מה *באמת* קורה בשוק העבודה? - הדס פוקס - פופקורן 259

00:00 היי, מה קורה? כאן ליאור פרנקל, ברוכים הבאים לפופקורן. גם היום אנחנו נדבר על קריירות אנשים, טכנולוגיות, פסיכולוגיות, כלכלה התנהגותית, והיום על כלכלה לא התנהגותית, שיעזרו לכם להסתגל לעולם החדש והמוזר מאוד והכאוטי מאוד לאחרונה שלנו. יש פה שיחות עומקים, חוקרים, אנשי מדע, עובדים, מנהלים, עצמאים, יזמים, אומנים, היום עם כלכלנית וחוקרת. וכל פרק מזקק את החוכמה והניסיון שלהם, ואפילו את הדאטה שהם מביאים, כמו היום, לדברים פרקטיים, שיעזרו לנו להבין מה קורה לעזאזל מסביבנו. והיום אנחנו נבוא עם הרבה נתונים, אז אנחנו גם נדע מה באמת קורה כאן, לא כמו שרק חושבים. היום אנחנו נדבר על דוח מאוד מאוד חשוב בעיניי, דוח שוק העבודה בישראל. זה בעצם דוח שמסביר מי עובד איפה, מי לא מצליח לעבוד איפה, איפה לא מצליחים לעבוד מי שהיו רוצים, איפה לא מצליחים למצוא עובדים,

01:01 איפה כל הפערים האמיתיים שנמצאים בחברה שלנו בין כלל האוכלוסיות, אנחנו נדבר בייחוד על אוכלוסיות שיותר מאתגר עבורן להשתלב בשוק, ערבים, חרדים, נשים וכולי וכולי וכולי, אבל איפה בכלל הפערים בין מה שאנחנו חושבים על שוק העבודה, ובין איפה שהשוק באמת נמצא. ותביא לנו את זה, הדס פוקס, היא מביאה איתה נתונים מדויקים. הדוח הוא לשנת 2021, אבל הדס עשתה שיעורי בית, כי היא בחורה רצינית, והיא הגיעה לפה עם המספרים הכי מעודכנים, אז מה שאתם תשמעו היום, 8 באוגוסט, אנחנו מקליטים את זה, כל הנתונים נכונים רק להיום, והחל ממחר, ב-9 באוגוסט, הדס לא חותמת על שום דבר, אל תבקשו ממנה, ואם תפסתם אותה בטעות, זה פשוט אתם טעיתם ביום. כל מה שהיא אמרה הוא נכון, הדס היא מנהלת תחום מחקרי שוק עבודה באגף אסטרטגיה של זרוע העבודה. איזה טייטל ארוך, אה? יש לה תואר ראשון במדעי המחשב וכלכלה, ותואר שני מחקרי בכלכלה, מה שאומר שהיא גם כלכלנית וגם חוקרת, אנחנו לא יודעים מה יותר.

02:02 לפני שהיא הייתה בזרוע העבודה, היא חקרה את שוק העבודה וחינוך במרכז טאוב בחקר מדיניות חברתית, אז אנחנו גם יודעים שהיא, סך הכל בן אדם טוב כנראה, מתעסקת בדברים מוסריים וערכיים, ואנחנו נשמע ממנה מה באמת קורה בשטח. אז לפני שכולנו צריכים לחזור לעבוד, אפרופו שוק העבודה, בואו נכניס את המוזיקה כדי שנספיק משהו עם הדס, ונתחיל בעוד שנייה. אז אני, אין לי רכב, ובאופן כללי אני לא כל כך מבינה את הרכבים. והסיפור הוא מלפני שלוש שנים, כשגרתי קרוב למקום העבודה שלי, אז גם לא הייתי צריכה, כן, הלכתי לעבודה ברגל, ויום אחד חברה טובה באה אליי ואומרת לי, הדס, אני נוסעת לחו״ל לשלושה שבועות, האם את מוכנה לעשות בייביסיטר?

03:04 בייביסיטינג לרכב שלי. שיה לך רכב בשלושה שבועות, תוכלי לעשות סידורים, מה שתרצי, אבל יש לי תנאי אחד, את צריכה כל שלושה ימים להתניע אותו. היא חייבת לצאת לסיבוב כל שלושה ימים, כי אני פעם נסעתי לחו״ל וחזרתי והוא לא הניע. אמ... סבבה, מי לא ייקח אפשרות כזאתי, גרתי בירושלים, זה לא היה בתל אביב. באתי, לקחתי את הרכב, החניתי אותו לידי, והחברה נוסעת. אמ... ועובר יום, ועובר יומיים, ועוברים שלושה ימים, ולומרת לעצמי, עוד לא השתמשתי ברכב, אולי אני צריכה להזיז אותו, היא בטח מגזימה. אני לא... שלושה ימים אין סיכוי שיקרה משהו. אני אחכה קצת. ועוב מגיע היום הרביעי והיום החמישי, וביום החמישי אני אומרת לעצמי, טוב, אולי כדאי שאני אלך לרכב לוודא שהכול בסדר. ואני מגיעה לרכב, וזה כזה רכב עם כפתור של סטארט, ואני מכניסה דקות ולוחצת על הסטארט, והרכב לא מניע.

04:04 אוי, נגמר המצבר. כן, וכתוב שם, באטרי לואו. זה שיט. החברה נמצאת באוסטרליה, ואני עכשיו תקועה עם רכב בלי מצבר. שעה 11 בבוקר... גם נכשלת בתפקידך וגם לא קיבלת את הכיף של רכב. כן. מה אני עושה עכשיו? אוקיי, אז ניסיתי רגע עכשיו, נתתי עצמו אולי אני אעצור איזה מישהו ברחוב שיעזור לי. לא, אני אקרא לחבר שיבוא לעזור לי. שעה 11 בבוקר, אמצע יום עבודה, מתקשרת לחבר, אומרת לו, תקשיב, לא יודעת מה אתה עושה, אתה חייב לבוא, להציל אותי, אני פה ב... הייתי ממש בכזה היסטריה, כי אני לא מבינה ברכבים, והיא כזה השביעה אותי שאני כל שלושה ימים אקח אותו, אסע איתו, ומה אני הולך לעשות? טוב, אז החבר עזב את כל מה שהוא עשה, הגיע, לקח לי אפילו כמה דקות להבין איך אני פותחת את המכסה במנוע, והוא מגיע, ומגיע עם כזה בטריה, ומחבר לרכב, ואני מנסה להניע, לא מניע. והוא בא ממש עם הכבל עם מחבר לרכב שלו, ואני מנסה להניע, והרכב לא מניע.

05:08 ואני אומרת לעצמי, מה, מה כבר קרה בחמישה הימים האלה? מה עשיתי? ואין ברירה, אני חייבת לעדכן את החברה. כאילו, הפתיחה הזאת לא נמנעה ממני. ואני כותבת לה בוואטסאפ, תגידי, את ערה? את זמינה? כן, היא נמצאת באוסטרליה, ואני כותבת לה את כל הסיפור, ואני ממש מצטערת, והיא כועסת עליי, ולמה, ואיך זה יכול להיות? וכבר עברו חמישה ימים, אבל תכל'ס אין לה מה לעשות משם. ואני ממשיכה לנסות, ואנחנו מנסים, ממשיכים. ואז החבר אומר לי, רגע, לחצת על הברקס כשניסית להניע? אני אומרת לו, לא. אבל תנסי שוב פעם, ואני לוחצת על הברקס, לוחצת על הסטארט, והופ, הרכב מניע. אופסי. אופס. הצלחתי להכניס את זה. רגע, רשבתו טוב. לא כזה עובד, אה? כן, לא, זה צריך להיות יותר... זה כאילו היה יותר עובד. יפה, כן. אוקיי, אז את הפדיחה שלך עשית.

06:09 זהו, את הפדיחה עשיתי בצורה משולשת. גם לא ידעתי איך מניעים רכב, גם קראתי לה חבר את זה באמצע יום עבודה דחוף, אתה חייב להגיע, וגם סיפרתי את זה לחברה שהייתה באוסטרליה והייתה צריכה להילחץ, משהו שלגמרי היה יכול להימנע אם הייתי מתאפסת את זה לפני. זאת אומרת, אפילו היא יכלה לא לדעת על כל הסיפור. אני לא הייתי מספרת לה. וגם את מומחית, כאילו, אנחנו לא נדבר על זה היום, אבל את מומחית גם בפערים מגדריים וזה, ועכשיו את עם החבר, ויצאת הכבישה. אחי, אחי, אני ברכבים הכי אסטראוטים. איזה מביך, איזה מביך. אגב, אחד הפרקים הראשונים בפופקורן, אני לא זוכר איזה מספר, כי אין לי זיכרון עד כדי כך, אבל הייתה עם אישה יקרה חרדית שעושה קורסים לתיקון הרכב, לא לנהיגה, לתיקון הרכב לנשים, והיא פשוט מלמדת אותם באיזה שמונה שיעורים, כל מה שצריך לדעת, כדי שבכל מקום שהם ייתקעו יקרה להם משהו, וגם כשקורה משהו בבית, אז הבעל שלהם יוצא מושפל, שאין לו מושג איך עושים את זה.

07:13 יפה. וזה זה. אוקיי, אז במעבר חד, הדס, מה קורה בשוק העבודה? מה קורה? את יודעת מה? בואי נתחיל רגע מהסוף, מה שאמרתי רגע לפני שזה. את טוענת שאין התפטרות גדולה. כן, אני טוענת שאין התפטרות גדולה. דבר ראשון, מה קורה? מה המצב ברמה הכי בסיסית? אני בכל זאת אתחיל במשהו אחר. חזרנו למצב לפני הקורונה. תוך כדי הקורונה, שיעור אבטלה, כן, בשיא שלו היה 35%. אנחנו חשבנו שהוא הולך לקחת למשק המון זמן עד שהוא יחזור לעצמו. כן, כל העולם חיכה למיתון שאנחנו נכנסים אליו, ואיכשהו הגיעו חיסונים, וממש בחודשים האחרונים חזרנו לאותו שיעור אבטלה שהיינו לפני, אותו שיעור השתתפות, אותו שיעור תעסוקה, כאילו לא היה קורונה. כאילו לא היה קורונה? כן. מדהים. אז תסבירי רק למי שלא מבין, כמוני, מה זה שיעור השתתפות? אז כן. אמרת את זה כאילו זה אבטלה אני מכיר, תעסוקה אני מכיר. מה זה השתתפות? במה משתתפים? מי משתתף?

08:14 יפה. אז השתתפות וכוח העבודה זה כל מי שעובד או שמעוניין לעבוד. אה, אוקיי. זאת אומרת, הוא הולך למשרד אבטלה והוא אומר, תמצאו לי עבודה. כן, אז אנחנו לא כל כך, כאילו, הדרך שבה מחשבים את הדברים האלה זה לפי סקר כוח אדם, שהלמ״ס עושים אחת לחודש, שסוקרים... למ״ס זה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. כן. אז הלמ״ס, כן, עושים הרבה סקרים, אני נתתי את עצמות להגיד לכל מי שנופל במדגם שהלמ״ס טענו, כי על זה אנחנו מסתמכים. סוקר אחוז מהאוכלוסייה, אחוז וחצי מהאוכלוסייה בשנה, משהו כזה, ובעצם אחת לחודש מגיע לאנשים שעלו בגורל ושואל אותם, אתם עובדים? עובדים יופי, אתם מועסקים. אתם לא עובדים, אתם מחפשים עבודה? אם אתם מחפשים עבודה, אתם נחשבים בלתי מועסקים. אתם לא עובדים ולא מחפשים עבודה, אתם מחוץ לכוח העבודה. אוקיי. אוקיי? אז יש לנו בעצם את כל האוכלוסייה. כן, לא משתתפים. משתתפים.

09:15 אז האוכלוסייה, יש לנו את כל האוכלוסייה. האוכלוסייה מתחלקת למי שבכוח העבודה ומי שלא בכוח העבודה. מי שבכוח העבודה זה אנשים שעובדים או שמחפשים עבודה. אוקיי, מגניב. מה המספרים בימים? רגע, שנייה. ומה זה שיעור אבטלה? אה, יפה. שיעור אבטלה זה מי שמחפש עבודה, שלא עובד ומחפש עבודה, חלקי האנשים שבכוח העבודה. אוקיי. אז לא סופרים את מי שבכלל לא מנסה. כן. בשיעור האבטלה. כן. בטח. חלק מהאנשים שלא משתתפים זה משהו שהוא מאוד טבעי. אנחנו מסתכלים דבר ראשון מגיל 15 ומעלה. אנשים בגיל 15, 16, 17, 18, אנחנו לא מעוניינים שהם יעבדו. אנשים מעל גיל נגיד 70, גם רובם לא עובדים. אנשים שהם סטודנטים, חלקם עובדים, אבל חלקם לא, וזה בסדר גמור. ולכן בגילים הצעירים, אם אנחנו נראה ירידה בתעסוקה, לפעמים זה בעצם משהו חיובי. כי זה אומר שאנשים עברו מלעבוד ללצבור השכלה, ואחר כך התעסוקה שלהם תהיה יותר טובה. אז לא מכניסים את המבוגרים מאוד ואת הצעירים מאוד, לא מכניסים לחישוב של האבטלה, כי אז זה היה מנפח לנו את אחוז האבטלה, למרות שזה אנשים שכנראה בנורמה הם לא עובדים. כן.

10:22 אז זה גילי חמש פלוס. כשאנחנו מסתכלים על גילאי 25 עד 64, זה מה שנקרא גילי עבודה עיקריים. גם בגילאים האלה לא כולם עובדים, וחלקם לא עובדים, מסיבות שהם פשוט לא רוצים לעבוד. כן, אם אנחנו נסתכל על אוכלוסייה, נגיד עם שיעורי השתתפות נמוכים, אז חרדים, גברים חרדים, 50% לא מועסקים, כן? אנשים שלא מועסקים לעבוד רוצים ללמוד. אז בעצם כשאנחנו מסתכלים על המצב של שוק העבודה, אנחנו מסתכלים על שלושת המדדים, שיעור אבטלה, תעסוקה, שזה כמה מועסקים מתוך כלל האוכלוסייה, ושיעור השתתפות, או נגיד על אבטלה ותעסוקה זה כולל גם את ההשתתפות, בשביל להבין גם כמה אנשים מועסקים וגם כמה אנשים רוצים לעבוד ולא מצליחים. שיעור ההעסקה הוא כן מכל האוכלוסייה, לא רק מתוך המשתתפים. כן. זה לא אחד הפחיש על השני, אבטלה ותעסוקה. נכון, יפה. אוקיי, אז זה מבלבל קצת. אז למה עשו את זה ככה? המכנה הוא שונה. יש לך הסבר למה עשו את זה ככה? למה במועסקים עשו את זה יותר,

11:23 זה כאילו החליטו להיות יותר פסימיים. זה אומר דברים שונים. כשאנחנו מסתכלים על שיעור תעסוקה, אנחנו באמת רואים כמה אחוז מהאוכלוסייה עובדת. אוקיי, זאת אומרת, נגיד בעולם שבו היו 70% מהאוכלוסייה היו חרדים, ומתוכם 50% לא מועסקים, אז נגיד היה אפשר להגיד שיעור המועסקים בארץ הוא מאוד מאוד מאוד נמוך, ואולי מישהו צריך כאילו לדאוג לחשוב מאיפה יגיעו מיסים וכולי. וגם אם שיעור האבטלה נמוך, זה עדיין, עדיין המצב לא מדהים. זה לא היה מרגיע אותנו. אוקיי, הבנתי. מה בערך היום המספרים? אז הנתונים האחרונים שיש לנו זה לחודש יוני. אנחנו מגיעים כל פעם קצת באיחור, כן? כי עושים את הסקר. בסדר, יוני זה מספיק חדש בשבילי. כן, האמת שזה... כן. מפתיע אותי שזה כזה מעודכן. האמת שהלמ״ס באמת עשו גם עבודה מאוד יפה של הנגשה של הנתונים. ברגע שהתחילה הקורונה, הם בעצם כזה נפלו, הם האסימון שצריך נתונים ממש במיידיות, והם התחילו להנגיש נתונים משהו כמו חודש וחצי אחורה, שזה באמת מאוד יפה.

12:23 אז מה הנתונים? חודש יוני, שיעור אבטלה היה 3.7%, שזה מאוד נמוך. מה זה הנמוך הזה? ב-2019 היינו ב-3.8%. וואו. אוקיי? אז כן, הגענו לשיעורי אבטלה מאוד נמוכים. מה היה השיא בשיא הקורונה? השיא היה 35%, משהו כזה. ריי, וואו, זה מטורף. אבל זה ממש היה בחודש אפריל, שכן, כל המדינה סגורה, חודש אפריל 2020, 35% אנשים או באבטלה או בחלת. זה מטורף, אבל אני אגיד לך באיזה מובן זה מטורף. זה מטורף בזה שמבינים עד כמה המשק הוא בעצם, הוא לא, זאת אומרת, מהבחינה הזאת הוא לא יציב כמו שהיית חושב. זאת אומרת, אם שליש מהאוכלוסייה, או שליש מאלה שמעוניינים לעבוד, נכון? זה מה שלמדתי. אם שליש מאלה שמעוניינים לעבוד יכולים, בגלל כוח-על, נקרא לזה כרגע, לא משנה, כל אחד והדת שלו עם קורונה, נשאיר את זה בכללי, כוח-על כזה.

13:27 יכולים לאבד את העבודה, אז אין פה את, את יודעת, את הסוציאליזם שהיה פעם, שכולם מוגנים וכולם שמורים. זה מאוד... ההבטלה הזאת הייתה מאוד מאוד חריגה. באמת הממשלה החליטה לסגור את המשק, חלקים נכבדים מהמשק, זה משהו שהוא לא נראה כמוהו במשברים קודמים. במשברים קודמים הגענו בשיא, כן, בתחילת שנות ה-90, בתחילת שנות ה-2000, הגענו לסביבה 11-12% אבטלה. אוקיי. וגם נזכיר שהממשלה כן הבטיחה לאנשים הכנסה, הביאה לאנשים אבטלה לתקופה מאוד ארוכה, כלומר, אנשים לא הובחרו. נכון, נכון. לא, היו גם את אלה ש... אני לא יודע כמה מהם באמת, כי אין לי את הנתונים, אבל היו את כל אלה שלפחות אמרו עליהם שהם נהנים ממה שהמדינה עושה, ושהם אולי מקבלים לא פחות ממה שהם היו מקבלים אם היו עובדים קשה, ואז למה שהם יחזרו לעבוד קשה? כן, או שעדיף להם לקבל 80% ולשבת בבית. כן. עד שליברמן בא וקצת קיצץ הרבה מהתנאים הנוחים האלה.

14:28 תגידי, אוקיי, סליחה, ומה שאת אומרת זה שעכשיו אנחנו באמצע 2022 חזרנו בדיוק לאותו מקום. זאת אומרת, זה מביא אותנו קצת ל... ויש על זה דיבורים אצל אנשי עולם העבודה החדש, מה שנקרא. אנחנו קצת מחליפים את הביטוי ההתפטרות הגדולה, בהחלפה הגדולה, ב-Great Resignation, נכון? זה לא ה-Great Resignation, זה לא שכולם עברו לגור ב... טוב, אני לא אגיד שמות של ערים כדי לא לזה, אבל כאילו לחיות בסבבה שלהם ולהיות זרוקים על המזרון, אלא כל המקומות שבהם יש טענות שלא מוצאים עובדים ועזבו אותנו ותה-תה-תה-תה, הם מצאו עבודה, פשוט לא אצלכם. נכון, מדויק. אנחנו בעצם לפני כמה חודשים, שיעור התעסוקה היה עדיין נמוך, וכזה גם, אני חושבת שכולנו ראינו מסביבנו אנשים שהחליטו לקחת הפסקה, נמאס להם, ובאמת הייתה איזושהי תחושה שבאמת יש התפטרות גדולה, אנשים לא מוכנים כבר לעבוד בכל מחיר, מעדיפים לשבת בבית.

15:40 וזה לא רק בארץ, זה גם בחו״ל, וככל שעובר הזמן אנחנו רואים שבשיעור התעסוקה חצינו בדיוק לאיפה שהיינו. כן. אז כנראה שאנשים לא מצאו איזשהו סוד של איך אפשר לחיות בלי הכנסה. כן. אבל אני חייב לשאול אותך, המורה. כן. האם שיעור ההשתתפות אותו דבר? כן. השתתפות והתעסוקה? אוקיי, אז הם גם לא מתחבאים שם, זה גם לא שהם לא באים לחתום אבטלה, הם כן רוצים, והם מוצאים עבודה. מדהים, מדהים. אוקיי, אז עכשיו בואי נדבר קצת על איך נראה משק העבודה הזה, איך הוא מחולק בכלל. את יודעת לספר גם על תעשיות או על ענפים, איפה עובדים יותר אנשים, איך זה, או שרק כמה בהייטק וכמה לא בהייטק. לאחרונה רק דיברו על כמה בהייטק וכמה לא בהייטק. יש חלוקה יותר מפורטת מזה? אז מדברים על כמה בהייטק וכמה לא בהייטק, כי בתכל'ס זה הכי מעניין. כן. זה הכי מעניין, לא רק בגלל שכאילו הייטק, השכר הכי גבוה במשק, כן, פער מנתונים טיפה ישנים, קצת קשה לבדוק את זה בהשוואה בינלאומית, אבל הפער בין המשכורות בהייטק לשאר המשכורות בישראל זה הכי גבוה ב-OECD,

16:48 זה המקום הכי מושך. לא רק בגלל זה מדברים על זה, אלא בפועל באמת בהייטק היה את השינוי הכי גדול. כאילו, כמו שאמרת, לא הייתה התפטרות גדולה, הייתה איזושהי החלפה גדולה, ויש ענפים שקטנו ויש ענפים שגדלו. כן. והענף שגדל בצורה הכי משמעותית זה ענף ההייטק. אבל עכשיו אנחנו עומדים בהייטק בפני, אני לא יודע איך לקרוא לזה, אפשר לקרוא לזה מיתון, משבר, יש כל מיני מילים, חלקם כן מעולם הכלכלה, חלקם לא, חלקם רק מהעיתונות הדיגיטלית, הכלכלית, ואני לא יודע באיזה מילה על זה. אני רק יודע שהרבה מניות של הרבה חברות רציניות ירדו. מה, מה, האם אנחנו נראה שינוי ב... אני מניח שהמספרים עוד לא מוכנים לזה, כי זה ממש קרה בחודשים האחרונים. אני לא חושב שכבר יש על זה נתונים, אבל להערכתך, ממה שאת ראית, את חושבת ש... את יודעת לתאר מה יהיה? זאת אומרת, אותה כמות, ההייטק גדל ב-לא יודע, 15%,

17:49 אז עכשיו הוא יקטן ב-15%? אז באמת, כמו שאמרת בהתחלה, כל מה שאני אומרת נכון לעכשיו. אנחנו עדיין לא יודעים לאן המצב הולך. האם באמת יש איזשהו משבר בהייטק? האם יש פה איזשהו תדלוק של העיתונות, של התקשורת? האם זה היה פה איזשהו משהו פיק, שעכשיו פשוט הכל קצת נרגע, אבל זה לא שנראה עכשיו איזשהו צמצום? זה דברים שאנחנו לא יודעים. כרגע, בינתיים, מה שאנחנו יודעים, לחודש יוני. זה ששיעור המועסקים בהייטק הוא עדיין מאוד גבוה, והדבר המשלים לו זה משרות פנויות. כן, מה שגם קורה היום במשק, שזה כן משהו שהוא קצת חריג ושונה מ-2019, מספר המשרות הפנויות הוא מאוד גבוה. יותר מ-2019. הרבה יותר גבוה. אנחנו עלינו על 100,000 משרות פנויות, משהו כזה, והיום אנחנו על 150,000. כשאנחנו יודעים להגיד, ה-50,000 הנוספות, איך הן מתחלקות? אנחנו יודעים להגיד דברים כאלה? אז אנחנו יודעים, בכל ענף, מה שיעור המשרות הפנויות.

18:49 כלומר, ניקח את המשרות הפנויות פלוס העובדים, ונחלק את זה, סליחה, ניקח את המשרות הפנויות, נחלק את זה במשרות פנויות פלוס עובדים, ואז אנחנו יודעים מה שיעור המשרות הפנויות. כן. אז נגיד בהייטק אנחנו יודעים שהשיעור הזה גבוה, כי אנחנו יודעים שחסרים מתכנתים וחסרים אנשים טכניים, ובאופן כללי, גם החברות שנפלו בבורסה היו הרבה גיוסים גדולים והון גדול נכנס, וחסרים טאלנטים באופן כללי בענף הייטק. אבל מה קרה בשאר הענפים? כל מי שזכה להיות בנתב״ג לאחרונה ראה שהוא עומד בתור. אז מה קורה בשאר הענפים? אז בכל הענפים הייתה עלייה במספר המסעות הפנויות. העליות הכי גדולות, שלעומת 2019, עוד פעם, זה באמת בהייטק ובאירוח ואוכל. אירוח ואוכל. כן. שזה מסעדות, מלונאות. אוקיי. נתב״ג זה, אתה יודע, זה משהו מאוד קטן, אבל... כן. זה סתם אנקדוטה. זה אנקדוטלי. זה קצת כזה נכנס לאירוח ואוכל, כאילו זה מסביר על הצריכה.

19:50 כן. אז תגידי, איפה כולם? כאילו, מה שזה אומר זה שהמשק התפתח מאוד ויצר עוד מספיק הון כדי לגייס עוד הרבה אנשים, נכון? אם אנחנו חזרנו לאותו שיעור אבטלה, שהוא 3 וקצת אחוז, זאת אומרת ש... ואותו שיעור השתתפות. זאת אומרת שמי שחיפש עבודה מצא עבודה, אבל כמות המשרות הפנויות עלה, מה זה אומר? שהמשק ממש התפתח? שיש הרבה הון ש... יש... או במילים הכי פשוטות, יש הרבה כסף לתת לעובדים שאין למי לתת אותו. הסיפור הזה של אבטלה נמוכה ומשרות פנויות, מספר משרות פנויות גבוה, זה מה שנקרא שוק עבודה הדוק. אז שוק העבודה במתח היום מאוד הדוק, וזו שאלה גדולה איך זה קרה, כאילו, איך הגענו למצב הזה. אני יכולה להגיד את הפתרון שלי, שזה כזה מהנתונים שאני רואה ככה, זה מה שאני משערת. באמת ההייטק מאוד גדל,

20:51 אז היה איזשהו אחוז, אפילו אחוז של העובדים, כן, שעובר להייטק, וההייטק הוא כזה אינסופי בגלל שבאמת הוא עובד מול חו״ל. כן, אז הוא יכול להמשיך לגדול לנצח, תאורטית. והגדילה שלו בעצם גרמה לזה שבכל שאר הענפים חסרים עובדים. אז הוא לקח קצת משרות מזה, וקצת משרות מזה, וקצת משרות מזה, והכניס לעצמו, הוא בעצמו יש לו מחסור עצום, בלי קשר, שגדל, כי פשוט, למרות הקורונה, ראינו שהדברים רק גדלו, והחברות רק גדלו, וגייסו יותר כסף וכולי. אז להם חסר, אבל להם עדיין גם חסר, ולכולם חסר בסך הכול. כן. מה נעשה עם זה? נחכה. אני אגיד שזה לאו דווקא דבר רע, כן? זה יכול לגרום לזה ש... הרי כל אחד טיפה, כן? בתקווה, כל אחד קצת משפר את המצב שלו. בן אדם היה עורך דין באיזשהו משרד מוביל, ועבר להייטק, אז עורך דין במשרד פחות מוביל עובר למשרד המוביל,

21:58 וככה וככה, וכו', אנשים כזה טיפה מתקדמים. אז בן אדם שהיה אישה, היא הייתה קופאית בסופר, בהנחה שיש לה כישורים והיא לא באמת ברמה מאוד סיסית של מיומנויות, היא קצת התקדמה, ובמקומה, כן, בסוף זה משהו שיסתדר, כי הסופר ישים קופות אוטומטיות. כן. כלומר, אפשר לקוות שהמשק הזה יסדר את עצמו, ואנחנו עכשיו פשוט עדיין בתזוזות האלה. אוקיי, תראי, אני בגדול חשבתי שאני מרים לך להנחתה, אז אני אגיד את ההנחתה כפי שהיא, ותגידי לי האם אני חי בסרט או לא. יש אוכלוסיות שיותר משוועות לעבודה ויותר קשה להן להיכנס לאותן משרות פנויות. האם הן יכולות להיות הפתרון? שאלה טובה. אנחנו, יש לנו באמת בעיה, כן, באוכלוסיות שמשתתפות בשוק העבודה בשיעורים יחסית נמוכים, שזה בעיקר, כן, באוכלוסיות מיעוטים, מה שנקרא, חרדים, ערבים.

22:58 זה אנשים שגם המיומנים, לא כולם, אבל בגדול אלה שלא עובדים, זה אנשים שבממוצע המיומנויות שלהם יותר נמוכות, ולהם באמת יש יותר בעיה להיכנס. מה זה אומר מיומנויות יותר נמוכות? בואי ניתקע על זה רגע ונעשה זומין. איך מודדים מיומנויות יותר נמוכות? המדידה הקלאסית למיומנויות... אני אוהב את זה, אני רק חייב להגיד, בגלל שאת כלכלנית ומצויה במספרים, כל שאלה שאני שואל אותך, את רגע לוקחת שנייה לחשוב כדי לנסח את דברייך בצורה רהוטה. אני מאוד אוהב את זה, אבל אני חייב להגיד שאנחנו לא חיות כיס, כאילו פה לא יבדקו אותך כנראה לזה, אבל סליחה, איך מודדים... תמיד, תמיד, חברים שישמעו. אבל החברים שישמעו הם הכי פחות מעניינים. אנחנו אוהבים את החברים שלכם, חברים של הדס, אבל אתם לא הקהל. אתם כבר יודעים מי אוכלת לכם את הראש בסלון. אז רגע, אז איך מודדים מיומנויות? יש סקר שנעשה גם כן על ידי הלמ״צ, וזה איזשהו סקר בינלאומי שנקרא פיאק.

24:01 הבעיה שלו, אני כן, זה שהוא נעשה פעם אחרונה בשנת 2015. אז הנתונים שלנו על מיומנויות הם נכונים ל-2015. ובכל זאת, בשנת 2015 עשו סקר, זה היה סוג של מבחן פסיכומטרי שעשו בכל מדינות ה-OECD, ויש שם ממש חלקים של מיומנות מתמטית, מיומנות מילולית ויישומי מחשב. זאת אומרת, זה אצל תלמידים? זה לא אצל תלמידים, זהו. עשו את זה לכל האוכלוסייה. כל הגילים. בגילאי 18 ומעלה, אני חושבת. אוקיי. או 20 ומעלה. אוכלוסייה עובדת. וממש, זה שאלות של פסיכומטרי. אתה הולך לקניון, זה גם שאלות שאמורות לדמות את שוק העבודה. אתה הולך לקניון, ואתה רוצה לקנות מגפיים, והן עולות 120 שקל, ויש עליהן 30% הנחה, כמה עכשיו הן עולות, אחרי הנחה. אוקיי. ובעצם זה סקר שסוקרים את כל האוכלוסייה, כן? בניגוד באמת לפסיכומטרי, שאנחנו רק רואים את האנשים שהולכים,

25:03 רוצים ללמוד באקדמיה, אז יש לנו איזשהו selection מאוד ברור של האנשים היותר מוכשרים בשוק העבודה. פה יש לנו את כל האנשים, ומה שמגניב זה שאת אותו סקר עושים בכל המדינות. אז אנחנו גם יכולים להשוות את המיומנויות של אנשים בישראל מול מיומנויות של אנשים בעולם, ואפשר לראות שדבר ראשון המיומנויות בישראל הן נמוכות יחסית. זה הדבר הראשון שהם מצאו. דבר שני, אנחנו מאוד אוהבים לחשוב על עצמנו כסטארט-אפ ניישן, האנשים המוצלחים שלנו הם ממש מוצלחים. אז לפי הסקר, לא. האנשים בעשירון העליון בישראל, הם דומים לאנשים, כן, הממוצע שלהם, בעשירון העליון, בממוצע OECD. איפה אנחנו כן חריגים? בחלק התחתון. האנשים החלשים אצלנו ממש חלשים. הבנתי. ואיזה מיומנויות באמת חסרות להם? אז ממנות מתמטיות, אנגלית הם לא יודעים, כשאנחנו מדברים על ערבים, הם לא יודעים עברית. כן, חרדים לא יודעים, הגברים החרדים,

26:04 מיומנויות אין להם. יש באמת בעיה של מיומנויות באוכלוסיות האלה. הבנתי. אז אנחנו רואים, מה אנחנו רואים מבחינת המספרים באמת? אז זה הסקר של המיומנויות. ועכשיו כשאנחנו קופצים לפערים עצמם, אז מה אנחנו רואים באמת? איך זה מתבטא, והאם יש קורלציה? זאת אומרת, בין מה שראינו בסקר הזה למה שאנחנו רואים בשוק העבודה. כן, אז בעיקרון יש קורלציה מאוד חזקה בין המיומנות לשכר. כן, אנשים שיש להם יומנות יותר גבוהה, מן הסתם השכר שלהם יותר גבוה, אז גם אפשר לראות את זה בפסיכומטרי באמת. כן. זה משהו שמלמד. מה זאת אומרת אפשר לראות את זה בפסיכומטרי? אנשים בפסיכומטרי גבוה, השכר שלהם יותר גבוה. אתה מניח שזה קורלציה ל-IQ? אהמ. לכישורים, אני יודעת, לזה שבן אדם הוא חרוץ ולמד לפסיכומטרי? כן. אוקיי. אז באותה מידה יש קורלציה למיומנויות, ומה באמת הפערים? אז דבר ראשון, נתחיל בתעסוקה.

27:07 אז יש לנו באמת, אם נסתכל על ערבים וחרדים, אז נתחיל בערבים, אז המון שנים, כן, אנחנו תמיד, תמיד דיברו על שתי בעיות מרכזיות בשוק העבודה מבחינת אוכלוסיות, גברים, חרדים ונשים ערביות. שתי אוכלוסיות האלה עם תעסוקה מאוד נמוכה. נשים ערביות, זה נכון, התעסוקה היא עדיין מאוד נמוכה, אבל היא בצמיחה די מהירה בשנים האחרונות. בשנת 2019 היינו ב-37 אחוז, הייתה תעסוקה של נשים ערביות, כן, שזה כלום. זה מאוד נמוך. עכשיו רבעון שני של 2022, אנחנו כבר על 43 אחוז, זה גידול של 6 נקודות אחוז, זה די הרבה. כן, באמצע הרי היה לנו קורונה, זה היה לנו, אז זו בעצם אוכלוסייה שהיום התעסוקה שלהם יותר גבוהה ממה שהייתה, עדיין מאוד נמוך, אבל יש איזשהו שינוי, נשים ערביות, אם אנחנו מסתכלים על כל המסלול שלהם, כן, אז בבגרות, אחוז זכאיות לבגרות הרבה יותר גבוה, אחוז של הנשים ערביות שהולכות לאקדמיה עולה בקצב מהיר,

28:11 וגם בשוק העבודה הן לאט-לאט נכנסות יותר ויותר. כן, כי... איך מסבירים את זה, אגב? אז נשים ערביות, תמיד זה הנכון, שנשים שהן אקדמאיות הן גם מועסקות באחוזים הרבה יותר גבוהים, זה חלק מאיזשהו שינוי. אבל איך זה שהם הצליחו יותר להגיע לבגרות, ואז הצליחו יותר להגיע לאקדמיה, ואז... אנחנו יודעים את זה? כן, אז גם מדברים על איזשהו שינוי תרבותי שהמגזר הערבי עובר. גם הממשלה שמה די הרבה תקציבים על האוכלוסייה הזאת, היא באמת מנסה לעודד אותם בכל הרמות. יש הרבה מיקוד בממשלה, בנשים ערביות. אנחנו לא יודעים אבל להגיד חל שיפור, ואנחנו יודעים בדיוק למה, נכון? נכון, מאוד מאוד קשה באופן כללי. אני רואה, זה נורא מצחיק ההבדל בינך לבין רוב האורחים שלי שבאים עם אג'נדה, ואז התשובה שלהם היא תמיד כי היא האג'נדה. זאת אומרת, השאלה שאלת, כי היא האג'נדה שבאתי איתה מלכתחילה, ואצלך את רוצה לדעת את התשובה המוכחת מספרית, אז אנחנו לא יודעים באמת, נכון? אנחנו לא יכולים לדעת שאם הממשלה שמה עוד חצי מיליארד על איזושהי תוכנית לתיכונים ביישובים בעיקר ערביים, אנחנו יודעים לדעת שבגללם עכשיו יש יותר נשים אקדמיות. מאוד קשה להוכיח סיבתיות. אני אגיד שגם אצלנו במשרד, כן, אנחנו, יש את לנו המון תוכניות שקשורות לחברה ערבית, לדוגמה.

29:28 אז גם, מסתכלים על חברה ערבית. שמו, אני יודעת, 30 מיליון שקל למרכזי ריאן, מרכזי ריאן, לחברה ערבית, ואתה באמת רואה גידול בתעסוקה. איזה יופי, התוכנית עובדת. האם אני מוכנה לחתום על זה שזה סיבתי? לא יודעת. או אולי, כן, סיבתי, אבל לאו דווקא זו הסיבה. כן. אני כן מניחה שזה משפיע, אני מניחה שעשינו עבודה טובה, אבל להגיד כמה בדיוק היה השפעה, אני לא יודעת. קשה, קשה לדעת. אוקיי, אז זה נשים ערביות וגברים חרדים. רגע, אז לפני שנעבור לגברים חרדים, אז בעצם כל הזמן הסתכלנו על נשים ערביות וקודם כל הזמן אמרנו, גברים ערבים, הכל סבבה אצלם. הם עובדים בשיעורים גבוהים, נכון, השכר שם הוא טיפה יותר נמוך, אבל בסך הכל הכל בסדר. ופספסנו את זה שמשהו קורה גם שם. ומה קורה? בזמן שאנחנו רואים את כל השיפור המשמעותי אצל נשים ערביות, אצל גברים ערבים לא קורה כלום. גידול בבגרויות זה רק אצל הנשים הערביות. אקדמיה זה כמעט ורק הנשים. ובינתיים הגברים הערבים,

30:31 נשארים לא משכילים, נשארים בלי תעודת בגרות, ומאז 2017 שיעור התעסוקה שלהם טיפה ירד. אז כן, והכל היה באמת, המיקוד היה אצל נשים ערביות, ופתאום, אוקיי, אנחנו צריכים לעשות איזשהו שינוי, להתחיל להסתכל גם על הגברים הערבים. זה גם עושה פה איזושהי בעיה בתוך, כן, דיברנו על שינויים תרבותיים, יש פה גם איזושהי בעיה בתוך המגזר הערבי, שאנשים פתאום אקדמאיות, מצליחות, משכילות, ומה עם הגברים הערבים, מה זה עושה לתא המשפחתי, בכלל האפשרות לזוגיות. בקיצור, יש לזה הרבה משמעויות סוציולוגיות בתוך החברה. מעניין. אוקיי, ונעבור לגברים חרדים, ששם כבר מזמן ראינו את הנשים נותנות בראש ומובילות את השינוי. כן, הנשים החרדיות זה ממש פלא, כי כן, אישה חרדית יולדת פגעון ילודה, אצל נשים חרדיות זה משהו כמו 6.8,

31:31 כן, זה אומר שכל אישה חרדית בממוצע תהלד בחייה 6.8 ילדים, זה המון. והתעסוקה שלהן גבוהה, ממשיכה לעלות וכמעט הגיעה לשיעור התעסוקה של נשים יהודיות לא חרדיות. כן. אז באמת, אני מורידה את הכובע. הן ממש גורמות לכל הנשים הלא חרדיות להרגיש רע שהן מתלוננות על זה שעכשיו עשיתי עוד ילד ואני לא יודעת מה אני אעשה וזה. אתן ממש דופקות אותן. לא מזמן הייתה פה אורחת נכבדה שהיא ספציפית גם עברה להייטק והיא עוזרת לנשים חרדיות אחרות לעבור להייטק. ודיברנו על זה, דיברנו על איך, מתי היא מספיקה גם לגדל את כל הילדים וזה. והטירוף הוא שזה לא רק שהן מצליחות מבחינת שיעור תעסוקה, אני גם, שוב, אין לי על זה מספרים, אבל מאלה שפגשתי, הן מחייכות באותה כמות או יותר. זאת אומרת, זה לא שזה בא באיזשהו מחיר של סבל נוראי או דיכאון נוראי או משהו זה, יש לנו הרבה מה ללמוד מהן.

32:32 אבל מה עם בעליהן? רגע, שנייה. אני אגיד, כאילו, גם מצד אחד באמת יש ממש גידול בשיעור החרדיות בהייטק, קפיצה מאוד מרשימה, בטח אנחנו מסתכלים על שאר האוכלוסיות. היום הוצאנו מחקר על שילוב של אוכלוסיות בהייטק, וזה באמת אצל חרדיות השיפור הכי גדול. עדיין הרבה עובדות, משהו כמו חצי עובדות במשרה חלקית, השכר שלהן נמוך, המון בענף החינוך, מורות, עדיין גם שם יש עבודה. אבל זה... אגב, שנייה, אני רק חייב לציין את זה. לי בשנת תש... מתי הייתי בתיכון? תשעים ושבע הייתי ביחידת מחשבים, 15 יחידות. המורה שלי הייתה חרדיה שלימדה אותנו מחשבים, ולכן אני גיליתי את הסטיגמה על זה שכאילו חרדים לא מבינים במחשבים, הגיע הרבה יותר מאוחר, כי אני גדלתי, כאילו, מכיתה י' עד יב',

33:34 הבן אדם שהכרתי שידע הכי טוב מחשבים בעולם לתכנת היה אישה חרדיה. זה היה מטורף. אוקיי, סליחה. יפה. כן. אמרו לה רותי. כן, כמה אנחנו חיים עם הסטיגמות שלנו באמת. כן. גברים חרדים, תעסוקה מאוד מאוד נמוכה, וכאילו, מה זה מאוד נמוכה? רבעון שאני שואל ל-2022, רק 54% מהגברים החרדים עובדים, ויש פה איזושהי סטגנציה, מאז 2015 זה לא כל כך עלה. וזו אוכלוסייה שהולכת וגדלה, כן, בנפח שלה, גדלה מאוד מהר, וזה אחד האתגרים הכי גדולים של שוק העבודה. זה בנפח האבסולוטי, או שזה גם בנפח ביחס לשאר האוכלוסיות? מבינה על מה אני שואל? כן, זה ביחס לשאר האוכלוסיות. שיעור ה... כן, נחזור לפריון ילודה, פריון ילודה של אישה חרדית, 6.8, פריון ילודה של אישה דתית, זה 4, משהו כזה, אישה חילונית זה 2.3, אל תתפסו אותי במספרים, אבל זה משהו כזה.

34:35 אוקיי. אז כן. אז מן הסתם כן. זאת אומרת, אם לפחות חצי מהילדים הם גברים, אז כן. אוקיי, אוקיי, ומה, ושם אנחנו רואים משהו לפני קורונה, אחרי קורונה, זאת אומרת, יש שם איזשהו, סליחה, איזשהו שינוי נראה לעין, זאת אומרת, סטגנציה. זאת אומרת שזה לא זז. כן, הם די חזרו לאיפה שהם היו לפני הקורונה. אוקיי. שזה לא, לא good enough, בכלל לא. מה, מבחינת מי? כן, כאילו, אם יהודים לא חרדים, חזרו ל... כן. מבחינת מי? הם תולים מי מודד, כאילו, את יודעת. כן, אבל אם יהודים לא חרדים, נגיד, חזרנו לשיעור התעסוקה שהיינו לפני הקורונה, מעולה. היינו גם ככה בשיעור תעסוקה מאוד גבוה. שיעור התעסוקה של יהודיות לא חרדיות, הוא, אם אנחנו מסתכלים רק עליהן, הוא מקום ראשון ב-OECD. הנשים היהודיות הלא חרדיות עובדות המון. וואו. כן. אוקיי. וגם פירעני ילודה, אמנם בהשוואה לדתיות וחרדיות הוא נמוך, אבל זה הכי גבוה בכל ה-OECD, כן? אה, הנה מצאנו איך לגרום להם להרגיש טוב.

35:36 תשבו את עצמכם בכל שאר ה-OECD, אני עושה 2.3 ילדים. ומצליחה לעבוד. מה אתם עושות? 1.5? זה עובד יותר, זה עובד יותר שעות. מה אתם עושות? 1.2? מהבחינה, כן. כאילו, יש זכות להתלונן. תמיד צריך, ככה זה בחיים, אתה צריך מישהו מלמעלה ומישהו מלמטה כדי שתוכל גם להתלונן וגם לקנא ולענות על הרגשות הבסיסיים שלך בתור בן אדם. אוקיי, אז מה שם, אז נחזור לכ... רגע, סליחה. בואו נדבר רגע על נשים. נשים לא חרדיות, נשים באופן כללי. הדוח שלכם סוקר גם את הפערים שם, נשים מול גברים? אז באופן כללי זה משהו, גם הדוח סוקר בשולם, אבל זה משהו שאנחנו מתעסקים בו באופן שוטף. כן, גם ברמה האישית, מאוד חשוב לי שוויון מגדרי. ובשיעור התעסוקה באמת, היה ב... נגיד 30 השנה האחרונות שינוי מאוד מאוד מהיר.

36:39 שיעור תעסוקה של נשים, יהודיות לא חרדיות עלה, היינו מתחת ל-OECD, היום אנחנו הרבה מעל הממוצע. ואמרתי, כשמסתכלים רק על יהודיות לא חרדיות, אנחנו מקום ראשון ב-OECD בתעסוקה. כן. ובמקביל, מה קורה עם פערי השכר? פערי השכר, הנתון האחרון שיש לנו, לא אשמתנו, זה הלמ״ס, 2019, פער השכר המגדרי היה 33%. זה משהו שלא משתנה, משהו כמו עשור. כלומר, אנחנו לא רואים שיפור בפער המגדרי בשכר. איך זה, אגב, בהשוואה ל-OECD? זה די... זה יחסית גבוה, הפער בשעות העבודה בישראל בין גברים לנשים הוא יותר גבוה מאשר מה שקורה ב-OECD. אם אתה מסתכל על הפער שכר שעתי, אנחנו כבר בממוצע. אוקיי. אוקיי. כן. אז זה לא איזשהו משהו שישראל המציאה. כן, ברור. זה משהו שמתמודדים איתו בכל המדינות. כן, ואנחנו רואים פער גדול. אם אנחנו, כן, אני אגיד פה משהו שאני לא בטוחה בנתונים, אבל זה משהו שאני מעריכה.

37:41 אנחנו, כן, אני מניחה שגם בסביבתך, כולם עוברים להייטק. והכולם הזה זה גברים. ולי יש ניחוש שבשנה, שנתיים הקרובות נראה את פער השכר גדל. וואלה. כן. פי... הבאת אותה בפסימיות. זה ההשערה שלי. מעניין. אנחנו רואים ששיעור הנשים בהייטק לא גדל, הוא טיפה יורד בשנים האחרונות, הוא בטח לא עולה. עוד אמת? כן. זה דווקא הדבר הראשון שאמרת, ולא עשיתי כן עם הראש. אני מסביבי ראיתי גם נשים יכנסות להייטק, לא רק גברים. יש נשים, אבל השאלה היא מה השיעור. נכון. נכון. יש נשים שהן, אה, אתה, כן. לא יודע. אז אולי רק בסביבתי, רק הגברים עוברים להייטק. חברות של הדס, מה קורה? זה הכול במשפחה. אח שלי עבר, ואני עדיין בממשלה. את מסתובבת, כי יש אנשים ערכיים שעובדים בממשלה ועוזרים במכון טאוב, ועושים דברים, זה לא כמו גברים, רק רוצים... כן. אני אגיד שבמקצוע שלי המון, יש נהירה חזקה להייטק. באמת, אנשים עוברים הרבה לתחום של דאטה.

38:43 הייתי לאחרונה בכמה מחברות ה... אני לא אגיד את שמן, אבל הן נמצאות בבניינים קרובים לבניין שבו אנחנו מקליטים, ואת בטח מכירה את החברות הגדולות, והן מאוד מאוד קשה להן אם אני עירה להייטק. ראיתי, אני לא חושב שזה היה באותו דוח, אבל אני ראיתי שפרסמתם, אולי עוד יותר לאחרונה, דוח על עבודה מהבית? כן, באותו דוח. אה, באותו דוח. אז יאללה, בואי נדבר על זה, זה מעניין. קודם כל, זה בכלל מגניב שמהממשלה מגיע דוח ברגע אחרי הקורונה שמדבר גם על עבודה מהבית. כאילו, אתם השתניתם, זהו, אתם מעודכנים, משהו קורה ואתם ישר מדברים עליו. כאילו, פעם זה היה מין כזה, כמו שאת אומרת, דברים על הלמ״ס. טוב, אנחנו יודעים על 2009 שאנשים לא עבדו מהבית. עכשיו, הכל גם, אגב, כל הרעיון הזה התחיל בזכות קולגה שלך, רועי, נכון? רועי לבנון, שהוא תמיד שולח לי את הדוחות האלה, כבר הרבה שנים, אז אני, כי אני מהחנונים שחמים לקרוא את זה.

39:47 וזה, וגם, איזה שיפור בדוח, אני יודע שזה מאוד חנוני, וכנראה שרובכם לא תקראו אותו, אבל למי שכן, הדוח נראה טוב, הוא ערוך טוב, הוא מעוצב יפה, הוא מעניין לקרוא, הגרפיקה של הדאטה, של הדאטה נראית טוב, כאילו אינפוגרפיקות. זה שינוי מטורף שקורה שם. איך את מסבירה את זה? דבר ראשון, תודה. זה הרבה הרבה עבודה שלנו. צוות המחקר, אגף אסטרטגיה, עובדים על זה מאוד קשה. אני חושבת שאני חדשה בממשלה, אני חדשה יחסית. אני שנתיים וחצי בממשלה, ואני מרגישה שיש שינוי, ומאוד מאוד, כאילו לפחות אתנו במשרד, מסתכלים המון על נתונים, מאוד מנסים לעשות מדיניות שהיא, כאילו, שמעוצבת לפי הנתונים. ואנחנו גם מסתכלים, כל הזמן מנסים להבין מה קורה בשוק העבודה. גם הדוח הזה שאנחנו מוצאים אותו אחת לשנה, מנסה, דבר ראשון, בשביל עצמנו, בשביל שאנחנו נדע מה קורה.

40:50 תוכניות שלנו שפותחים זה לפי איפה שאנחנו רואים שיש בעיות. כן, עשינו דוח על אוכלוסיות בהייטק כדי להבין אצל חרדיות איפה הבעיות שלהן ואיפה הן לא משתלבות, ערבים, איפה הם לא משתלבים. כן. זה משהו באמת עבודה. כן, רועי הוא גם מאוד מאוד דאטה אוריינטט. אוקיי, מדהים. אז סליחה רגע, שנייה לפני שהחמדתי לדוח, רצינו לדבר על עבודה מהבית. אוקיי, אז בואי תספרי לנו מה באמת קורה. כולם עובדים מהבית, אף אחד לא עובד מהבית? מה באמת קורה? אז עבודה מהבית, דבר ראשון אני אגיד שזה נתונים, יש לנו נתונים מאז ספטמבר 2020. אוקיי. שבעצם אז הוסיפו שאלה לסקר כוח אדם, האם אתה עובד מהבית? זה גם, כן, איזשהו משהו שהלמ״ס הבינו, כן, גם ניתן מילה טובה. שזו הפעם האחרונה שהנתונים מעודכנים, או שרק מאז התחלנו למדוד? רק אז התחלנו לשאול, הבנתי. האם אתם עובדים מהבית? כן. ובעצם הלמ״ס ראו שמשהו קורה, יש פה קורונה, קורונה שינתה פה באמת את נוהגי העבודה, צריך לשאול אנשים האם הם עובדים מהבית.

41:53 אז אנחנו פה, בניגוד לכל שאר הדברים, אנחנו לא יכולים להשוות למה קרה לפני הקורונה. אוקיי. אנחנו, עם זאת. כן, ואנחנו כן יכולים להניח, אני יודעת, בשירות המדינה לא עבדו מהבית בכלל, והיום עובדים, יום ושבוע מהבית. דבר גדול גם לשירות המדינה, שיש משהו ב-DNA שכזה לא מאמין לעובדים, כזה מפחדים שזה, אז גם שירות המדינה פה עשה שינוי. ומה שאנחנו רואים זה שדבר ראשון בסגרים, כשהיו סגרים, שזה בעצם הפוטנציאל, אתה יכול לומר, כן? כן. שיעור העובדים מהבית היה מאוד גבוה, היה סביב ה-30 אחוז, בסגר השני ובסגר השלישי. פוטנציאל, את אומרת, נגיד מי שאי אפשר שהוא יעבוד מהבית, נגיד מוסכניק לא יכול לעבוד מהבית, אי אפשר לתקן אותו מהבית. כן. אז הוא היה צריך ללכת למוסך. זאת אומרת, פוטנציאל, זאת אומרת, היה סגר, אז כל מי שיכול לעבוד מהבית עבד מהבית, זאת אומרת שזה בסך הכל 30. אז המקסימום של המשק בגדול זה 30 אחוז. עכשיו, כנראה שיש אנשים, כן, זה כבר סגר שני, כנראה שבסגר הראשון היינו מגיעים למספרים קצת יותר גבוהים. אוקיי. אבל עדיין זה מראה משהו על הפוטנציאל, זה גם מעניין, כי אני מסתכלת על אוכלוסיות, אבל נדבר על זה עוד שנייה.

43:06 ורגע, בהשוואה בינלאומית, בארץ, עשינו איזשהו ניסיון לבדוק מה הפוטנציאל בארץ לעבודה מהבית מול חו״ל. בארץ הפוטנציאל הוא יחסית גבוה. זה בגלל שההייטק פה יותר גדול, כן, חלק יותר גדול מהמשק. נכון. יש לנו מעט תעשייה, נגיד בגרמניה, תעשייה שמאוד מפותחת, תעשייה אי אפשר לעשות מהבית. כן. יש לנו מעט חקלאות. תעשייה, כלומר, ייצור של מכונות וזה. כן. אוקיי. מפעלים. יש לנו מעט חקלאות, אז באופן כללי הפוטנציאל בישראל הוא יחסית גבוה. מה שקורה בחודשים האחרונים, אנחנו מתכנסים על סביב ה-18%, מהעוסקים מהבית, בהיקף כלשהו. כן, אז גם אני עובדת יום בשבוע מהבית, אני נחשבת עובדת מהבית. אנחנו עובדים בעבודה היברידית. אוקיי, 18% בעבודה היברידית. לפחות יום אחד מהבית או משהו כזה, זה יכול להיות גם חמישה ימים וזה יכול להיות גם יום אחד. כן. אוקיי. אנחנו לא יודעים יותר מזה, עד כמה זה היברידי או משהו כזה. אנחנו יכולים לראות מה, כן, שואלים גם את האנשים כמה שעות אתם עובדים וכמה שעות אתם עובדים מהבית, אז אנחנו יכולים גם כן לעשות איזושהי חלוקה,

44:11 ואנחנו רואים שמשהו כמו 30% עובדים 100% מהבית. די גבוה בעיניי. אז 30% מה-18, זאת אומרת, 6% מבני ישראל המועסקים עובדים 100% מהבית. כן, פול טיים. אוקיי, זה המספר. יופי. די גבוה. כמה זה יוצא לנו, 6%? 60,000? כמה זה 6% בימינו? מתוך... מבני ישראל? כמה מיליונים אנחנו עשרה? אז אני מבנה את זה מתוך המועסקים, אז מועסקים נגיד 4 מיליון, אז 6% מ-4 מיליון. אה, אוקיי, אז 20. עומדי אוצר, אני לא טובה בחשבון. אוקיי. לא חשוב. לא היית עוברת את פיקה. פיאק, כן. אני צריכה להתאמן. צריכה נייר. אני אגיד, פסיכומטרי בסדר גמור, אז לא. זה בסדר. גויסת, גויסת. הבאנו אותך. שמי שהיית בפודקאסט, הם קבלים על זה נקודות.

45:11 כן. 25% מהעובדים עובדים עד 20% מהבית, שזה בעצם באמת משהו כמו יום. כן. כן, אז רבע מהעובדים עובדים יום, וכל השאר באמצע. אוקיי, אוקיי. מעניין. לא ראינו שזה השפיע מספיק על הפקקים, את יודעת? כאילו, אני חושב שלהרבה אנשים הייתה תקווה שכולם יעברו לעבוד מהבית ותיפתר בעיית הפקקים של ישראל. אבל בסוף, 18% שחלק גדול מהם, את יודעת, זה רק יום-יומיים, זה כבר לא כזה הרבה. זה כבר לא כזה הרבה. ואם הקורונה גרמה לנו לקחת פחות תחבורה ציבורית, שאני לא יודעת כמה זה נכון, לפחות באמצע הקורונה זה היה נכון. זה נורא מצחיק לראות כלכלנים מנסים להגיע למסקנות הם בעיקרון לא מגיעים לשום מסקנה. לא מתחייבת על כלום. לא מתחייבת על כלום. אם אין לי פה 30 איש וארבעה חודשים לבדוק את המספר הזה, אני לא יודעת, אולי מה שאמרתי הוא נכון,

46:13 אולי מה שאמרתי הוא לא נכון. זה, את יודעת, ראיינתי פה את רוני בירמן, את מכירה אותה? היא מעמותה, וואי, שכחתי את השם של העמותה, תכף אני איזכר בה, והם עושים, רגע, רגע, אני מחפש את השם של העמותה, לא נעים לי, לא נעים לי, לא נעים לי, עמותת נובה. והם מכשירים אנשים לתפקיד שנקרא מוביל, מובילת נתונים. שזה אנשים שמיועדים להגיע לאזורים כמו מועצות אזוריות, עיריות, זאת אומרת, בייחוד מגזר שלישי, חברתי, כל המקומות האלה שהם לא הייטק וכולי, כדי לעזור לאנשים לקחת החלטות מבוססות נתונים. ועשיתי את הסימולציה וזה, אבל הקטע הוא שגם כשיש לך הרבה נתונים, עדיין קשה לקחת החלטות מבוססות נתונים, כי מה לעשות,

47:17 יש, עדיין נשאר מספיק מקום לנרטיב ולסיפורים. זה קצת מצמצם את האפשרויות של הנרטיבים, אבל כן. נכון, נכון. אני אגיד, כאילו, מבחינת נסיעה, מה שזה כן יכול לשנות, נגיד, זה שאנשים יעברו דירה, כי פתאום הם יכולים לעבוד חלק מהבית. נכון מאוד. אני אגיד על עצמי שאני עברתי לפני חצי שנה לתל אביב, מירושלים, ואני עובדת בירושלים, אם לא הייתה רכבת, לא הייתי עוברת, וגם אם לא הייתי יכולה לעבוד, כן, את היום בשבוע מהבית, ועוד יום בשבוע מהמשרד לתל אביב, זה לא היה קורה. אני דווקא ציפיתי שכולם יעזבו את תל אביב בזכות הדבר הזה. כל אחד מאיפשהו הגיע. כן. אבל אני גם אגיד שאנחנו חשבנו באמת, באופן כללי, אנחנו כשהתחלנו לעבוד על הדוח, אמרנו לעצמנו, טוב, אנחנו עכשיו הגענו לשוק עבודה חדש, היו מלא שינויים, אנחנו הולכים לראות את כולם, כן, אנשים עברו לצפון, אנשים התחילו להיות יותר, זה נקרא, כן, עוד, כאילו לנסות לזהות פרילנסרים,

48:19 שאי אפשר בדיוק לזהות את זה בלמ״ס, אז אנחנו מזהים עצמאים שלא מעסיקים שכירים, בסדר? אנחנו נראה איזושהי עלייה בזה, כי התחילה המון כלכלת פלטפורמה והמון אנשים, זה, לא, מצאנו כלום. וואו, גדול, גדול. תשמעי, יש לי מה להגיד על עצמאים, שני דברים. אחד, בארצות הברית שברו את השיא, לפחות על פי הגרף שראיתי, אני לא יודע מי בדק את הגרף, אני מפחד איתך בדברים האלה, אבל בגדול, בגרף שראיתי, אני חושב שזה היה, נדמה לי שזה היה בניו יורק טיימס, אז כנראה שזה בדוק. מספר הפרילנסרים שבר את כל השיאים. מלפני, אני חושב, מלפני רבעון בערך זה היה. בישראל, אני זוכר שלמרות מה שאמרת, בשיא הקורונה העצמאים, הקול זעקה שלהם היה, השארתם אותנו לבד. זאת אומרת, נתתם לזה ונתתם לזה ונתתם לזה ונתתם לזה,

49:23 אנחנו עכשיו, אין לנו איגוד, כאילו, זה תמיד היה ככה. אבל בזמן משבר, אתה פתאום מבין שאתה לבד. ואני חושב שהסטיגמה הבעייתית של להיות עצמאי מאוד מאוד מאוד הוחמרה בקורונה. נכון שלא היה מי שיפטר אותי, אבל גם כולם, לפחות בתחילת הקורונה, כל הלקוחות חתכו, חתכו לכל מי שקל לחתוך אותו, פרילנסר, יותר קל לחתוך אפילו לפני שחותכו, גם עובדים חתכו, אבל עוד לפני שחותכים עובדים, חותכים את הספקים, כל הפרילנסרים שעבדו עם כל התחומים שחטפו קשה, מסעדנות וכולי וכולי, מוזיקה וזה, חטפו. ובאופן כללי, אי-ודאות זה משהו שקשה לעצמאים. זאת אומרת, ככל שיש אי-ודאות במה קורה, אז אני ראיתי, שוב, זה לא מספרי, אלא זה מרשמים, ראיתי הרבה מאוד עצמאיים שאמרו כזה, עכשיו, טוב, עכשיו אני לא אמצא עבודה כי זה שיא הקורונה, אבל איך שנגמרת הקורונה, אני חוזר להיות שכיר.

50:28 אני מפחד להישאר אלבנט. בסופו של דבר, את יודעת, זה קרה חצי-חצי כנראה. זהו, כנראה שזה שני כוחות, הכיוונים שונים עבדו. מעניין. מה עוד למדנו על העולם ההיברידי הפוסט-קורונה? יש לנו שם עוד איזשהו משהו בדוח? כשאנחנו נחזור לאוכלוסיות, אז כן, ולמיומנויות, ומי בעצם יכול לעבוד מהבית. אז מי שעובד מהבית, כן, זה לא יפתיע אתכם, אבל האנשים שעובדים מהבית זה אנשים שעובדים בהייטק, שעובדים מקצועיים. מי לא עובד מהבית בכלל? אנשים שהם נהגים, כן, בענף התחבורה, ענף אירוח ואוכל, ענף בינוי, ענף בריאות, אלה הענפים שבהם עובדים פחות מהבית. וזה גם, כן, אנחנו מדברים על המגזרים ועל הפערים, לא אמרתי קודם, אבל הפערים של המיומנויות מתבטאים בשכר, והשכר של חרדים, חרדיות, ערבים וערביות הוא הרבה יותר נמוך מאשר השכר של שאר האוכלוסייה, של האוכלוסייה היהודית הלא חרדית. באותן מקצועות או בלי קשר?

51:29 בלי קשר, אנחנו מסתכלים בסך הכל. וגם בעבודה מהבית אנחנו רואים הבדל גדול. ומה שמעניין פה זה שני דברים. דבר ראשון, להפתעתי לפחות, נשים חרדיות עבדו מהבית, עובדות מהבית, באותם שיעורים כמו יהודיות לא חרדיות. כן, 20 אחוז, גם פה וגם פה, עובדות מהבית. שזה יכול טיפה להפתיע. אני ציפיתי למשהו שהוא יותר נמוך, כן, גברים חרדים זה הרבה יותר נמוך מאשר גברים יהודים לא חרדים. ודבר שני, זה הערבים, שרק 2 אחוז מהנשים ומהגברים הערבים עובדים מהבית. אם פה אנחנו מדברים על הפוטנציאל, אז בסגרים 8 אחוז מהנשים הערביות עבדו מהבית, כן? כלומר, כן, יש לנו 6 אחוז שעבדו בעבר מהבית והיום לא. כן. ובאמת אלה האוכלוסיות היותר חלשות, שהשכר שלהן הוא יותר נמוך, והאפשרויות שלהן יותר נמוכות, והן גם פחות עובדות מהבית, שבסך הכל אני חושבת שזו פריבילגיה בתור מי שעובדת מהבית. כן. את יודעת, אני הבנתי עכשיו שאמרת את המספרים, משהו, ותגידי לי אם הבנתי נכון.

52:32 אמרת שבשיא שיש לנו מ-2020, זה לא סגר ראשון, אז כנראה השיא היה יותר גדול, אבל מהשיא שיש לנו, השיא היה 30 אחוז. אנחנו עכשיו ב-18 אחוז, אמרת? כן. זה לא חזרה לשגרה. זה ממש לא חזרה לשגרה. זאת אומרת, עדיין יש 18 שעובדים מהבית, וכנראה, טוב, את הכנראה אני כבר ממציא, אבל אנחנו לא יודעים מה קרה לפני, אנחנו לא יודעים מה קרה ב-2017, האם זה היה 2 אחוז או 16? זה כנראה לא היה 16, כנראה. כן, אנחנו רואים מסביבנו. זה לא, אמנם אין לנו נתונים, אבל זה פשוט לא יכול להיות. אנחנו כן יודעים פחות או יותר להעריך כמה אנשים עבדו בכלל לגמרי מהבית, שזה 4 אחוז, וזה כולל עצמאים טוב. לא משנה, אבל... אנחנו כן רואים. אנחנו רואים גידול. יכול להיות שעלו 10 נקודות אחוז, או הביטוי הזה שאת משתמשת בו, שהוא הביטוי הנכון, להגיד שזה לא עלה ב-10 אחוז, אלא 10 נקודות אחוז. בזכות הקורונה, אני אומר עכשיו בזכות, כי זה כן שינוי שהוא שינוי מעניין מאוד, לדעתי, שוב,

53:35 גם קשור למחירי הנדלן, וגם קשור ללא לעמוד בפקקים, ודברים אחרים שקורים לאיכות חיים. זה די מטורף. זה אומר שכן יש איזשהו עולם קצת אחרי. נכון. זה באמת המעטתי. אתה צודק שזה באמת דבר גדול. וכשאנחנו מסתכלים באמת על השינויים הגדולים שהיו, זה באמת איזשהו גידול מאוד מהיר של ההייטק, ירידה ברוח ואוכל, שזה אני לא יכולה לומר כמה זה עדיין באמת ספיחים של הקורונה, ועבודה מהבית. כאילו אלה המקומות באמת שאנחנו ראינו שינוי. היה איזשהו שינוי, כן, אז עוד פעם, בתמהיל של העובדים, מה התמהיל הענפי, כן. כן, ועבודה מהבית. לא יודעת להגיד. אוקיי, טוב, אז לסיכום, זה מה שהשתנה בעקבות הקורונה. כל השאר לא השתנה יותר מדי. חלק מהדברים לטובה, אבטלה סופר נמוכה, וחלק מהדברים מבאסים, כמו הפערים באוכלוסיות שאנחנו רואים.

54:36 כן, בעצם חזרנו עכשיו לאותן בעיות שהיו לפני הקורונה. כן. שזה תמיד, דיברנו על אותן שתי בעיות, שהן גם הבעיות שלנו היום, שזה פריון עבודה. שפריון העבודה בישראל הוא יחסית נמוך, זה מאוד משפיע כמובן על רמת החיים שלנו. רגע, על זה לא דיברנו. מה זה פריון עבודה? פריון עבודה זה הערך של כמה שכל עובד מייצר. כן, מה... איך מודדים את זה? לא הבנתי. לוקחים... איך שהם מודדים את זה זה לוקחים את התוצר. כן. כן, שזה כמה ייצרו במשק בשנה, ומחלקים... לא, תסבירי להדיוטות. מה זה התוצר? אנחנו, כן, אתה מכמת באמת כמה תפוזים וכמה כסף הם שווים, כן? כמה תפוזים גידלת, כמה שירותי הייטק יצרת. אבל מה, היו את ההכנסות של כל זה? זה, כן. בגדול, זה בגדול מההכנסות, כן, הכנסות מאוד. אז נגיד חברת תוכנה, נגיד monday.com, הם מכרו בכל העולם ב... לא יודע מה, לא זוכר, 100 מיליון דולר או משהו כזה, אז אני לוקח 100 מיליון דולר. עכשיו אני מוסיף כמה מכרה חברת דלתא.

55:40 עכשיו אני מוסיף כמה מכרו. וזה כמה שהם מכרו, פחות ההוצאות שלהם, כן? ופחות ה... כאילו, זה בעצם כמה שנוסף, זה מה שנקרא ערך המוסף. אה, שירת לכם פחים. אז בעצם, בואנה, הזמן די דוד כמו הורידו אותנו. אתה לוקח... תפוחים, נגיד, תפוחים זה יותר קל. אתה קונה זרעים, אתה קונה מים, כן. אתה שותף וצמיחים לך תפוחים. כן, כן. אבל מה, בואנה, חברות הייטק שהנפיקו, הן כולן הפסדיות, הן הורידו את התוצר הגולמי של מדינת ישראל. אני לא... לא כל כך יודעת איך זה מחושב בפועל. אוקיי, אוקיי. אבל בעיקרון, זה מחושב, זה נקרא ערך המוסף של כל המוצרים שמייצרים, אוקיי? של כל החברות והעצמאים והזה ביחד. ומגזר ציבורי, שזה בעצם מחושב לפי השכר, לא משנה כי מה הערך של העבודה שלי, נגיד. כן, שם עשו איזה משהו כזה כפול שלוש. כן. ומחלקים את זה במספר העובדים. זה פריון עבודה. מספר המועסקים. המועסקים, כן. אוקיי, אוקיי. וזה פריון עבודה לנפש. לעובד. או שאתה יכול לחלק את זה במספר שעות העבודה, ואז יש לך פריון עבודה לשעת עבודה. וואו. שזה בעצם אומר... מה המספרים שם? את זוכרת את המספרים? וואו, לא.

56:44 אז מה זה, זה 20 שקל או 2,000 שקל? לא, זה ברמה השנתית. אוקיי, אוקיי. אז זה יותר מ-2,000. אבל זה מה שזה אומר, זה בעצם כמה שווה, כאילו כמה ערך כל עובד, מכניס למשק. כל שעת עבודה שווה. למשק. ואת אומרת שפריון העבודה בישראל הוא נמוך. נמוך, כשאנחנו מסתכלים על השוואה בינלאומית. כלומר, לא רק שמועסקים פה נגיד יחסית פחות, כי אנחנו מסתכלים על ה... טוב, התעסוקה היא נגיד דומה ל-OECD, כן. אבל מה שאנחנו מייצרים שווה פחות. זה אומר שאנחנו לא פרודקטיביים? כן. כן. פריון העבודה בישראל הוא נמוך ויותר גרוע מזה. אנחנו עובדים כל כך קשה. אנחנו עובדים כל כך קשה, ואת אומרת שבסוף אנחנו לא מביאים את המספרים. זה די מתעסקר. ויוקר המחיה, ויוקר המחיה, זה לא הגיוני. גם מה זה אומר הפריון הזה? בן אדם לא מרוויח יותר ממה שהוא מייצר. כן, השכר שלו הוא לא יותר גבוה ממה שהוא מייצר. יש לזה קשר הדוק אחד לשני. זה בעצם אומר מה רמת החיים שלנו. כי ככל שהשעה שלנו מייצרת יותר,

57:47 ככה רמת החיים שלנו תהיה יותר גבוהה. כן. ופריון העבודה פה הוא נמוך. למרות שבהייטק בטח, כאילו, החלק של ההייטק מכניס, מעלה את המספר, לא? אז כשמחלקים את פריון העבודה להייטק ולכל השאר, זו השוואה מאוד לא נעימה לכל השאר. הבנתי. אנחנו רואים שההייטק הוא כמו כל שאר המדינות, וכל שאר השירותים הם הרחק מאחורה. הבנתי, כמו המזרח התיכון. כן. וזה באמת המשפיע הזה. זה בכלל, לפני שמדברת על חלוקת ההכנסות, כן? ויש לנו באמת אנשים שפריון העבודה שלהם הוא גבוה, ואנשים שפריון העבודה שלהם נמוך, אבל בדרך כלל אני מסתכלת על הממוצע. פריון העבודה הוא נמוך, ואנחנו לא סוגרים פערים מול ה-OECD. זאת אומרת, את לא סוגרים פערים, זאת אומרת, השנים מתקדמות, אבל אנחנו לא מתקרבים בגרף. נשארים בשליש התחתונה. הגרף נשאר רחוק. כן. אוקיי, מה את מציעה לנו לעשות? את לא מציעה לנו לעשות. זה לא בגלל זה הבאנו אותך לפה. אני אגיד שאולי הקורונה, כן, זה עדיין נתונים שאנחנו לא יכולים לדעת, זה נתונים של ממש השנים האחרונות.

58:51 יכול להיות, ואני קצת אופטימית, שהקורונה פה שיפרה את המצב. למה פעילון העבודה הוא נמוך בישראל? למה? אז זה גם בגלל מיומנויות, שדיברנו עליהם. עובד ככל שהוא פחות מיומן, כך הוא ייצר פחות. כן? עורך דין. קח עורך דין פה ועורך דין במדינה אחרת. עורך דין יותר מיומן, יהיה יותר פרודוקטיבי, פעילון העבודה שלו יהיה יותר גבוה. אוקיי. אז המיומנויות שלנו הן יותר נמוכות, ויש לנו פה המון המון בירוקרטיה, וזה הצד הטיפה אופטימי, אני חושבת, כי באמת אני חושבת שהרבה מהבירוקרטיה כזה בשנים האחרונות השתפרה, המון דברים עברו לדיגיטל, לא צריך... אני יכול להגיד לך בתור מישהו, הוא גם שכיר, אבל הוא כאילו עכשיו פחות, אבל הוא הרבה מאוד שנים גם עצמאי, שזה נהיה הרבה, הרבה, הרבה, הרבה יותר קל. באמת, טרנספורמציה דיגיטלית, גם כל ההחזרים בקורונה עצמה. פתאום הכול עשית דרך האתרים, הרבה מאוד מהדברים עושים עכשיו דרך הדיגיטל,

59:53 וזה הזמן לומר שגם דברים משתפרים. זאת אומרת, בדרך כלל אנחנו רק מתבחיינים שהכול חרא, דברים השתפרו שם בדיגיטל בשנים האחרונות. כן, ואותו עורך דין, שאולי פעם היה צריך ללכת ברגל לאיזשהו מקום בשביל להגיש משהו, היום אנחנו יכולים לעשות את זה באתר, ואני מקווה שזה יראה שיפור בקריון. אגב, זה הזמן לומר שרשות המיסים, יש איזשהו משהו שלא הצלחתי להגיש לכם בטופס, כתבתי לכם בצ'אט, אתם לא חוזרים אליי, וכבר שלוש פעמים אני התקשרתי ולא חזרתם אליי עדיין, אז אם אתם מקשיבים, דברו איתי. סליחה, כן? מה, איפה היינו? קריון עבודה. בקיצור, שני בעיות רציניות במשק, בשוק העבודה, בעיות הכי גדולות של שוק העבודה, שחזרנו אליהן, פריון עבודה נמוך. בסוגרם אני אגיד, שאלת מה לעשות, אצלנו במשרד מתעסקים המון במיומנויות של העובדים, ובאמת מנסים לתת הכשרות מקצועיות. נכון. מרכזי החברה, נעזור גם במיומנויות רכות לעובדים ש... אנחנו נביא פעם, את יודעת מה? אולי לזה נביא את רועי או מישהו אחר, כמות התוכניות הנפלאות שאתם מייצרים,

1:00:56 או לפחות מתכוונים לייצר, כן? מה קורה בסוף זה תלוי בהרבה גורמים אחרים, אבל גם יש כוונות מאוד טובות לייצר הרבה מאוד תוכניות בהרבה מאוד מקומות באמת כדי לשפר את המיומנויות. כן. וזה בכל הגילאים, וזה בכל האוכלוסיות, וזה מהמם. נכון, המון קורסי עברית שפותחים בשביל לשפר באמת את ה... כן, אמרנו שאצל ערבים הרבה זה סיפור של עברית, אז ללמד אותם, מיומנות מחשב לאנשים שלא מכירים, וממש הכשרה מקצועית לתת לאנשים. אז בקיצור, פריון עבודה ופערים בין אוכלוסיות. אלה הבעיות הגדולות שחזרנו אליהן. אוקיי, הדס, תודה שבאת לבאס אותנו, אבל היית נאמנה למספרים. בשביל זה רצינו דווקא אותך. אני רק אגיד שחזרנו למצב לפני הקורונה, זה דבר מדהים. אני חושבת שאף אחד לא יכול לדמיין את זה שנתיים אחורה. נכון. כולם יצאו ואמרו, העולם ימות. אנחנו כולנו נשבר, המשק... נכון, זה החדשות הטובות. זה ממש חדשות הטובות. זה החדשות הטובות. אנחנו פאקינג אנשים היסטריים.

1:01:56 מה, אנחנו פשוט היסטריים. אנחנו היינו היסטריים, וכל הכבוד לפייזר. כל הכבוד ל... עכשיו, אל תכניסי לי פוליטיקה לתוך הזה, לפייזר, למה פייזר ולא האחרים? מי בעד החיסונים, מי נגד החיסונים? אני רק אגיד שראיינתי פה מתישהו את פרופ' דן אריאלי ולא ידעתי לאן זה הביאותי. מסתבר שהם מתנגדי החיסונים, לא קוראים להם מתנגדי, אפילו לקרוא להם מתנגדי החיסונים אסור, יש להם שם אחר. יותר יפה, אני לא זוכר אותו עכשיו. הם לא מתנגדי חיסונים, הם לא חושבים שהחיסונים רלוונטיים, בשמם היפה. אז שם יש קבוצה אחת מאוד מאוד, קבוצת גרילה אחת מאוד מאוד קשוחה, ודן אריאלי הוא אחד מהמטרות שלהם, לא יודע למה. וראיינתי אותו בשיא הקורונה לפודקאסט, ופשוט קפצו עליי מלא אנשים מפחידים, אני לא יודע למה. אבל גם, רוב זה מאחורינו.

1:02:58 חזר ולהתעסק בבעיות אחרות, יצאנו, אתמול הייתה הפסקת אש בערב. הדס, תודה רבה רבה רבה, כיף שבאת, תמשיכו לעשות עבודה טובה. אם יש ביניכם חנונים כמוני, מוזמנים לקרוא את הדוחות, תודה לאל ולשקיפות ולעולם החדש. הדוחות האלה, קל למצוא אותם היום באינטרנט, הכול מסודר, הכול יפה, הכול אפילו מעוצב יפה. אז אתם מוזמנים להיכנס לשם. זהו, תודה שהקשבתם. ניפגש גם בפעם הבאה על עוד משהו אחר שקורה לנו בעולם הזה. אם אתם בספוטיפיי, בחייאת תיכנסו, תעשו רייטינג, אפילו תעשו אחד אם אתם לא אהבתם, אוקיי? תעשו שתיים אם חשבתם שזה בינוני, תעשו ארבע אם אתם קמצנים בכוכבים, תעשו חמש אם זה. הייתי אומר לכם גם לעשות בכל השאר, אבל לאחרונה אני מאוד מאוד אוהב את ספוטיפיי, אז שם אני הכי אשמח שתעשו. חשבת מזה, תזכרו להיות אנשים טובים.

1:04:00 בזה. ביי ביי.