קורסים
הספרים
לארגונים
פודקאסטבלוג
מיוחדים
English
פרק 250·22 ביוני 2022·77 דק׳

מה זה הסייבר הזה? - נדב שטיינברג מתארח ב-פופקורן 250

פופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל · עם נדב שטיינברג

חתול צהוב ופרוותי מציץ מעל הנגן בעיניים גדולות
00:0001:17:02

להאזנה גם ב:באפליקציה שלנו (חינם)YouTubeSpotifyApple

נדב שטיינברג הוא חוקר אבטחת מידע ומרצה לסייבר, שעובד בצ'ק פוינט. הוא מסביר מה עושים כל היום בתעשיית הסייבר ואיך נראה יום עבודה של האקר שעובד בצד של הטובים. דיברנו על ההבדל בין סייבר התקפי לסייבר הגנתי, על תפקידים כמו חוקר וסוק אנליסט, ועל פישינג, חולשות קריטיות ותוכניות באג באונטי.

בפרק הזה

  • נדב פותח בסיפור אישי: אחרי הצבא כתב קוד שנצל חולשה באפליקציה, ובעליה התקשר אליו ודרש את הקוד. הוא משתמש בסיפור כדי להסביר שמי שיודע לפרוץ צריך כל יום להחליט להישאר בצד הטוב
  • סייבר הגנתי כולל מוצרי הגנה כמו פיירוולים וגם תוקפים שבודקים מוצרים מבפנים. סייבר התקפי הוא מוצר שנועד לפרוץ למכשירים, ובישראל חברות כאלה כפופות לרגולציה של משרד הביטחון
  • רוב החוקרים לדבריו לא הגיעו מ-8200. הרבה מהם התחילו מסקרנות, למשל איך פורצים Wi-Fi, ולמדו מסרטונים ומאתרים. הוא מתאר האקינג כמשחק שחמט שבו רואים רק חלק מהלוח
  • בחברה שמפתחת מוצר אבטחה יש תוקפים, מפתחים ואנשי שיווק. סוק אנליסט במרכז בקרה בוחן התראות ומחליט מה חמור, ואפשר להתחיל ב-Tier 1 ולהתקדם ל-Tier 2 ו-Tier 3
  • חולשה קריטית בספרייה נפוצה יצרה לדבריו חלון הזדמנויות לתוקפים עד שחברות תיקנו אותה. תוכניות באג באונטי משלמות לראשון שמדווח על חולשה, ואחרי פרסום ה-CVE חברות מקבלות בדרך כלל כ-90 יום לתיקון

על הפרק

מה עושים בדיוק בתעשיית הסייבר? למה כל ההאקרים לובשים קפוצ׳ון? מה ההבדל בין סייבר הגנתי לסייבר התקפי? ואיך זה קשור למשחקי הכס? איך מגיעים לעבוד באבטחת מידע? איך בכלל לומדים להיות האקר שפורץ לארגונים ומוצרים? האם בסייבר יש טובים ורעים? ולמה כולם שמים 1 וסימן קריאה בסוף הסיסמאות שלהם?

נדב שטיינברג הוא האקר, אבל האקר טוב. הוא חוקר אבטחת מידע ועובד בצ׳ק פוינט הישראלית. נדב עזר לי לפרוץ לתוך תעשיית הסייבר, לגלות איך נראה יום עבודה של האקר ולמה הוא בוחר כל יום להיות בצד של הטובים.

רוצים לתת חסות לפופקורן? אם יש לכם משהו שאתם חושבים שמאזיני הפודקאסט ישמחו לשמוע עליו, ואתם יודעים שאני ארגיש בנוח לפרגן לו - כתבו לנו 

ציטוטים מהפרק

כשאתה מבין איך תוקפים ואיך פורצים לכל מיני דברים, אתה כמעט כל יום צריך להתעורר בבוקר ולקבל את ההחלטה הזאת, להישאר בצד הטוב, בצד של הטובים

נדב שטיינברג ·

אני מתאר האקינג בתור איזשהו משחק שחמט, אבל טיפה שונה.

נדב שטיינברג ·

כל מנעול יש לו מפתח, אבל כל מנעול אפשר לפרוץ גם.

נדב שטיינברג ·

שאלות ותשובות מהפרק

מה ההבדל בין סייבר הגנתי לסייבר התקפי?
נדב שטיינברג, חוקר אבטחת מידע בצ'ק פוינט, מסביר בפופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל, שסייבר הגנתי הוא מוצרי הגנה כמו פיירוולים, מערכות ניטור ומניעה, וגם תוקפים שבודקים אם המוצרים של החברה מאובטחים. סייבר התקפי הוא מוצר שנועד לפרוץ למכשירים של אחרים. לדבריו, בישראל חברות כאלה כפופות לרגולציה של משרד הביטחון.
איך לומדים האקינג ואיך מגיעים לעבוד בתחום?
לפי נדב שטיינברג, ברוב המקרים האנשים לא תכננו את המקצוע אלא התעניינו במשהו, למשל איך לפרוץ Wi-Fi, ולמדו מגוגל ומסרטונים ביוטיוב. הוא מוסיף שלא חייבים להיות מתכנתים, ושרוב העוסקים בתחום לא הגיעו מ-8200. השם המקצועי של התפקיד הוא חוקר אבטחת מידע, ובראיון עבודה שואלים על התקפות ועל ההבנה שלהן.
מה עושה סוק אנליסט?
נדב שטיינברג מסביר ש-SOC הוא מרכז בקרה לאבטחה, עם מסכים שמציגים התראות. הסוק אנליסט בודק אם התראה, למשל סריקה של הרשת, חמורה, ומחליט אם לטפל בה מיד או להמתין, כי ניתוק שרתים בטעות עלול לגרום נזק לחברה. הוא מתאר דרגות: Tier 1 עושה תחקור בסיסי, Tier 2 חוקר לעומק, ו-Tier 3 חוקר גם נוזקות. לדבריו זה תפקיד שאפשר להתחיל בו ולהתקדם משם.
מה זה פישינג ואיך הוא עובד?
נדב שטיינברג מסביר שפישינג הוא קמפיין שמתחזה לגוף מוכר, כמו דואר ישראל, כדי לגנוב פרטי אשראי או סיסמאות של עובדים. הוא מזכיר בדיקה שנעשתה במשרד ממשלתי עם הצעה מזויפת לכרטיס קולנוע, ומציין שהדרך הקשה ביותר להדריך נגדה היא שיחת טלפון של מתחזה. עוד הוא מתאר הודעות שמופיעות בשיחה עם שולח אמיתי כמו Gov.
מה זה באג באונטי?
לפי נדב שטיינברג, באג באונטי היא תוכנית שבה חברה משלמת לחוקר שמצא ראשון חולשה ודיווח עליה, בהתאם לחומרתה. התהליך: החוקר מדווח לחברה, החברה מוציאה תיקון, החולשה מקבלת מספר CVE, ובדרך כלל החברות מקבלות כ-90 יום לתקן אצלן. לדבריו יש אנשים שמתפרנסים מזה, והוא מזכיר באונטי של 10 מיליון דולר על חולשה בעולם הקריפטו.
האם המאבק בין תוקפים למגנים יסתיים?
נדב שטיינברג אומר שהוא לא חושב שזה ייגמר. לדבריו, לכל מנעול יש מפתח וכל מנעול אפשר לפרוץ, ולכן ההגנות והתקיפות ימשיכו להיות מתוחכמות יותר. הוא מוסיף שאנשי אבטחה מודעים יותר מהממוצע, ולכן בודקים לינקים לפני שמכניסים פרטים.

מי ומה הוזכרו בפרק

חברות וארגונים
יחידה 8200 · להב 433 · פאלו אלטו · רשות הסייבר · Apache
התמלול המלאתמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות

מה עושים כל היום האנשים בתעשיית הסייבר? מה ההבדל בין סייבר התקפי לסייבר הגנתי והאם זה קשור למשחקי הכס? האם כל ההאקרים אכן לובשים קפוצ'ון? איך מגיעים לעבוד באבטחת מידע ומה רואים שם על המסכים שרץ בשחור וירוק כל הזמן? למה כל חברות הסייבר יוצאות איכשהו ממדינת ישראל והאם סייבר זה טוב או רע? אהלן כאן, ליאור פרנקל, ברוכים הבאים לפופקורן. אנחנו מדברים כאן על קריירות, אנשים, טכנולוגיות, פסיכולוגיה וכל מה שרלוונטי לעולם החדש ולהסתגלות שלנו אליו. אנחנו עושים פה שיחות עומק עם פסיכולוגים, חוקרים, אנשי מדע, עובדים ומנהלים, עצמאים, מוזיקאים, כל אחד שיש לו מה ללמד אותנו על העולם החדש, כמו נדב, היי נדב. היי. כל פרק יזקק את החוכמה והניסיון של המרואיינים לתובנות פרקטיות שיעזרו לכם להבין בצורה עמוקה יותר את העולם שלנו, או אפילו אולי, אם בא לכם ליצור בו משהו בעצמכם. אם אתם חדשים פה, דרך אגב, או רוצים לספר לחברים שלכם על פופקורן, אני ממליץ לקפוץ לרשימת הפרקים הפופולריים ביותר, זה קולקציה של מה שיש לנו בשש שנים האחרונות, מקוטלגת לפי הנושאים השונים שאנחנו עוסקים בהם, כמו בניית קריירה, טכנולוגיה עתידית, ניהול בעולם החדש, איך להיות עצמאית וכולי וכולי.

פשוט כנסו ל-theprainkle.com.start או חפשו אותנו בספוטיפיי. והיום בתוכנית שלנו אנחנו עם נדב שטיינברג, שהוא חוקר אבטחת מידע, מרצה לסייבר, היום הוא עובד בצ'ק פוינט, והבאנו אותו להסביר לנו מה עושים כל היום שם באבטחת מידע, או במילה היותר מגניבה של הסייבר. ניתן למוזיקה להיכנס ונתחיל בעוד שנייה. קצת אחרי שהשתחררתי מהצבא, התחלתי להיכנס לכל העולם הזה של הסייבר וישבתי עם חבר, והתחלנו לחקור כל מיני אתרים באינטרנט וכל מיני אפליקציות, ומצאנו איזושהי אפליקציה, שמכילה המון מידע על אנשים,

ואנחנו התחלנו לשחק איתה ומצאנו דרך בעצם להוציא את כל המידע של האנשים מהאפליקציה הזאת, ומה שקרה זה ש... אנשים זה אזרחים תמימים כמוני? כן, כמוני, כמוך. מה זה אומר להוציא? זאת אומרת להוציא ולהכניס אליך למחשב. כן, לראות את המידע של כל האנשים, וזה לא מידע רגיש כמו צילומי תעודות זהות ודברים כאלה, זה מידע קצת יותר high-level, ואנחנו מצאנו באמת את הדרך הזאת, ואני רציתי לנצל את זה כדי לחפש מספרים ספציפיים, מספרי טלפון של אנשים ספציפיים, אנשים שככה הייתי מקבל מהם המון שיחות ולא ידעתי מי הם. ומה שקרה זה שכתבתי קוד, שבעצם מנצל את החולשה הזאת ורצתי אותו. הקוד היה כתוב בצורה לא טובה, בלשון המעטה.

והוא רץ במשך כמה ימים. ואני בינתיים טסתי לחו״ל, חזרתי, התחלתי לעבוד בעבודה חדשה. של גדולים. של גדולים, כן. כי בדיוק השתחררתי מהצבא. ואחרי איזה שבוע שהתחלתי לעבוד, פתאום אני מקבל שיחת טלפון. אני לא יודע מי זה המספר הזה. מתקשר אליי, אני עונה, נדב, שלום. שלום, מי זה? מדבר ככה וככה, אני הבעלים של האפליקציה, ככה וככה, ואני כזה, אוי ואבוי, מה קרה? ואז הוא מתחיל... אתה ידעת שהקוד שלך עדיין רץ? אני זכרתי שהקוד רץ, אבל לא ידעתי כמה נזק הוא עושה תוך כדי. כי הוא היה כתוב לא טוב באמת בלשון הבעטה. ומה שקרה זה שהוא התחיל להגיד לי שהוא מזהה את המשתמש שלי, עושה המון פעולות מול האפליקציה שלו, והוא התחיל לחקור את זה בגלל שהוא קיבל המון המון המון תלונות

ממשתמשים במהלך השבוע הזה, שהאפליקציה לא זזה, זאת אומרת היא לא מתפקדת כרגיל. אה, וכך הוא הגיע לזה שבכלל מישהו מטריד את הקוד. בדיוק, כן. שכאילו כל השרתים שלו בעומס יתר מטורף. ואז הוא התחיל לחקור את זה, וגילה שהמשתמש שלי באמת עושה לא מעט פעולות, והוא כנראה זה שתוקע את האפליקציה, ואני התחלתי מה זה להילחץ, ואמרתי לו, מיד הודיתי, אגב, מיד הודיתי שיש לי קוד שרץ, והוא התחיל להתחרפן, הוא צרח עליי בטלפון, הוא אמר לי, תקשיב, אם אתה, אנחנו כבר פנינו ל-LAV, 433, מחלקת סייבר במשטרה, ואם אתה לא רוצה שאני אקדם שם תהליכים כדי שזה ייגמר בשבילך יותר גרוע, אז אני צריך שתביא לי את הקוד, זה היה אחרי כבר איזה כמה דקות של שיחה לא נעימה במיוחד,

בטח לא בשבילי, הוא פשוט צרח עליי שם את החיים שלו. ובאמת, בשיא המהירות, גם במקרה, נתתי לעצמי גישה הביתה מרחוק, שבוע לפני זה בערך, שלחתי לו את הקוד, אמרתי לו, תראה את הקוד, שהכול בסדר, שזה לא קוד שבא לגנוב מידע של משתמשים, זה רק בשביל לחפש באמת מספרי טלפון, ולראות מי זה המספרים האלה שמתקשרים אליי, וכן, זה נגמר ככה, אני לא יודע מה הוא עשה אחרי זה מול להב 433, אבל ככה התחילו... טוב, נדב, אז קודם כל יש לנו פה הפתעה, בוא תיכנס. זה עדיין מלחיץ אותך לחשוב על זה לפעמים? כן, האמת שלפעמים אני נזכר בסיפור הזה, אני גם פעם באמת בהמון זמן מספר אותו לאנשים שאני חושש שהולכים לכיוון הזה, לנצל את הידע שלהם ואת היכולות שלהם,

כי באמת משהו שחשוב להבין, כשאתה מבין איך תוקפים ואיך פורצים לכל מיני דברים, אתה כמעט כל יום צריך להתעורר בבוקר ולקבל את ההחלטה הזאת, להישאר בצד הטוב, בצד של הטובים, ולא ללכת ולממש את הידע שלך כדי לפרוץ בצורה לא חוקית ולא טובה לכל מיני מקומות. כי בעצם אני חושב, נגיד, על עצמי, אזרח תמים ורגיל, ואם עכשיו אתה יודע, עיצבנו אותי נגיד ביטוח לאומי, או דואר ישראל, או כל אחד זה, ויש לי את היכולות האלה, מה יעצור אותי ללכת ול... נכון? נכון, לגמרי, לגמרי. באמת זה משהו שכל הזמן עובר בראש של האקרים, בואו נקרא להם בשמם האמיתי, ואנחנו האקרים הטובים, אלה שעובדים בתעשייה, ולא אלה שפורצים עכשיו לארגונים, כמו שאנחנו מכירים עם הפריצות לכל מיני חברות ישראליות, על ידי גופים כאלה ואחרים, הבלק שדו מאיראן וכל אלה.

אז אנחנו באמת צריכים להתעורר כל בוקר, או כל פעולה שאנחנו עושים, ולבוא ולהגיד, אוקיי, אני לא אשתמש ביכולות שלי כדי לזרז בשבילי תהליכים, כדי לעזור לעצמי בחיים, ואנחנו צריכים לזכור שתמיד אנחנו, הגבול פה הוא מאוד מאוד דק, בין הצד של הטובים לצד של הרעים, והמעבר יכול להיות בחצי שנייה אפילו. כן, אז קודם כל, אני אעזוב רגע את הדיון המוסרי על טוב ורק, כי הוא יהיה מסובך, ולא ניכנס אליו, אבל זה אחלה הזדמנות רגע להסביר מה ההבדל בין סייבר התקפי לסייבר העמגה דתי. אז מה שהרגע תיארת זה מה שנקרא סייבר התקפי, נכון? אני נכנס לאיזשהו, אתה יודע מה, בוא, אני לא מבין. אז אוקיי, באמת עולם הסייבר מתחלק לשני חלקים, לסייבר התקפי, סייבר הגנתי, לפחות מתחלק לשניהם באיזושהי צורת הסתכלות. אז יש לנו סייבר הגנתי,

שיש שם גם תוקפים, אוקיי? גם בצד ההגנתי יש תוקפים, ואיך זה בא לידי ביטוי? למשל, אם עכשיו אני עובד באיזושהי חברה שרוצה לבדוק שהמוצרים שהיא מייצרת הם מאובטחים מספיק, אז מה שהחברה הזאת עושה, בעצם סוחרת האקרים, אם זה חברה חיצונית או שממש יושבים אצלה בתוך החברה, ומה שהם עושים כל היום זה לחקור ולבדוק איך המוצרים שהחברה הזאת מייצרת, פגים. אוקיי, בואו ניקח דוגמה שקל להתחבר אליה, נגיד שאני חברת סמסונג, ואני מייצר את הגרסה החדשה של המערכת הפעלה שלי, כאילו הם משתמשים באנדרואיד, אבל נגיד שהם שמים על זה עוד איזה משהו פלייר של סמסונג, ועכשיו אני אסקור אנשים שינסו לפרוץ למערכת... נכון, אז זו באמת דוגמה מעולה שסמסונג מעסיקה גם עובדים חיצוניים, גם עובדים פנימיים, שבעצם מנסים לבדוק איפה יש חולשות אבטחה במערכת ההפעלה שלה,

שאומנם היא מבוססת על אנדרואיד, אבל הם מייצרים על האנדרואיד כל מיני פיצ'רים שלהם, והם עושים בעצם בדיקת אבטחת מידע על הפיצ'רים האלה ועל מכלול המערכת הזאת. אז חוץ מזה שהם עושים, אבל אוקיי, אז הם עושים את הבדיקות האלה, אבל בגדול, מה זה סייבר הגנתי? אוקיי, אז באמת סייבר הגנתי זה באמת בשביל להגן על המוצרים, אוקיי, על מוצרים של חברה מסוימת, וזה יכול להיות גם לא רק תקיפה, אלא גם ממש מוצרי הגנה, כמו למשל פיירוולים, שזה המוצר אולי הכי מוכר בעולם של סייבר הגנתי, יש מוצרים פחות מוכרים אולי לצופים, למאזינים שלנו, אבל יש מערכות זיהוי ומערכות ניטור ומערכות מניעה, ממש מניעה אקטיבית. אז זה עולם עצום, ממש כאילו מאות אלפי עובדים מתעסקים רק בחלק של הסייבר ההגנתי, המוצרים,

עוד לא מעט אנשים שעובדים בסייבר ההגנתי כתוקפים. כדי לבדוק האם ההגנות הן באמת טובות. בין היתר, כן, כדי לבדוק האם הפיצ'רים שפיתחו עכשיו הם מספיק מאובטחים, האם ההגנות הן מספיק מאובטחות וכתובות טוב, איך אפשר לשפר גם, זה עוד איזשהו אלמנט. וכן, אז כל הדבר הזה זה סייבר הגנתי. בצד השני יש לנו באמת את הסייבר התקפי. אנחנו ככה בשנתיים האחרונות התחלנו ככה לשמוע קצת יותר על חברות כאלה ישראליות, לדוגמת NSO, שמה שהם עושים זה ממש מוצר שהמטרה שלו זה לפרוץ לכל מיני דברים של אנשים אחרים. זאת אומרת, אני עכשיו איזושהי חברת סייבר התקפי, אני מייצרת מוצר שיודע נניח לפרוץ לכל הטלפונים בעולם, למשל, ואז מספיק לי רק נניח לדעת מספר טלפון של בן אדם מסוים, בום, יש לו איזושהי תוכנה זדונית שלי על המכשיר שלו, וככה בעצם אני יכול לבצע עליו מעקב.

אבל איך התוכנה הזאת הגיעה אליו? אז האמת שזו שאלה מעולה, כי יש כל מיני וקטורי תקיפה כאלה. למשל, זה יכול להיות דרך אס.אם.אס, אז מוצאים איזושהי חולשה, יודעים מראש נניח למשל איזה מכשיר טלפון יש לו, אז נניח יש לו אייפון, ומה שעושים זה בעצם לקחת את האייפון ואת האפליקציה של האס.אם.אסים, מתחילים לחקור אותם, מתחילים לראות מה אפשר לשלוח לבן אדם כדי שתופעל איזושהי חולשה מסוימת שהם מצאו במהלך המחקר, והם יוכלו בעזרת החולשה הזאת להתקין את הקוד הזדוני שלהם על המכשיר של הבן אדם. זאת אומרת, זה לא שהוא לחץ על איזשהו, זה לא שהוא, יש מה שנקרא פישינג, נכון? נכון. שזה אתה מתחזה נגיד לרשות הדואר, ואתה כותב לי, היי ליאור, תלחץ פה כדי לראות מה, איפה החבילה שלך נמצאת. נכון. אני לוחץ ואני מגיע למקום שנראה כמו רשות הדואר הוא בעצם לא רשות הדואר, ואתה אומר לי רק בוא תזדהה עם הפרטי האשראי שלך או עם הג'ימל שלך או ווטאבר,

ואז כל מה שאני רושם שם אתה לוקח לעצמך, ואז אתה יכול לגנוב לי את האשראי או את האימייל או ווטאבר. בן אדם לא לחץ על לינק. זאת אומרת, יכול להיות שיש בתוכנת אס.אם.אס משהו שאפל לא בדקו, שאם אני אשלח אס.אם.אס, סתם אני ממציא, כן אין לי מושג, אני אשלח בתוכו גיף או צורה של, לא יודע מה, אני אשלח מאה פעמים את האוט יוד, אז פתאום אפשר לפרוץ למכשיר? בדיוק ככה. בדיוק הדוגמאות שנתת, זה אגב דוגמאות שבאמת מומשו כחלק מהתקפות, זה ממש לשלוח איזה תו מסוים שהאפליקציה של האייפון לא יודעת לעכל אותו, וזה גורם לחולשה מסוימת שמאפשרת להריץ קוד, למשל. אז באמת, זו אחת ההתקפות היותר נפוצות באייפון, אבל באמת יש לנו גם את האלמנט של לחיצה על לינקים, גם לחיצה על לינק יכול להוביל למצב שקוד רץ על המכשיר שלך, קוד שאתה לא רוצה, קוד של מישהו אחר שרץ על המכשיר שלך,

מבצע פעולות, ואולי אתה אף פעם לא תדע, אלא אם כן תתחיל לחקור את המכשיר הזה. אז עכשיו אתה אומר, אוקיי, אני תמיד ראיתי אותם בסרטים, אתה יודע, מסתתרים בבונקרים, או אני מדמיין שהם כל מיני נבלים חמודים כאלה, ששולחים לי את הלינקים האלה, ושולחים לי בג'ימל כל מיני דברים, ומתחזים לפייפאל, כותבים paypal.com, זה לא בדיוק זה, אם מסתכלים על הלינק לפעמים אפשר להבין, אבל אתה אומר שיש אשכרה חברות שעושות את הדברים האלה, חברות מסודרות, מאורגנות, corporated, מה שנקרא חוקיות. נכון, כן. אז באמת יש חברות, וזה עולם שבאמת הולך וצובר יותר תאוצה. אומנם פה בישראל הוא מאוד רגולטורי, זאת אומרת, לא כל אחד יכול לפתוח חברה כזאת ולהתחיל עכשיו למכור את המוצר שלה כסייבר התקפי לכל מי שהוא רוצה, הוא מחויב פה למשרד הביטחון, ותהליך מאוד מאוד רגולטורי. אבל כן,

יש חברות שעושות את זה, וממש corporate, חברות הכי רגילות בעולם שאתה מכיר, ויש להן שלטים על הבניין, והן לא מסתירות את זה, הן לא נמצאות כבר בתוך מרתפים בעקומה מינוס שלוש, ככה באיזה חניון שאף אחד לא מכיר, או באמצע המדבר. ממש חברות, אתה נוסע באיילון ואתה רואה את הלוגו שלהן. כן. אבל זה החלק הקטן של חברות הסייבר בישראל, נכון? כן. זה חלק יחסית קטן. יש חברות סייבר יותר גדולות ויותר מוכרות, שגם עושות דברים אחרים. זאת אומרת, למשל, החברה שאני עובד בה, צ'ק פוינט, חברה שרוב הסיכויים מכירים, ומה שהיא עושה, היא מפתחת מוצרי הגנה. היא התחילה בעצם ממוצר firewall, שהמטרה שלו זה לנתב תעבורה, להגיד האם תעבורה, האם בעצם מחשב אחד יכול לגשת למחשב אחר ברשת, כל מיני כאלה, והיא המשיכה ופיתחה עוד מוצרים ועוד מוצרים. אז זה באמת חברות סייבר גדולות,

יש לנו את צ'ק פוינט, פאלו אלטו, ויש חברות סייבר שהמטרה שלהן זה לבוא ולתת ייעוץ. זאת אומרת, חברות ייעוץ, מה שנקרא, והן מעסיקות אנשים, שאם זה האקרים, אם זה אנשי רשתות, אנשי קוד, למשל, שיש להם אוריינטציה של סייבר, של סיקיוריטי, והם בעצם באים לכל מיני חברות ועושים בדיקה. למשל, האקר מחברה כזאת, מחברת ייעוץ, יבוא לחברה כמו בנק פועלים, יקבל איזשהו פרויקט, יגידו לו, בוא תבדוק עכשיו את אפליקציית ביט, בוא תראה מה אתה יכול לעשות כדי לפרוץ את אפליקציית ביט. אמ... ובאמת, זה איזשהו שיתוף פעולה שכבר המון שנים יש בין חברות כאלה גדולות מסחריות, בנק פועלים, אמיגדה, ובערך כל אה... אה... כל חברה גדולה או אפילו בינונית פלוס,

עם חברות ייעוץ חיצוניות. זה גם מוזיל להם עלויות מאשר להעסיק אנשים כאלה בעצמם, אבל זה גם נותן איזשהו, אה... כשבן אדם מגיע בעצם מצד שלישי, והוא לא שקוע כל היום בקוד של אותה חברה, אז הוא מגיע קצת אופן מיינד. כן. אז יש לזה באמת יתרונות. אה... אז זה למשל האקרים שמגיעים מצד שלישי, אבל למשל איש קוד, איש שהיום הוא מתכנת באיזושהי חברה, אבל הוא רוצה קצת אוריינטציה של סייבר, אה... אז מה שהוא יכול לעשות זה בעצם ללכת, לעבוד בחברת ייעוץ כזאתי, אה... ו... דרך חברת הייעוץ הזאתי לבוא לחברה אחרת, שוב, נניח בנק פועלים, ולקרוא את הקוד של, למשל ביט, שוב, כחלק מההסכם שלהם, כחלק מהפרויקט שעכשיו רץ, לקרוא את הקוד של אפליקציית ביט, ולהגיד, אוקיי, השורה הזאתי יכולה לגרום לחולשה כזאתי וכזאתי, וממש לעבור על x שורות קוד, או זה,

סלם ניתוח, בדיוק, ולראות לפי הקוד איפה אפשר למצוא חולשות. תגיד, איפה ההאקרים שתוקפים, כמו שאתה ידעת לעשות פעם משהו כזה, איפה אתם לומדים את זה? כאילו, איך, איך, איפה לומדים, כאילו, אל תמליץ על אתר, כן? אני לא רוצה שכולם יהפכו להיות האקרים, אבל איך האקרים יודעים לפרוץ בגיל 14, בגיל 12? אוקיי, אז... אני לא מדבר רגע עוד על המקצוענים בגיל 30. כן. אז קודם כל, זו שאלה שבאמת המון אנשים שואלים אותי, איפה התחלת ללמוד? איך ידעת לפרוץ לכל מיני מקומות? לא ידעתי, אבל הקטע הוא במקצוע כמו האקינג, וזה באמת, אני מכיר כאילו מהמון אנשים שאני יושב ומדבר איתם, ובסך הכל הסביבה שלי זה די הסביבה הזאת של האקרים כאלה ואחרים שעובדים בכל מיני מקומות, וזה באמת ב-90% מהמקרים נשמע כאילו המקצוע קרה להם, זאת אומרת, כאילו עניין אותם איזשהו משהו, איזשהו איך לעשות פריצה של Wi-Fi למשל,

שזה המון אגב, המון אנשים התחילו בשאלה הזאת, איך לפרוץ Wi-Fi, והמקום הראשון שמתחילים לחפש שאלה כזאת זה בגוגל. גוגל, כן. והיום, אחרי 2007, שיש לנו כבר את יוטיוב, אז גם רוב הסיכויים שתמצא סרטון ביוטיוב של איך לפרוץ Wi-Fi, ואז אתה מתחיל לראות, אוקיי, אני צריך אנטנה, אני צריך ככה, אני צריך מחשב כזה, אני צריך ככה, אתה מתחיל לקנות את כל הציוד הזה, כי באמת מעניין אותך לעשות את זה, וזהו, ואז אתה מגיע למצב שאתה באמת לומד דרך סרטונים ביוטיוב, דרך מדריכים בגוגל, איך לפרוץ Wi-Fi. אתה צריך להיות בשביל זה מתכנת? לא. האמת שיש כמה אנשים סופר מקצועיים בעולם הזה, גם בארץ, גם בחו״ל, שהם לא יודעים לכתוב קוד, אבל הם באמת אנשים כל כך מוכשרים, היכולות האקינג שלהם, הם כל כך מוכשרים,

שזה מדהים, זה... מה זה אומר להיות מוכשר ביכולת האקינג? אוקיי, אז אני תמיד מתאר, גם לתלמידים שלי וגם לכל מי שמדבר איתי על האקינג, אני מתאר האקינג בתור איזשהו משחק שחמט, אבל טיפה שונה. משחק שחמט, אנחנו רואים לוח, אנחנו יודעים איפה הכלים שלנו, איפה הכלים של היריב, אנחנו יכולים לתאר מצבים מה היריב הולך לעשות, אבל יש לנו את כל הלוח פרוס מולנו. בהאקינג המשחק טיפה שונה, כי בהאקינג יש לנו בגדול רק, אם אני עכשיו אלך רגע לפריצה של אתרי אינטרנט או אפליקציות, אז יש לנו רק את החיוויים שאנחנו מקבלים חזרה, זאת אומרת, אני מבצע איזושהי פעולה, ואני רואה איך השרת או השרת של האתר או השרת של האפליקציה, איך הם מגיבים לי. ובעצם אני לא רואה את כל התמונה המלאה, אני רואה רק כל פעם משהו מאוד נקודתי. תחשוב כמו מפה במשחק שהיא כולה שחורה,

ואתה לאט לאט מתחיל להגיע לנקודה כזו או אחרת במפה, ופתאום האזור הזה נפתח לך, פתאום אתה יודע, אוקיי, הנה קרה ככה, אז עכשיו אני יודע שהם משתמשים אולי בדבר הזה, קרה ככה, אז הם עושים ככה. וככה בעצם אנחנו בודקים את השרת, בודקים את האפליקציה, בודקים את האתר, איך הוא מגיב חזרה. לפעמים אין לנו תגובה מלאה, אז יש כל מיני דברים לעשות, אבל עדיין בסוף אנחנו מצליחים להוציא איזושהי תגובה, ומהתגובות האלה אנחנו בעצם מצליחים להוציא איזושהי חולשה. וכמובן שיש אנשים שהם ממש כאילו מרגישים את החולשות האלה, אני לא יודע איך להסביר את זה, זה ממש יכולות הזויות, ממש. יושבים חוקרים, באמת חוקרים, התהליך של המחקר עצמו לוקח כמה שעות, או אפילו כמה ימים, כמה חודשים, תלוי מה הגודל של ה... מה זה המחקר? מה כולל המחקר הזה? המחקר כולל בדרך כלל לראות איזה מטרות יש לחברה הזאת שאני רוצה לפרוץ אליה.

בוא נדבר על סמסונג, אוקיי? אין לנו יותר מדי סמסונג נראה לי שמקשיבים לפודקאסט. אז נגיד שהיינו רוצים באמת, כמו בדוגמה הקודמת, לפרוץ למערכת הפעלה החדשה של סמסונג שיצאה אתמול. אוקיי? יפה. מה כולל המחקר? אז המחקר יכלול איזה פיצ'רים המערכת הזאת מציעה. אוקיי, היא הוציאה מצלמה חדשה עם וייד פריים, בסדר? אני ממציא, כן, אין לי מושג. אוקיי. לא סמסונג, אבל היא הוציאה מצלמה חדשה ועכשיו המערכת הפעלה כוללת גם עדשה רחבה. אוקיי. אז קודם כל הפיצ'רים, כדי שאנחנו נוכל בעצם לפרוץ לאיזשהו משהו, אנחנו צריכים שתהיה לנו שליטה על איזשהו חלק בפיצ'ר הזה. אז אם הקוד של האפליקציה או של הפיצ'ר הזה או של המערכת ההפעלה נשאר אותו דבר, וכל מה שהם עשו זה להחליף איזשהו חיישן, איזושהי

מצלמה או משהו כזה, אבל כל הקוד עצמו נשאר אותו דבר ונניח אין לי שום אפשרות שליטה על איזשהו אלמנט בזה, אז רוב הסיכויים שלא תהיה פה חולשה, כי אני לא יכול להכניס איזשהו קוד שלי שיגרום לאיזשהו אפקט. לא, הם נתנו לי לשנות שם את הפוקוס, אני יכול לשחק עם הפוקוס. אוקיי, אז למשל אם הם מאפשרים לך לשנות את הפוקוס, אז יכול להיות שהם עכשיו מתארים שהפוקוס תמיד יהיה כפול 1, כפול 2, כפול 3, במספרים שלמים, אבל אם אתה עכשיו תבוא ותיתן פוקוס שהוא שבר, למשל איכשהו תצליח לשלוט על הפוקוס הזה שהוא כשבר במקום 1 או 2, תיתן 1.5 למשל, יכול להיות שהמערכת שלהם, הפיצ'ר הזה, לא ידע להתעסק עם שבר, וזה יכול לגרום לכל מיני בעיות, כמו למשל קריסה של האפליקציה, עכשיו מקריסה אפשר באמת להגיע לאיזושהי סיטואציה שבה אתה מנצל את הקריסה הזאת לטובתך. רגע, מה?

כן. מה זאת אומרת? כאילו, הבנתי את הדוגמה, עד כאן הבנתי את הדוגמה, במקום 1 או 2 אני אשלח 1 וחצי, אני אמציא אפליקציה, אפליקציית מצלמה, זה גם אנדרואיד, אז אני יכול להתחבר עם המצלמה, במקום פוקוס 1 או 2 אני אתן פוקוס 1.5, וזה לא מוכן וזה עכשיו קורס, אוקיי, איך אני יכול לציין את זה שזה קורס? אז יותר מדובר על האפליקציה שלהם, כי ברגע שאתה כותב את האפליקציה שלך, אז רוב הסיכויים ש... לא, האפליקציה שלהם קורסת. אז אוקיי, האפליקציה שלהם אולי לא תקרוס בגלל האפליקציה שלך, אבל תחשוב על זה רעיונית, שאתה באפליקציה שלהם, הם כתבו עכשיו קוד שלוקח בחשבון שהפוקוס יהיה אך ורק מספרים שלהם, בדיוק, ואתה איכשהו מצליח לשנות לאפליקציה שלהם שהפוקוס יהיה 1.5, וזה אפשרי לעשות את זה, אבל האפליקציה שלהם לא יודעת להתמודד עם זה, ואז בעצם יכול להיות שהאפליקציה תקרוס,

ומה שצריך לעשות זה להתחיל לחקור את הקריסה של האפליקציה, לראות האם אתה יכול לנצל את הקריסה הזאת של האפליקציה לטובתך, וזו אפשרות, זו אפשרות... כי מה אני יכול לעשות אם היא קרסה? אנחנו נכנסים פה עכשיו לממש דביל דאון לתוך ה... אוקיי, אוקיי, אוקיי, סורי, אני נדלקתי רגע. כן. אני גם אין לי שום... זה מאוד שואף, זה מאוד... אין לי רצון גם לפרוץ לטלפונים בזמן הקרוב. אוקיי, אז עכשיו בוא נחזור רגע, נעשה זום אאוט אאוט אאוט אאוט אאוט אאוט, אוקיי? אוקיי. תגיד, כל האנשים שעובדים בסייבר בארץ, הם כולם מ-8200? וואו, אז לעומת מה שהרוב חושב, לא. אני באופן אישי לא הייתי ב-8200, אולי הייתי רק בבסיס אחד שלהם, אבל זה הכי קרוב שהגעתי ל-8200, ממש ממש לא, אני מכיר אולי שני אנשים שעובדים בתחום הזה, שאשכרה הגיעו מ-8200. אומנם כן, השוק הזה מאוד רווי ביוצאי 8200, יחידות כאלה ואחרות,

אבל ממש לא, ממש לא. אוקיי, אז איך מישהו שהוא לא משם מגיע לתחום? אוקיי, אז קודם כל זה צריך למשוך אותו, הוא צריך איכשהו להיתקל בסיטואציה שהוא בכלל מכיר את הדבר הזה. אני יכול להגיד לך שקודם כל, אני, כשאני השתחררתי מהצבא, לא חשבתי שיש מקצוע כזה בכלל, זאת אומרת, לא חשבתי שאני יכול ללכת ולעבוד בתור האקר. אני אפילו לא ידעתי שזה משהו שאני אוהב כל כך, אבל יש לי חבר שבאמת סיפר לי שהוא גם, הוא לא ידע שיש מקצוע כזה בכלל, והוא פשוט התחיל ככה להתעסק ולשחק עם כל מיני דברים, והוא נתקל פשוט באיזה מודעה באינטרנט שמחפשים חוקרים, ואז הוא אמר, רגע, זה אותו דבר, זה מה שאני עושה? הלך, ניסה, ובאמת התקבל לעבוד בתור האקר. גדול. כן. אתה קורא לזה חוקר. נכון. זה מאוד יפה, זה כאילו אתם חוקר. חוקר. אז באמת השם המקצועי זה חוקר אבטחת מידע, כי אתה גם לא רוצה להסתובב כל היום עם הטייטל של האקר,

זה נותן איזו קונוטציה שלילית כזאת. אבל באמת בגלל שאנחנו עושים את זה בצד של ה-good guys, אז אנחנו באמת חוקרים את האבטחת מידע של מערכות, בין אם זה מערכות פנימיות של החברה, או בין אם זה מערכות חיצוניות. אוקיי, אז סליחה, הוא ראה מודעה בעיתון, חוקר בפייסבוק, והיה רשום שם חוקר זה, האם זה מה שאני עושה? כן, זה מה שאני עושה, ואז מה? ואז הולכים באמת לראיון עבודה, שואלים שאלות, שואלים אותך שאלות, ואתה יודע לענות, זאת אומרת, שואלים אותך, בדרך כלל ראיונות עבודה של חוקרי אבטחת מידע בפן של התקיפה, יש שאלות על התקפות, זאת אומרת, האם אתה מכיר את ההתקפות האלה והאלה, האם אתה יודע להסביר לי על ההתקפות האלה והאלה. וגם אני, כשאני מלמד את התלמידים שלי, אני תמיד מלמד אותם באמת להבין את ההתקפה עצמה, כי בסוף, לא רק כשמגיעים לראיון עבודה,

אלא גם כשאחרי זה בסוף עושים את העבודה ואתה מוצא את החולשה, אתה צריך להבין למה היא קורית. כי בסוף בתור בן אדם שעושה את זה כגוד גאי, אתה גם בדרך כלל צריך לתת את הדרך לתקן את החולשה הזאת. ואם אתה לא תבין למה היא קורית, אתה לא תדע להגיד איך מתקנים אותה. נכון, בעצם עד עכשיו דיברנו על האקרים, אלה שתוקפים, אבל אני מניח שיש הרבה אנשים שיושבים ובונים את ההגנות עצמם, כאילו את החומות, את השערים, את הלא יודע איזה אנלוגיות, את המגנים. כן, כל המוצרי סיקיוטי. אתם אוהבים תמיד אנלוגיות מעולמות משחקי הכס. כן, משחקי הכס. אז מה, זה רוב האנשים, לא? אתה מדבר על האנשים שבונים את ההגנות? כן. אז תראה, בסוף צריך לפרק את זה קצת. ובסוף מי ש... בסוף ההגנה במוצר זה קוד. אז יכול להיות שהקוד הוא,

המטרה שלו זה למנוע התקפות כאלה ואחרות, אבל יכול להיות שהוא בעצמו יהיה פגיע. ופה באמת צריך לבוא מישהו שיודע לתקוף את הפיצ'ר הזה במערכת הזאת, ולראות, קודם כל, האם הקוד עושה את ה... זה קצת מסובך, אז בוא ננסה רגע לתת דוגמה ספציפית. נגיד שיש חברת סייבר ישראלית שהיא B2B, אוקיי? היא מוכרת לעסקים. נכון. והיא מתמחת בדבר אחד שהוא הגנה על הכתובות אימיילים של המשתמשים שלכם. סתם. אוקיי. פיצ'ר אחד, על זה היא הצליחה, אוקיי? על זה היא עשתה את המיליארדים. היא יודעת להיכנס לכל חברה, להתחבר לדאטאבייס שלה ולהגיד, לא משנה אם הדאטאבייס שלך נראה ככה או ככה או ככה או ככה, אני אדע לשמור על הכתובות אימייל של המשתמשים שלך, כדי שלא יגנבו לך אותם. אוקיי. בתוך החברה הזאת, איזה סוגי אנשי סייבר יש? חברה שמוכרת את המוצר הזה.

כן, אז אנשי סייבר שיש, שיכולים להיות בתוך חברה כזאת, זה תוקפים, קודם כל בראש ובראשונה תוקפים שיכולים לראות האם הם מצליחים באמת לתקוף את אותה חברה שמשתמשת במוצר הזה. רגע, אבל עוד אין מוצר. אין מוצר? אז אתה מדבר בשלב של הפיתוח של המוצר? כן. אוקיי, אז הם צריכים לבוא ולהגיד, נניח החברה הזאת רוצה לפתח מוצר, באמת שכל כולו זה הגנה על מיילים של חברה. אז מה שהם צריכים לעשות זה להתחיל לחקור, או שהם מגיעים עם הידע הזה מהבית, עם איזשהו ידע ראשוני, שזה בדרך כלל אנשים שגם יגיעו לחברה כזאת, כי אנחנו מדברים על איזשהו סטארט-אפ בעצם. אז האנשים הראשונים צריכים להגיע כבר עם איזשהו ידע, והם צריכים לדעת בעצם איך אני בתור תוקף יכול לגנוב כתובות מיילים של עובדים בתוך החברה. כן. ואז בעצם על סמך הדרכים שהם נותנים,

ואפילו חוקרים תוך כדי, ביום-יום הם מגיעים למשרד ואומרים, אוקיי, סבבה, עכשיו אנחנו חוקרים דרך X כדי להגיע למצב שאנחנו משיגים כתובות מייל של חברה. כן. וככה הם בעצם בונים איזושהי קבוצה של וקטורי תקיפה, זאת אומרת כיוונים של איך אפשר לגנוב מחברה מסוימת אימיילים, והם בעצם מציעים את זה למפתחים של אותה חברה. הם באים ואומרים לה, אוקיי, הנה אנחנו מצאנו שאפשר לגנוב מיילים בצורה 1, 2, 3. כן. בואו אתם תכתבו את המוצר שלכם, אנחנו נשב איתכם ביחד, ותכתבו דרכים להגן כנגד אותם וקטורי תקיפה. ואז כמובן שאחרי שהם פיתחו את המוצר הזה, הם צריכים לבוא ולבדוק האם המוצר הזה עובד. כן. וגם פה מגיע התפקיד של התוקפים. הם תוקפים איזושהי חברה, אולי פיקטיבית, אולי אמיתית, שמשתמשת במוצר הזה, ומנסים לראות האם באמת כתבו את המוצר הזה מספיק טוב, כן. ככה שאי אפשר לעקוף אותו.

ואז אותה חברה הולכת ומוכרת את המוצר הזה לנגיד, לא יודע מה, לחברת אורנג', אוקיי? ואורנג' מתקינה את זה שם, ובעצם כל הזמן צריך להמשיך לעדכן את המוצר, נכון? כי יכולות להימצא דרכים חדשים שבהם אפשר לתקוף ולגנוב את תיבות האימייל של משתמשי אורנג'. נכון, נכון מאוד, כן. אז באמת לחברה כזאת שמפתחת מוצרי הגנה, יש איזושהי אחריות, אוקיי? יש אחריות תמיד לדעת איזה התקפות חדשות יוצאות, בטח בתחום שלה, ולראות האם המוצר שלה מספיק מאובטח ומספיק שומר על החברה שמשתמשת במוצר הזה. למשל עכשיו, חברה A שיצרה את המוצר הזה, אורנג' קנתה את המוצר שלה, וחברה A, אותה חברה שיצרה את המוצר, צריכה כל הזמן להיות עם מה שנקרא יד על הדופק כדי לבדוק האם יצאו התקפות חדשות שמתאימות לתיאור של המוצר,

ולמה שהוא מגן. כן. ו-once מצאו, או מישהו מצא ופרסם באינטרנט, או שאחד החוקרים מתוך החברה הזאת גילה איזשהו וקטור חדש, על אחריות החברה לפתח את המנגנון הגנה הזה, ולעדכן את המוצר שנמצא אצל הלקוחות שלה, במקרה הזה אורנג'. תגיד, המפתחים שפיתחו את המוצר שמגן, כן. הם חייבים להגיע מעולם הסייבר? לא, ממש לא. ממש לא, נכון? תיארת את זה קודם, כאילו האקרים מבינים בעולם הסייבר, אבל המפתחים פשוט אומרים להם, זה הדרך, זה. עכשיו בואו תסתמו את החור בקיר. נכון. נכון. מה שמפתח, אגב, בכללי, לפחות לטעמי, צריך לדעת, זה לפתח מאובטח, אוקיי? מעבר לפיתוח הנכון, למתודולוגיות פיתוח כאלה ואחרות, הוא צריך לדעת לפתח מאובטח. זאת אומרת שאין בעיה שהקוד שלו יעשה או לא יעשה את מה שהוא אמור לעשות. אבל גם שלא יוכלו לפרוץ לקוד שלו.

פה בעצם מגיע הפן של הסיקיוריטי של אבטחת מידע בתכנות. כמובן שרצוי גם שהמפתחים באמת יאהבו את הרעיון של מה שהם מפתחים, כי אז הם באמת יעשו את זה טוב. אז עד עכשיו שמעתי ככה, בחברה שמפתחת מוצרי סייבר, יש לנו לפחות שני סוגים של תפקידים. תפקיד אחד שזה האקרים שיודעים למצוא תקיפות, והם בעצם מביאים את הפיצ'רים החדשים למוצר של החברה. נכון. והמפתחים שהם לאו דווקא במקור הגיעו מהסייבר, למרות שאני מניח שבתפקיד השני והשלישי הם כבר נהיים יותר מומחים בסייבר, אבל הם לאו דווקא הגיעו מהעולם הזה, והם, האקרים אומרים להם פה יהיו חורים, בואו תסתמו את החורים, תבנו. כל החבר'ה האלה בונים מוצר, ואז באותה חברת סייבר יש גם אנשי שיווק, אנשי מכירות, אנשי מוצר, שהם לאו דווקא מעולם הסייבר, וזה בכלל משנה אם הם מבינים או לא מבינים בסייבר, או קצת משנה, אבל לא חייבים, כמו בכל נישה אחרת, סבבה. עכשיו, בלי קשר לכל החבורה הזאת, יש את חברת Business Insider.

Business Insider לא מוכרת מוצרי סייבר, אבל האם גם בחברת Business Insider הגדולה, שזו חברת עיתונות אינטרנטית עם אלפי עובדים כנראה, כותבים מאמרים, מפרסמים אותם, עושים מלא כסף עם פרסומות, מנויים, וואטאבר. האם גם שם יש אנשי אבטחת מידע? אז לא חייב, אבל כן רצוי שחברה בגודל של ביזנס אינסיידר, כן יחזיקו אנשים שיודעים לבדוק את המוצרים שלהם, אבל שוב, זה לא מחייב. אוקיי, אבל נגיד שכן יש להם, אז מי זה האנשים האלה? איך קוראים להם? איך קוראים למקצוע הזה? אז האנשים שיימצאו שם, זה באמת בדרך כלל תוקפים, ששוב, המטרה שלהם זה לבדוק את המוצר, כי דיברנו על זה קודם, ואמרנו שבחברת מוצר יכול להיות אנשים שהם תוקפים, המוצר לא חייב להיות סייבר, אוקיי? למשל, למשל ניקח את אינטל, אוקיי? חברה ענקית שאנחנו יודעים שהיא לא עושה מוצרי סייבר, אוקיי?

היא מפתחת מעבדים למחשב וכל מיני תוכנות כאלה ואחרות, זה יותר ה-cup of tea שלה. כן. אבל גם היא מעסיקה אנשים שהמטרה שלהם זה לנסות לפרוץ למוצרים שלה. ולכן החברות האלה, ככל שהן יהיו יותר גדולות, פחות משנה מה תחום העיסוק שלהן, משנה שהם יעסיקו את האנשים הנכונים שיידעו לבדוק מבחינה אבטחתית את המוצר שלהם. עכשיו, זה פן אחד. של סיקיוריטי שיכול להיות בחברה כזאתי. אבל יש עוד אנשים שנמצאים בתחום הסייבר ועובדים בחברה כזאתי, אוקיי? עובדים בחברה כמו Business Insider. ואלה אנשי SOC למשל. SOC, בעצם זה ראשי תיבות של Security Operation Center, שהמטרה של הדבר הזה זה בעצם איזשהו חדר שהוא כמו חדר בקרה, הוא כמו חדר של תצפיתניות בצבא. בעצם יש המון מסכים

והמון אנשים שמסתכלים על המסכים האלה ובודקים איזה התראות Security קופצות במסכים האלה. אבל למה צריך אותם? כאילו, אם יש התראה של Security אז לא כולם אמורים לקפוץ ואני לא יודע מה, להביא אלונקה ושומרים מבטחים? אז באמת שאלה מעולה. האנשים האלה, בעצם ההתראות האלה לא מגיעות לכל העובדים בחברה או אפילו לקודקודים והמנכ״ל לא בהכרח שרוצה לדעת על כל איזה התראה קטנה שקופצת במערכת. אז מה שקורה זה בעצם מקימים איזשהו מרכז כזה, הוא אגב יכול להיות גם צד שלישי מחוץ לחברה, אבל יכול להיות... נגיד שהוא בחברה. זהו, זה משהו די סביר שיהיה גם אחד כזה, אפילו מצומצם יחסית, בתוך החברה. ומה שהאנשים האלה עושים זה בעצם להסתכל על ההתראות האלה ולהתחיל לבדוק האם ההתראה הזאת יש בעניין או אין בעניין. מה זה התראה לדוגמה? תן לי התראה לדוגמה. למשל, עכשיו קיבלו התראה שמישהו, איזשהו מחשב בעולם,

מתחיל לסרוק את הרשת של הארגון, אוקיי? יכול לקפוץ על זה התראה. כן. עכשיו, ההתראה הזאת, יכול מאוד להיות... עכשיו, שנייה, ההתראה הזאת קופצת כי הם, נגיד ביזנס איסי סיידר, סתם שיהיה דוגמה, כי הם לא מקשיבים לנו, הם התקינו איזה מוצר של איזה חברת סייבר. נכון. זאת אומרת, אולי איזה חברת סייבר ישראלית אפילו מכרה להם איזה מוצר ואמרה, כשמישהו ינסה לסרוק לכם את המחשבים, למשל, אתם תקבלו התראה. נכון. אוקיי. אז הם התקינו את המוצר, ועכשיו אותו SOC אנליסט קוראים לו, נכון? נכון. הוא, כשהוא בא ללמוד על מה קורה בביזנס איסי סיידר אז עשו לו הדרכה ואמרו לו, דרך הקו יש לנו גם את החברה הזאת, ואם מישהו יעשה סקירה של הרשת, תדע שתקפוץ לך התראה. נכון. אוקיי. עכשיו, מה רואים בהתראה? מה בהתראה אומרים? מחשב מסין, לא מסין, מיפן, התחיל לסרוק לנו את האינטרנט במשרד, מה הוא התחיל לסרוק? אז בדרך כלל הסריקה סתם ככה תהיה סריקה חיצונית, זאת אומרת, את הרשת החיצונית של הארגון. אוקיי.

הוא עובר על השרתים שמהם נגיד רואים את כל המאמרים של ביזנס איסי סיידר. נכון, כל המאמרים, כל מיני, אנחנו קוראים לזה אסטים, בעצם נכסים אינטרנטיים של החברה, וכל נכס כזה שהוא מנוטר, שבעצם המוצר סקיורטי הזה יודע לבדוק האם עשו מולו איזו פעולה מסוימת, אז ברגע שהוא מזהה, לפי חוקיות, כותבים להם חוקים, ברגע שהוא מזהה איזושהי עבירה על החוק, אחד החוקים שנכתבו לו, הוא בעצם שולח התראה למרכז הזה, למרכז סוק, ואז הסוק אנליסט צריך לבוא ולהגיד, אוקיי, האם אני עכשיו מתחיל לבדוק את ההתראה הזאת, או שאני אחכה קצת, או שכל מרכז סוק, כל חברה, והחוקים שלה בעצם, דרך הפעולה שלה מול התראות כאלה ואחרות, אבל זה בעצם מה שהוא עושה,

וזה תפקיד שהוא באמת סופר סופר מעניין, כי בעצם נתקלים בכל כך הרבה סוגי התקפות, ובטח ככל שהחברה יותר גדולה או יותר משמעותית, למשל חברת כרטיסי אשראי, יכול להיות שההתקפות עליה יהיו הרבה יותר משמעותיות מחברה של איזשהו עיתון קטן, או דברים כאלה. אז השווית את זה קודם לתצפיתנית, וזה דווקא עזר לי להבין, אתה אומר, זה כמו שעכשיו היא רואה בווידאו, בפיקסלים, משהו, ולא ברור לה אם זה מחבל או כלב עדיין. נכון. שוב, אני לא הייתי תצפיתנית, אז אני לא יודע מה זה, אבל אני ממציא, אז היא עדיין לא יודעת אם זה מחבל או כלב, אז היא לא שולחת לשם כוחות עכשיו. נכון, היא קודם כול תבדוק באמת מה קורה. אולי היא יכולה לעשות זום אין, לראות אם אני מבינה, אם זה... בדיוק, היא תעשה זום אין, היא גם אולי אפילו תחכה לראות איך המצב שם מתפתח, אולי זה סתם אנשים שעברו בדרך והם סבבה.

זאת אומרת, לא על כל דבר ישר מקפיצים חיל אוויר וסיירת מטכל וזה. אז באותה מידה, בעצם הסוק אנליסט, הוא לא יכול ישר לנתק את השרתים של ביזנס איציידר מהרשת כדי שאף אחד לא ייכנס אליהם. נכון. כי אז הוא יעשה נזק מסחרי לחברה. ויהיה מפוטר. ויפוטר. אז הוא אומר, אני צריך לוודא שההתראה הזאת היא אמיתית או היא רצינית או היא... נכון, שיש בה עניין. ובאמת, בדיוק כמו תצפיתנית, גם פה הוא יכול לבוא ולהגיד, אוקיי, בוא נראה מה קורה. האם באמת יש פה איזשהו משהו? כי יכול להיות שסבבה, הייתה איזושהי התראה, אבל לא באמת קרה עם זה משהו. זאת אומרת, לא באמת אותו תוקף או אותו סורק הצליח למצוא איזשהו משהו ולהיכנס לתוך ה... להיכנס פתאום לתוך הרשת או משהו כזה. אבל שוב, יכול להיות שחברה אחת תבוא ותגיד, אוקיי, אתה, כל התראה שקופצת אתה חייב לבדוק, וחברה אחרת תבוא ותגיד, אוקיי, רק אם קורה XYZ אחרי ההתראה הזאת, תבדוק.

כן, אני מניח שבפנטגון כנראה בודקים כל התראה, ובביזנס אינסיידר הם קצת יותר רגועים. יכול להיות, יכול להיות, כן. אוקיי, איך מגיעים להיות סוק אנליסט? אוקיי, אז סוק אנליסט בעצם, זה מהתפקיד שכן צריך ללכת וללמוד על מוצרים. אוקיי, צריך לדעת להכיר את העולם הזה, צריך לעשות איזשהו קורס שלפחות מסביר לך על איזשהו מוצר שתיים, ומה אתה הולך להיתקל בהיותך סוק אנליסט. אבל מעבר לזה, בגלל שצריך גם לבוא ולדעת להתחיל לתחקר אירועים, זאת אומרת, מה שאנחנו עושים כרגע זה בתור סוק אנליסט זה בעצם לראות איזושהי התראה, אבל צריך להתחיל לתחקר אותה, צריך לראות מה קרה. אז באמת צריך לדעת לתחקר אירועים. עכשיו, זה יכול להיות אירועים על מגוון מאוד מאוד רחב של מערכות הפעלה, של מוצרים,

של מכשירים כאלה ואחרים, וגם מגוון ההתקפות יכול להיות מגוון מאוד גדול של התקפות. כן. ובאמת מה שעושים כדי להיות סוק אנליסט זה ללכת וללמוד תחקור. זאת אומרת, אתה לומד לתחקר אירוע, אם זה על סביבת Windows, אם זה על סביבת Linux, אם זה על סביבת Mac, אתה לומד להשתמש ב-firewall, אתה לומד להשתמש במערכת של סוק, ויש באמת לא מעט בשוק, אבל אתה מקבל את הידע הזה, איך לתחקר בעצם אירוע, ולראות כמה מידע אתה יכול להוציא מהאירוע הזה, וככל שתוציא יותר מידע, אתה גם יהיה לך יותר אפשרויות תחקור והבנה של הסיפור הזה בעצם, אתה בונה איזשהו טיימלינג, איזשהו סיפור, כדי להגיד, התוקף הגיע מפה לפה, באיזה שעה וכו'. סוק אנליסט זה תפקיד טוב להתקדם ממנו לדברים יותר גבוהים בסייבר?

זה תפקיד שאפשר להתחיל בו, ואתה יכול להגיע באמת להמון תחומים, זה באמת היופי בסייבר, שזה איזשהו תחום שאתה יכול לעשות בו שיפטין, כי אתה יכול רגע אחד להיות סוק אנליסט, אבל למדת התקפות דרך, אפילו המחקרים שלך למדת התקפות, ואז אתה יכול ללכת להיות האקר, או שאתה למדת תכנות, ואתה סוק אנליסט, אז אתה יכול אולי אפילו לפתח מוצרים, או לבוא ולהיות מתכנת של חברת סייבר כזו או אחרת, כי אתה מכיר התקפות, אתה יודע מה העולם הזה זה. אבל מעבר לזה, בסוק אנליסט יש לך גם דרגות, בדרך כלל סוק אנליסט נכנס בתור מה שנקרא tier 1, הוא הראשון שרואה את ההתקפות, והוא עושה איזשהו מחקר ראשוני, וככל שאתה מתמקצע יותר, אתה יכול להגיע ל-Tier 2, שזה מחקרים יותר מעמיקים. מה זה Tier 2? Tier 2 זה כאילו האחמ״ש של התצפיתניות?

זה לא האחמ״ש, אבל זה מישהו שהוא יותר מקצועי מ-Tier 1, אוקיי? זאת אומרת, Tier 1 יודע לעשות איזשהו תחקור בסיסי. Tier 2 כבר יודע לחקור את אותו אירוע יותר לעומק. ואפילו יש לנו Tier 3, שזה בעצם מישהו שבאמת יודע לעשות drill down, ולחקור אפילו malwareים כאלה ואחרים, והתקפות הוא יכול למצוא פתאום, שאיזשהו סורק פתאום אולי הגיע אפילו מאיראן, משהו שלא טיר 1 וטיר 2 אולי ידעו לעשות, וכל מיני דברים כאלה. מה זה malware? malware זה מה שאנחנו מכירים בשפה היום-יומית, סוג של וירוס. וmalware באמת מחדירים לתוך ארגון כדי להשיג גישה על מערכות פנימיות של הארגון, או השתלטות. אז כשאני הייתי קטן, אבא שלי היה לוקח דיסקט לעבודה, הוא עבד בטכניון, אז נגיד אני פעם שמתי לו וירוס על הדיסקט, ואז הוא הגיע לטכניון,

וכנראה שהוא העביר את הווירוס לטכניון. אבל איך עושים את זה היום? אוקיי, היום זה לא בהכרח רחוק ממה שתיארת פה כרגע. יש לנו בתור תוקפים דברים שנראים למשל כמו דיסק און קי, ואנחנו נותנים למישהו כדי שיכניס את זה לארגון, בין אם הוא עושה את זה ביודעין ובין אם לאו, ובעצם ברגע שהוא מכניס את זה לארגון, אז אנחנו מקבלים שליטה, הקוד רץ באופן אוטומטי, אז יש את האפשרות הזאת. בתעשיות ביטחוניות נגיד, כשאתה נכנס בשער, בודקים שאין לך שום דיסק און קי. נכון, נכון, באמת בתעשיות ביטחוניות, בגלל המודעות שלהם לכל המצב הזה, ומודעות שלהם להתקפות סייבר כאלה ואחרות, וכל מיני דרכים לתקוף את הארגון, אז באמת הם אפילו יורדים לרזולוציות אחרות, לכסות לך את המצלמה, ואתה יכול להיכנס רק עם טלפון שמאושר על ידם וכל מיני כאלה,

מחשש לציטוטים וכל מיני דברים, שזה גם דרך לפרוץ לארגון, לצוטט לטלפון של מישהו מתוך הארגון. כן. אז באמת יש את זה, יש כמובן פישינג, דרך פישינג אני יכול להגיד לך, אוקיי, תיכנס לאתר הזה, עכשיו אתה צריך להוריד פה קובץ, בוא תתקין אותו, ולעשות לך... פישינג זה הלינקים שמתחזים, נכון? נכון, אבל בפישינג באמת יש כמה מטרות, המטרה אולי העיקרית שאנחנו מכירים זה לגנוב כרטיסי אשראי, כמו שדיברנו קודם על דואר ישראל, פישינג של דואר ישראל, לגנוב כרטיס אשראי והכול, אבל פישינג גם יכול לבוא ולעזור לך בתור תוקף, להשיג סיסמאות של הארגון, של עובדים בארגון, זאת אומרת, אתה עכשיו מציג איזשהו קמפיין פישינג, זה השם המקצועי, מעלה איזשהו קמפיין פישינג לעובדי משרד ה-XYZ, ואתה אומר להם, כרטיס סינמה סיטי ב-10 שקלים לעובדי המשרד,

וכל מה שאתם צריכים לעשות זה להיכנס ללינק הזה ולהכניס את הפרטים, ואז הם נכנסים, באמת רואים אתר שהוא נראה של הסינמה סיטי, כרטיס של 10 שקלים, ב-10 שקלים לעובדי הזה, וכל מה שהם צריכים לעשות זה רק להכניס את היוזרנב ופספורד שלהם, של הארגון שלהם, ובאמת, זה אגב סיפור אמיתי שעשינו בדיקה באחד המשרדים הממשלתיים, ובאמת ראינו את המודעות שלהם למצב. או את חוסר המודעות. או את חוסר המודעות. כן, אתה לא יכול לאשש ולהכחיש. נכון. אגב, אני מכיר סיפור דומה מאיפשהו בסיליקון ואלי, אני לא זוכר אם זה היה בסן חוזה או באיפה שם בדיוק, קרוב לסן פרנסיסקו, שהם שמו איפה שהרבה מהעובדי, הרבה חברות היו הולכים לאכול צהריים. אז יש היום במסעדות את ה-QR code. נכון. אז התפריט על QR code, הם שמו את התפריט על QR code, הם פשוט נכנסו למסעדות והחליפו

את המשולש הזה שעומד על השולחן עם ה-QR code, במשולשים משלהם עם QR code אחר. ואז כולם נכנסו ללינק אחר שהיה בו את התפריט ועוד כל מיני דברים אחרים שצריכים לעשות מספרטים ולהזמין. יפה. אז זה באמת קמפיין פישינג מטורף, כאילו באמת יצירתי מאוד מעבר למה שאנחנו מכירים ביום-יום. אגב, אתה יודע, אומרים בסייבר שהדבר שהכי מסובך להדריך, יש הרי הדרכות עובדים, נכון, בחברות כדי להימנע מזה, והדבר שהכי מסובך להדריך כי בסוף שם הנופלים זה מישהו שמתקשר אליך. נכון. הוא מבקש ממך פרטים, נכון. בלי ללחוץ על לינקים ובלי להכניס malware, וזה מישהו שפשוט מתקשר אליך ואומר, היי, מה שלומך? וזה מתחזה למישהו בטלפון ומבקש לך פרטים, ואתה בתור עובד החברה, בטוח שזה מישהו או מהחברה או זה, פשוט נותן לו את הפרטים. נכון. זה באמת מאוד מסוכן, בטח בתקופה שאנחנו עדיין נמצאים בה, שגם אני יכול לזייף מאיזה מספר ריגטי, זאת אומרת, זה לא משהו שהוא

הזוי. ומסובך, כן, זה משהו שנורא קל, ואפילו פעם היו אפליקציות שעושות את זה בשבילך, היום אני לא יודע אם הן קיימות או לא, אבל אתה אומר מאיזה מספר אתה רוצה שיראו שהתקשרת או ששלחת סמס, וכן, ואגב, יש היום, בטח, אני בטוח שהמאזינים שלנו ככה יבינו על מה אני מדבר, את כל הסמסים האלה של לקנות סמים בטלגרם, וכל הדברים האלה, וכל הסמסים האלה שמקבלים, ורואים שזה מגיע מאיזשהו שם, אבל אין מספר מאחורה, זה גם אחת הבעיות שאני מאוד מקווה שיפטרו עכשיו משרד התקשורת. אבל מה שרציתי להגיד זה שאני דיווחתי לרשות הסייבר על איזשהו קמפיין כזה, ממש קמפיין כזה, רק שבמקום השם שיהיה שם איזשהו שם לא קשור ולא זה,

הקמפיין רץ תחת הכותרת Gov, זאת אומרת, אתה היית מקבל סמס ממישהו שנקרא Gov. Gov כמו משרד ממשלתי. בדיוק, Gov כמו משרד ממשלתי, ועכשיו זה מפעיל עליך איזשהו אלמנט פסיכולוגי, כי אגב, בכללי כל הקמפיין פישינג כזה או אחר אמור להפעיל עליך איזשהו אלמנט פסיכולוגי, אבל פה האלמנט פסיכולוגי הוא כל כך חזק, כי אתה אומר, אוקיי, אני קיבלתי סמס, ממישהו בשם Gov, וכבר יש לי סמסים קודמים מאותו Gov, שזה הסמסים שקיבלתי כדי להיכנס לאתר הממשלתי, וכל מיני קוד גישה כזה או אחר. מענקים בזמן הקורונה. מענקים בזמן קורונה, ואני בטוח שלכל אחד מאיתנו, או 99.9% מאיתנו, יש Gov, שזה באמת, כן. ומה שקורה זה שכשאתה מקבל סמס מגוב, הטלפון שלך אוטומטית מחדיר את הסמס הזה לרשימת... וייטליסט.

לא לווייטליסט, אבל הוא מחדיר את הסמס הזה לתוך הכביכול שיחה שלך עם Gov בטלפון, זאת אומרת, עכשיו אתה פותח את הסמסים, אז אתה רואה שיחת סמסים, שהיא אומנם חד צדדית, אבל אתה רואה שיחת סמסים מגוב, כל הסמסים שקיבלת מגוב פעם, אבל עכשיו פתאום במקום לקבל לינק למענק קורונה, וקוד הזדהות לאתר הממשלתי וכל מיני כאלה, קיבלת לינק ל... וויד רפואי. אז זהו, אז תחשוב בתור תוקף, לא היית רוצה לעשות וויד רפואי, אבל למשל מחזור הלוואות. כן. אתה מבין? ואז מחזור הלוואות... למה, וויד רפואי ממשרד הבריאות. אולי, אתה יודע מה, אולי, אם זה עובד... מה זה, של משרד הבריאות? זה... אז מעולה. אז זה מדהים, זה מדהים, ותחשוב איזה אלמנט פסיכולוגי יש על הדבר הזה, שאתה אומר, רגע, אבל קיבלתי את זה מגוב. כן. קיבלתי את זה מגוב, וזה לא זה. אז באמת, זה... יש לי רעיונות יצירתיים, אבל אני לא רוצה להגיד שום דבר, אני לא רוצה לתת להם רעיונות, כי הם גם ככה כבר נמאסו.

כן, באמת, יש המון, והאמת, גם בתור מישהו שעובד באבטחת מידע, אתה תמיד צריך להיות יצירתי. זאת אומרת, כדי לדעת איך לתקוף מערכות, או איך להגן על מערכות, או איך לתקוף אנשים, כל הדברים האלה, אתה תמיד צריך לשלב ממש יצירתיות של באמת, כאילו אולי שחקן תיאטרון, שצריך עכשיו להיכנס לתוך דמות ולתת את עצמו, והכול, כי אתה צריך לשים את עצמך גם בצד השני, ולנסות לחשוב מה הצד השני חושב, איך הוא מרגיש כשהוא יקבל את ההודעה הזאת, כשהוא יראה את הדבר הזה, מה הוא יעשה? תגיד, הסוקאנליסט, הוא יושב לו בחדר בקרב, והוא רואה כל מיני התראות. נכון. אבל מה עם משהו שהוא לא מקבל עליו התראות? או. הרי אם המציאו פריצה מסוג שהיא לגמרי שונה, אני לא יודע לדמיין אפילו, כי אני לא מהתחום, אבל פעם הייתי מהתחום בצבא, עבדתי הרבה עם מצוב, אז אם המציאו משהו שהוא לגמרי שונה, אני אפילו לא אקבל על זה משהו מהבהב, כי יבואו אליי דרך,

לא יודע מה, דרך המאורה של הכלבים. נכון. אז זו גם שאלה מדהימה, באמת, והאמת שיצא לי בשבוע שעבר ככה לחשוב על הסיטואציה הזאת. אז העולם שלנו, אנחנו נמצאים בתוך עולם שאנחנו לא תמיד, כאילו, לא יודעים על זה, אבל מי שככה יושב וכל היום באמת נמצא בתוך העולם הזה, ובאמת זה, רואה כמה חולשות חדשות וכמה התקפות חדשות יוצאות בכל יום, אוקיי? כל יום. כל יום יוצאות התקפות חדשות על מוצר כזה או אחר. מה זה מוצר כזה או אחר? זה יכול להיות אייפון, זה יכול להיות אפילו מערכות שארגון משתמש בהן, או מערכות שמלא ארגונים משתמשים בהן. אני חושב שהדוגמה הכי טובה זה משהו שקרה לפני כמה חודשים. זה באמת היה איזשהו פיצוץ ענק בעולם הזה. יש איזושהי פיסת קוד שהשתמשו בה באופן גורף,

באמת רוב העולם השתמש באותה פיסת קוד, באותה, אנחנו קוראים לזה ספרייה בעולם של התכנות, השתמש בספרייה הזאת, ובאמת זה היה כל כך נפוץ בכל העולם להשתמש בספרייה הזאת, זה היה משהו שמתכנתים עשו כמעט באופן דפולטיבי, ישר להשתמש בספרייה הזאת. וחוקרים מצאו חולשה בספרייה הזאת, שמאפשרת לך להריץ קוד שלך בתור התוקף על השרתים של החברה שמשתמשת בספרייה הזאת. והממצא הזה, האפשרות שלך בתור תוקף להריץ קוד זדוני שלך על שרתים של חברות אחרות ואני מדבר איתך באמת על חברות כמו מייקרוסופט וצ'קפוינט וסיילספורס ומיינקראפט ואליבאבא, שהם אגב היו אלה שמצאו את הממצא הזה, באמת זה חברות, כל החברות הגדולות בעולם השתמשו בספרייה הזאת.

וזה היה ממש, אז בעצם כל מי שהשתמש בחתיכת קוד הזאת, הוא היה, אתם קוראים לזה Vulnerable, נכון? נכון. הוא היה חשוף, נכון, חשוף להתקפה שהיא די פשוטה. ההתקפה עצמה לא יותר מדי פשוטה, אבל יחסית, ניתן לה איזה בינוני כזה, היא לא ממש פשוטה, אבל היא לא ממש מסובכת, זאת אומרת, זה עניין של להפיל אותה כמה דקות. אז יש פה גם בעיית יחץ, כי מוצאים את הדבר הזה, אם עכשיו מספרים לכל העולם, היי, כל מי שיש לו את זה תיזהר, תתקין משהו, אז יש גם את ההאקרים השובבים שאומרים, טוב, לפני שכולם יעדכנו את המערכות שלהם, אני רגע רוצה, למי שלא מעולם הקוד, יש לי איזה ספרייה שעושה משהו, אוקיי? בואו ניקח דוגמה שכל אחד יכול להבין, נגיד שיש לנו ספרייה שהיא רואה שם של מישהו, הולכת ללינקדאין ומוציאה תמונה שלו, אוקיי? סתם, פיצ'ר מפקר המצאתי, אוקיי? ועכשיו כל האתרים שרוצים שליד שמות יהיו תמונות,

משתמשים בדבר הזה, והם לכולם יש, אני רואה נדב שטיינברג, והוא יודע להביא לי את התמונה מלינקדאין אוטומטית, ולא צריך לכתוב את זה מאפס. עכשיו כל מי שרוצה להביא תמונות של אנשים, במקום שיכתוב את זה מאפס, אומר, אני אשתמש בספרייה הזאת. זה לא שעכשיו אתה מספר לי, היי, פרצו לך, אני יכול ללכת ולהעיף את הספרייה הזאת, כי עכשיו בכל מקום שאני צריך אותה בקוד, יהיה לי חור, נכון? אז אני צריך למלא את החור הזה במשהו אחר שאני צריך לכתוב בעצמי, אבל אף פעם לא חשבתי איך לכתוב את זה, כי תמיד השתמשתי בזה בחינם באיזה משהו, בג'אווה שם, שעשית את הדבר הזה. אז א', ההאקרים עכשיו, מה אני אעשה להם, אני אלך ואני אתקוף את כולם כי שמעתי על זה. אז מה קורה פה? זה כאילו נשמע לי קרייסיס מכל הכיוונים. נכון, אז באמת החולשה הזאת קיבלה את הציון הכי חמור שחולשה יכולה לקבל, גם בגלל הקלות שאפשר לנצל אותה, שוב, היא יחסית קלה מאוד לניצול, אבל גם בגלל כמות המקומות שהספרייה הזאת הייתה נפוצה בהם.

ובאמת היא קיבלה את התואר החולשה הכי קריטית של העשור ברמה הזאת, היא קיבלה ציון לדעתי 9.9 מתוך 10 בקריטיות שלה. וואו, וואו. זה מטורף, זה ממש מטורף. ובאמת אתה אמרת משהו סופר נכון. ברגע שחולשה יוצאת, אז יש שני דברים שקורים. דבר ראשון, החברות מתחילות, החברות מתחילות לבדוק אם הן משתמשות בספרייה הזאת. ובמקביל, אוקיי, ברגע שחולשה יוצאת, בואו נגיד את זה ככה, כדי שהיא תצא באופן פומבי, היא יוצאת, היא יכולה לצאת באופן פומבי רק אחרי שלא רק שדיווחו לחברה שיצרה את הספרייה הזאת, היא במקרה הזה החברה נקראת הפאצ'י, שהיא חברה מאוד גדולה בתחום שלה, לא רק שהיו צריכים לדווח לייק, גם הייתה צריכה לתקן את זה ולשחרר תיקון. ורק אחרי התיקון הזה, אחרי שהיא שחררה את התיקון, אז אפשר לפרסם שהייתה את החולשה הזאת והיא נמצאת בגרסאות ככה וככה.

אוקיי, ואז כולם יכולים לשדרג לתיקון בעיקרון. נכון, אבל עכשיו תחשוב על חברה כמו מייקרוסופט או מיינקראפט, שמיינקראפט אגב שייכת למייקרוסופט, חברה כזאת צריכה לבוא ולעדכן ספרייה, זה לא עניין של מה בכך, זה לא עניין של לבוא ולהוריד את התיקון ואיזה יופי באי. זה דורש תהליך של בדיקות, לראות האם התיקון הזה למעשה פוגע לי במוצר שלי, האם הוא מאת לי את המוצר, האם הוא פתאום עכשיו עושה לי איזה פעולה שאני לא מצפה שהוא יעשה, כן, או כל מיני כאלה. לכן תיקון של חולשות נע בטווח, חברות יכולות לתקן את זה גם תוך יום, אם הן עובדות מסביב לשעון, אבל הן יכולות לתקן את זה גם תוך שבוע. אבל זה בדיוק הנקודה שבה תוקפים, שמה שנקראים blackets, זאת אומרת התוקפים הרעים, באים לנצל את אותו חלון הזדמנויות שנפתח מהרגע שהם גילו שיש חולשה כזאת,

עד שחברות בעצם תיקנו את החולשה הזאת, ששוב חברה לא מתקנת את זה בהכרח ביום, יכול לקחת לה שבוע, יכול לקחת לה גם 90 יום לתקן את זה, והם מנצלים את החלון הזדמנויות הזה כדי להשתמש בממצא הזה. אז באמת היה תוהו ובוהו? אז באמת היה תוהו ובוהו. המזל שלנו זה שאנחנו חיים קודם כל בעולם יחסית מאובטח ועם מודעות לאבטחת מידע, לפחות העולם המערבי, אני לא מדבר על מדינות עולם שלישי, אבל אנחנו חיים בעולם שהוא די עם security awareness. אנחנו מודעים למה שקורה, תמיד יש מישהו בתוך החברה שמודע לאיזושהי התקפה כזו או אחרת, וישר מתחילים לתקן את זה, ומעבר לזה, זה משהו שמאוד חשוב להכיר. היום, כבר מעל עשור, מתנהל מה שנקרא תוכנית באג באונטי,

ותוכנית באג באונטי זה דבר מאוד מדהים. מה זה? אז בעצם מה שתוכנית באג באונטי מאפשרת לך לעשות בתור כל אדם נורמטיבי בעולם, שיודע לחקור דברים, יודע לחקור עכשיו או רוצה להתחיל ללמוד לחקור כל מיני אתרים וכל מיני דברים כאלה, אז הוא יכול לבוא, להיכנס לתוכנית באג באונטי חינם לגמרי, ממש בלי שום דבר, אתה לא צריך להיות verified ואתה לא צריך זה, אבל אתה יכול לנסות ולראות כמה אתה טוב. ובעצם חברות, ככל שהחברה יותר מודעת לסקיוריטי וכן רוצה לאפשר את הדבר הזה, היא פותחת לעצמה תוכנית באג באונטי, או ממש לעצמה ממש כמו פייסבוק, או שהיא עושה את זה דרך כל מיני פלטפורמות. ומה שהתוכנית באג באונטי באה ואומרת זה דבר נורא פשוט. מצאת ממצא, ואתה הראשון שמצא אותו ודיווח עליו, אתה תקבל כסף לפי חומרת הממצא.

ואז... וזה קוראים לזה באונטי. בדיוק. אתה עושה באונטי, אתה מקבל כסף על הממצא הזה. זה כמו צייד של פעם ב-Cowboys, כאילו הראשון שמוצא את זה מקבל בוונטד. נכון, בוונטד. ול-10,000... 10,000... כן. הבנתי. ואז? אז יש כל הזמן אינטרס לאנשים לחפש פרצות, כי אם יגלו אחרי חודש שזה הפרצה, כאילו בקיצור, מישהו שם יתעשר מאוד מה... אז האמת... האמת שבגלל שהסיפור הזה היה כל כך גדול וכל כך מסיבי, אז כמובן שהמון חוקרים ישר קפצו על הממצא הזה, ואמרו יאללה בוא נתחיל לחפש את זה בשביל לדווח על זה ולהרוויח על זה כסף. אבל מה שקורה ברוב החברות, והם לא היו מודעים לזה, זה שחברות לא מסכימות לקבל את זה. זאת אומרת, באופן... אני לא יודע איך להגיד את זה, אבל באופן אולי מוסרי כזה וזה, לא מסכימות לקבל ממצא תוך 90 יום מהרגע שיצא לו,

ברגע שיצאה החולשה הזאת. זאת אומרת, עכשיו אפאצ'י למשל הוציאו את החולשה הזאת, או אותו חוקר רשם... את החולשה או את התיקון? את החולשה. החולשה יוצאת אחרי שיוצא תיקון. אז ברגע שיצאה החולשה, כל חולשה מקבלת מספר. אחרי שזה פורסם הכוונה, לא יצא לקוד. לא, לא יצא. אחרי שפורסם ברבים, מצאנו את החולשה. בדיוק. איך זה עובד? התהליך הוא כזה. חוקר מוצא חולשה בספרייה הזאת, למשל. הוא מדווח לחברה שיצרה אותו, אפאצ'י במקרה הזה. חברה מחויבת להוציא תיקון. החברה מחויבת להוציא תיקון, היא מוציאה תיקון, ותוך כדי שהיא מוציאה תיקון, נרשם, החולשה הזאת נרשמת, מקבלת מספר, המספר הזה נקרא CVE, ומהרגע שהוא יוצא, מהרגע שיוצא ה-CV, זאת אומרת גם יצא כבר התיקון, החברות נותנות לעצמן איזשהו גרייסטיים כזה. תנו לנו, לנו החברות, לתקן את הממצא הזה, כי רק עכשיו אנחנו מודעים, בעצם הם לא יכלו לדעת על זה לפני זה.

כן. תנו לנו 90 יום בערך, כל חברה, זה קצת שונה, מרבית החברות לוקחות 90 יום, איזשהו גרייסטיים. תנו לנו לתקן את הממצא הזה, לראות איפה הוא נמצא אצלנו בכל הקוד, ולתקן אותו. אחרי 90 יום מצאתם אצלנו את הממצא הזה, בואו תקבלו כסף. כמובן, אם אתם הראשונים שמדווחים על זה, ובאמת זה ולידי. אז באמת מלא חוקרים לא חשבו על הגרייסטיים הזה, שחברות, זה, התחילו לדווח, באמת עלו כל כך הרבה דיווחים לכל כך הרבה חברות על הממצא הזה, והרוב באמת אמרו להם, החזרו להם תשובה, אנחנו בדיוק עובדים על זה, אנחנו בגרייסטיים של ה-60 יום, 90 יום, חודש, כמה יום. זאת אומרת, הם דיווחו על חברה, נגיד בפייסבוק, אבל פייסבוק הברור, אנחנו כבר יודעים. אנחנו יודעים, אולי אנחנו לא יודעים על המיקום הספציפי הזה שדיווחת עליו, כי בסוף זה מגיע באיזשהו עמוד ספציפי, או איזשהו משהו ספציפי, אז אולי אנחנו לא יודעים שם עדיין, אבל תן לנו 90 יום לבדוק. אגב, תודה רבה על זה, עכשיו אנחנו יודעים שיש שם ואנחנו לא נשלם לך.

באג באונטי הזה לא נשמע לי משהו. האמת שבאמת, קודם כל יש אנשים שחיים על באג באונטי בעולם, אנשים פשוט לא עובדים וכל מה שהם עושים זה באג באונטי והם עושים מיליונים. אנשים אפילו בני 19 בעולם שככה עושים מיליונים, באמת מיליונים. סתם לסבר את האוזן ככה, לאחרונה יצא ממצא ממש לפני איזה חודש וחצי, דווקא בעולם של הקריפטו, הבאג באונטי עם התשלום הכי גדול, זאת אומרת הבאונטי הכי גדול ever, והוא היה 10 מיליון דולר לבן אדם אחד. שמה הוא מצא? הוא מצא דרך איזושהי חולשה במנוע של איתריום כדי לגנוב כסף מאנשים, ואמרו, טוב, במקום שהוא עכשיו יתחיל לגנוב מיליארדים ואנחנו נפסיד את המיליארדים האלה, בואו ניתן לו באונטי די גדול, כי גם החולשה הזאת באמת זה היה, הוא פרסם על זה מאמר עצום. אמ... ורק דרך המאמר אתה רואה כמה זה היה מורכב, החולשה הזאת, כמה היא מורכבת, אבל בסוף זה משהו שהוא ולידי,

שאתה יכול לעשות אותו. כן. אז הוא באמת, הוא קיבל את הבאונטי הכי גדול בעולם, לבן אדם אחד, 10 מיליון דולר. וואו. וזהו, והוא עכשיו לא צריך לעבוד נראה לי. תגיד, אפשר לשאול אותך שאלה פילוסופית? כן. נשמע שזה מלחמה שבה כולם כל הזמן הופכים יותר חכמים מכל הצדדים, יותר יצירתיים, גם בהגנות, גם בהתקפות, ממציאים דרכים, כאילו ל... זה כמו מה שהיה בזמנו עם הגרעין, כאילו הצוללות, ואז מתחבשים, מתחבשים. יהיה לזה סוף? או כאילו מה הולך להיות? אוקיי, אז זו באמת שאלה סופר פילוסופית, שאנחנו תמיד דנים בה, כל הזמן היא עולה. אבל אני חושב שיש משהו שמאוד מתאר את הסיפור הזה בצורה קצת שונה. כל מנעול יש לו מפתח, אבל כל מנעול אפשר לפרוץ גם.

ובגלל זה, אם אנחנו נלך בגישה הזאתי, קודם כל אנחנו נדאג לאבטח את עצמנו יותר, אבל מצד שני תמיד ימצאו חולשות אבטחה חדשות. לכן אני לא חושב שזה ייגמר, כל הזמן יהיה עוד יותר מתוחכם ועוד יותר מתוחכם ועוד יותר מתוחכם. ולדעתי אין לדבר הזה סוף. כי תמיד אפשר לפרוץ את זה. אז, אז, וואו, איזה מטורף. אתה, אוקיי, יש לי שאלה. אתה וחבריך, אתם יותר פרנואידים בגלל שאתם יודעים את מה שאתם יודעים, או פחות פרנואידים? וואו. אתה יודע, זה כמו לשאול רופא, אתה יודע על כל הדברים שיכולים להתקלקל לנו בגוף. אתה נשן פחות טוב או יותר טוב? בלילה. הוא עכשיו ספציפית, הוא לא ישן, כי הוא אי אפס, אז הוא כנראה ישן טוב, אבל מה איתכם? אוקיי, אז אני חושב שאנחנו טיפה יותר מודעים מהאדם הממוצע, טיפה יותר מודעים למה קורה בעולם, ואם עכשיו הבן אדם הממוצע,

למרות שהבן אדם הממוצע היום קצת יותר מודע גם, אבל הבן אדם הטיפה פחות ממוצע יראה לינק, ייכנס אליו, ירשת זה של הדואר, יכניס פרטים, אנחנו נתחיל לחקור את האירוע הזה ולראות האם זה באמת דואר ישראל או שזה משהו אחר, אנחנו לא נכניס את הפרטים שלנו סתם ככה. ואנחנו מעבר לזה, אני מכיר אנשים, אגב, אני ביניהם, אנחנו משתדלים שלא יהיו לנו אפליקציות מתארות על הטלפון. זאת אומרת, למשל, אני כבר למעשה, לדעתי, שלוש-ארבע שנים, אין לי את האפליקציה של פייסבוק על הטלפון, בגלל כל מיני דברים כאלה ואחרים, כי אני מניח שיכולה, בעזרת היותה אפליקציה על הטלפון, לעקוף כל מיני מערכות הגנה, כל מיני דברים כאלה. והיה גם את הניסוי. אבל זה מטורף, אתה לא סומך על פייסבוק שהיא כאילו החברה הענקית האדירה והזה? קשה לי, קשה לי לסמוך על זה, כי בסוף בחברות שאנחנו לא משלמים להן, אוקיי,

ולפייסבוק אתה לא משלם את ה... זה. אז יש משפט סומך שאומר שברגע שאתה לא קונה את המוצר, אתה המוצר בעצמך. וזה נכון לפייסבוק, לטיק טוק, לכל ה... הצעות. בדיוק. זה נכון לכל ה... זה. הן צריכות להתפרנס ממשהו, ואם הן לא מתפרנסות מהכסף שאתה נותן להן, אז הן מתפרסמות ממה שהן מוכרות עליך. ולכן, אתה לא תמצא בטלפון שלי אפליקציות מהסוג הזה, לא רק פייסבוק, וואטסאפ אולי כן, למרות שגם את וואטסאפ נטשתי כבר לפני שנה וקצת, אני רק בטלגרם ו-i messages, smsים, אבל כן, זה איזשהו מצב כזה של, אני לא רוצה להגיד פרנויה, אבל הבנה של מה יכול לקרות מאחורי הקלעים, לאן המידע שלי זה. אגב, עוד משהו שהוא לא כזה פופולרי, הוא אולי מתחיל לצבור קצת תאוצה,

אני לא משתמש בגוגל. זה אולי יישמע קצת מוזר למי ששומע אותנו עכשיו, אני לא משתמש בגוגל, אני משתמש בדק דק גו, שלא מוכר את הפרטים שלך, לא משתמש בפרטים שלך כמו שגוגל משתמשת. כן. למרות שעכשיו, בדיוק בשבוע שעבר גילו שדק דק גו מעבירה את המידע למיקרוסופט בהתאם להסכם שהיה להם, אבל הם חותרים לזה שגם את זה לא לעשות. למי שלא מכיר זה מנוע חיפוש שכאילו מתהדר בזה שהוא לא שומר עליך פרטים בניגוד לגוגל. נכון. שנים שאלו את הבעלים שם ממה תעשה את הכסף. נכון. ממה הוא עושה את הכסף? אני לא יודע ממה הוא עושה את הכסף, אבל באמת זה המנוע החיפוש השני או השלישי הכי גדול בעולם. והסיבה שהוא מעביר פרטים למיקרוסופט, ושוב, הוא מאוד לא רוצה, הוא מאוד חותר, לפחות לפי מה שהוא אומר, לתקן את המצב הזה, זה בגלל ש-Nugna Go אין לו את היכולות החיפוש כמו של גוגל. זאת אומרת, כדי למצוא תוצאות כמו שגוגל רוצה ולתת איזשהו פייט לגוגל,

אז הוא משתמש למעשה במנוע חיפוש בינג של מיקרוסופט, כחלק מההסכם שלהם, ובתמורה הוא נותן איזשהו מידע על משתמשים במנוע חיפוש שלו. לא, או שזה לא בתמורה, או שזה כדי לעשות את החיפוש טוב, אז הוא צריך להעביר כל מיני דברים. זה נתון לפרשנות, כל אחד למה, אני אגב משתמש בדפדפן של ברייב, שמצד אחד אמור לחסום, לא לשמור וכולי וכולי וכולי וכולי, מצד שני הוא בנוי על משהו שנקרא כרומיום, שזה אותו מערכת הפעלה של הכרום שגוגל. אז אני יודע שהוא חוסם לי כל מיני ג'אווה סקריפט ופופאפים וכל מיני דברים כאלה, אבל הוא בנוי על כרומיום, אז אני תוהה עד כמה הוא באמת חוסם לי את הגישה למידע שלי. אז למי שלא מכיר, כרומיום זה באמת מנוע של דפדפן, הוא אופן סורסי, זאת אומרת כל אחד יכול לקרוא את הקוד שלו ולייצר דפדפן על סמך המנוע הזה,

ואפשר לעשות בו שינויים, זאת אומרת יכול להיות שברייב, שהם ייצרו את הדפדפן שלהם, ביצעו בקוד של כרומיום שינויים, אבל פאנפקט למי שרוצה לדעת, מייקרוסופט הוציאה דפדפן חדש, שהיה להם שנים את האינטרנט אקספלורר, והם בווינדאוס 8 או 10, אני לא זוכר, הוציאו דפדפן חדש שנקרא אדג'. נכון. והאדג' בנוי על כרומיום. מה? כן? של גוגל? אני לא בטוח אם הוא של גוגל או לא כרומיום, אבל הוא בנוי על... כמו לשאול עם אנדרואיד אם הוא של גוגל או לא. אז זהו, אני חושב שאני לא מכיר את ההיסטוריה של כרום עצמו וכרומיום, אבל אני יודע שהם לקחו את זה. כן. לא ידעתי, לא ידעתי. טוב, נדב, תשמע, זה היה מרתק. בזמן שהיינו פה, העורך שלי לקח את הטלפון שלך, שחר בוא תיכנס, תביא לו את הטלפון חזר. התחברנו אליו עם ארץ 232. ורציתי מלא מידע מהטלפון. הוצאנו מלא מידע, לא עליך,

כי אתה לא שומר אותו על הטלפון, אבל הוצאנו מידע על איך להוציא מידע מאחרים, ואנחנו עכשיו פורצים לפנטגון. מעניין אגב, אם כשאומרים פנטגון, שלוש פעמים פנטגון, אז יש לפנטגון משהו שקשור לספוטיפיי, והוא מחפש עובר על כל האודיו, ומי שאומר שם פנטגון חמש פעמים רצו, פורצים עליו הביתה. אז חבר'ה, אם כשהפרק הזה פורסם אתם לא שומעים ממני משהו, תבדקו אם חטפו אותי החבר'ה מ-Man in Black לחייזרים. היה מאוד מעניין, אדב, זה עולם אינסופי, אה? לגמרי. אה... מרתק. אני קשה לי עם סייבר, כי אני אגיד לך את האמת, סייבר מבחינתי זה הרבה פעמים מרגיש כמו, זאת אומרת, יותר פעם זה הרגיש לי כמו חברות ביטוח. זאת אומרת, אני מוכר מוצר, אם אני חברה שמייצרת מוצר סייבר, כזה CyberR, CyberR, או CyberRism כאלה, אני מוכר על ידי הפחדות. מה שקרה בשנים האחרונות,

זה שאני חושב שהם כבר לא צריכים לעשות את ההפחדות. נכון. אתה פשוט פותח עיתון ואתה רואה שזה יתקיים. כן. אז הפסקתי לקרוא לחברות סייבר חברות ביטוח, כי הם צדקו. כן. כי באמת פורצים כל היום. נכון. זה. פשוט קודם העיתון היה פחות מהיר לכתוב על זה. אה... אבל זהו, עולם שיש עוד מלא כנראה מה ללמוד בו, אז תודה שחלקת איתנו וסיפרת לנו. באהבה. תודה שהזמנת אותנו. וניפגש בפרק הבא. ביי ביי. רגע, תודה רבה.

חתול צהוב ופרוותי מביט בעיניים גדולות, בסוף התמלול

עוד פרקים

  1. 249

    מבני-ברק להייטק ובחזרה

    מנור טבשי · 16 יוני 2022 · 61 דק׳

  2. 248

    איך להתפרנס מקהילה בתחום נישתי

    אורי אליאבייב · 8 יוני 2022 · 78 דק׳

  3. 247

    אף פעם לא מאוחר מידי

    איזי רוזוב · 2 יוני 2022 · 60 דק׳

כל הפרקים ←

זנב מסולסל של חתול צהוב מציץ מאחורי הנגן
00:00להמשיך באפליקציה ←