניין, אבל זה בשוליים. ואז התחלתי להבין, טוב, מה הקהילה שלי צריכה? היא צריכה לוח משרות. אם אני רוצה שכל התחום הזה יתקדם, אני צריך להיות הפלטפורמה כדי שמעסיקים ועובדים, יהיה יותר קל להיפגש ולבדוק איזה עבודות יש ולהגיש. אז ממש שילמתי מכספי למפתח
של האתר, שיבנה מערכת של לוח משרות. ואחר כך הבנתי שאני רוצה שיהיו עוד אירועים בארץ, ולא רק אירועים שלי. כן, אני אעשה אירוע, הוא יתמלא. אני רוצה שכל מי שיעשה אירוע, או כנס, ימלא את האירוע שלו ככה, בלי בעיה. אז הקמתי לוח שנה, שהוא עד היום פועל, גם לוח משרות, שבו אני מרכז את כל האירועי AI וכל האירועי המשילנט שיש בארץ. זה גוגל קלנדר כזה חמוד, שאתה יכול להוסיף ליומן שלך ולראות, והיום מארגני האירועים כבר יודעים, יש אירוע, הם פונים אליי, אני שם, והאירוע שלהם מתמלא תוך כלום. אז אתה צריך פתאום להבין, וזה, כאילו באמת, זה אולי העתק הכי גדול שלי, וזה משהו שאני ממשיך איתו עד עכשיו, להיות הפלטפורמה שהיא בעצם הדרך שלך לעזור לאנשים, להיות פשוט, לעשות מה שהם רוצים, אתה פשוט תאפשר להם לעשות את זה בסקייל יותר גדול ובצורה הרבה יותר טובה. בוא נבין רגע עוד פעם מה קרה פה מזה. מזה שעזבת את התואר באמצע, לא סיימת תואר ראשון במדעי המחשב, הפכת להיות זה שבונה פלטפורמה לאנשי דאטה,
Machine Learning ועוד כל מיני מילים שמי שלא מבין בהם רק אומר, וואו, אנשים הכי אקדמיים עבר, אנשים הכי אקדמיים ומתוחכמים, מבלי שאתה מבין בזה, אתה הרגשת פעם שרלטן? הרגשת פעם כאילו תסמונת מתחזה? לא, אני חושב שלא, כי אף פעם לא הייתי ביום בורות להיות מומחה גדול. זאת אומרת, לא ניסית לזייף שאתה מומחה. לא, ממש לא, מ-day one לא, אמרתי לך, בסוף הנגשתי תוכן שהוא פופולר כזה, science, בהתחלה, וגם אחר כך ואמרתי להם, שום פרויקט שעשיתי, כל ה... אתה יודע, הכלי המתופעים שלי, לא היה פרויקט טכני אחד. לא היה צריך... אתן לך דוגמה, למשל, אחד הדברים שעשינו, והקהילה הכי מוכרת בזה, זה סקר שכר שעשינו. שאלנו 1,200 איש, מה אתם עושים? איך נראית באמת העבודה שלכם וכמה אתם מרוויחים? ובשנה האחרונה באמת יצרנו סקר מטורף, ויצרנו גם מחשבון שכר מיוחד סביב זה. והסקר הזה הפך להיות בנצ'מארק בתעשייה, צוטט בעיתונות הכלכלית הכי גדולה בכל הארץ,
וגם הרבה אנשים אחר כך, בעיקר נשים, באו ואמרו לי, תקשיב, בזכות זה, יכלתי ללכת לבקש הלאה, כי זה לא איזה גחם משהו, איזה פאקינג 1,200 איש. ועשינו מחשבון של מה שאתה יכול להגיד, איזה תואר למדת, באיזה רמת בחירות אתה, אם אתה טים-לידר, אפילו אם אתה עובד בגמפה או לא, כי ראינו השפעה מטאורית על השכר, וממש קיבלת קווט, בנינו מודל משינג שיודע לחזות את זה. כן. וזה רק דוגמה, בהמשך השאלה שלך, זה לא קשור ל-AI, לא קשור למשינג, זה נטו להיות איינייבלר לקהילה, זה להרים פרויקטים, זה פרויקט של חצי שנה. כן. זה גם עלה לי הרבה כסף, כי אחר כך תרגנו אותו לאנגלית, תרגנו אותו גם לערבית, כדי להנגיש את זה לעוד אנשים. מדהים. היו גם, אתה יודע, לבנות את המחשבון שלך. אז הפאנצ'ליין שלי זה שלפעמים, או ברוב המקרים את לא באמת צריך להבין בתחום או אף פעם לא הייתי אמרתי להיות כאילו יש כל כך הרבה אנשים פי שמונה מהחכמים בקהילה, פשוט אתה צריך להבין מה הצרכים שלהם ולספק להם, זה ככה פשוט. אני אגיד לך מה מטורף פה, אני מכיר מאוד מקרוב לא מעט אנשי אקדמיה.
ומה שקורה עם אנשי אקדמיה זה כמו מה שקורה עם הרבה מקצוענים אחרים, שהם נדרשים להקים לעצמם את הקהילות ואת הכנסים וכולי. הם אלה שדואגים לדברים האלה, הם אלה שממונים הרבה פעמים על ידי האוניברסיטה, האוניברסיטה באה למיסטר איקס ואומרת לו, בוא תהיה אחראי על הכנס של הדאטה של השנה אצלנו באוניברסיטה. בהצלחה. עכשיו, הוא רוצה לסיים את הדוקטורט שלו, שהוא סיים את הדוקטורט והוא רוצה ללכת לעבוד על המחקר שלו, פתאום נתנו לו נוסף על תפקיד, הוא אולי מבין בזה קצת, הוא אולי קצת זה, אבל זה לא, זה לא מתוך, הוא לא קם בשביל זה בבוקר, ויכול להיות גם שהוא לא מקבל על זה תשלום, זאת אומרת, יכול להיות שזה נוסף על תפקיד שהוא יעשה עכשיו כדי למצוא חן או כדי לעלות באיזשהו, לקבל עוד איזשהו כבוד וזה וזה וזה. ויכול להיות שהוא נורא אוהב את זה, כן, אני לא רוצה להגיד שכולם ככה, אבל הרבה פעמים זה ככה, או ישימו אותו באיזושהי ועדה, הם מקבלים הרבה מאוד נוסף על תפקיד אקדמאים, אתה יודע. בסוף הוא נמדד רק על ידי פבליקשן,
מספר המאמרים. נכון. כל שאר הדברים, זה לא משנה what so ever. המדידה שלו היא בכלל לא קשורה. נכון. היא קמה פבליקשן עושה במחקר שלו, שלא היה לו זמן לעשות, כי הוא ארגן את הכנס. נכון. אוקיי? אז זה מאוד, זאת אומרת, מה שרוצה, עכשיו זה נכון לא רק אצל אקדמאים, אקדמאים זה הכי, זה כי זה מאוד עולם ישן, איך שזה מנוהל, אבל זה יכול לקרות גם בקהילת המעצבים או בקהילת ה-whatever מקצוענים, ואז לא משנה אם זה מתוך או מחוץ לקהילה, מגיע מישהו שיש לו ערכים ורצונות אחרים שהם סביב להקים קהילה או להבין מה הצרכים ולנסות לענות עליהם, ובין אם זה מתוך או מחוץ למקצוענים, הוא לא צריך להיות מצוין במקצוע עצמו. זה בכלל לא משנה. נכון, זה לא קריטי, זה לא משנה. אתה קלטת בזה בדיוק, כי בסופו של דבר, שבא גורם שהוא בלתי תלוי, אני לא דאטה סיינטיסט שוואו, אם הייתי עושה הרבה אירועים, אז זה היה משפר לי,
כי מישהו היה מעסיק אותי, אתה יודע, גוגל היה יותר לקח... זה לא, לא נמדד על זה, כאילו, לי ה-outcome, במיוחד בשנים הראשונות, זה לא היה, לא היה לי רווח אישי מיידי סביב זה. אבל יש פה משהו, אני רק רוצה עוד שנייה, ואז אני אעזוב את הנקודה הזאת, יש פה משהו שבמטה, במטה שלו הוא מאוד מאוד חשוב. העולם הלשן בנוי הרבה מאוד על חומות. יש חומות ויש היררכיות, אוקיי? אני אתן לך דוגמה עוד פעם, נגיד אצל מעצבים. אתה לא מעצב, אז מה אתה בכלל מבין? אתה מעצב אבל לא למדת בשנקר, אז מה אתה בכלל יודע? למדת בשנקר אבל לא למדת בבצלאל, מי אתה בכלל? זאת אומרת, יש חומות, יש היררכיות, יש מי יכול להתקבל לאיפה ומי בכלל מותר לו להגיד מה זה, והעולם הזה מתחיל להישבר. עכשיו, זה שרואים דוגמה כמו כזו, ופתאום החבר'ה האלה משתתפים איתך בקבוצה,
והם אוהבים אותך, קודם כול אתה לייק-אבל, אבל בלי קשר, הם אוהבים אותך, כי אתה מספק להם כל מיני דברים, אז פתאום נפתח להם הראש והם אומרים, רגע, אולי בעולם הרגיל שלי, שהוא מחוץ לפייסבוק ולזה, ששם מתנהלים דברים בצורה מאוד היררכית, ואוטוריטה וזה, אולי גם שם הדברים, אפשר לחשוב עליהם מחדש. נכון. אני חושב שזה משהו שהוא גם יפה, שבסוף בשיח בקבוצה, זה לא לינקדאין, אתה לא יודע מה כל אחד והסיפור שלו, וכמה תארים יש לו וזה, אבל בסוף כולם עונים, ויש לייקים, ויש תגובות שאוהבים יותר ולא, וזה בעצם מאפשר גם לאנשים שהם בתחילת הדרך, לפגוש עם אנשים שהם ממש בכירים, וגם ההפך, אתה יודע, יש כל מיני חיבורים בקבוצה אצלנו, ואנשים שכבר מכירים אחד את השני ויצרו הזדמנויות עסקיות חלשות, זאת אומרת, בסוף זה אחד הדברים שאני הכי מודד, גם הרמת אינגייג'מנט הזאת, וכן, זה מה שאני אוהב גם בקהילה, כי בסוף תיוצר סוג של מקום שהוא יהיה נעים ומזמין לכולם. אני עובד על זה מאוד קשה, אולי בין הדברים הכי קשים ליצור, אבל כן, once it קורה, אז אפשר לאנשים להוריד קצת את המגננות ופשוט להכיר.
אוקיי, עכשיו בואו נלך לזה as it is. איך עושים מקהילה כסף? וואו, אז זה, כמו שאמרתי לך לפני ואני אומר את זה לכל מי שאני פוגש אותו, זה בעצם אולי האתגר האינטלקטואלי הכי גדול שיש לי היום, כי בסופו של דבר, זה משהו שהרבה יוצרים בסוף פוגשים. אז זה משהו שהרבה יוצרים בסוף פוגשים בניסיון להבין איך לעשות את זה בצורה מיטבית, כזאת שלא תפגע בחברי הקהילה, ובצורה כזאת שלשמור גם על האינסנטיב הפנימי שלהם. אז אחרי כל ההקדמה... אז זה היה נשמע פילוסופיה, אבל בואו נגיד רגע איך זה היה קורה פעם בקהילות. זאת אומרת, לא בקהילות, אבל אם היית בא ופשוט שם להם פרסומות בפרצוף, אז כנראה שזה היה פוגע בהם, נכון? או שזה היה פוגע להם בחוויה? נכון, כן. צריך לעשות את זה בצורה, אני אגיד לך מה, הרבה אנשים בקונספציה, שאם אתה קריאייטור, אז אתה לא רוצה, זאת אומרת, לשים פרסומות, וגם הקהל שלך לא רוצה.
אבל אני קורא תיגר על הדבר הזה. כי בסופו של דבר, אני רואה את זה גם על עצמי, על יוצרים שאני מאוד אוהב. אני רוצה, אתה יודע, לשמוע מה יש להם, ואם יש להם איזה לינק אפיליאציה, אני אלחץ עליו, או אני רוצה לפרגן להם, כן? אבל עדיין צריך לעשות את זה בצורה עדינה, בצורה ש-make sense. אז איך אני עושה את זה? וזה מתחלק לכמה אלמנטים. אז קודם כל, יש לנו את כל מה שקשור למשרות. יש לנו את הלוח המשרות, כמו שציינתי אז, שעוד לפני הרבה הרבה שנים ממש שילמתי כדי לפתח אותו, ושם אנחנו בעצם מאפשרים לחברות, אם הן רוצות, נגיד, מקודמות. אז הן יכולות להיות שמה למשך, לא יודע, 30 יום כזה, בנים תוכנית כזאת, וחברות הן מאוד שמחות ורוצות לשים. זאת אומרת, זה גם מה שאני אוהב בקהילה שלי, שאין פה איזה סייקל מכירה ארוך כזה, כי נוצר קשר כל כך טוב גם עם האנשים הטכניים וגם עם אנשים שבסוף אמונים על התקציב, אם זה ברנד, מרקטינג, HR, שהחיבורים ממש טובים והם מבינים את הערך של הקהילה והם רוצים לעזור והם רוצים. רגע, מי יוצר קשר עם מי? תסביר.
אז הרבה פעמים, אז זה מגיע מכמה נקודות, או האנשים הטכניים אומרים נגיד לאנשי HR או ברנדינג או... אנשים טכניים איפה? מהקהילה שלי. כן. נגיד מישהו שהוא דאטה סיינטיסט או משין לרנינג, או אפילו מישהו שהוא מנהל המרכז. אז אם לפעמים יש תקציב אצלו, אז הוא בא ואמר, אורי בוא נעשה משהו מגניב ביחד. מה זה אצלו? רגע, רגע, אז אני רוצה... אז רגע, אני צריך להסביר את זה לשנייה לאדיוטות. אין בעיה. הבן אדם שבחברה, בקהילה שלך, הוא עובד באיזושהי חברה. נכון. אתה אומר, בחברה שלו יש תקציב. נכון. פשוט, על זה דילגת. כן, כן. אז בחברה, הוא אומר, אם אצלו בחברה יש תקציב, אז הוא יגיד, היי, ראיתי את הלוח משרות של אורי, של קבוצה, אולי תפרסמו גם שם. נכון. אוקיי, ואז אתה מקבל ממש שגריר שהולך ומסיק לך את זה. בדיוק. עכשיו, זה משהו שהיה בימים הראשונים. הטיפ אולי הכי גדול שלי, שלכל, לכל יוצר, או אפילו בכל כל מי שעובד עם B2B, תבינו מי הבייר, מי יש לו תקציב בתוך הארגון. רק על זה אני יכול להקליט שעות, ההבנה,
איפה נמצא. עזוב, מתי מתחילה השנה הפיזיקלית ומתי לא. יש גופים שזה לא מתחיל בינואר, זה מתחיל בשנה אחרת, צריך להבין את זה. אבל שם הטיעון, כן. בהתחלה זה היה ככה, היה גורם טכני, שאומר, לא יודע, אני עכשיו צריך לגייס דאטה סיינטיסטים, אני מנהל קבוצה, מנהל צוות, לאורי יש את לוח המשרות שלו, אחריו הוא מחבר אותך ל-HR, לברנד, כל מי שאחראי על זה בארגון, או לפעמים אפילו גם לו יש תקציב, ואז אנחנו עובדים ביחד ודואגים שהמשרה תהיה מקודמת פה או שם, זאת אומרת... מה זה עובדים ביחד? זה אתה היית גריינדינג שם. כן. אתה עשית את המכירות. נכון, נכון, אני עשיתי את המכירות, וגם אז אתה מנסה להבין מה הצורך האמיתי של הלקוח ולאן הוא מכוון. זאת אומרת, בהתחלה כשהייתי עוד צעיר, אז זה היה כזה, טוב, בא, קח קידום לחודש, בלוח המשרות. אז היום, בגלל שיש לנו כבר track record ויש חברות שכבר עבדו איתנו, הרבה אנחנו עובדים על תוכניות רבעוניות, אפילו שנתיות. זאת אומרת, אנחנו בונים כבר משהו שהוא מתחבר לאסטרטגיה של אפילו, יותר רחבה מרק מHR אלא אפילו מה-Brand awareness שלהם, כן?
מיתוג מעסיק וכל הדברים האלה, כי הרבה אנשים מבינים שמיתוג מעסיק באמצעות קהילות הוא כלי מאוד טוב. כן. כי זה אנשים עם אנשים, זה תמיד עובד איכשהו. אז אני השתכללתי עם הזמן ולמדתי באמת איך לעשות את זה בסקייל, והבנתי מה הארגונים רוצים, ואיך אתה בתור קריאייטור... אז רגע, איך עושים את זה? איך אתה מבין מה הארגונים רוצים? אז קודם כל אתה שואל אותם, מה המטרה שלכם? אתם רוצים לגייס? איזה פרוטים? רגע, אני אעשה איתך את הסימולציה, אוקיי? בכיף. כתב לך, בוא נקרא לו, אה... נקרא לו דוד. דוד אצלך בקבוצה. נכון. הוא סיים את ה... לא יודע, הוא למד בטכניון לפני שבע שנים, גילה את הקבוצה שלך, הוא בא, הוא קורא, הוא אוהב. נכון. אוקיי. ואז דוד הוא בצוות שלו, יש Team Leader, וה Team Leader אמר, אנחנו מחפשים עכשיו עוד Data Scientist. נכון. אז דוד אמר בישיבת צוות, בואנה, יש לי מישהו, אני בקבוצה שלו בפייסבוק, יש שם לוח משרות.
נכון. אולי אני אפרסם שם גם. בדיוק. אז הוא אומר לו, בסדר, לא יודע, whatever. עכשיו דוד כותב לך אימייל. נכון. או פייסבוק מסנג'ר, הוא כותב לך, תקשיב, אורי, אני רוצה לפרסם אצלך גם זה. איך מתחילים? מה אתה עושה עכשיו? או, אז אני אספר לך כבר את התהליך עכשיו שהוא כבר מאוד מוקצה, סבבה? זה לא מה היה ככה, אבל אני מעביר לך את איך שזה עכשיו. הכי טוב. אז מה שקורה עכשיו, תחסוך לי את ה... יש לנו עכשיו, נגיד, כמו שאמרתי לך, מערכת ב-Hubspot, שזה כלי לניהול עסקאות כאלה, אז זה מגיע לשם, ואז אנחנו, זה תלוי אם הוא מכיר את הקהילה או לא. אם הוא לא מכיר את הקהילה, אנחנו שולחים לו סוג של בריף כזה, שמסביר על הקהילה. הוא מכיר, זה דוד, אני רוצה רק את הדוגמה שלו. דוד מכיר את הקהילה, אז אנחנו שולחים לו כבר אופציות עם כמה קידומים שונים שיש לנו עבור המשרה שיש לו. אבל דוד הוא לא הבאייר. נכון, אבל דוד צריך לדעת, שוב, יש פה הרבה אסטרטגיות. אני צריך להבין אם דוד הוא הצ'מפיון שלי בתוך הארגון, ואם הוא יכול להביא את העסקה הזאת כל הדרך באופן עצמאי. אם לא, אני אומר לדוד, סבבה, בוא תארגן לי שיחה עם המנהל צוות, ונביא גם את מי שאחראי את ה-HR ונתחיל להסביר להם קצת מה זה אומר על הקהילה,
מה זה אומר על הערוצים השונים שיש לנו, כי אפשר לפרסם בלוח המשרות, אפשר בניוזלטר. אוקיי. עכשיו דוד ענה לך. נו. תקשיב, המנהל שלי הוא בעייתי, הוא תמיד עסוק, וזה, אין לו, אני לא, אני גם מתבייש לבקש ממנו לעשות איתך עכשיו זום. אתה יכול לשלוח לי פרטים? כן. אז גם זה יש לנו כבר הכל מוכן, זאת אומרת, פרטים על הקהילה, על אופציות הקידום השונות, על חבילות השונות. רוצים ש... תעזור להם לקבל את ההחלטה. אז פעם הייתי ילד, הייתי שולח כזה, הנה כל האופציות הקיימות, ידה ידה, אבל היום אני מגיע לזה הרבה יותר מפוקס, ואני שולח להם חבילה הרבה יותר מוגדרת היטב, שמתאימה לצרכים שלהם. אני כאילו מדבר קצת עם דוד, יש הבדל אם הוא מגייס משרה אחת לבין הוא מגייס חמש. תכף נדבר על מה זה חבילה ומה זה כולל חוץ מהלוח משרות, כי עוד לא הסברנו, אבל אוקיי, ונגיד שדוד אמר, בסדר, אני שולח את זה למנהל שלי, אחר כך המנהל שלו חזר אליך, קוראים לו משה, יאללה אורי, תשמע, אני רוצה שתעזור לי. זה, אני לא רוצה את אחת החבילות, אני רוצה שתעשה לי משהו קאסטום. אוקיי.
מה אתה עושה איתו עכשיו? אז זהו, אם זה משהו קאסטום, אז גם כאן, אני מרגיש כאילו אני עושה פיץ' מכירה לזה. מצוין. אבל אז גם כאן יש למשל קידום שאני ממש אוהב, שהוא קידום בפוסט משרות השבועי אצלנו בפייסבוק ואז אני ממש מדבר עם החבר'ה הטכניים, מראיין אותם לעומק ואז... מה זה החבר'ה הטכניים? נגיד מנהל צוות אותו, משה. כן. אז אני יושב איתו, הוא מסביר לי על כל הדאטה שיש להם, מה האתגרים, איזה טכנולוגיות הם משתמשים בהם, וממש עושה לו רעיון של שער, מרכז את הכל לשלוש-ארבע פסקאות, אתה זוכר את המוטיב של השלוש-ארבע פסקאות טכני הזה? כן. ומפרסם את זה אצלנו בפוסט משרות השבועי. אז אתה כאילו עשית עליו כתבה. מיני כתבה, כן, בחלק מהקידום. עשית עליו מיני כתבה. כן, בדיוק. זה לא בחברת איקס מחפשים עכשיו עובד. אתה באמת הבנת מה מחפשים ואתה יודע לייצג אותו. זה מה שהקהילה שלי גם הכי אוהבת, זה גם היכולת שלי לתווך להם, זה לא, הנה החברה הזאת מחפשת, זה לא מעניין אף אחד, אני בא, אני מדבר בשפה שלהם, אני אומר, תקשיבו, זה סוג הדאטה שהם עובדים עליו, זה הטכנולוגיות. אני גם מביא לזה את הנופח האישי שלי, תשמעו, מה שהגניב אותי,
זה יכול להיות שהם לעבוד על זה ועל זה ביחד. וזה הפוסטים שאנשים הכי הרבה אוהבים. עזוב, חברות, מישהו פעם שלח לי צילום מסך, כזה אני רוצה, עם רפרנס לפוסט. כן. כי בסוף חברות רוצות שיספרו את הסיפור שלהן, ואני, יש לי את היכולת לבוא ולספר את זה בצורה מאוד מעניינת, ואז הם פתאום רואים את הגל הזה של הפניות, של ההבנות ש... כי יש הרבה חברות מרקות בארץ, שאולי אתה מכיר את המוצר המסחרי שלהן, אבל אתה לא מכיר מה מחלקת הדאטה וה-AI שלהן עושה. ואז אני עונה על הפער הזה. עכשיו, יש חברות שרוצות נגיד דברים יותר קסטומייט, אנחנו עושים נגיד אירועים ביחד, מיטאפים או כנסים. זאת אומרת, בסוף היכולת שלי והרצון שלי זה להבין מה הכאבים, מה הצרכים של אותה חברה, איפה היא רוצה שיותר יכירו אותה, איזה משרות יותר קשה לה לגייס ואז לפי זה אתה בונה את ההצעה הנכונה וזה טיפ מאוד חשוב לכל מי שהוא יוצר. זה יכול להיות איש מאינסטגרם, זה יכול להיות מנהל קהילה, בעל פודקאסט, וואטאבר, בסוף אתה צריך להבין באמת מה אתה רוצה לפתור למי שאתה עובד איתו, איך אתה יכול לעזור לו באמת בצורה הכי טובה. כן.
אוקיי, אז עכשיו נתת דוגמה למה כשאתה בא ועושה פוסט משרה, זה באמת לא נראה כמו פרסומת. נכון. אתה מלמד אותם על חברה חדשה, דאטה של איזושהי חברה נראית. יכול להיות שזה מעניין לקרות גם אם אני לא הולך לעבוד שם, אולי יום אחד אני אתעניין לעבוד שם, או בכלל שזה סתם מעניין אותי לראות מה עוד חבר'ה בתעשייה עושים. מדהים. מה אתם עושים חוץ מלוח משרות? אז יש לנו עוד נדבך שהוא קשור לאירועים וכנסים, זה משהו שאני גם מאוד אוהב כי הוא מאפשר לחברות להציג את הצדדים הטכניים שלהן, שזה גם קונספט שלקח לי זמן לבנות ולהבין אותו. אז נגיד במיטאפ, אז יכול להיות שיהיה חברה אחת שהיא תיתן את הטון לגבי הנושא מסוים, סתם נגיד עיבוד שפה טבעית בעברית, אוקיי? סתם, זה אירוע שבאמת פעם אחת עשיתי עם השב״כ, ממש מגניב. היו צריכים מלא אישורים כדי להוציא אותו לפועל, אבל זה אירוע, עוד לפני הקורונה זה היה, ואז מה שאנחנו מחליטים זה שאנחנו... זה היה אירוע פתוח? כן. עם השב״כ? כן, כן. תקשיב, היה חתיכת אירוע. כי הם מגייסים? כן, הם גם מגייסים, בטח. בגלל זה.
אנחנו צריכים לערוך את זה החוצה? לא, לא, לא, זה היה אירוע פומבים. זה היה במשרדים של איירון סורס, זה היה אירוע בין הכי גדולים. כאילו הזמנו אנשים לשש, בשש כבר היה איזה 300-350 שישובים, מחכים, לא מגיעים כזה. אירוע מדהים, אתה יודע, על ניתוח שפה טבעית בשפות שמיות. זה אירוע, וואו, לפני איזה 5-6 שנים, אני כבר לא זוכר אותו. לא יודע למה זה קפץ לי. אבל מה שאנחנו עושים באירועים כזה, אז זה נגיד הכלל שלי מול חברות, זה שהאירוע יהיה טכני. אני ממש כאילו בקטע גדול אני עובר איתם על המצגות, עושה הכנה לדוברים, זה לא כזה, טוב, אירוע, תשלחו את מי שאתם רוצים, וואו, ממש לא, אני עובר איתם על התכנים, על המצגות, עוזר להם ללטש אותו, כאילו ממש, עובד איתם מאוד קשה על התוכן. אתה בעצם עובד עם, כאילו, אם אני אגיד את זה רגע באופן כללי, אתה אומר לאנשים, תקשיבו, אני יכול לעשות ספונסרינג, אבל אני הולך לדאוג שכל מילה ותמונה וקונספט ב-whatever is sponsored הוא משרת אתכם ומשרת את חברי הקהילה.
ברור. זאת אומרת, ואתה עובד על זה קשה, כמו שאתה טייר, אתה עובד על זה קשה. זאת אומרת, אני רוצה שהאירוע יהיה קודם כל טכני, אני רוצה שהוא קודם כל יעניין את מי שמגיע, ובסוף, אם אתם רוצים, תעשו איזה פרסומת, או איך אתה כן נותן להם להכניס את הזה, והאם הם לא אומרים לך, אתה יודע, אצל הזה אומרים בצחוק, כאילו, תגדילי את הלוגו, האם הם לא אומרים, רגע, פעם בחמש דקות אנחנו רוצים להגיד שב״כ או מפרסם? לא, אני אגיד לך מה, אני חושב שא' כול יצרתי כבר איזה סוג של ההיכרות בקהילה וגם בקרב החברות שאני עובד איתן, שיש לי רמת גימור מסוימת. זה מצחיק, לפעמים חברות באות ואומרות לי מראש, קרה לי עם חברה ענקית, פורצ'ן 5, בסדר? שאומרת לי, רצינו לעשות אירוע ביחד, היא אמרה לי, אוה, אנחנו יודעים שיש לך את הדרך לעשות לך, אתה תקבל את השליטה המלאה על איך עושים, מה עושים, מה רמת התוכן. חברות כבר מכירות את השיגעונות שלי, אז הן זורמות איתי, והן יודעות שזה גם עובד, כאילו, בסדר, יש להן קצת אגו, וזה יוצאים את הלוגו שלו יותר גדול, אבל הן יודעות שזה הטווח הארוך, זה באמת הדרך הנכונה לעבוד עם זה,
כי הן סומכות עליי שאני יודע מה הקהל שלי רוצה. זה היה לי חשוב גם להגיד, כדי שלא איזה מישהו יקשיב לפודקאסט ויגיד, אה, מה הבעיה, בוא נעשה הכנסה פסיבית, אני אקים קהילה, אני אשים לוח משרות. פסיבי זה ממש לא. אני אקום, אני אקים קהילה, אני אשים לוח משרות, וסיימתי, מה הבעיה, הנה יש לי עכשיו הכנסה פסיבית. אתה אומר, לא, ההפך, אני צריך לדאוג שכל פרסומת היא הכי לא פרסומת בעולם. כן, אתה יודע, באירועים ממש, אני בא ואני עובר איתם על השקפים, הכי קל לי לבוא ולהגיד, טוב, נעשה אירוע, יום לפני תבואו ונעלה ויהיה בסדר, אבל ממש לא, אנחנו עובדים על התכנים, ומחדדים את המסר, ואני עובר איתם גם, לפעמים אני יכול להגיד, תקשיב, זה לא מעניין, או זה לא טכני מספיק, כן, או אין אתם מה לעשות, היה לי אירועים שביטלתי, במירכאות, או לא הסכמתי לקחת את הכסף, כי נגיד יש הרבה ארגונים שמאוד סודיים לגבי ה-IP, ה-Intקריאל פרופרטי, מה שאתה יכול להגיד, או גם עם השב״כ, כאילו היית צריך לעבוד איתם הרבה כדי שיוכלו להגיד דברים שיש להם בשר, אז יש אירועים כאילו אצל חברות, גם חברות מסחריות גדולות כזה שאמרתם, כאילו, אין פה מספיק בשר, אנחנו לא עושים אירוע.
מדהים. וכן, וחברות כאילו מעריכות את זה. אוקיי, אמרנו אירועים, אמרנו לוח משרות, מה עוד? אז יש גם קידומים שהם כלליים כאלה, למשל, הכשרות לדאטה סיינטיסטים, אבל גם בקטע הזה אני פענק, נגיד יש איזה... מה זה קידום כללי? זה אומר פוסט שאתה תכתוב בקבוצת פייסבוק? לא, קידומים, למשל הכשרות, אירועים שאחרים עושים שלא אני, כלים לאנשי משהו. לא, אבל מה זה הכשרות? איך מהכשרות זה נהיה ספונסר? אני לא מבין. נגיד יש עכשיו בתי ספר, תוכניות הכשרה, שמלמדים אנשים לא דאטה סיינטיסטים, והם רוצים להגיע לקהל שלי. כן, אז איך אתה נותן להם להגיע? אז יש לנו את הניוזלטר. זה לא קשור ללוח משרות. לא, אז בגלל זה יש לנו ערוצים כמו הניוזלטר, כמו הבלוג, דברים כאלה. אז למשל, יש חברה שאני עובד איתה כבר הרבה זמן, לא אנושא פרסומת, אבל גם כאן אני פנאט, אנחנו כל שנה עושים כתבת מגזין מטורפת, אלפי מילים, על מה ההכשרה שלהם כוללת השנה, ואיזה שינויים זה עבר בקורונה, ודברים, כאילו, אני ממש פנאט לגבי כל מה שקשור ליצירת תוכן. כן. אז בגלל זה גם,
זה קורה מצב שנגיד סתם, אנדותה מצחיקה, אותה חברה, אז אם אתה מחפש בגוגל, אני נראה לי מופיע לפני האתר שלהם. כי מרוב שכבר אנשים בילו זמן, קראו, הבינו, והקהילה שלי מאוד מעריכה אותי על זה, כי הם יודעים שבסוף, גם אם הדבר הכי פרסומי, קורס, הכשרה לדאטה סיינס, אתה יודע, זה הכי כזה, כן. הם יקבלו תוכן לפנים, כתבות, שאיתן דיכסו מדהים בגוגל, כי אנשים ממש שיתפו, שיתפו, קראו, אתה יודע, נהנה. מדהים, אז יש לנו ככה, יש לנו תוכן מדהים בניוזלטרים, יש לנו בלוג, יש לנו לוח משרות, יש לנו אירועים, יכול להיות שיש עוד כמה דברים, נשים את זה רגע בצד. עכשיו אני חוזר רבע שעה אחורה, מהדברים האלה אתה יודע לבנות חבילות. נכון. עכשיו באת למשה, שהוא הבוס של דוד, למי שלא זוכר, אותו דיאטה סיינטיסט שאצלך בקהילה, ואתה אומר לה, משה, הנה, תפרנו לך קאסטם את החבילה שאתה רוצה. משה עכשיו אומר לך, מה הוא אומר לך עכשיו, מה התשובות האפשרויות, יקר לי מדי, זול לי מדי, טוב לי מדי, מה הוא אומר לך? אז או שהוא אומר סבבה,
מה שברוב המקרים. אם זה חברה גדולה, אז כנראה התקציב לא אצלו, נכון? כן, וואו, אני יכול לתת לך הרצאה שלמה על מה זה אומר לי לעשות תהליך של פתיחת ספק, או להוציא פרצ'ס אורדר מחברה, וואו, יש לי כל כך הרבה מורקים על הדבר הזה, אבל באמת, אולי הטיפ הכי גדול לכל עצמו, לכל יוצר, תפתחו כמה שיותר ספקים אצל חברות, כי אחר כך הם פשוט זוכרים אותך, והפלואו העבודה הרבה יותר טוב, נשים את זה בצד, אבל כן, אם זה סטארט-אפ קטן שהפאונדר מסכים בעין עצמו, סבבה, אם זה קורפורט פורשן 5, לא 500 5, אז כן, יש לך מסכת עבודה מאוד יפה של פתיחת ספק, רגולציה, אישורים, טפסים וזה וזה, אבל בסדר, זה חלק מהעבודה, כאילו, זה לא מה שמפחיד אותי. לא, בסדר, אני לא אשאל מה מפחיד, אני שואל איך נראית העבודה. הוא שולח אותך עכשיו למי, לרכש או ל-HR? כן, לרכש, לרכש. יש הרבה רכש שאני ממש בקשר טוב איתם. כן, רכש, איך אתה מוציא פרצ'ס אורדר, ואיך אתה פותח ספק אצל חברות, ואיזה טפסים אתה צריך להביא, זה אומנות בפני עצמה, באמת. זה חלק
שאנשים נוטים לזלזל בו, אבל אתה נוטה בפתיחת צפק, זה וואו. אז מה הטיפ הכי טוב שיש לך בקשר לרכש? כי רכש בדרך כלל מעבירים אותך אליו כדי שהוא יוריד אותך תם במחיר קודם כל. אז קודם כל כן, אז קודם כל זה תמיד לפעמים גם... עכשיו, מה שקורה, מה שהם עובדים לעשות... אבל זה לא מה שאתה אומר, סליחה שאני יוצא כזה, זה בעיקר בחברות ישראליות, בחברות בינלאומיות לא קורה הדבר הזה ברכש. ברכש, בחברות ישראליות... נכון, בבינלאומיות זה עובר הטופסיאדה. כן, אף אחד לא ינסה לכופף אותך, בחברות ישראליות זה קרה לי. כן, אבל אנחנו בישראל, אז בואו נדבר על זה. לא, אבל יש לך את הדירקטיבה מחו״ל, אתה יודע, מרבית המקרים, רואים סטארט-אפים, הם יכולים לבקש הנחה, כן, אבל בסוף אתה צריך לדעת מה הערך שאתה מביא לחברות, וגם ההנחה במה היא באה לידי ביטוי, אתה לא סתם נותן הנחה. איך אתה בכלל יודע לתמחר? או, וזה משהו שהרבה אנשים שואלים אותי. אז יש את הדבר שאני עושה כל פעם שאני רואה את האנשים, ואני מכניס את האצבע לפה, ככה וכמו שקובעים בצורה אקראית כזאת. מאיפה הרוח? מאיפה הרוח, אבל, וזה משהו שאני אומר על הרבה יוצרים שמתייעצים איתה, אתה צריך בסוף להבין באיזה עולם אתה חי, מה הכוונה?
דמיין שדאטה סיינטיסט עולה לגייס עכשיו, נגיד, המשכורת שלו זה 40,000 שקל, סבבה? כן. והם משלמים אחר כך ל-Head enter, אם הם מביאים את הבן אדם, 40,000 שקל, נכון? אז אתה צריך להבין, וזו דוגמה אחת, או נגיד אחר כך חברה גדולה שמוכרת את המוצר שלה ברישיון ל-1,000 דולר לדאטה סיינטיסט ובזכותך היא תוכל למכור, לא יודע, 100, 200. אז אתה מתחיל להבין. את הסדר גודל של העסקה. כן, בתור יוצר, בתור קריאייטור, אתה תמיד חייב להבין, כי הרבה פעמים אנשים מתייעצים, שואלים אותי כמה לתמחר. אז אני אומר, אם את אינסטגרמית ביוטי, שמחרת, מקדמת לאק, הבסיס של הלאק זה 20 שקל, יש הבדל בין אם יש לך מגזין ליאכטות, וכל קנייה שם יכולה להיות עצומה, אתה מבין? הרבה יוצרים שוכחים את זה. תמיד ננסה להבין ולראות מה האלטרנטיבות, מה הלך רוח, וגם בכלל, מה השווי של הדברים שאתה משחק איתם? אז יש לי שאלה מאוד קשה. שאלה. אם היית בוחר, אם באותו מיטאפ שהיית הולך, באותו אירוע קוסמי,
שבו נגיד שאחרי המיטאפ הזה היית פותח קהילה, לא משנה מה היה במיטאפ, אוקיי? אוקיי. נגיד שהקוסמוס גרם לזה, הקוסמוס והפופולרית של קבוצות באותו זמן, והשעמום שהיה לך, או שחיפשת את עצמך, או שאהבת קהילות, או אהבת כתיבה, או וואטאבר, והיה יוצא לך ללכת למיטאפ על סיכות ביטחון. אוקיי. האם אתה חושב שהיית יכול להגיע למקום שבו היית מנהל קהילה במשהו שקשור לסיכות ביטחון ומפרנס משפחה? כן, אני אסביר לך למה. או, יפה, מזה היינו צריכים להתחיל. מזה אני אגיד לך למה, וזה מה שאנשים הרבה, הם לא מבינים, אנשים שואלים אותי על דברים אחרים. כן, כי איך שהתחלת להגיד את הסיכות הביטחון, התחלתי בראש שלי כבר להבין מה הם צריכים רגע. איזה חומרים הסיכות הביטחון יוצרות, ומה הטרנים שיש, ואולי יש כמה ספקים בארץ של סיכות ביטחון, ואולי הם לא מדברים אחד בין השני, וצריך ליצור איזו פלטפורמה שמאפשרת להם רגע להביא רעיונות, או האם מדינת ישראל בכלל היא יצואנית מספיק טובה של סיכות ביטחון?
אתה מבין, המוח הזה כבר מתחיל לרוץ. לכל דבר כזה אתה יכול לתכלל. כי חצי מהמאזינים כבר התעצבנו עליך לפני זה, אמרו טוב יופי, אמרת שדאטה סיינזיס מקבל 40,000 שקל בחודש, אנחנו מבינים איך אתה עושה מזה כסף. אה, ברור שאני היה טריבילגי. כי זה שוק ממש מצוין. ברור שהיה לי יותר מזל משכל ללכת על אחד המקצועות הכי רווחים ever, אבל, וזה מה שאמרתי, בסוף בסוף בסוף, אתה מכיר את זה שסטארט-אפים באים ל-VC ואומרים, גודל השוק שלנו הוא תמיד זיליון דולר, נכון? כן, תמיד זה יוצא זיליון. זה תמיד זה יוצא, ואני כזה, יש לי הנחה שהיא חצי בדיחה על זה, שלא משנה מה תיקח היום, לא יודע, צבים והשריון שלהם, השוק הזה גם איך שהוא בטח מגלגל, זיליון דולר. ככה זה הדבר הכי מונפץ שבעולם, כנראה שם תעשייה של זיליון דולר. כן. אז אני אומר, אוקיי, אם אתה לוקח משהו שהוא נישתי, שהוא קטן, אז אולי היה לך יותר קשה לעשות מזה סכומים כי הכל אתה לא יודע אם זה ליפ-סלוק או וואטאבר כזה, אבל יש מצב שיש מספיק תעשייה גדולה ממנו בארץ, אתה יודע, יש את הביוטיות, כאילו באינסטגרם כאלה, אתה רואה שהן גלגלות סכומים מאוד גדולים. אין לי מושג מה קורה איתן.
אז אתה רואה כאלה שעושות שיתופי פעולה, עושות כאלה קולאב, וזה אודם של 100 שקל. השורה התחתונה שלי, הפאנץ', ואם אתה יודע לעבוד נכון ואתה יודע לבנות ולהקשיב לצרכים גם בנושא הכי נישתי שבעולם אתה יכול to make a living, תהיה מיליארדר מזה, אני לא יודע, אבל לכל דבר יש את הצורך שלו. אתה יודע, אומרים את זה בעולמו של האינפלואנסרים, יש כבר היום ננו אינפלואנסרים, לא מיקרו ולא איזה ננו, זה אנשים עם 10-20 אלף, כן? ויש אנשים שיש להם את הנישה שלהם, כן. או אתה יודע, יש מישהי בטיקטוק שתוך שנתיים הפכה להיות אחת הסנסציות הכי גדולות, קוראים לה מיס אקסל, אתה מכיר אותה? כן, כן, כן. אז הנה, דוגמא. יש עליה בבלוג. בדיוק, פאקינג אקסל, הדבר הכי לא סקסי בעליל. הכי משעמם. היא בנתה מזה קריירה. אז זה מה שאני רוצה להגיד. הכל תלוי במה אתם יודעים לעשות ואיך אתם מנגישים את זה, אבל גם, לא יודע, קהילה של שריון של צבים בטח אפשר לעשות אחלה דברים. אוקיי, איך ממשיכים לגרום לקהילה לגדול כל כך?
מה התובנה של חמישה ימים בכלל? האמת שאינני זו תובנה מכי קלת לכת, כי כמו שאמרתי מקודם, כל הצמיחה שלנו הייתה אורגנית. אף פעם לא עבדתי קשה כדי לגרום לקהילה לצמוח באופן ישיר, או פשוט עשיתי את זה תוך כדי, ומה שגורם לזה לעבוד זה פשוט התמדה. אחד הדברים הכי קשים ליוצרים, אמנה לקהילות, זה פשוט להתמיד, וזה שוחק, וזה לא קל. יש גם מחיר נפשי שהם כאילו משלמים עליו, כי הרבה פעמים זה חייב להיות אתה. זה היה בא להיות סוג של מנהל קהילה. כי נגיד אם זה חברה, אתה יכול להוציא את המנכ״ל ונשים מנכ״ל אחר, נכון? יש לזה אין-ספור תקדימים. כן. אבל פה, אם זה לא אני, לטוב ולרע, כן, אז לפעמים זה לא עובד. או, אתה יודע, אני שולח ניוזלטר כל יום ראשון. כל יום ראשון. הפעמים היחידות שעצרתי זה שלומדו לי הילדים. כן. שלא שלחתי את זה שבוע שבועיים, וזהו, זה מחייב אותך ברמה כזאת. אז אני חושב שאחד הדברים שאחראים לצמיחה האורגנית, זה פשוט התמדה. זה הפך להיות סוג של משהו שהוא...
אז בוא נדבר על הדבר הבא, על הגדילה. יש לך כבר עובדת, נכון? נכון. מתי החלטת ולמה החלטת להביא עובדת, והאם עכשיו שיש לך עובדת, אז אתה קצת, החיים שלך קצת יותר שפויים. א', ממש לא. והשאלה הראשונה, השנייה, ומתי הבאתי עובד? הבאתי שזה כבר לא יכול להיות one man show יותר מדי. כבר הייתי עם הלשון בחוץ, התעייפתי, נשחקתי, ואולי הדבר שגרם לזה, הסיבה העיקרית, זה שרמת הגימור שלי נפגעה. זה הקטע הכי חשוב לי, שהיה לי הכי בסוף, זה מה שאנשים שוכחים. אתה עדיין יכול לעשות אירוע, או לפרסם משרה, אבל יש את המקומות הקטנים שאתה מוותר לעצמך, או שיכול לעשות את זה יותר טוב, וזה הסימן של כל אחד, רגע להתעורר על עצמו. כי זה לא, אפס או מאה. זה לאט לאט שאתה מרגיש שאתה רואה שהדברים שאתה עושה הם פחות מעוקצעים, פחות ברמה שאתה רגיל אליה. כן.
או גם הדבר הנוסף, שאתה רוצה לעשות דברים בצורה הרבה יותר טובה, בסקייל יותר גדול, ברמת גימור פי שמונה יותר טובה. ואז הבאתי את העובדת שלי, שהיא מדהימה, אני מעריץ אותה, כן? ענבר, שהיא באמת עזרה לי לעשות כל הדברים שעשיתי, ופי 200 הרבה יותר טוב, כי היא ממש, ואני אומר את זה בצורה, חצי צוחקים על זה, שהיא ממש משלימה אותי. כי היא, יש לה את היכולת לקחת את כל הדברים שאני רוצה לעשות וכל הדברים שאני רוצה, ולהוביל את זה בצורה מסודרת ולבנות מזה תהליכים מוגדרים, ולתת לזה את ההבנייה ולדעת לבנות את זה בסקייל ממש ממש גבוה, ואני פאקינג מעריץ אותה על זה, כי המוח שלי בטורים גבוהים, כל פעם הוא רץ והוא משתולל וזה, ויש לה את היכולת, באמת, ואני לא מכיר הרבה אנשים שלהם את היכולת הזאת, לקחת תהליך ולעשות אותו בצורה מסודרת, נכונה, בצורה שתאפשר לעשות איזה סקייל, בצורה כזאת שיהיה אפשר אחר כך לנדוד אותה, וגם אחר כך לעבוד עם החברות, להבין איזה דברים הם עוד צריכות. נגיד, אנחנו, לכל קידום שאנחנו עושים,
בסוף אנחנו שולחים דוח, דוח מסכם, כמה אימפרשנים היו, כמה קורות חיים התקבלו, כמה וואטאבר, וגם לבנות את התהליך הזה. כן. אתה יודע, נתת דוגמה, אתה כאילו, יש פה עירוב של מוצר ושירותים. זה לא ברור אם אתה יותר מוצר או יותר שירותים, כי אתה יודע, אתה יכול לסגור עכשיו עם איזושהי חברה, אני סתם, אין לי מושג מה המספרים שהולכים אצלך, בכוונה אני סתם אזרוק מחיר, אתה לא חייב לזה כן או לא. נגיד, סגרת עם איזושהי חברה, ספונסר שיפ לכנס, אני זורק בכוונה משהו מופרע. 50,000 שקל. אוקיי. זרקתי בכוונה משהו מופרע. ואתה אומר כאילו, וואו, איזה סגירה מדהימה. כאילו, יעלה לי קצת הוצאות וזה, טה, טה, טה, טה, בסוף יישאר לי 40,000. וואי. זה פצצה. אבל אז אתה מגלה שאתה צריך לעבוד על זה שלושה חודשים מלאים, עוד פעם, סתם בשביל הדוגמה. כן, כן, כן. ובחודשים האלה אתה לא ישן, אתה לא אוכל, אתה לא נושם, אין לך זה,
ובחודשים האלה אתה לא מספיק לעשות דברים אחרים. אתה לא מספיק לקחת הזדמנויות אחרות, בגלל שאתה רק בדבר הזה. ובסוף, אם אתה עוצר ורגע מסתכל על זה, אתה אומר... אם אתה מנרמל. אם אתה מנרמל. גילית מאיפה אתה בא. אם אתה מנרמל את זה, אתה בסוף אומר, זה לא היה שווה את כל זה. עכשיו, איך בתוך כל הטירוף, או האם הצלחת לעשות את זה בכלל, להסתכל על הדברים ולהגיד בקור רוח, זה שווה או לא שווה. אז אני אגיד לך מה התשובה, היא מתחלקת לשני דברים. א', אחד הדברים שקרו מאז שענבר הצטרפה לפני שנה, זה יכול להיות שלי לדעת איך אני עושה את זה בסקייל. זה נגיד למה התחלנו להשתמש בהאבספוט או תוכנות כאלה, כי הרצון הוא באמת, כמו שאמרת, לא לעשות את זה משהו ספורדי כזה, מדי פעם יש חסות, אלא לבנות משהו שבאמת יאפשר לנו גם להסיט תקציבים לפרויקטים עתידיים שאני רוצה לעשות. כמו שסיפרתי את המחשבון שכר. לא לקחתי חסות על המחשבון שכר, אבל השתמשתי בכסף אחר כדי להעביר אותו אחר כך לדברים חשובים עבור הקהילה שלי. כן. או נגיד התרגום שלו לערבית, זה מסמך ארוך, זה עלה לו מעט לתרגם אותו, כן? במיוחד שפה טכנית, מקצועית.
אז בסוף, מה שאתה אומר, אפילו יש לו עוד אלמנט, זה לא רק אם זה מתנרמל, ואני מוסיף רגע סוגרן למה שאתה אומר, כדי שיהיה אפשר לחיות מזה ושזה make sense ברמה האקונומית, אלא אפילו אם אני יכול לנתב את זה לפרויקטים אחרים שאני רוצה שמטובת הקהילה. כן. שני דברים. אחד, לגבי האם זה מתנרמל ברמה הכלכלית, אז כן, זאת אומרת, זה משהו שכן עושה שכל אצלי, במיוחד מאז שעברנו את השינוי הזה בשנה האחרונה, והפכנו את זה למשהו שהוא יותר, כאילו ברמת גימור, עוד פעם, יותר גבוהה. זאת אומרת, אתה מגיע לחברות, אתה מציע להם משהו יותר מהודק, אתה כבר משתפשף בזה. ודבר שני, שזה אולי, יש פה פער ביני לבינך, ה-KPI שלי הוא לא בהכרח תמיד כסף. זאת אומרת, לפעמים, או במרבית המקרים, אני מודד את עצמי בדברים אחרים לגמרי. מה ההשפעה שלי לקהילה, בכמה אנשים הכנסתי פנימה, בכמה אנשים עזרתי להם לצלוח את הדרך, בכמה ארגונים בינלאומיים מגיעים לפה לפתוח מרכזי פיתוח וקל להם למצוא עובדים, ומביאים לזה עוד כסף. זאת אומרת,
הרי סתם לדוגמה, הדו״ח בערבית, למה לא הייתי צריך לתרגם את זה בכלל? יש את העברית, האנגלית, סלמטק. הוצאתי לזה הרבה כסף, למה? לכאורה זה לא, אתה יודע, גם אף אחד לא בא לי בטענות אם לא הייתי מתרגם את זה לערבית, אבל המדדים שלי הם לא בהכרח כספיים. אני חושב שגם זה מה שעוזר לי, שוב, זה לא מאיזה מקום היפי כזה, כן? זה מקום של, ברגע שאתה מבין שיש סיבה נוספת למה שאתה עושה את הדברים, ואחרי שכבר הצלחת להגיע לאופטימיזציה בתחום של ההכנסה, או להגיע למצב שהוא break even והוא סבבה לך, אתה מקליבין, אז יש לך גם מקום הרבה יותר טוב לקבל החלטות שהן לא בהכרח אידיאליות מבחינה כספית. כן. עכשיו שוב, אני אומר את זה כי יש לי את הפריבילגיה לעשות את זה באחד המקצועות הכי חמים בהייטיקה הישראלית, נקודה. יט, עם זאת, מה שהוא המצפן עבורי הוא לא תמיד הקטע הכספי. כי אם כן, היית יכול להיות כאילו, עכשיו לא יודע, מולטי מיליונר, למכור את הכל בצורה אגרסיבית ומגעילה ולמכור את הדאטה של האנשים ודברים כאלה, אבל זה לא מעניין אותי. אז כאילו, המדדים שלי, ה-KPI שלי, הם לא,
הם לא בהכרח אופטימיזציה לכסף. מדהים, כיף לשמוע. כן. אז זו פריבילגיה מאוד גדולה שלי, שאני יכול גם להיפגש עם, תחשוב שכאילו, אני ממש נפגש עם האנשים שמפתחים את המודלים הכי מרתקים, וזאת העבודה שלי. אני מדבר איתם, לומד, והם מסבירים לי, והם רוצים לספר, ואני כזה, וואו, איזה זכות גדולה נפלה בחלקי לעשות את הדבר הזה, ועוד משלמים על זה, אתה מבין? זה כאילו, בכלל. כן. אז כן, אני נהנה. אתה חושב שיום אחד מישהו יוכל להחליף אותך בראש הקהילה? אני לא יודע, אבל זה משהו שהוא מאוד מעסיק אותי. כי אתה אומר שזה מאוד מאוד מאוד שוחק. וואו, האמת שזה... ותישהו אתה תיסרף. זה כבר שש שנים, אני בתוך זה. אני חושב שהברנאאוט הוא כבר קיים ונוכח, ואני מנסה למצוא דרכים כן להתגבר על זה. אני תמיד צוחק שאחד הדברים הכי משמחים בקהילה, כמו שאמרתי מקודם, שאתה, האוזן הקשבת של הרבה אנשים. לפעמים אנשים באים ואומרים לי שהם מחפשים עבודה עוד לפני שאנשים בכלל יודעים. אנשים מאוד בכירים, או סטארט-אפ שכף גייס או עשה אקזיט, פעם היה יזם ממש חמוד,
צלצל אליי לפני שהוא עשה אקזיט, אמר, אני רוצה שתדע לפני שזה יוצא ככה לעיתונות, אני רוצה לספר לך, אתה. אנשים שמתחבטים ויוצאים, מצד שני, יש לזה גם את המחיר של, לפעמים אין לך כוח לזה ואתה עייף כי החיים, כי אתה סתם עבך לשפש קשוח, אבל אתה עדיין צריך להיות האוזן הקשבת הזאת. טוב, זה גם הרבה מאוד קשרים אנושיים, זה משהו שיש לו... נכון, אתה צריך לתחזק בראש שלך כמויות אדירות, אתה לפעמים קורה איזה משהו שקורה להרבה, אני נכנס לחדר, כולם מכירים אותי אבל לא מכיר אף אחד. ואנשים כבר יש להם סיפור שלם בראש עליך, והם יודעים מי אתה, ואתה כאילו נכנס למצב ש... לפעמים אתה רואה עיניים מסתכלות עליך ואיך אני אמור להגיע לסיטואציה הזאת, כי כל אחד כבר יש לו תמונה שלמה עליי בראש, אבל אני לא מכיר אף אחד מהם. כן, כן. אז כן, זה שוחק, זה לא קל, אבל אני רוצה להתחבר לאלמנט אחר שאתה שאלת עליו בצורה עקיפה, זה שנכון לעכשיו עיקר הפוקוס שלי הוא דווקא לבנות מוצרים שלא אני, הוא הפנים שלהם. א', כדי לאפשר לקצת יותר אוויר לנשימה, ב', כדי לעשות להם סקייל,
כדי לאפשר להם לגדול בצורה עצמאית או אפילו להוציא אותם לחו״ל. נגיד סתם, על לוח משרות שלי, אם אני מצליח לגרום לו לעבוד גם בארצות הברית, בכל העולם, זה מדהים, זה אימפקט עצום על כל התחום של ה-AI בעולם, וגם יכול להיות אחלה מנגנון רווחי. אז כן, זה אחד הדברים שאני מאוד שם עליהם דגש עכשיו, גם כדי שיאפשר לי יותר קצת לנשום וגם כדי ליצור דברים שהם גדלים, שהם לא בהכרח קשורים אליי. אז דיברנו על צמיחה וגדילה, אני רוצה רגע, אני רוצה כן לחזור שנייה לכיתה א', אם מישהו מקשיב ויש לו תחום שהוא מאוד מאוד מאוד passioned about, בין אם הוא מומחה או לא מומחה, והיה רוצה מחר להתחיל. מה היית נותן לו טיפים ולכמה זמן? זאת אומרת, באתי להגיד ל-90 יום הראשונים, או לשנה הראשונה, או לחודש הראשון, מה? זה לא נראה. גם תן את זה. אז זהו, אז אני יכול להגיד שכל, אני, הרבה קריאייטורים מגיעים ומתייעצים איתי, הרבה אנשים שרוצים להקים ערוץ יוטיוב ופודקאסט וקהילות והכל כאלה, ועם הרבה מהם אני עושה סשנים כאלה,
אני אומר להם, כאילו, חבר'ה, אתם צריכים הרבה אוויר בריאות. עד שיוצר, באמת מרגיש שזה כבר מזיז, תמחת לי לקח, אני חושב, כמעט שנתיים. עד שהבנתי, טוב, יש פה משהו מעניין. כאילו, משהו שהוא, שהמשקל הסגולי שלו מספיק קריטי כדי שהוא ייחשב כמשהו, אתה יודע. אז גם אני אומר את זה להרבה אנשים שבאים להתייצג. קודם כול, זה לקרות, זה יכול לקחת אפילו שנים קדימה. אז זה דבר ראשון. דבר שני, וזה מתקשר לדבר הזה, אם אתם עושים את זה מראש בכיוון של, טוב רגע, מתי אני אראה, מתי אני כבר אפדד את הז'יטונים, אז זה לא יתכנס, כי תאבדו סבלנות הרבה לפני, כן? אז זה דבר אחד. לגבי העצות לאנשים שרוצים להתחיל בתחום, אז קודם כל, הייתי בא ואומר להם, זה קודם לנסות להבין מי השחקנים שקיימים בתחום. להבין מה הלך רוח. זאת אומרת, גם אם אתה עושה את הכ... אתה בדקת מי השחקנים? כן, הסתכלתי. זה נשמע לי נורא מפחיד, לא? לא, אבל... אתה בדקת מי השחקנים, ואתה נורא אומר, אה, יש מה לתחרות, אני לא אעשה את זה, אני אוותר. לא, אבל זה שיש שחקנים ושיש עוד אנשים, זה לא אומר שזה בהכרח
דבר רע, כי זה מתחבר למשפט השני שרציתי להגיד, צריך להבין מה החמוסף שלך. כי בסוף, כמו שאמרתי, כל הכלים תופעים שלי, זה יכול להיות שלי לאגד וליצור מידע ולהנגיש אותו לאנשים. לא עשיתי משהו מעבר, אני גם לא מתיימר להגיד שעשיתי משהו מעבר, אבל גם אם, נגיד, סתם, בנרטיב המוזר שאמרת עם הסיכות ביטחון, אז תבין כמה הסיכות ביטחון מייצרים, איזה מפעלים יש בארץ, מי קונה את זה בכלל, מה המקום של ישראל בתוך כל תעשיית סיכות הביטחון הזה. ואז אתה יכול להקים משהו, זה יכול להיות קבוצת פייסבוק, וואטסאפ, זה יכול להיות אפילו סתם אירוע, ותזמין את האנשים שנמצאים שם, ותבין איך אתה יכול לתת להם ערך. כן. סקירה של המתכות החדשות בתחום הסיכות הביטחון, או סיכות הביטחון, מגמות וטרנדים לאן, סתם, כאילו... אתה יודע, יש... רואים ב-20 שנה מאז פייסבוק וגוגל, בערך 20 שנה, אז רואים שיש כאילו גלים של איפה נבנים דברים חדשים.
נגיד פייסבוק הייתה מאוד מאוד חזקה בלבנות קהילות ב-2004, 15, 16, 17, 18, היום אני לא בטוח שהיא חזקה בזה כבר, אני לא יודע, אני באמת לא יודע, אבל אני לא בטוח, אין לי מושג. או יש אנשים שפעם היו מנסים להיות משפיענים בפייסבוק, והיום אם הם היו מתחילים, יכול להיות שכדאי להם להתחיל בטיקטוק, אין לי מושג. נכון. אז האם בכלל הפלטפורמה משנה לדעתך, ואם כן, אז איך להבין איפה להתחיל? אוקיי, אז אני אגיד משהו שהוא מבחינתי מאוד קריטי, וכל מי שיכול והולך ליצור תוכן שיקשיב טוב-טוב, זה טיפ, זה משהו שנכתב בדם. כשבא בן אדם ובוחר את הפלטפורמה לעבוד, יש שני צירים שהוא צריך להתייחס אליהם. זה משהו שפירמלתי, יכול להיות שמישהו כבר פירמל את זה, אבל זה מה שעובד לרשותי. אחד, אנחנו בודקים על ציר, עד כמה יש לי בעלות או גישה ישירה לקהל שלי, ל-audience. אני אתן דוגמה. למשל, בקבוצת הפייסבוק שלי, אין לי גישה אליהם, נכון? What so ever, מחר פייסבוק סוגרת את זה. אין לי רשימה של השמות שלהם, אין לי כלום. אין לי שליטה על האנשים שנמצאים שם.
דומה באופן גם ביוטיוב, נכון? אתה לא יודע מי המינויים שלך. נכון. זה ציר אחד. גם בטוויטר. גם בטוויטר. לעומת זאת, על אותו הציר, יש לך את הניוזלטר למשל. בניוזלטר יש לך רשימות של אנשים, יש לך פילוחים. גם אם מחר השירות נסגר, עדיין הרשימה זה האסד שלך. נכון. אתה יכול להוריד את זה לאקסל ולהעלות לא למייל צ'ימפ אלא לבנצ'ימפ. בדיוק. למה שאתה לא רוצה, זה שלך. אז שימו לב, כל מי שיוצר תוכן או מתלבט, זה הציר הראשון. הציר הראשון זה הבעלות על האודיאנס שלך. הציר השני, שהוא גם מאוד מאוד חשוב, עד כמה אתה תלוי בחסדיו של האלגוריתם בפלטפורמה הבאה אתה נמצא? אוקיי. תסביר את זה לאט כדי שנבין. בצורה ברורה. בסופו של דבר, למשל בוא נגיד לך דוגמה של פייסבוק. פייסבוק בסוף, בכל רגע נתון, יש לו נגיד 100 פוסטים שמתחרים האם הם יופיעו בפיד שלך. והאלגוריתם של פייסבוק, עם יכולות כאלה או אחרות, בינה מלאכותית, קריצה קריצה, בעצם מחליט מה להראות לך, מכל מיני שיקולים שלהם. ובסופו של דבר, לא משנה כמה אתה תעבוד קשה,
או כמה אתה תהיה ממש טוב עם התוכן שלך, אתה בסוף נתון לחסדה של האלגוריתם של פייסבוק, של טיק טוק, של יוטיוב, של כל אחד אחר. אז כשאני בא ואני בוחר את הפלטפורמה שלי, אז אני בעצם נע גם על הציר הזה. עד כמה אני רוצה להיות תלוי במשהו שהוא גדול ממני, שאני שייתה עליו. איפה אני בוחר יותר ואיפה אני בוחר פחות. אז אני הולך בגישה שאתה צריך לגוון, זה כמו תיק השקעות, צריך לגוון ושיהיה לך אסטים ויהיה לך נכסים בכמה מהם. למשל, בקורונה, אחד הדברים שהתגלו בצורה הכי טובה שהציל אותי והפך להיות מנוע צמיחה מאוד גדול, זה הטלגרם. למה? כי הוא נמצא בדיוק בקו התפר הזה, בקו באמצע. אין שליטה על האנשים שם, לא יודע מי הנרשמים, אבל הם מקבלים ממני פושים באופן מיידי. אני לא תלוי לאף אלגוריתם. הם יכולים להגיד להשתיק או לא, אבל עדיין זה מגיע אליהם. זה לא אמורף אם זה הגיע או לא, אני לא יודע אם ראו את זה או לא. אז הטלגרם למשל ערוץ בטלגרם, שיש לנו כבר כמה אלפי אנשים שם, עומד שלוש אלפים איש,
אז בקורונה התגלה ככלי מאוד טוב. אותו דבר לגבי Newsletter. Newsletter, אני ממש אוהב אותו, כי יש לך שליטה, וגם החסדים היחידים של האלגוריתם זה הספאם פילטר. רגע. אוקיי. בוא נדבר. וזה, רגע, שנייה, הדבר הזה זה טיפ הכי חשוב, שכל אחד ייקח, יצייר את זה, ושיבחר את הדברים איך לעשות לפי זה. אבל רגע. אוקיי. כולם יבחרו בצירים היותר טובים. כולם רוצים שליטה על הדאטה בייס, וכולם רוצים שליטה על האלגוריתם, נכון? אבל הנה הדברים מסתבכים. או. איך אתה מביא את הראשונים לטלגרם? איך אתה מביא את הראשונים לניוזלטר? אז קודם כל, אני יכול להגיד לך שלא, אחד הדברים שאני תמיד אומר לטובת פייסבוק, זה בימים, בוא נגיד לפני שלוש-ארבע שנים, ברגע שמישהו גולל ומסתכל על תמונות של חתולים או תמונות של ילדים של אנשים זרים, הוא רואה גם שאלה על משינלר, הוא אומר יאללה אני פה, בוא נענה כבר. כן. אז זה משהו שאי אפשר היה לקחת, אי אפשר היום לקחת לפייסבוק, וגם היום ליוטיוב או לטיקטוק. הם יודעים להביא את הטראפיק, שזה מתחבר לשאלה שלך, מאיפה אני מביא אותם.
אני לא מספיד אותם, אבל צריך להבין איפה אתה נמצא במארג הכוחות הזה מולם. כן, כן. אז יכול להיות שאתה תרצה לעשות את זה בצורה כזאת, ואחר כך לשנע אותם בצורה אחרת למקומות אחרים. זאת אומרת, יותר קל להתחיל שם קהל, כי הם יודעים מה הטעם של אנשים, הם יעדו לפניך שאנשים מתעניינים בסיכות ביטחון. הם מפלצות טראפיק, עזוב, הם מפלצות טראפיק, הם יביאו לך כמוני גדולות של טראפיק. אתה תכתוב על סיכות ביטחון והם יביאו לך אנשים שמתעניינים בסיכות ביטחון, איכשהו, לא משנה איך. נכון. אבל אתה אומר, מתישהו צריך להתחיל לחשוב על איך לשנע אותם החוצה, כי אין לך את השליטה, והם יכולים מחר לה טוב בסיכות ביטחון או... כי סיכות ביטחון יש שם שפיץ וחושבים שאנשים יהרגו עם זה, לא משנה, חסר התהפכויות. זה מה הם מוציאים אותך. כן, בדיוק. אז זה משהו שאנחנו רואים אצל הרבה יוצרים שעושים את זה באופן מאוד מובהק, שמתייחסים לפלטפורמות כאלה או אחרות בתור פאנל שיווקי כזה. אני יכול להוסיף גם משהו מהזה שלי. החודשים הראשונים
זה המון, המון, המון גריינדינג של אנשים, אחד-אחד. נכון. אחד-אחד. לא במאות ולא באלפים ולא בעשרות אלפים, ואי אפשר להסתכל על הקבוצה של אורי ולהגיד, יש שם 27 אלף, בואו נראה מה מביא לי אלף איש. לא. בהתחלה זה בפינצטה, זה בן אדם בן אדם לדבר איתו בפרטי, או לדבר איתו בקפה, או לדבר איתו בעבודה, או להתקשר רחמנא ליצלן לכל מיני אנשים, ולהגיד להם, אני בונה עכשיו משהו חדש, בואו תצטרפו, בואו תראו מה זה, כי הראשונים שמצטרפים, הם גם יכולים להיות השגרירים הכי טובים שלך. נכון. ובהתחלה אין מה לעשות, עם הזמן, המאמץ פר בן אדם שמתווסף הולך וקטן, אבל בהתחלה המאמץ הוא מאוד גדול, וזה ככה, וזה בדיוק, זה גם הסיבה שהרוב לא מתמידים. כי ההתחלה היא מאוד מאוד קשה. נכון. מתישהו זה מתחיל לתפוס מומנטום, אם עשית עבודה והתמדת, ואז אתה יכול לעשות פחות עבודה בלצרף אנשים והם כבר מצטרפים מעצמם. נכון, אני ממש מסכים לזה. אני בימה ראשונים ממש פניתי לחברים בעולמות הטכנולוגיה,
והצעתי להם וסיפרתי להם, אז כן עשיתי את הדפיקות בדלת הזו, מה שנקרא. כן. כי זה בעת מה שצריך גם. בסוף אתה רוצה שהקהילה תהיה לה אופי מיוחד, ואנשים שאתה מביא לשם בהתחלה, הם יכולים גם להיות אלו שקובעים את הטון. ואתה רוצה שאנשים טובים, אנשים נחמדים, אנשים שיש להם מה להגיד, גם יוצר הרבה קונפליקטים עם אנשים, זה יצא לי הרבה הסתבכויות או מצבים לא נעימים מולך. מה, תן דוגמה. אתה יודע, מישהו פעם שלח לי במסנג'ר הודעה, out of the blue, לא דיברתי עליו בחיים, פעם אחרונה שאתה מוחק לי פוסטים. כן, בחצי איום כזה. בצורה הכי קריפית שבעולם. או שפרסמנו את הסקר שכר, את המחשבון שכר, קיבלתי טלפון מסיניור וי פי מחברה מאוד גדולה בעולם, שלא בדיוק אהב את הסקר שכר, וניסה סוג של להעמיד אותי, כאילו ניסה לערער על המחשבון שכר, בקיצור זו הסיטואציה קצת לא נעימה. אז כן, יש מלא שיט גם רע כזה שקורה סביב זה.
או פתאום כאלה שמנסים להתחרות בך, או מנסים לגנוב לך תוכן, או פותחים לך את השם, כל מיני דברים. הקטע הוא שפתאום אתה עושה דבר, אתה יודע, מצד אחד אתה הגעת משום מקום, והנה אתה מיופי, מנהל קהילה מדהימה וזה, אבל מצד שני, כשזה קורה לך, אחד מהדברים שהרגע תיארת, אתה כאילו לבד בעולם. נכון. אתה לבד בעולם עם האיום הזה, או עם הדבר הזה, ואז מה, איך, כאילו, איך יצאת מזה, או איך התגברת על זה, או איך... אז קודם כל, יש לי את השלושה מודרקטורים שאיתי, שעוזרים לי בניהול השוטף של הקהילה, כמו שהוא תכנים, דברים כאלה, גם עשיתי איתם את הקורס שעשינו של הקהילה, כן, הם ממש מאוד עוזרים בכל מה שקשור לניהול השוטף של הקהילה. אבל כן, במרבית המקרים אתה לבד, אין לך יותר מדי עם מי להתייעץ. הבעיה היא פה שאין יותר מדי תקדימים למה שאני עשיתי. בגלל זה אני טורח מאוד גדול, טורח הרבה, להסביר לקריאייטורים או ליוצרים, מנהלי קהילות אחרים, על איזה שאני צברתי. כי אין היום הרבה מנהלי קהילות שעשו דברים בסקייל כמו שאני עושה.
או אין הרבה אנשים שבנו מזה משהו שהוא מאוד מסודר ומאורגן. כן, בארץ. בארץ, נכון, אני מסכים. אז בגלל זה גם אני לקחתי את עצמי מאוד לעזור לכל מי שכבר פעיל בתחום כדי להסביר לו את כל הדברים שאני למדתי כבר. ומאיפה אתה למדת אגב? היה לך מקורות ידע מחו״ל שהקשבת עליהם? לא, האמת שלא, גם לא. אין איזה קהילה מקבילה שלמדתי, גם אין קהילה מקבילה של AI בחו״ל. הרבה אנשים אומרים לי את זה, גם גופים בינלאומיים שאני עובד איתם גם זה, הם אומרים לי, יש כאילו, נגיד יש קבוצות מיטאפ כאלה חמודות או דברים, אבל אין מישהו שבנה מזה, אתה יודע. אגב, אני למדתי שפייסבוק גרופס בחו״ל זה מאוד מאוד מאוד מאוד חלש. נכון. זה הרבה יותר חזק, נגיד רדיט. בארץ אנחנו מערבבים בין האישי לעסקי. כן. אז זה מאוד נפוץ, אבל אין יותר מדי דברים כאלה ממה שאני ראיתי, אבל לא היה לי ממי ללמוד. זאת אומרת, אני די פיתחתי את זה באופן עצמאי, ניסיתי להבין מה נכון,
זה היה... איזה טעות עשית? טעות? מה, בקריאה? יש לך איזה טעות ש... אני לא יודע אם זו טעות, אבל אני חושב שלפני שנתיים-שלוש הבנתי שאני לא יכול להסתמך יותר מדי על פייסבוק, כי פייסבוק, אני מאוד ביחסים אמביוולנטיים. אני תמיד קם בבוקר בידיעה שיום אחד זה יכול להיעלם לי, מבלי סיבה הגיונית נראית להיין. ואז כדי למנוע את הטעות, אז בשנתיים-שלוש אני כל בוקר קם ואני חושב איך אני מוריד את התלות שלי בקבוצת פייסבוק הגדולה, ואיך אני מפתח כלים אחרים, לפי המטריקות שדיברנו לפני כן, שתאפשר לי גישה לקהל שלי, אם מחר פייסבוק סוגר את הקבוצה. אתה יודע, כמו טול כזה לחימה, מחר פייסבוק סוגר את הקבוצה, אין 27, קפוט. מה אתה עושה? מה המשמעות של זה? איפה האנשים שלך נמצאים? האם אתה עדיין יכול לתקשר איתם? אני עובד עליהם מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד קשה כדי למנוע את הטעות הקטסטרופלית בעתיד שלי. זה ממש מפחיד.
כן, ממש. יש אנשים שסגרו להם. ברור, יש אנשים, אתה יודע, יש לי הבחור של סיקרט תל אביב, שהיה איזה בעיה שם, ופתאום סגרו לו, כי האלגוריתם מצא משהו לפני איזה חצי שנה שזה טנק, השביתו לקבוצה. אתה לא יכול שכלל מה שבנית יהיה תלוי במשהו שהוא לא שלך. אז זה משהו שאני עובד עליו מאוד קשה. גם אחריו אומרים, אתה יודע, שפייסבוק ללת-לת יורד בפופולריות של הקבוצות, אז יש לי חשיבה אסטרטגית מאוד עם עצמי. כן. מה הדבר, אולי זה הזמן להתחיל להקים פורום פנימי באתר? האם אני צריך לנדול? זה כמו בסרט 4, שאסגרד, אתה מכיר את הקטע הזה? שאסגרד כזה קרסה, ויש חללית כזאת עם כל תושבי אסגרד הזה, והוא עכשיו מחפש אליהם בית חדש? כן, כן. אז אני בראש שלי, רגע, אם פתאום יהיה, יושמד הכוכב שלי, לאיפה אני לוקח את האנשים? הם ידעו לעבור איתי? אני צריך לתקשר איתם? אתה יודע. איפה תמצא אותם? איפה תמצא אותם? בדיוק. אז בגלל זה אני עובד מאוד קשה לדיוסטר. היי, כולם, זה חבר של אורי מהפרופיל של חבר שלי. כן, אתה יודע, בגלל זה, אתה עושה צחוק צחוק, אבל יש לי two-factor authentication,
אני רוצה גם לקנות טוקן כזה, שמאפשר להיכנס לפייסבוק שלי רק אם איזה דברים, אתה יודע, עבורי זה ברומו של עולם כי אם זה הולך זה... רגע, אתה מפחד גם מסחיטות וכאלה לפעמים? לא מסחיטות, אבל לפני נגיד שבוע, פתאום קיבלתי הודעה שמישהו ננסה להיכנס לאינסטגרם שלי, שהוא שלח את ה... הוא הכניס את הסיסמה הנכונה והוא מחכה לאס.אם.אס.אימות. ואז כזה, פאק, פאק, כנראה האימייל שלי, או הסיסמה דלפה, אתה חושב שמישהו היה מצליח להיכנס לתוך הפייסבוק שלי, ואפילו סתם למחוק את הקבוצה, או ווטאבר. כן. זה קטסטרופלי, זה נשק יום עדין הדבר הזה. אתה יודע למה זה קטסטרופלי? למה? כי פייסבוק, שהם באמת, לא נתחיל עכשיו, אני מכיר אנשים חמודים שעובדים שם, אבל פייסבוק, עם כל הכבוד ועם כל זה שעל הקבוצה שלך הם עושים מלא כסף בפרסומות, כי הם יודעים בדיוק במה הם מתעניינים, והם יודעים לפרסם להם גם מחוץ לקבוצה את כל מה שהם צריכים, וזה בזכות זה שאתה פתחת את הקבוצה, אז הם מתעסקים יותר ב-AI בתוך הזה, אז פייסבוק עושים על הגב שלך ערימות של כסף,
אין בפייסבוק כל כך שירות לקוחות, ואם הקבוצה שלך תיפול, אין עם מי לדבר. אין עם מי לדבר. זה כמו וויד כזה. נכון, אבל בגלל זה אתה יכול לדבר. שזה די מטורף. אתה יכול לדבר עם אנשים בכירים, איך ייצרו את הדבר הזה. אתה יכול לדבר עם מי שעושה להם את היחסי ציבור, אבל זה כי אני אורי, ואני מכיר את האנשים, אבל אדם ממוצע, כן, זה מאוד קשה. אני באמת אומר לך, אני קם כל יום בחשיבה הזאת, עובד מאוד קשה להגדיל את הניוזלטר, את הערוצים האחרים, כדי לא להיות תלוי אם פתאום זה ייעלם, וזה מה שאני אומר לכל... אגב, גם ניוזלטר הוא כבר לא כזה חסין, כי ג'ימל עשה חיים מאוד מאוד קשים עם התיבות. נכון, אז אני אחר כך שילמתי למפתח שלי, שעושה אימות של הכתובת דומיין עם איזה משהו פנסי כזה של מפתחות ובבלטים, או כן, שום דבר לא חסין, חוץ מזה שאני הולך לצעוק בכיכר העיר, אני אורי, תקשיבו לי, אני תחת אלון אחד ואלון שתיים. אני אמיתי, אני אמיתי. בדיוק, אבל כן, זה האתגר שיש, בגלל זה אני גם חושב ש... נכון, כמו שאומרים לסטארט-אפ, לא להתאהב בפתרון, אלא להתערב בבעיה,
להתאהב בבעיה, אז אני אומר, גם ליוצר תוכן, בסוף, אתה לא הפלטפורמה, אתה לא יוטיובר, אתה לא טיקטוקר, אתה לא וואטאבר, אתה בא בן אדם שיש לו אהבה מאוד גדולה לתחום, וזה מי שאתה, והרצון שלך ליצור ולהשפיע, אז יהיה היום בפייסבוק, מחר זה יהיה באלוהים יודע מה, סבבה, זה לא משנה לי. אני, הרצון שלי זה לעזור לכל התחום של ה-AI, לפרוח ולשגשג. איך אני אעשה את זה, איך זה יבוא לידי ביטוי בצורה הגשמית של זה, זה לא משנה לי. כן. אורי, המון המון המון תודה. בכיף, בשמחה ובאהבה. אתה נתת לנו מלא חומר למחשבה, ואני חושב שיש הרבה אנשים ייקחו את זה לכל מיני מקומות, וגם, אתה יודע, הם יקימו משהו, ואחד מהם עוד חמש שנים יפגוש אותך ברחוב ויגיד לך, אורי, תודה. או, לא ברחוב, אולי באונליין, אם עד אז לא יגנבו לך את הזהות. אגב, היה לי פה כמה פרקים שרלוונטיים לדברים האלה, ואתה זה, מאלה שמכירים את זה הכי טוב, אתה ומתי שהיה פה, שאתם עוקבים מאוד על ההתקדמות של הלמידת מכונה,
בעוד חמש, נראה לי, שנים, אם אני צריך לנחש, יהיה מאוד מאוד מאוד מאוד קל לגנוב את הזהות שלי, שלך, של מתי, של כולם. זאת אומרת, יהיה קשה לחדור פנימה בגלל ה-Tew-E�תי-Cash וכל זה, אבל אם מישהו חדר פנימה, יהיה לו מאוד קל להיראות כמונו, להישמע כמונו, לכתוב טקסט כמונו, ליצור תוכן כמונו, להקליט פודקאסט כזה כמונו, ואני הרבה פעמים, כאילו, תוהה עם עצמי, האם בעוד חמש או עשר שנים, אתה יודע, פתאום הפודקאסט, אני אהיה מוחזק באיזשהו בייסמנט איפשהו, יכניסו לי תפוח אחד פעם ביום, איזה רובוט יושב כאילו בחדר, יקליט פרקים עם הקול שלי, עם הזה שלי, שהוא למד איך אני מדבר, איך אני מראיין, והפודקאסט ימשיך הרבה שנים, והרבה אנשים ישלחו לו אימייל, כל הכבוד שאתה ממשיך, ליאור וזה, והוא יגיד לי, בטח, בטח. לא, אבל תסתכל על הדבר הטוב הזה יאפשר לך לעשות את הדברים בסקל הרבה יותר גדול, יאפשר לך להתרחב לעוד תחומים, יאפשר לך אולי ליצור... מה, כשאני בבייסמנט? לא, אבל אתה מסתכל על התרחיש הדיסוטורט,
תחשוב על הדברים הטובים שאתה יכול ליצור עם זה. נכון. אז כן, אם אתה כלוא ויש מישהו שיוצר תוכן עבורך, אז זה לא כיף, אבל תחשוב ש... לא יודע, בהקשר שלי מישהו יכול ליצור עכשיו פודקאסט, אחרי שהרבה זמן רציתי, על נושא מסוים הוא שיכול ליצור עוד פרויקט אימפקט לקהילה, זאת אומרת יש איזה דברים טובים, אורן, נכון, נכון, נכון, נכון, נכון, טוב חביבי אז הרבה הרבה תודה. בכיף, בשמחה. ואני מקווה שניפגש שוב בעוד 150 200 פרקים. יאללה, בכיף, בשמחה. ביי ביי.


