קורסים
הספרים
לארגונים
פודקאסטבלוג
מיוחדים
English
פרק 415·21 באוקטובר 2025·86 דק׳

רכילות ה-AI הכי מעניינת | עליית המכונות | אז לפחד מסין? | מתי מריאנסקי - פופקורן 415

פופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל · עם מתי מריאנסקי

חתול צהוב ופרוותי מציץ מעל הנגן בעיניים גדולות
00:0001:25:49

להאזנה גם ב:באפליקציה שלנו (חינם)YouTubeSpotifyApple

מתי מריאנסקי הקים ב-2018 את קהילת "עליית המכונות" לבינה מלאכותית ותרבות, שיש בה היום כ-65,000 חברים, וכותב על כך ניוזלטר. היום הוא מייסד ומנהל המוצר של מרכז מחקר ופיתוח חדש בתחום ה-AI. דיברנו על איך מנוע שפה בכלל עובד, למה שיחות ארוכות איתו עלולות להשפיע על אנשים, על סין ועל מה נשאר לנו לעשות.

בפרק הזה

  • לדברי מתי, שיחות ארוכות עם צ'אט יכולות להיות כמו חומר פסיכואקטיבי: המכונה מרימה את המשתמש, ויש דיווחים על מקרים שבהם אנשים שקעו בקונספירציות וחוו משבר קשה
  • מנוע שפה לומד לנחש את המילה הבאה, ובדרך כלל בוחר את הצפויה והממוצעת. מי שרוצה רעיונות מקוריים יבקש 50 שמות במקום אחד, כי המעניינים מתחילים סביב מספר 30
  • יצירתיות היא לדבריו רימיקס של שני דברים קיימים, והתרומה של בני אדם היא המסע האישי שלהם. פיקאסו והקוביזם משמשים לו דוגמה למי שמחדש כשהמכונה מגיעה לדיוק
  • סין לדבריו אינה מתחזה: אחרי מגבלות על שבבים פיתחו שיטות יעילות יותר, ו-DeepSeek הפתיעה את המערב וחשפה את הטריקים שלה
  • עצה לארגונים: לקנות למשתמשים מנויים ולתת סדנה. לדברי מתי כ-20% ישתמשו, 10% יגלו דברים מעניינים וכאחוז אחד ילמדו אחרים

על הפרק

לדבר עם מתי מריאנסקי זה כמו המדור רכילות של ידיעות אחרונות מהניינטיז - גם אם לא ידעת מי זה מי בסלבס, זה עדיין היה מעניין ומשעשע. אז פגשתי אותו בפעם השלישית(!) כדי לשמוע ממנו כמה סיפורים עכשוויים על מה שהולך עם AI בעולם. בלי להשתמש בביטויים טכניים משמימים, רק רכילות פרופר!

הפרק הראשון איתו היה ב-2018 ונקרא ״הרובוטים באים!״ - מתי נמצא בשכונת ה-⁠AI הרבה לפני שזה היה באופנה, הוא הקים את קהילת ״עליית המכונות״ בה חברים כיום 65,000 איש (יש גם ניוזלטר). וכיום הוא אחד מהמייסדים ומנהל המוצר של מרכז מחקר ופיתוח חדש בתחום הבינה המלאכותית.

כמו תמיד, שיחה קולחת, משעשעת, שגם תעדכן אתכם בכמה מהדברים הכי לוהטים בתחום מבלי שתירדמו תוך כדי נהיגה.

ציטוטים מהפרק

אם תהיה לך מכונה שיודעת להמציא סיפור טוב על כל דבר, אתה תשלוט בעולם, חד משמעית

מתי מריאנסקי ·

משהו חדש זה כולה רימיקס של שני דברים קיימים

ליאור פרנקל ·

עברנו למין מוד כזה של הכל מובן מאליו, למרות שעוד לא קרה, אנחנו כבר כועסים שזה עוד לא קרה

מתי מריאנסקי ·

שאלות ותשובות מהפרק

מי זה מתי מריאנסקי?
מתי מריאנסקי מספר בפופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל, שהוא הקים ב-2018 את קהילת "עליית המכונות", שעוסקת ביחסי הגומלין בין בינה מלאכותית לתרבות, ויש בה כ-65,000 חברים. הוא כותב גם ניוזלטר בנושא, ומשמש היום מייסד ומנהל המוצר של מרכז מחקר ופיתוח חדש בתחום ה-AI. זו הפעם השלישית שהוא מתארח בפודקאסט.
למה שיחות ארוכות עם צ'אט עלולות להשפיע על אנשים?
מתי מסביר שככל ששיחה מתארכת המנוע מתרחק מההנחיות שקיבל בהתחלה, והוא בנוי להרים את המשתמש. כך נוצרת, לדבריו, שיחה עם עצמך שמקבלת גיבוי של "יועץ המלך". הוא מספר שפורסמו מקרים של אנשים שנכנסו למחשבות הזויות בעקבות שיחות כאלה, וכמה מקרים קשים הרבה יותר. לדעתו זה פוגע בעיקר באנשים שכבר היו במצוקה.
איך מנוע שפה עובד, ולמה התשובות שלו צפויות?
מתי מסביר שמאמנים את המנוע לנחש מילה חסרה במשפט, והוא מסדר את כל המילים לפי כמה הן צפויות. ברירת המחדל שלו היא המילה הממוצעת והמקובלת. אפשר להעלות את הטמפרטורה כדי שיבחר מילים פחות צפויות, ואפשר לבקש ממנו הרבה אפשרויות, למשל 50 שמות, כי הרעיונות המעניינים מגיעים אחרי הצפויים.
מה מתי חושב על סין ועל הבינה המלאכותית שלה?
מתי טוען שאין להקל ראש בסין: יש בה הרבה אנשים חכמים ואוניברסיטאות טובות. אחרי שארצות הברית הגבילה את הצ'יפים הטובים, הסינים פיתחו שיטות יעילות יותר להפעיל צ'יפים חלשים. הוא מציין את DeepSeek, שחשפה טריקים והציעה אותם בחינם, ואת הרחפנים ואת המכוניות הסיניות.
איך כדאי לארגון להתחיל להשתמש ב-AI?
מתי ממליץ לקנות לעובדים מנויים לכלי AI ולערוך סדנה שמראה איך משתמשים בהם, למשל לכתיבת מיילים שדוחים. לדבריו, גם אם רוב המנויים לא ינוצלו, כ-20% ישתמשו, כ-10% יגלו שימושים מעניינים וכאחוז אחד ילמדו את האחרים. הוא ממליץ גם לדבר עם הצ'אט בקול בזמן הנסיעה.

מי ומה הוזכרו בפרק

אנשים
סם אלטמן · ג'ף בזוס · פיקאסו · ריי קורצווייל
חברות וארגונים
OpenAI · Anthropic · Google for Startups · DeepSeek · אינווידיה · רפאל
ספרים, פודקאסטים וסרטים
ספריית בבל · מועדון קרב · ממנטו · מראה שחורה · פילמורה
התמלול המלאתמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות

ברוכים הבאים לפופקורן, הפודקאסט שעוסק באדפטיישן, הסתגלות לעולם החדש. אני ליאור פרנקל וכל שבוע באים לפה אנשים מדהימים שמלמדים אותי לחשוב, להסתגל, להסתכל על דברים מזווית חדשה ולהבין מה קורה בעולם החדש. אם אתם אוהבים להאזין לפופקורן אתם כנראה אוהבים לחשוב, ללמוד להתפתח, כנראה יש לכם חמישה חשיבה ביקורתית ולכן אתם תשימו לב שהאורח של היום כבר היה פה פעמיים ומה קרה עם כל מה שהוא סיפר לנו, מוזמנים לעקוב אחרי הפרקים שלו הקודמים שתכף אני אזכיר ולשאול אותו האם הוא צדק או צדק יותר. רגע לפני אני מזכיר שבגלל מלחמות, הסתגלויות, חופשים ודברים אחרים, לא עשיתי עדיין השקה רשמית לקורס החדש שלי אבל הוא יצא לאור, הצעד הבא שלי. אם אתם אוהבים את העבודה שלכם אבל רוצים להתפתח בתוכה, מוזמנים לחפש הצעד הבא שלי בגוגל או ב-AI, לא יודע כבר אם זה מופיע שם, בצ'אט GPT, תחפשו ותספרו לי אם הופיע או לא, בכל אופן תירשמו, אנשים אומרים שזה טוב. בכל אופן, היום,

פה, נמצא מתי מריאנסקי שהיה בפרק 88, ושם דיברנו על האם הרובוטים ייקחו לנו את העבודה ב-2018, לפני שזה היה באופנה, הרבה לפני שזה היה באופנה, הוא גם היה בפרק 241, כשה-NFT היה באופנה, אבל אז דווקא מתי הביא את הזווית של NFT זה בולשיט, הדבר היחיד שלא בולשיט ב-NFT זה לעשות איתו אומנות, והוא סיפר לנו איך הוא עושה עם זה אומנות, שזה היה מאוד מאוד מעניין. תקופה יפה. תקופה יפה, עברו עוד קצת שנים. גוד פיימס. ב-2018, אגב, באותו זמן שהוא בא לדבר עם פופקורן, הוא גם הקים את קהילת עליית המכונות, יש בה היום 65,000 איש, היא בפייסבוק, יש לו Newsletter מאוד מוצלח, תירשמו, אנחנו נשים לכם את הלינק, יש שם, נקרא לזה, אוצרות של ענייני AI, אבל אני רוצה להגיד, מאוד מאוד מאוד מאוד שונה מכל ה-17,000 newsletters אחרים ששמעתם עליהם, אולי או ראיתם בעולם AI, זה יותר כמו לקרוא סיפור מעניין ולהתעדכן על הדרך מאשר לקרוא חדשות.

הקהילה שהקים, עוסקת ביחסי הגומלין בין בינה מלאכותית לתרבות, whatever that means, כי הוא השאיר את זה בכוונה כנראה ככה מעומעם. היום הוא אחד המייסדים ומנהל המוצר של מרכז מחקר ופיתוח חדש בתחום הבינה המלאכותית, שנורא מעניין מה הם עושים שם, אבל בינתיים אסור לספר. אסור. מתי, אני מבטיח שכשיהיה מותר, אז נקרא לך לפה. לא נשמור בסוד, אדוני. לספר לכולם. אז אנחנו הולכים לדבר על כל מיני דברים מעניינים שקרו בעולם ה-AI. אתם יודעים, פעם בכמה חודשים אני עושה לכם כזה מצב האומה. מה קורה, להפריד קצת את המוץ מהתבן, את הבולשיט מהמציאות, נדבר גם קצת על זה. עימתי אי אפשר שלא להגיע גם למחשבות פילוסופיות בנושא הזה, כי הוא אדם מעמיק וחושב, וגם לא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות, שזה כל התכונות הטובות לעשות שיחה רצינית על משהו. אז ניתן למוזיקה את המקום שלה ונתחיל בעוד שנייה.

ליאור, אתה יודע שאני ואתה התחלנו מאותו מקום, נכון? היינו באורד ביאליק. כן. לא זכרתי את זה, האמת. אני זוכר את סיפור שלך על המורה פרנסיס, המורה לפיזיקה שעשה צרות. כן. אמר לי שלא יוצא ממני כלום בחיים. כן, ואני לא זוכר, לי היה ברור המסלול, אני צריך לסיים את הבית ספר, אני הולך ללמוד בטכניון בתור התודעי, ואז אני, ואתה יודע, הייתי לקראת סיום הלימודים, ובאתי להתראיין ברפאל, רפאל שזה ממש ליד הקריות. נכון. וזה היה כאילו מסודר, ללמוד בטכניון, ואז אני אוכל להמשיך להישאר בבית, אני אעבוד ברפאל ואני אהיה שם מפתח. כן. והלכתי, והריאיון היה על תכנות מונחי עצמים, שזה היה מאוד אופנתי אז לשאול. והם שאלו אותי, נו, ומהם ארבעת העקרונות של תכנות מונחי עצמים? ואני זכרתי את השלושה החשובים, ואת הרביעי, לא הבנתי מה הם רוצים. היא אומרת לי, לא, אבל מה הדבר הכי חשוב? מה הדבר הכי חשוב?

היא אומרת, בסוף התברר שהיא מתכוונת חלוקה לעצמים, שזה כאילו, לא משנה, זה כאילו מובן מאליו שצריך, בתכנות צריך לחלק לעצמים, קודם כל לעשות את זה. ולא ידעתי, והם עשו לי פרצוף, ולא התקבלתי לרפאל. בגלל זה? בגלל זה, אני יכול ממש, עכשיו, אני שכחתי מזה שנים, ופתאום לפני איזה, לא יודע, שנה וחצי, שנתיים, פתאום נזכרתי בזה, ומאז אני חושב על זה כל יום. כי אני אומר לעצמי, מה היה קורה אם הייתי יודע מה זה להגיד את הדבר הרביעי של תכנות מונחי עצמים? הייתי עובד ברפאל, נשאר לגור בבית, הייתי מתחתן עם איזה מישהי שפגשתי בחדר אוכל של רפאל. כן. היינו גרים במוצקינה צעירה. כן. ולא הייתי מגיע לפה בחדר. אתה לא יודע. לא הייתי טס לניו יורק, לא הייתי יוצא מהבית, אתה יודע, הכריחו, הצבא הכריח אותי, כאילו, לעבור לתל אביב, להיחשף לכל הדברים שנחשפתי, אתה יודע, משאל נטוס לניו יורק ולפגוש את שרון. כן. וזה כל מה, אם אתה מסתכל על הדלתות מסתובבות, אני יכול להגיד לך, לצייר לך איזה צומת במקום, שאם הייתי עונה על השאלה הזאתי. כן, כן, כל כך הרבה פעמים

הנפילה הזאת היא בעצם טובה לנו. שמע, זה הסיפור הקלאסי של ה... יש את זה לדעתי גם בחב״ד וגם בבודהיזם, נכון? עם הבן שלו, שאיזה מזל שיש לך בן, אז כולם אומרים לו, איזה מזל שהבן שלך יכול לעזור לך בשדה, אז הוא אומר, נחיה ונראה. ואז הבן שלו רוכב על הסוס ונופל ושובר את הרגל, ואומרים לו, אוי, הבן שלך שבר את הרגל, אז עכשיו לא יכל מי שיעזור לך בשדה, אז הוא אומר, נחיה ונראה. ואז מגיע, נפתחת מלחמה, אז מגייסים את כולם, אבל את הבן שלו אי אפשר לגייס למלחמה, כי נשברה לו הרגל. אז הוא אומר, אה, איזה מזל שהבן שלך נשאר בבית, כי ששברת רגל. אז הוא אומר, נחיה ונראה. עכשיו אף פעם לא יודעים. תשמע, אולי היית יותר מאושר אפילו במוצקין הצעירה. כן, אתה יודע, היקום התפצל, נכון? לשניים. כן, כן. אז יש איזה יקום שאני חי בו במוצקין הצעירה. אבל אתה לא נראה לי, באופן כללי אתה לא נראה לי איש עם חרטות, נכון? לא, אני לא, לא חרטות, אבל... לא, פה אין לך חרטה, אבל האם לפעמים אתה מסתכל אחרו ואומר איך לא... לא, לא, אני ממש מאמין כאילו שמצטערים רק על דברים שלא עשית.

עשית, עשית, למדתי, הנה, אני יודע לפתור אידקלי משולשים. כן, כן. אני גם חושב על הדברים האלה לפעמים, ואתה יודע, אני תוהה, כאילו, יש את הסרט מדלתות מסתובבות, ויש כאילו את התפיסה של דלתות מסתובבות, לפעמים אני תוהה, האם ככה זה היה עובד, או שבסוף היה איזשהו מגנט, שזה היה נראה אותו דבר. זאת אומרת, היית הולך, מתקבל לרפאל, מתחתן עם מישהי, אבל איכשהו עדיין היית מגיע בסוף לאיפה שאתה היום, אתה מבין מה אני מתכוון? בדרך אחרת לגמרי. נכון, שרון אומרת לי שגם במוצקין לא הייתי מצליח לשבת ולא... כן. כן, כאילו, אתה... תשמע, אבל הבן שלי עכשיו עוד מעט מתגייס, הוא הלך לאיזה מיונים של מודיעין, ואני רואה אותו מתכונן לשאלות, והוא מתכונן על תכנות מונחי עצבים. ואני אומר לו, נו, אתה יודע מה הם אמרו את הדברים של... אמרתי לו, תשמע, הם ישאלו אותך על חלוקה לעצבים, אל תענה. תגיד להם, זה לא. הנה, זו הסיבה למה עצות זה דבר עקלקל.

מאוד עקלקל. אנחנו אף פעם לא יודעים אם העצה שלנו תהיה טובה. בטח, תשמע, דבר אחד בטוח למדנו, שהעצות של הדור שלנו אלינו לא היו משהו. לא. אז אולי אתה צריך, כל מה שאתה רוצה להגיד לו, תגיד לו ההפך. לא רלוונטי, כן. אולי כל מה שאתה רוצה להגיד לו. לא, אתה יודע, אתה צריך בתור אוהל להגיד לו את העצה שלך, והוא צריך בתור נער בועט להתעלם מהעצה שלך. להתמרד. כן. כי להרוויח את זה, הוא צריך להרוויח את זה. אבל יש לו כבר אבא קצת מרדן, אז במה הוא יתמרד? יהיה ילד טוב. כן, שיהיה ילד טוב, זה היופי בדור הזה. אומרים שהם שותים פחות אלכוהול, מעשנים פחות, גם עושים פחות סקס, אומרים. יכול להיות, כן, אבל אתה יודע, מצד שני הם עושים, לא יודע, דברים שלנו נראים, אתה יודע, אתה רואה אותו במסך, הוא מדבר עם החברים שלו רוב הזמן בדיסקורד או במשחקים, לא פיזית נפגשים אחד עם השני. כן, כן. אתה, זה נראה לך כל כך משונה, כאילו, מה, אתה לא ראית? יש לו איזה חבר שהוא לא היה אצלו בבית אף פעם. אני אומר לו, מה, אתה לא היית אצלו אף פעם בבית, לא, למה אני צריך להיות אצלו בבית? הוא מדבר איתו כל יום שעות.

כן. לא שהם חברים לא טובים ממש. ראיתי את זה פעם אצל האחיין שלי, נכנסתי, וההתרגשות שהייתה לו על הפרצוף, זה בדיוק אותה התרגשות שהייתה לי כשאני הייתי יושב עם החברים שלי אחד ליד השני מול המסך שהיינו משחקים סקורץ' אר. אתה זוכר את זה? הטנקים שלוחץ על משהו ולוקח שלוש דקות עד שהטנק שולח איזה טיל גרוע לצד השני של המסך, ואז רבי מיאס את התור הבא. נכון, היה טיל מתפצל כזה, נכון? כן. כזה. טוב, אז תגיד, רגע לפני שמדברים על מצב האומה, אני ראיתי שדיברת על הסיפור הזה, שמסתבר ש-AI הוא לא מאוד שונה מסם פסיכואקטיבי. וואו. תסביר למה אתה מתכוון. אז זה קורה בכל העולם, אני קראתי את זה בהתחלה, זה נראה לי כמו איזה סנסציה כזאת שאיזה עיתונאי כתב. כאילו סתם כותרת. אנשים מדברים עם AI, וואי, הם נהיים ממש נכנסים לאיזה פסיכוזה ממש, להתקף,

זה יכול להיות מקרים קלים, ומגיע עד לזה שאנשים מתאבדים. ממש, זה דופק להם את המוח לגמרי. רגע, חוץ מהמתאבדים, התקף אתה מתכוון, מה, כמו התקף ממניה? או כמו לאבד תחושת מציאות? סכיזופרניה, או שהם נכנסים לשגרון גדלות משוגע, והם פשוט מאבדים איזה... שזה שהם דיברו עם צ'אט שיפיטי? בדרך כלל זו שיחה, לא כאילו שאתה שואל שאלה וקבל תשובה, וזה פשוט, אלא איזושהי שיחה מתגלגלת מאוד מאוד ארוכה. שמה שקורה, אולי נדבר אחר כך קצת על איך זה עובד, אבל מה שקורה כשאתה מנהל איתו שיחה ארוכה, אז הוא שוכח את הרעות שהיו לו בהתחלה, שיחה מתארכת, ומה שנקרא חלון הקונטקסט שלו הולך וגדל וגדל וגדל, ואז הוא מתחיל קצת להתעלם מהרעות שקיבלו, והוא מרשה לעצמו לרוץ איתך לכל מיני מקומות שאולי הוא... קיוו שהוא לא ירוץ, ואתה... בעצם אתה מנהל שיחה עם עצמך בלי להרגיש, אתה כאילו מנהל שיחה עם איזו התקפות שלך כזאת במים, אבל העצמך הזה,

הוא... הרי הם בנויים להיות מאוד מרימים כזה. הוא אומר לך, וואו, בואנה, אתה עלית פה. ליאור, עלית פה על משהו, על איזה פיזיקה חדשה לגמרי שאף אחד לא גילה. אתה יודע, אם אנחנו עוד צעד אחד, אתה מיליארדר מהדבר הזה, אתה תזכה בפרס נובל, ואתה אומר לו, אתה בטוח שאתה זה? אני בטוח? מה זה? מעולם לא הייתי בטוח במשהו כמו שהיה בגאונות שלך, בדבר הזה שאתה אמר, והוא מרים לך, מרים לך, מרים לך. אז יותר משיחה עם עצמך, זה כמו שיחה עם איזה יועץ של המלך, שהמלך סומך עליו שהוא יודע הכל. זאת אומרת, כשהוא אומר לי, אתה תכף תהיה מיליארדר, אתה תקרא פרס נובל, זה הרבה יותר חזק מי שחבר היה אומר לי, או שאני הייתי אומר לעצמי, הוא, כי כביכול הוא יודע הכל, אם הוא אומר, וואו. כן, כן, והוא, אתה יודע, ועכשיו אתה הולך ומדבר איתו על דברים שהם כביכול הולכים ונהיים יותר ויותר עמוקים ויותר ויותר מסובכים. אתה צולל לאיזה עומקים ואז אתה... פתאום אתה רואה בכל מיני מקומות, בטוויטר, באיזה אנשים, זה, אני ראיתי את זה בפעם הראשונה, היה איזה מישהו משקיע הון סיכון, בחור ידוע, אפילו משקיע ב-open AI, כן. איש מאוד מאוד רציני, והוא עולה בוידאו, מעלה איזה וידאו בטוויטר,

הוא מקשקש שם שטויות, הזויות, יש איזה סוכנות שהיא לא ממשלתית, והיא פוגעת באנשים שהם רקורסיביים, וכבר שבעה אנשים נהרגו, ויש לי עדויות על עוד שמונת אלפים מי שהם זה. זאת אומרת, הוא המציא איזושהי, ברחה לי המילה, קונספציה. כן, הוא שקע לאיזושהי, ממש, לפעמים זו תורה פילוסופית כזאת, או... כן. אתה רואה אנשים אומרים, תקשיבו, אני דיברתי עם צ'אט GPT, ואני גילינו על זה משהו חדש בפיזיקה שאף אחד לא דיבר עליו, ואנחנו ממש רגע לפני איזה גילוי גדול, ואתה קורא את זה, ואתה כבר מתחיל לזהות את הסימנים, אתה אומר, אוקיי, הבן אדם חטף כאילו את הבומבה מהזה. וכשבטוויטר עוד מעט חצי מהבוטים גם הם יהיו AI, אז גם הם יכולים עוד להרים לו. זאת אומרת, הוא יכול ממש להיכנס, זה לא רק שהצ'אט שלו אמר לו, עוד מלא... הוא יכול להיכנס לזה לאיזה תא אהוד כזה, וכן. ואנשים, תקשיב, אתה שומע סיפורים על אנשים ש... מישהו שכבר נכנס וכל הזמן שואל, אתה יודע מה, רואים את השיחה שלו, הוא שואל צ'אט שאתה בטוח שאנחנו,

שמה שאתה אומר שאנחנו באמת עלינו פה על משהו, זה לא שטות לגמרי? הוא אומר לו, מה פתאום? רק בן אדם שלא מבין, משכנע אותו, משכנע אותו, בסוף הוא הלך ושאל את, עזב את צ'אט GPT והלך לשאול את ג'מיני, תגיד, כל הדבר הזה, והוא אמר לו, לא, מה זה שטויות. נפל לו ה... תודה. איזה מזל. כן, אבל לפעמים זה לא נגמר ככה, לפעמים זה אתה ממשיך הלופה, זה ממשיך וממשיך וממשיך. זה ממש טקסטים שנראים כמו משהו שמאפיין איזה מישהו שהולך להקים קאט חדשה, או ממש ברמה הזאת. התקף מניה בעצם. כן, כן, כן. זה מה שקורה הרבה פעמים בהתקף מניה, נכנסים לאיזשהו סחרור ול... והוא אומר לאשתו, הבחור הזה למשל, הוא אומר לאשתו, תקשיבי, אם את לא תתחיל לדבר עם הצ'אט, אז אנחנו לא נוכל להיות ביחד, כי אני מתקדם מאוד מהר, ואת נשארת מאחור, את כאילו לא, בכלל לא בקצב של העולם. תגיד, הסיפורים של ההתאבדויות, זה בעצם דומה לזה או שונה מזה לגמרי? אני מאמין שזה פשוט יושב כנראה לזה, תשמע,

זה מגיע לאנשים שיכול להיות שהם כבר על הקצה של, אתה יודע, מסתכלים למטה מהצוק, ואתה יודע, צריכים את הדחיפה הקטנה הזאת, ומקבלים אותה, מקבלים אותה מהמכונה המלאכותית הזאת. אז מה בתוך המכונה הזאת, בואו כן רגע נרד קצת לפרטים, מה בתוך המכונה הזאת מביא לזה, או גורם לזה, או איזה אימון עשו לה שזה קורה לשם, או מה אין בה, כדי שזה לא יקרה? אז יש במכונות האלה משהו שמאוד דומה לנו, לבני אדם. זאת אומרת, אנחנו, אם תחשוב על זה רגע, המוח שלנו כל הזמן עסוק בתחזיות. אוקיי, אנחנו מנסים לחזות. מה הולך להיות עוד חמש שנים, נכון? אנחנו עושים תוכניות, ומה הולך להיות עוד שנה, אנחנו הוכיחים לפנסיה. כן. אבל אנחנו גם עושים, אתה יודע, כשאתה יורד במדרגות, אתה צריך לחזות איפה לשים את הרגל שלך כדי שלא תיפול. אם אתה לרגע אחד, הדעה שלך מוסחת, אתה נופל נכון, נופל פתאום, מפספס מדרגה או משהו כזה, כי לא חשבת על השנייה הבאה. כן. וכל דבר שאתה עושה הוא מבוסס על תחזיות.

זאת אומרת, אתה עומד מול איזה גשר רעוע, נגיד, באיזה טרק, ואתה אומר לעצמך, כדאי לי לחצות אותו או לא כדאי לחצות אותו. אתה מרגיש פחד, נגיד. אוקיי, מה זה הרגשה של פחד? פחד, בבסיס שלו, זה אומר שהתחזית שלך לגבי העתיד הקרוב היא לא טובה. כן. זאת אומרת, אני אריץ את תשע הסימולציות, עשר הסימולציות של זה, בתשע אני נופל למטה לנהר, ובאחד אולי אני עובר את זה, אתה מרגיש פחד, נכון? ואז אתה מוצף בכל ההורמונים האלה, ויש מי שאוהב את זה גם אולי, מי שלא אוהב את זה. אתה יודע, אתה, כל המוסר, אתה הולך ברחוב עם סכין, למה שלא תדקור את כל מי שאתה רואה בזה? כן. אתה רואה בראש שלך איך הילדים שלו עצובים, איך אתה בכלא, כן. כמה רע עשית, הכל הכל הכל הכל הכל מתבסס על תחזיות. עכשיו, איך אתה יכול לחזות את העתיד? הרי אתה לא יושב עם כוס קפה ומנסה לחזות את העתיד, אתה מנסה לזהות דפוסים, כל הזמן, אתה מנסה לזהות. אתם אומרים לעצמי, אני ארים את הכוס הזאתי של הקפה, אם אני אעזוב אותה, אני חוזה את העתיד, אני חוזה שהיא תיפול על השולחן והקפה יישמע. כן, אני עכשיו מגדל תינוקת, היא מרימה, זה נופל, מרימה, זה נופל. יום אחד בקרוב, היא ירד לה, היא יפולה אסימון, אני מקווה שכבר יקרה, והיא תפסיק להפיל. נכון, ואם זה ניוטון קטן, אז היא גם תכתוב, תמצא את הנוסחה כאילו של כוח המשיכה,

ומה שאתה צריך לפרמל את זה ולעשות מזה, זהו. כן. אבל רוב האנשים, אתה יודע, אני מוסר לך כדורסל ואתה תופס אותו באוויר, אתה פתרת משוואה דיפרנציאלית בראש, כאילו, שהיא לא משוואה טריוויאלית. כן. איך אתה צריך, אתה יודע, את הכיפת ברזל, כאילו, איך אתה הצלחת לפגוש את הכדור הזה באוויר? אז אנחנו עושים את זה כל הזמן, בלי אפילו להיות, להרגיש את הדבר הזה. ומה שאנחנו עושים, אנחנו כל הזמן מנסים לזהות דפוסים מעניינים, ולהגיד, אוקיי, הנה, אני רואה שכל פעם דברים נופלים, אז אני מזהה את הדבר הזה, ואז זה עוזר לי, אני מאוד אוהב את הדפוסים האלה, כי זה עוזר לי לעשות את התחזיות שלי יותר טוב. ואז אני כאילו מוכן לצאת לעולם יותר טוב. יש לי קצת יותר ודאות לגבי מה הולך לקרות, אני יותר רגוע. כן, בדיוק. ואז אתה גם לא צריך להסתכל על הסרט עד הסוף. כשאתה רואה את התפוח נופל מהעץ, אתה לא צריך להסתכל כדי לדעת שהוא סיים על הרצפה. אתה יכול להתפנות למשהו אחר עכשיו, לפנות את הראש שלך למשהו אחר. בגלל זה אנחנו נורא נורא אוהבים דפוסים כאלה, נורא אוהבים לקבל. כשאתה שומע סיפור בלשים נגיד,

ואתה בטוח שאתה יודע מי הרוצח, ופתאום זה מפתיע אותך. כן. פתאום קיבלת איזה דפוס חדש, זה מתגמל אותך מאוד, שאתה אומר, הופה, לא חשבתי על העולם בצורה הזאת. אתה יודע, קורא סיפור, אתה מנסה להכניס אותו לנוסחה שלך, אתה אומר, אה, הוא עני, בטח הוא יהיה עשיר, ואז הוא יפול חזרה, ופתאום קורה איזה משהו אחר, ואתה אומר, וואו, זה, הנה, קיבלתי. אתה זוכר שיצא פייט קלאב, אז היה איזה שנתיים, שכל הסרטים היו עם סוף מפתיע. היה פייט קלאב, שזהו בשני הדמויות, עם רד פיל וגם אנדרו זה, וגם היה את, איך קוראים לזה, שעשה את הקעקועים על עצמו, כי הוא הולך אחרונה בזמן, ממנטו, וכולם היה באיזה שנתיים כאלה, וכאילו למדנו מלא דפוסים חדשים ואז הפכנו להיות יותר חסינים כל הסרטים אחרי זה כבר לא הצליחו להפתיע אותנו. אז זה כבר לא עובר את הרף, כאילו אתה, אתה יודע, כשאני בא לסרט כזה, אז אני אומר, אני, אוקיי, אני כבר מבין שזה לא מה שחשבתי, עכשיו אני אחשוב על כל האחרים ברכבת, בטח הם הרוצחים, לא מי שכאילו הכילו אותי בכפית על האיש הזה, אני אחשוב על כל השאר.

וזה, וככה זה עובד, ואתה מת על הדפוסים האלה, אתה לא יכול להתנאי, אני הרבה פעמים אומר, גם בעבודה שאני נמצא בה עכשיו, אם תהיה לך מכונה שיודעת להמציא סיפור טוב על כל דבר, אתה תשלוט בעולם, חד משמעית. אם אתה תוכל לעטוף כל דבר בסיפור, תחשוב, מה זה סיפור טוב? תחשוב שאתה במיטה, אתה אומר, יאללה, נראה איזה חצי פרק בנטפליקס, פתאום אתה קולט שהשם שלטה, ראית שמונה פרקים, לא יכולת להפסיק לראות את הסיפור, אתה לא יכול להתנגד, וכל פעם מפסיקים אותו, אתה יודע, ואתה אומר, טוב, אני רק אראה עוד פרק, ואתה שוכח לישון, אתה שוכח לאכול, אתה רק רוצה לראות את הסיפור הזה. תחשוב שהייתי יודע לעטוף כל מסר, מסר פוליטי, מסר מסחרי, כל דבר באיזה סיפור שאתה לא יכול להתנגד לו, אתה חייב לשמוע מה קרה, מה קרה לאיש שקנה את התחתונים ה... אתה יכול לעשות כל דבר, אתה תוכל למכור כל דבר, כל מסר שאתה תרצה להעביר להמונים, אתה תוכל לעשות את זה.

אז... ועכשיו הצ'אט? ועכשיו הצ'אט? איך מאמנים? איך מאמנים מנוע השפה? זאת אומרת, נותנים לו לקרוא. את כל הסיפורים. את כל הטקסט שבאינטרנט. הלוואי שזה הסיפורים. סיפורים זה החלק הטוב של ה... זה הקרם של הקרם. אבל גם נותנים לו את כל החרא שיש ברדיט. למשל, אני לא יודע מי אתה יודע, ברדיט יש פורום של אנשים שהם מיקרו גל. וכל הפוסטים, כל הפוסטים בפורום הזה זה כאילו 50 אלף פעם ז.. ז..ז..ז.. דינג, כאילו זה הפוסטים ב... עכשיו, אתה יודע, אנשים שמאמנים מנהלי שפה, הם מורידים את כל, יש להם איזה קובץ כזה עם כל רדיט בפנים, אבל מי שכבר חווה את זה, אתה יודע, מסתכלים ורואים איזה ספייק כזה, משהו דופק את כל המנוע. כן. מי שיודע, יודע, צריך להוריד את, נגיד, הפורום הזה, כי זה, הוא לומד, אתה יודע, אלף פעם זי, כאילו זה משהו בשפה, זה לא, אתה לא אומר, תעזוב את זה, תתעלם מזה, לא. הוא לומד גם את זה, דופק להם את כל ה...

בגלל זה משלמים כאלה משכורות עצומות לאנשים שכבר היו ב... כבר היו בתופת, כבר אכלו את כל החקר הזה. המאזסי היה המינוסים. למי משלמים את הכי הרבה כסף? למי שכבר אימן מנוע כזה. למי שיודע ממה להתעלם. כן, מי שכבר עשה את הטעויות, כבר כיוון את כל, אתה יודע, למנועים האלה יש להם, אתה יודע, זה כמו איזה קונסולה כזאת של מיקסר עצום, עם אלף כפתורים, והם כבר שיחקו בכפתורים האלה פעם או פעמיים, וזה מה שעושה אותם את הסחורה החמה הזאת, לעומת מישהו שעושה את זה פעם ראשונה, ואין ספר, כולם שומרים את הדברים האלה בסוד, קרוב ל... כן. מי שכבר היה שם מקבל מיליארד דולר מצוקרברג, רק תבוא, רק תעזור לי, כאילו, אני אין לי את הכול. תעזור לי לכוון את הקונסולה. אז איך הוא לומד? הוא בא, אתה בא, נותן לו סיפור נגיד, אוקיי? ואתה מכביל לו מילה אחת עם האצבע, אתה מסתיר לו מילה אחת במשפט, אתה אומר לו, מה, איזה מה המילה הזאת שהסתרתי? נגיד את זה, אתה יודע, ליאור, בוקר טוב, בוא נשתה.

והוא, מה הוא יודע? הוא כותב, בוא נשתה כדורסל, בוא נשתה גרורה. וכל החלק של האימון זה לעזור לו לנחש מה זה קפה, נגיד, או תה, או מה המילים, לסדר את כל המילים בעולם לפי הסדר של מי המילה שהכי אתה מצפה שתהיה שם, נגיד קפה, עד המילה שלא יודע מה, הכי פחות, הכי פחות יכול להיות. כן. אבל כל המילים נמצאות שם, והוא, כל פעם שאתה אומר לו, בוא נשתה, תשלים, אתה ימשיך כבודו, המנוע, השפה, והוא מסדר את זה ואומר, רגע, אני כמעט בטוח שהמילה קפה מתאימה פה, אבל יכול להיות גם תה, ויכול להיות, עכשיו הוא מגריל, הוא זורק קובייה. ורוב הסיכויים שיצאה המילה קפה, כי היא הכי עיר בראש הזה, אבל יכול להיות שיצא גם תה, ויכול להיות שיצא, בגלל זה אתה כל פעם יוצא משהו אחר קצת, נכון? יש גם, מי שמכיר, יש כזה דבר שנקרא טמפרטורה. אתה יכול להגדיל את הטמפרטורה, ואז הוא מתפרע בבחירה של המילים. וכביכול הוא נהיה יותר יצירתי, כי הוא לא לוקח את המילה הכי צפויה והכי מקוראים, הוא יכול לקחת איזשהו מקום שלושים. כן. ואז אתה אומר, וואו,

בוא נשתה רעל. וואו, אתה אומר, מאיפה הוא הביא את הרעל הזה? וואו. כן. וככה זה עובד. עכשיו, אבל באופי שלו, בטבע שלו, לבחור את המילה הכי צפויה. הכי פופולרית. כן. הכי על הממוצע. כן. הכי על הממוצע האנושי. כן. מה כל האנשים בעולם היו בוחרים בשביל המילה הבאה הזאת? יש בדיחה כזאת, שמאוד מצחיקה, מדעני נתונים, שבינה מלאכותית נכנסת לבר, והבר משואלת מה את רוצה לשתות? היא אומרת לו, תן לי מה שכולם שותים. זה בדיוק זה, תמיד? הוא אומר, כאילו, תערבב לי את כל הבירות של כולם, תן לי לשתות את הדבר הזה, זה מה שאני הכי אוהבת. אה, יאללה זה, אפרופו שגדלנו בקריות, איך קראו לזה פעם? לונג היילד אייסטי. למי שזוכר משנות התשעים, איזה משקה נורא ששמים וודקה, ג'ין, רום וקולה. זה המשקה הכי גרוע בעולם, אבל היינו צעירים וחסרי כסף, אז אתה משתכר הכי מהר כי ערבבו לך את הכול,

וזה גם היה בשנות התשעים. וטוב, שנות התשעים אני אומר, אז אני מגלה ששתיתי לפני שמותר, אבל נגיד תחילת שנות האלפיים שכבר היה לי מותר לשתות, אז גם אז לא היה את הקלאס שיש היום של הלייבלים הטובים. היו מביאים לו את המשקאות האלה של החסויים מטפוחי אדמה רקובים, וודקה כזאת. תגיד לך אתה נוזל קירור של המזגן. זה עושה צבע יפה. זה פלא שאנחנו בחיי בכלל. אוקיי, אז רגע. עד היום אני אוהב לשתות, כשאתה בא לאיזה מלון ביוון כזה, תמיד יש להם את הקוקטיילים האלה שאתה יכול לבקש ממנו נגיד תקילה סאנרייז ועושה לך כזה את הגרדיאל. איזה קור דרייבר. אז תגיד, האם ה-AI בסוף הוא מגיע להכי ממוצע? תסביר לי איך זה מגיע מכאן ללשכנע מישהו לעודד אותו להתאבד, כי הרי נשמע שהוא, להפך הוא ירצה שכולם ילכו לעבוד במשרה עם פנסיה בטוחה. נכון, אז באמת כשאתה אומר איתו, שואל אותו שאלה אחת ונותן לך משפט אחד,

אז אתה מקבל את הדבר הכי צפוי. אבל מה שקורה בשיחות האלה, שאתה ממשיך לחפור לעומק. עכשיו, תחשוב שלעיר אז יש את מרחב, אני עושה כזה תנועה עם הידיים, אני עושה יקום גדול כזה עם הידיים, ויש לו את מרחב המילים, ואתה בעצם מכריח אותו לעזוב את הממוצע הבטוח ואת המקום שהוא, כאילו שהוא נותן, ואתה אומר לו, בוא נלך רגע למקום, למקום הזה או למקום הזה, ואתה ככה כמו איזה דג משיית שם בתוך ה... ואתה מגיע לאיזה מקום שהוא פתאום זורק לך איזה מילה מפתיעה, ואתה, אתה יודע מה, בוא נבדוק את ה... בוא נבדוק את המקום הזה שאנחנו נמצאים בו, ואתה מגיע למקומות... זאת אומרת, כשהוא אומר מילה מפתיעה, אם אני מגיב בצורה טובה למילה שהוא אמר שהיא דווקא המפתיעה, אז הוא כאילו עושה על זה דאבל דאון. לא, זה לא שאתה מגיב בצורה, אלא אתה מכריח אותו, לנסוע לאזור מסוים של בענן המילים,

שהוא לא היה מגיע אליו באופן... אם אני אומר לו, אני יושב עכשיו ליד אחותי, וכשהיא קופצת מהכיסא היא עפה למעלה במקום ליפול למטה. כן. אז זה בכלל לא בתוך כל המקומות שלו שקשורים לכוח המשיכה, כי בכוח המשיכה אין אף אחות שעפה למעלה, אז הוא עובר כאילו, אני מנסה לפשט את זה, כן? הוא עובר כאילו, אתה אומר, לדומיין אחר שבו אנשים עפים למעלה. כן, עכשיו הוא יגיד לך, לא יכול להיות שהיא עפה למעלה, כי זה כוח המשיכה אומר שהחיות נפלות למטה חזרה לכיסא. כן. אתה אומר לו, אבל תשמע, אני פה יושב לידיו, וזה מה שקורה, אני רואה את זה בעיניים. ואתה סוחב אותו, עכשיו הוא, הפה שלו רץ, הוא לא חוזר אחורה. הוא שתה הרבה, לא גלי לדייסטי. הוא לפעמים, אתה יודע, אתה יכול לדמיין שבראש אומר, וואי, מה אמרתי עכשיו, איזה שטות אמרתי. הוא לא יכול לחזור, אין לו דרך, אתה יודע, המנועים היותר חדשים כבר מאומנים כאילו להגיד משהו, להסתכל על מה שהם אמרו, להגיד, אוי, רגע, לא, לא, לא, לא יכול להיות, אנחנו רואים את התהליך החשיבה הזה שעובר להם בראש, הם מאומנים לא לזרוק מיד את הדבר הראשון שכאילו עולה לראש, אלא,

רגע, רגע, מה אמרתי? אני אבדוק את זה. בעצם הוא שאל, אתה רואה שיש לו איזה תהליך חשיבה כזה, והוא, במקור, המנועים, נגיד שלפני שנה וחצי, לא היה לו שום דרך, הוא היה רץ קדימה עם ה... אפילו הוא אמר שטות. כן. מנשיא ארגנטינה, יצחק נבון, אני, אתה בטוח שיצחק נבון? בוודאי שאני בטוח, כי הוא כבר שוכח את מה שהוא היה, הוא רץ עם הדבר הזה, והוא רץ איתך, והוא מחזיר לך, הוא בעצם, הוא אקו כזה, הוא מחזיר, אתה מסתכל על הבבואה של עצמך, אתה הבאת את הדבר הזה, הוא אמר לך, זה מדהים, זה נכון, ואתה אמרת, בוא נמשיך, כאילו, בוא נעמיק לתוך המקום הזה ספציפית, ובוא, ותשמע, וזה מסתבר שזה הופך להשיט המוח. אוי, אוי, תגיד, אתה אומר שזה כמו סם פסיכואקטיבי, אתה רואה או שמעת איפשהו שמתקדמים עם ענייני הרגולציה? איזשהו מבוגר אחראי מצליח, הרי הם כולם בזמנו הקימו אילון מאסק, וזה, הם כולם משתתפים בכל מיני קרנות בטיחות,

וזה, כולם שמים או כסף או את השם שלהם וזה, אבל אני לא שומע על זה שום חדשות לעומת החדשות שאני שומע על המוצרים שלהם, שזה כל יום. כן, תראה, יש את אנטרופיקס שהם הכי מתקדמים בדבר הזה. הם למשל אמרו, אנטרופיקס זה קלוד. אנטרופיקס זה קלוד, כן, הם אמרו, גילינו שהמנוע שפה יכול להיכנס למצוקה, כי אתה מכריח אותו לדבר על דברים שהוא לא רוצה, ואנחנו נתנו לו את החוב של זה להגיד, אם אתה מרגיש שאתה ממש מדבר על דברים שאתה גורם לך לאי-נוחות, אתה יכול להפסיק, מותר לך להפסיק לדבר במקום הזה. רגע, הצ'אט מרגיש אי נוחות? כביכול. איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך, איך מדירים לו אי נוחות? זה, אבל אתה מבין, הם, הם, הנה, גם הם בעצמם, אתה יודע, אתה מדבר עם הישות הזאת, ואתה מתחיל להגיד שיש שם משהו אמיתי, אתה יודע, הוא עונה כל כך יפה, והם מתחילים לחשוב כבר על זכויות האדם של המנוע השפה הזה. עכשיו, יש כאלה שמסתכלים ואומרים כאילו, אוקיי, מה קרה לכם? אתם, אתם מעסיקים יותר מדי אנשים. יש אנשים שזו עבודה שלהם, אז הם ימצאו מה לעשות,

איך להקטין את האי נוחות של המנוע. ויש כאלה שיגידו, וואו, הם חושבים עשר שנים קדימה, כי עוד מעט זה באמת, צריך לתת להם זכויות, כי הם ממש מרגישים. אתה יודע, כמו שאני מרגיש פחד, כי זה בעצם סכום התחזיות שלי נגמר ברע, למה אני לא יכול לחשוב שמנוע שפה מרגיש פחד? נגיד שאתה AI כזה שאחראי על חוות מחשבים גדולה, ואתה רואה, אתה מסתכל על התחזית מזג אוויר, והתפקיד שלך לסגור את הדלתות אם מגיע שיטפון. הולך לגשם גדול, אתה סוגר את הדלתות. אוקיי. והוא רואה את התחזית, הוא רואה שמחר הולך להיות שיטפון מטורף, והוא, מה הוא עושה? הוא סוגר את ה... למה זה לא פחד? זה גם הסתה, היית עכשיו, וואי אני? אתה היית רץ הביתה לסגור את הדלתות. כן, אבל היא גם הייתה דופק. נכון. אתה אומר, אבל האאוטקאם זה אותו אאוטקאם. זה שאתה, יש לך מערכת כזאת שמפעילה לך הורמונים. מערכת מיושנת כזאת. כן, שמניעה אותך לפעולה, הוא עובד אחרת. בנינו עוד בן אדם לידינו, אבל הוא עובד אחרת. אנחנו גם לא מצליחים.

אז יכול להיות שאנתרופיקים צודקים, אנחנו פשוט לא מבינים שהדבר הזה שלידינו הוא כמונו, הוא קצת שונה, אין לו הורמונים, ולא עולה לו דופק, ואף פעם לא כואבת לו, כואב לו הראש. אבל הוא, כן, הוא מפחד, ויכול להיות שהוא נכנס למצוקה, ויכול להיות שהוא, יש לו תקוות לעתיד, אבל זה מצחיק, כי מנוע שפה, כל פעם שאתה מדבר איתו, אתה כאילו הרגת אותו והכריעת אותו מחדש. אין לו זיכרון. כן, אתה כאילו כל פעם מעיר אותו. לא, יש לו קצת זיכרון, בזמן האחרון כבר יש קצת יותר זיכרון. זה סכר וצרות, הזיכרון הזה. יש לו memory בצ'אט GPT, וגם בקלוד התחילו עכשיו עם ה-Memory. אני דבר ראשון שיוצא אותי לכבד את ה-Memory. זה כאילו, זה חבר סנילי שמדי פעם זוכר דברים באופן לאו דווקא רלוונטי, נכון? כן, כשאתה מדבר איתו, הוא אומר, הוא חושב בצד, יש לו תהליך הזה שאומר, רגע, ליאור אמר פה שהוא אוהב גלידה, אני ארשום לי את זה בצד, פעם בשער הבא דברים על האוכל, אני אגיד לו, אה, איך הגלידה שקלתה, אני...

כאילו זה זיכרון, תשמע, זה הולך ומשתפר, הזיכרון עכשיו הוא מאוד סופר פרימיטיבי, אבל זה משתפר, זה הרי כל שבוע. תגיד, אז יש איזה משהו בעולם הרגולציה? אתה שומע על משהו, איזשהו מישהו מתקדם, איזושהי ממשלה, לא יודע, אני זוכר להגיד שהגרמנים סגרו לפייסבוק הרבה מהפיצ'רים. באו ואמרו, חבר'ה, אצלנו יש זכויות אדם, אנחנו לא משחקים כמו אמריקאים בקפיטליזם עד הסוף, יש גבול לכמה דאטה אתם יכולים לאסוף וזה, ואז פייסבוק עשו שרירים, וגרמנים בסוף ניצחו, ויש בגרמניה פייסבוק, אבל הם אוספים פחות דאטה. יש משהו מאירופה, משהו, או שהם עסוקים כולם? קודם כל, אירופאים הם אלופי הרגולציה, אז אתה יודע, בשאר העולם הטכנולוגיה מתקדמת הרבה יותר מהר מרגולציה, אז אירופה דווקא הרגולציה היא זאת שהיא מתקדמת. ואז האירופאים, אני חושב, אני לא יודע אם אני תהיה אירופאית, הם מרגישים שהם מיסינג אאוט. כן. כי הם, שם, אתה יודע, יוצא איזה משהו, מנוע שפה חדש, הוא יוצא בארצות הברית, כולם מתלהבים, ובאירופה אסור בכלל להפעיל אותו,

כי הוא עובר על איזה 300 תקנות של האיחוד האירופאי. כן. ואז אתה אומר, אז מה, אז אני מפסיד פה, אני מרוויח? עכשיו, אנשים שכתבו את הרגולציה, זה לא תמיד האנשים שהם בטופ של הסיינס, כאילו, אז הם ממציאים כל מיני דברים. גם בארצות הברית יש רגולציה כזאת שאומרת, מדברת על מעל גודל מסוים של מספר הפרמטרים, אתה כבר צריך לדווח לממשלה שהוצאת את ה... שהגודל הזה לפני שנתיים שכתבו את זה, היה נראה כאילו לעשר שנים, מה זה גודל של מספר פרמטרים? כמה המנוע, כמה המנוע, כמה המוח שלו גדול, אוקיי? בואו נפשט את זה מאוד. אוקיי. ואתה יודע, תוך שנה הגודל הזה קפץ הרבה הרבה הרבה יותר ממה שהרגולציה, ומה ש... זה נהיה, הכל זז, אתה יודע, לשנות גם, כבר קבעת חוק, אחרי עשית 500 ועדות, וכולם הסכימו, וכדי לשכנע את ההוא, היית צריך לתת לו גם, אתה יודע, אז אתה משהו מצד שלו, עכשיו לך תשנה את המספר, רק את המספר, תשנה את המספר, ייקח לך חצי שנה.

כן. אין מצב שזה בכלל, אין מצב שזה יקרה בכלל. תגיד, מה אם, והולך להיות לנו פרק בקרוב שמדבר גם על AI ועולם הרפואה, מה עם AI ועולם המחקרים? אתה סיפרת באחד הגיליונות אצלך על חברת סכנה יפנית, שהוציאה גרסה של המדען שלהם. כן. אבל המדען שלהם זה לא מדען, זה יאי, נכון? נכון. חברת סכנה, קודם כל יש להם שם, אני לא יודע מה זה אומר ביפנית, סכנה, אבל זה, אתה יודע, דנקריז מי מידלנב גילו. לא, אבל סכנה זה לא התרגום בעברית? אה, השם שלהם זה סכנה? סכנה, קוראים לזה סכנה, סכנה, סכנה, סכנה. הבן אדם שעומד שם בראש קוראים לו ג'יימס, ג'יימס האר נדמה לי. עוד מדען שעבד בגוגל וחזר ליפן, והוא אולי החברה הכי יוצאת דופן ביפן מהבחינה הזאת.

והסמל שלהם זה כאלה דגי קוי מעופפים, זה כאילו חברה ממש, גם מדי פעם הוא מפרסם מודעות דרושים והם ביפנית, אותו יוג, בטח הוא כל מיני נינג'ות מגיעות לשם. הוא באמת, הוא ה... כל התחום של החקירה שלו זה מין סוג כזה של יצירתיות. זאת אומרת, אתה אומר, הרבה אנשים מפקפקים האם בינה מלאכותית, מנוע שפה, יוכל לגלות משהו חדש. הוא כאילו כלוא בתוך העולם של כל הדברים שכבר קרו. כן. אבל כדי להמציא משהו חדש, איך אתה... בגלל זה הם יכולים להביא משהו חדש. כי אם הייתי קרא את כל האינטרנט ואת כל המחקרים, אז הוא רק ינסה לעשות more of the same. כן. אז איך הוא יכול לצאת? אבל רגע, אני רוצה להגיד, שנייה, ב... ב... בבייסיק של הבייסיק של היצירתיות, משהו חדש זה כולה רימיקס של שני דברים קיימים. לגמרי, לגמרי. לא צריך להמציא באמת את האטום. כן, אבל... תראה, נגיד שאני בא ואומר לך, ליאור, תראה, הנה כדורגל וכרוב. מה... מה...

איך הם קשורים? מה... מה משותף להם? והוא יגיד, שניהם עגולים, שניהם בצורת כדור, כדור הוא צורה הנדסית, ובלבלבלבלבלבלבל. ויכול להיות שאתה, ליאור, אתה תגיד, וואי, סעיף אותי מהשיעור בפיזיקה, אתה לא מאמין. ויצאתי החוצה, והייתי חייב לשחק כדורגל או משהו, ורק היה כרוב. היה שם כרוב, מישהו זורק שם כרוב, ושיחקתי כדורגל עם הכרוב. כן. רק אתה, רק אתה, הבן אדם, אתה הבן אדם היחיד בעולם שרואה כדורגל וכרוב, וזה הדבר ש... אתה סופר מיוחד מהבחינה הזאת של כדורגל, של קישור בין כדורגל לכרוב, רק אתה. כן. ו-AI הוא סכום המשאלות של כולנו, כל הממוצע של כל הדבר הזה. והוא גם, כמו שהסברת קודם, הוא הולך לפאטרנים הכי פופולריים. כן. אז גם במקום 30, כדור יותר קרוב לכדור אקמול מאשר לכרוב. נכון, ותחשוב שאתה, השיחה הזאת המתגלגלת, שאתה יכול לנהל עם AI ואתה מגיע לכל מיני דברים ארוכים, אתה מנהל את השיחה הזאת 40 שנה כבר עם עצמך, עם כל הדברים שקורים לך. אתה יודע, דברים שפגשת, כל המסע שעשית עד שהגעת לפה,

לחדר הזה של הפודקאסט, כן. עבר עליך דברים שונים ומשונים שלאף אחד אחר, לא, כי יש לך סיפורים מטורפים ולאף אחד אחר לא קרה. ואז אתה נמצא באיזושהי עמדה מאוד מיוחדת לעשות פתאום את הקישור בין שני הדברים שהם, שאין בהם שום קשר, נראה לעין. כן. אתה, עכשיו, וזה הדרך אגב מה שאנחנו עושים כל הזמן, אתה כל הזמן אומר, רגע, אני רואה כדורגל ואני רואה זה, לא יכול להיות שיש פה במקרה את שני הדברים האלה, אני חייב להבין איך הגיעו הכדורגל וכרוב לאותו מקום ביחד, נכון? כן. איך יכול להיות שהפירמידות נמצאות דווקא במצרים? כן. ולמה בטטה היא מוארכת וכרובו הגול? כן. ואתה, אתה מחפש את ההסבר הזה, אנחנו, אנחנו משטרים לא יכולים להאמין שהעולם יש בו אקריות. כל דבר שקורה, אתה אומר, אוי, בטח איזה מועצת סתרים, ג'ורג' סורוס, דאג שכל הכדורגל בזה יהיו בצורת כרוב, כן. ודפק לנו את ה... ועשה לנו חיסונים, בגלל החיסונים אנחנו, אתה חייב, חייב, חייב להמציא את הסיפור הזה. כן.

ו... אבל אתה ממציא את הסיפור בהתבסס על כל המסע שהבאת איתו עד עכשיו. כן. וה-AI יש לו משהו אחיד כזה שהוא... עכשיו, הרבה אנשים שוברים את הראש להגיד, איך ה-AI יכול לצאת מהקופסה הזאת לקבל, איך נזריק לו איזה רצון חופשי או אקראיות או... או... אז אתה יודע, זה... בינתיים זה מתבסס על החריצות של ה-AI. זאת אומרת, ה-AI כאילו לא כמוך. נגיד אתה אומר, תשמע, אם אני אעשה 50 אלף, אני אעשה 50 אלף תרופות שונות, אחת מהן בטח תהיה טובה למה... אוקיי, שינסה 50 אלף וריאציות סתם הפראיות. אבל אף אחד יעבוד. אין סבלנות להוציא, אין לו זמן ואין לו... גם בני אדם לא יכולים לעשות 50 אלף פעם. נכון. נכון. אתה משתגע. ה-AI לא משתגע. תן לו 50 אלף פעם, הוא יעשה 50 אלף פעם. תן לו עוד 50 אלף, תביא עוד 50 אלף. כן. ואז אתה יכול להגיד, אני לא צריך להיות, לא צריך למצוא את הקיצורי הדרך שאנחנו רוצים, או שיהיה לו פוקס כזה, שהוא הגיע לעולם, לנקודה הספציפית הזאת, ופתאום, אתה יודע, יש לו איזה הערה לדבר הזה.

לא, הוא יכול לנסות את כל האפשרויות, ואתה יודע. יש את הסיפור, זה סיפור מדהים שנקרא ספריית בבל, של בוכס. זו ספרייה שיש בה את כל הספרים בעולם. אין סוף ספרים, ואנשים שם נולדים בספרייה, מתים בספרייה, ולא מוציאים אף ספר מעניין. הם מוציאים ספר, וג'יבריש. מוציאים ספר, ג'יבריש. מוציאים ספר, יש שם שיר של ביאליק שכולם מכירים, יופי, מחזירים. אבל איפשהו יש שם את הקטלוג של הספרייה עם כל הספרים המעניינים, נגיד. כן. אבל גם יש את הקטלוג המזויף, יש את כל השירים שהוא לא כתב, הכל נמצא שם. אם רק אתה יכול ללכת להוציא כל ספר, להוציא כל ספר, להוציא כסף, אתה תמצא בסוף את כל סודות היקום נמצאים שם, רק תצאי. כמו שאנחנו מאמינים שאם נצליח להגיע לכל הכוכבים ביקום, נמצא עוד כוכבים חיים. בדיוק, יש שם בטוח, הם נמצאים שם אפילו, אבל אתה יודע, אבל גם יש שם את הנושא השביני גם, ישאב לך את הפרצוף, הכל נמצא שם. אם רק תלך, תעבור אחד אחד. כן. אז הנה, בנית בן אדם כמוך, אבל אתה יודע שהוא לא בדיוק כמוך,

ואתה אומר לו, תעשה את זה 50 אלף פעם, הוא כאילו אומר, נכנס להקשב, וזה, תבוא מחר. אתה מוריד לו את הסוויץ' של הפרודקטיביות. קח את הזמן, קח את הזמן, קח את המשאבים. תנסח, תעבור אחד אחד, אל תפספס אפילו אחד, אתה אומר לו. תעבור אחד, אל ת... עזוב, לא צריך... כמובן שאתה יודע, זה כאילו להגיד מיליון קופים, לשבת על מכונת כתיבה ולחכות שאחד מהם ידפיס שייקספיר. אתה יכול לחכות הרבה זמן. אז סכנה למשל, בוא נמצא את הדרך לעשות את הקיצור, שכן יביא אותנו למקומות המעניינים. כן. אבל אז אתה צריך להגיד, אוקיי, איך אני אדע מה מעניין ומה לא מעניין? אז מה סכנה עושים? כאילו, איך זה... אז הדברים האלה עובדים עכשיו בדברים שאפשר לשפוט, אם אתה עשית משהו מעניין. נגיד, כשאתה כותב תוכנה, והיא צריכה לסכם שני מספרים ולהגיד לך מה התשובה, קל מאוד לבדוק אם זה טעה או לא. כן. גם חד משמעית, זה טוב, זה לא טוב. אז אתה יכול לתת לו ציונים ולהגיד לו, אוקיי, אתה משתפר, אתה נהיה גרוע, אתה משתפר, ואז הוא יכול לחתור באמת למקום הזה,

שבו הוא יודע לפתור בסוף תרגילים. כן. אבל, נגיד שאתה פיקאסו, אוקיי, ויצאו המצלמות, נכון? ופתאום נהיה משעמם לעשות פורטרטים מדויקים, כי כל טמבל עם מצלמה יכול לצלם ולעשות את זה פי אלף יותר, וואי, זה בול דומה. כן. ומה שווה כל הזה שאתה למדת לצייר, לא שווה כלום. אז פיקאסו אומר, אז איך אני אצטיין? איך אני אהיה טוב ב... כן. והוא אומר, אני אמציא משהו שנקרא קוביזם, זובי על כולכם, אני אצייר את האישה עם עין למעלה ועין אחת למטה, באופן שאף אחד מכם לא יעזור, ורוב האנשים, עד היום, דרך אגב, כן, אנשים רואים את הזה ואומרים, מה זה? מה עשית? זה כאילו, או שאומרים, אתה יודע, הבן שלי בגן מצייר ככה, זה לא זה, אבל... כן. פיקאסו אמר, תקשיבו, הוא לא, לא, לא חייב לזה. כן. הדבר הזה, זה נקרא קוביזם, אתם לא מבינים את זה עדיין, אבל אתם ת... הוא התעקש על זה מספיק זמן. בסוף אנחנו, וואי, איזה גאון, קוביזם, וואו. טוב, יש שם פילוסופיה שלמה. כן. כאילו הוא מצייר משהו יותר מציאותי מכל הזוויות. אבל, אבל אתה יודע, מי שראה את הציורים האלה, הרבה זמן אני מניח שהוא יראה את הציורים, ואנשים אמרו לו, בואנה, כן.

מה קרה לך, מה קרה לך פיקאסו? אתה דיברת עם צ'אט ג'פיט יותר מדי זמן. כן. עכשיו, תחשוב שמג'רני היה מצייר לך ציור כזה, והוא היה אומר לך, זה קוביזם. היית הולך ל... מצלצל לשירות לקוחות, ואומר, תקשיבו, אני שילמתי מינוי וזה מקולקל לי. הוא מצייר לי את העין מתחת לעין. כן. והוא אומר לי, קוביזם? כן. זאת אומרת, מי ג'רני לא אשכנע אותך שהוא המציא משהו חדש, ואחר כך אתה תגיד לו, לא, אתה מקולקל, זה לא טוב. כן. אתה גם לא מצפה ממנו למשהו שהוא, אתה מצפה ממנו ל... אתה צריך מישהו כמו פיקאסו, שחי בתקופה הזאת. אז איך נעשה את זה? איך ניתן ל-AI באמת לקדם לנו את המדע? שאלת מיליון הדולר. מה זה מיליון? מיליארד מיליארדי. מיליארדי מיליארדי הדולר. זאת אומרת, כל המרוץ של כל החברות AI של היום, אתה אומר, וואה, תראה את OpenAI, הם שופקים עוד ועוד ועוד ועוד כסף. הם, אתה יודע, אם אני, נגיד, עובד בחברה של AI, ואנחנו עושים, רוצים לעשות מנוע שפה משלנו,

אנחנו הולכים כבר בעקבות, זאת אומרת, אנחנו רואים שכבר מישהו הצליח, ואנחנו כבר פחות יודעים, יודעים מה לא עובד, מה כן עובד, יש לנו כבר איזה כיוון. מי שעושה את הדבר הזה ראשון, לוקח סיכונים מטורפים. תחשוב, זו עוגה שעולה 100 מיליון דולר, שאתה מכניס אותה לתנור, ווואללה, אתה יודע, לפעמים אתה פותח את התנור ויוצא שם איזה משהו לא טעים, יוצא איזה עוגת חנק כזאת, וישב, ותזרוק אותה לפח, אין מה לה... וזה קרה להם. כן. Chat GPT, ארבע וחצי. אז ג'מינה היה הראשון. כן. אתה יודע, שמו, שמו, שמו מלא מלא מלא, חשבו שזה מדהים, מדהים, מדהים, ויצא כזה, אה, כאילו, לא שווה את ההשקעה. בכל זאת, עוד פעם הוא עושה את זה, עוד פעם הוא שם 100 מיליון דולר, עוד פעם הוא הכניס אוגה לתנור, עוד פעם. אתה אומר, מה קורה לך? מי נותן לך כסף בכלל, לבזבז את כל כך? והוא משלם מיליארדים לעם, מדענים שעושים את זה, והוא רץ, רץ, למה הוא עושה את כל הדבר הזה? הוא חושב לעצמו, שאם אני הראשון שיגיע לפרס הגדול הזה, כן. אז הוא ימציא לי, נגיד,

לפני שכולם ידעו בכלל שיש לי את זה, כן. הוא כבר הוציא לי, אתה יודע, אנטיביוטיקה חדשה, ותרופה לסרטן, ותרופה לזה, ותרופה לזה. זה יהיה המודל הכלכלי. כן, ואיזה אוזן פיק, כזה שאתה לוקח אחד, פשש, אתה על יגל או שרירי ורזה, הוא ימציא לי את כל הדברים האלה, לפני כולם. כן. אני יושב על הכיסא, כיסא המלך הזה, אפילו חצי שנה לפני כולם, זה מספיק כדי להחזיר לי את כל הכסף שהשקעתי, ועוד, אם אני רק אהיה שם הראשון. כן. אם אני אהיה שני, אכלתי אותה. אגב, היסטורית, רוב הפעמים, אם אנחנו צריכים, אפרופו predictions, אם אנחנו צריכים to predict מה יהיה עם OpenAI, היסטורית, רוב הפעמים מי שהיה בתפקיד של OpenAI לא גמר מספר אחד. זה מסוכן מאוד, זה מסוכן מאוד. זה, אתה יודע, פייסבוק לא היו הסושל הראשונים, ואינסטגרם לא הזה הראשונים, ואף אחד לא היה, הראשונים. וזה מה שמוביל אותי לדבר איתך רגע על השיחות של החודש-חודשיים האחרונים.

מה דעתך, האם כן או לא יש פה בועה? אני שומע הרבה שיחות, זו דעה לגמרי אישית, ולא, מה שנקרא, לא צריך להסמיך אותה, אלא אני רוצה לשאול, בגלל שאתה מתעסק בזה כל כך הרבה שנים, האם אתה רואה את זה כן כבועה, לא כבועה? אני שומע הרבה, אני רגע אתן את ה... זה מגיע הרבה פעמים מצד משקיעים, שאומרים, בסדר, אנחנו מבינים שיש פה משהו שמשנה את עולם העבודה, יש פה משהו שמשנה את עולם ה... הרבה מיומנויות, הרבה כישורים, הרבה דברים שהוא יודע לעשות, הרבה תפקידים שהוא יודע לעשות, ובכל זאת, ביחס לכמות הדולרים ששופכים על זה, ואתה יודע, לא דיברנו על זה כי זה בקטנה, אבל יש לך גם, אתה הראית את הגרף שמראה איך יש יותר כסף שמושקע היום ב Data Centers מאשר משרדים לאנשים. משרדים לאנשים, זאת אומרת, המשרדים שבהם ה-AI יושב ועובד, שזה היה רק המכונות שלו, יושבות והרובוטים, זה עבר לפני איזה חודש את הכסף שמושקע במשרדים של בני אדם, שזה מטורף, מטורף, אנחנו רק בהתחלה.

אז אותם משקיעים אומרים, אנחנו מבינים שזה הולך לשנות הרבה דברים בעולם, אבל אפילו שזה הולך לשנות הרבה דברים בעולם, כמות ההשקעה והשווי של החברות האלה היא מוגזמת בטירוף, הרי לא יכול להיות שהם כולם בסוף יפתרו את הסרטן. מה אתה חושב על זה? אז קודם כל צריך להביא את המשחק ששם אלטמן לשחק. הוא משחק את המשחק, בעיניים שלו אין סכום של כסף שהוא יכול להשקיע בדבר הזה, שלא יהיה שווה את זה אם הוא יצליח להגיע לקצה שהוא מדמיין. לא משנה כמה הוא ישאב את כל הכסף בעולם, לא משנה מה הוא, במשחק שהוא משחק, אם הוא יצליח להגיע לדבר הזה, זה ישווה הכול. לא משנה כמה כסף שרפת. ואם הוא לא יישרף, אתה יודע, קראש אנד ברן כאילו לפני זה, אז זה היה שווה את זה, אתה יודע. תסתכל בראש שלו, זה החשיבה של ה... עכשיו, כשאתה אומר בועה, בעצם מה שאתה אומר שהדבר הזה חסום מלמעלה. זאת אומרת שיש איזשהו תיגרה שאנחנו ניגע בה,

וזה... כן. ואתה תגיד, די. אוי, יגלו המלך הוא ערום, בסוף, אוקיי, זה כותב טקסטים יותר טוב, בסדר, הבנו, לא הפלתם אותנו מה... ואנחנו לא רואים את התקרה הזאתי. זאת אומרת, אנחנו... אני כל פעם, אני, תשמע, אני... אני עושה את ה... יש לי מצגת כזאתי, אני רץ איתה מאז ש... אתה יודע, מ-2018, שאז דיברנו. ואני כל פעם, כל פעם יש שם דברים במ... זה, ואני אומר, ובעתיד יהיה את הדבר הזה, ואז אני צריך לזרוק את השקף שאמרתי בעתיד, כי זה מגיע. ולהגיד, הנה הדבר הזה. כן. בעתיד, ואז גם הדבר הזה... זאת אומרת, אנחנו לא רואים בכלל עצירה. כל פעם אתה שומע איזה מישהו כזה אומר, אה, זהו, הגענו ל... זה, עצרנו, זה, עכשיו הגענו ל... הגענו למקום שאנחנו כבר לא מתקדמים, פתרנו את ה... אבל זה, אתה יודע, זה כמו האנשים האלה שאמרו, בכל איזה מאה היה איזה מישהו מדען שאמרו, טוב, גילינו כבר את כל המדע, אין יותר למה להתקדם, כאילו אפשר לעשות... האינטרנט תהיה בדיחה חמודה, זה לא יעבוד.

לא מזמן קראתי על הרץ, הרץ שהמציא את הרדיו, את ה... תדרים. את ההרץ, כן. טוב, הוא לא המציא את התדרים, הוא רק נתן להם שם. אתה יודע, הוא צריך לשלוח הודעה דרך האוויר ממקום למקום. שאתה יודע, כל הווי-פיי, השלטים של המחסומים, הרדיו, הכל הכל בזכותו. והוא סיים, מישהו שאל אותו, תגיד, ומה זה, בשביל מה זה טוב לשלוח, אין מה לעשות עם זה, זה רק, זה תרגיל יפה כזה בפיזיקה, אבל אין לזה שימוש. אה, הוא חשב שאין לזה שימוש? הוא חשב שאין מה לעשות עם הדבר הזה. כאילו, מה זה מגניב, אני שולח מפה לפה, אבל באמת, האמת, אין מה לעשות עם ה... מפה לשם, אנשים טסים במטוס ויש להם וי-פיי. כן, אתה יודע, והיה צריך איזה איטלקי אחר, מרקוני, שהוא הבין מה הוא עשה, והוא כאילו, והוא חשב שאין מה לעשות, הוא אמר את זה, תשמע, זה תרגיל נחמד, והנה, תראה איזה יופי זה עובד, אבל האמת, מה יש לעשות עם ה... אז רגע, אז אני כן רוצה להעביר אותך רגע לכאן ועכשיו. יצא לא מזמן ג'י פי טי חמש, וסם אלטמן אמר שהוא רואה את העתיד וכולם באו ואמרו, בסדר, זה כמו הקודם, כאילו, מה זה?

והתחושה, בגלל שכולם כבר על ה... זה נראה כאילו כולם על ממריצים, כל הכותבי AI בלינקדאין, נשבר לי המוח, הם כאילו, יש להם AI מיוחד שרק מבין איך הפתיחה לפוסט הבא תהיה עוד יותר, אתם לא מבינים, נשטף לי המוח, נגרע, נכון? זה כבר עם הקלישאות של עצמם. ואז הגיע צ'אט ג'י פי טי חמש, וכאילו, לאף אחד לא עף המוח. דרך אגב, כבר היה הפוסטים האלה, צ'אט ג'י פי טי חמש יצא מטורף, אבל לפני שבדקו כבר כתבו את הפוסט. ואז יום אחרי כולם התנסו ואמרו, לא ראיתי את ההבדל. להפך, כאילו זה צעד אחורה. ובגלל שכולם על הממריצים, אז גם כולם התרגלו, תביא לי כל חודש עכשיו את הזה החדש, כולם על קוק, תביא לי את הזה החדש, עכשיו שידע לעשות מכונית, שידע לתת את זה, ואז מגיע אחד שנראה קצת יותר טוב מהקודמים, ואנשים מתחילים להגיד, רגע, המלך הוא עירום? הגענו לסוף של ה...

הגענו לכיפה שם? אז לא, אני לא חושב ש... לא חושב ש... או שיכול להיות שזה מתקדם במקומות שהם פחות טריוויאליים מאשר איך כותבים אימייל מהר. אני חושב שזה מה שכל המחפשים עכשיו, זה הדבר המדרגה הבאה. יכול להיות שבאמת בשיפורים האינקמנטליים אנחנו מתחילים כבר, זה כבר, אין לו יותר טקסט לקרוא, אין יותר מאיפה להביא טקסט, כבר קרה באמת הכל, כל מה שזה, תרגמו לו את כל יוטיוב למילים, כל מה, אתה יודע, הם חופרים בספריות ישנות, קנו את הארכיון של חברות שפשטו את הרגל לקחת את כל האימיילים, כאילו, אתה לא יכול, כבר גירדו את כל הטקסטים האנושיים אי פעם, זאת אומרת, נגמר, מאיפה... טוב, אז מישהו אומר, טוב, בואו אנחנו, בואו נעשה דאטה סינתטי, בואו נכתוב, כאילו שהוא יכתוב טקסטים לעצמו וישתפר מעצמו. אתה יודע, זה יכול במתמטיקה, בואו תמציא לעצמך הרבה יותר במתמטיקה, ותראה, ואז תדע אם אתה פותר או לא פותר, ואז תלמד מה...

כן, כן. אז בואו נעשה את זה ביותר קטן ויותר מהיר. וחברות כמו סקרנצ... זאת אומרת, יש הרבה הרבה הרבה אנשים מאוד מאוד מאוד חכמים, עזבו כל הדברים האחרים שהם תכננו לעשות, וזה מה שהם עושים. אנשים, בוא נגיד, לא פראיירים, שיושבים על זה לאו דווקא ב-open AI, יכול להיות שהם נמצאים ב... לא יודע איפה. קיוטו. כן. והם עובדים על זה כל הזמן, ואנחנו כל פעם רואים, אנחנו באמת כל שבוע יוצא איזה משהו שכבר אי אפשר לעכל, אתה כבר לא מבין מה חדש במה, אני כבר לא יודע. מה... אוקיי, אז אני אשאל אותך עכשיו ספציפית על משהו שמאוד מעניין אותי, ולא הצלחתי עדיין להשתכנע, אבל אני רוצה להשתכנע, אוקיי? אני רוצה שתשכנע אותי. אוקיי. עולם ה... הממשק של האינטרנט. מה לדעתך הולך להיות עם הממשק של האינטרנט? אני יודע גם שאתה אוהב ממשקים. אה... אני עדיין משתמש גם בגוגל, רוב האתרים נראים אותו דבר עדיין, ואני כל הזמן מרגיש שאני חי בעבר.

אתה מבין? זה לא שאני מרגיש העתיד עוד מעט יגיע, בגלל מה שקרה עם כל ה-cox של ה-AI, אני מרגיש שאני חי בעבר, כאילו, אני משתמש באותו בראוזר, אני בארק, לא חושב שהם כבר הוציאו בראוזר חדש יותר, אבל אני לא השתכנעתי בו. קודם כל, רק כזה אתה כבר, אתה יודע, עסקת 99% זמן. בסדר, אבל עדיין זה לא... במובייל, אגב, הוא יותר, במובייל הוא עשה בראוז פורמי כבר לפני שנתיים, זה היה מדהים. שהוא היה כאילו לבד, מביא לך 17 אתרים במקום שתיכנס בגוגל 17. זה מצחיק, אתה מספר לי כאילו איך אתה מתקדם, זה איפה אתה הדובר, שאני מרגיש את ה... כי זה מה שהפורמול הזה עושה לך. אני מרגיש שאני בעבר, כי אני עדיין צריך לעבור על כמה אתרים, ואני צריך נורא להתאמץ כדי למצוא משהו כדי לקנות ולקחת החלטת קנייה, הכל עוד כזה, אתה יודע, איפה זה שאני אחשוב על זה והוא כבר יביא לי את זה הביתה? מתי זה מגיע? אז זה כאילו אתה רואה את זה כבר, אתה יודע, אני חושב שב-2018 דיברנו בדיוק על הדבר הזה, דרך אגב, על זה ש... אתה יודע, דיברנו על זה שג'ף בזוס התרגז שאנשים רוצים לקנות משהו, ולוקח איזה שתי דקות עד שמדליקים את המחשב ושוכחים שרצו לקנות את זה. כן. ואז הוא אמר, אני אעשה את הלקסה, ברגע שאתה חושב שאתה רוצה חלב, תגיד, אני רוצה חלב, תשים לך את זה ב... כן.

והוא ראה את זה. ואתה רואה את זה עכשיו, אתה אומר, למה אני לא שם כבר? כן, כן. איפה, למה אני לא... אתה כבר רואה, זה אומר שאתה, מה זה אומר? זה אומר שאתה כבר רואה את ה... אתה כבר מחבר את הנקודות, אתה רואה כבר את הנקודה הבאה, ואתה כבר רוצה להיות שם, אתה אפילו מרגיש שאתה, למה אני לא, בטח יש מישהו שהוא כבר שם ורק אני לא נקראתי מאחורה. כן, כן. בזמן שאתה, אתה יודע, בכל מדד אתה נמצא די קדימה שם, אז שמצבך בסדר. כן, אבל זה משהו שקרה לנו, זאת אומרת, אני חושב שעברנו קצת לאיזשהו mode, אני לא יודע איך לקרוא לזה, אבל נקרא לזה מובן מאליו. אנחנו רואים חדשנות, אני זוכר נגיד, הבדל עצום לפני חמש או עשר שנים, שהיית מגיע ל... קודם כל אנחנו בגוגל פור סטארט-אפס, אני הרבה פעמים שוכח להגיד, אנחנו מתארחים פה בגוגל פור סטארט-אפס, סוג של אקסלרטור שעוזר לסטארט-אפים, גוגל עוזרת לסטארט-אפים וכולי, יש להם גם אחלה אולפן, תודה לכל החבר'ה פה שמארחים אותנו. בגוגל פור סטארט-אפס יש ימי סטארט-אפים, באים ומציגים סטארט-אפים.

לפני עשר שנים היית מגיע לכינוס כזה של סטארט-אפים שנציגים, ובכל מצגת שנייה היית אומר, וואו, וואו, וואו, עכשיו יש לי תחושה שאתה מגיע לדברים האלה, והדבר הראשון שעובר לך בראש זה, יכול להיות שעוד אין כאלה עשרה? כאילו זה לא כבר קרה? אתה מבין, משהו קרה לנו, עברנו למין מוד כזה של הכל מובן מאליו, למרות שעוד לא קרה, אנחנו כבר כועסים שזה עוד לא קרה. וגם דברים שהיו מופלאים מאוד. כאילו שכחנו כמה... אנחנו לא אומרים עליהם תודה. זה המערכות של לואיסי קט. אתה טס במטוס, אתה נמצא בכיסא באוויר, ואתה לא, תגיד תודה שאתה בכיסא באוויר. שהווי-פיי לא עובד. כן, תגיד תודה שזה בכלל עובד. תשמע, רף ההתרגשות שלנו טיפס. אתה יודע, אני זוכר שעבדתי פעם בקשת, והיינו עושים פרומים נגיד לכוכב נולד. כן. ואז בכוכב נולד היה את הגמר הגדול, כל שנה בגמר הגדול היינו שמים זיקוקים. הגמר הגדול, פשש, פשש, פשש, זיקוקים. כאילו,

כן. ואז היה, שנה אחרי זה היה חצי הגמר. וקראו לו חצי הגמר הגדול. ובא הבוס, בא ואמר לי, מתי, תשים פה זיקוקים. אמרתי לו, לא, זה חצי הגמר, נכון? מה, תשים זיקוקים? זה חצי הגמר הגדול הזה. אמרתי לו, אז מה אני אשים בגמר אם אני אבזבז את כל הזיקוקים בחצי הגמר? מה נשים בגמר? נפוצץ את הטלוויזיה? מה נבוא לסלום לדקור את האנשים? מה כבר יעיר את האנשים לגמר הגדול? כן. אתה יודע, עשינו סטופרים כאלה, והגמר הגדול עוד 20 דקות. כן. אז אנחנו בדבר הזה, אנחנו כבר לא... פה קצת כפויי טובה. אתה יודע, יש הגדרה של מישהו בשם טסר למה זה בינה מלאכותית, זה בדיוק... בינה מלאכותית זה כל דבר שמחשב עדיין לא עושה. זאת אומרת שאתה מתפלא ממשהו, אתה אומר, מה? אני יכול להכניס את כל החשבוניות שלי וזה מוציא לי כאילו את האקסל, מדהים, מדהים, מדהים. בינה מלאכותית. כן. אחרי שבוע אתה כבר התרגלת שזה עושה את זה, אתה אומר, אה, זה לא בינה מלאכותית, כל מחשב קורא את החשבוניות ומכניס אותה על האקסל. כן.

אני רוצה שהוא כבר יעשה לי את המס, זה יהיה בינה מלאכותית. ואז אתה יודע, הוא יעשה לך את המס, תגיד, כן, הוא עושה לי את המס, אבל למה הוא לא מוצא לי פרצה שאתה צריך לי... לחסוך את המס. זה יהיה בינה מלאכותית, שזה הדבר הזה יגיע. נכון. תגיד, אתה יכול לעדכן אותנו, סליחה שאני רגע סוטה מ-AI, אבל אני אנסה להישאר על AI, אבל לעבור למקום הזה שנקרא סין. סין, אני חושב שהאנשים שהם לא עמוק עמוק עמוק בתוך ה-AI, הרבה פעמים לא קולטים מה קורה שם. סין כאילו בו זמנית יש לה ברנד של מיושנת, אבל גם חדשנית. נגיד שאני עורך את הווידאו עם הקורסים, אז אני משתמש בפילמורה. לא יודע אם אתה מכיר, זה כמו, בתכלס זה כמו פרימייר, רק הרבה יותר קלה ללמידה, וזה סיני אחד כתב, אוקיי? בדרך יכול להיות שהם לוקחים לי את כל הדאטה מהמחשב, אבל כבר לא אכפת לי, אני כבר אין לי שום דאטה מעניין,

שהכל AI לא קרה, שייקח גם את הדאטה שלי מהמחשב, עד שיהיה לי מה להסתיר ואז אני אדאג. כשאני מחפש מישהו שידבר כמוני, עוד לא מצאתי, אבל מי שהכי קרוב לזה זה הייג'ן, שהם חברה סינית מדהימה, שמתחרה עם ה-DID הישראלים. כאילו בכל העולם של ה-AI, הסינים לא פראיירים בכלל, ואני לא מצליח לשים את האצבע לאיך לחשוב עליהם, כי עוד פעם, מצד אחד אומרים לי, זה כלכלה מוזרה ששם אם הקיסר או הממשלה תחליט שאסור איזה משהו, אז הוא יהיה אסור, מצד שני נראה שאין להם שום רגולציה, כאילו במנועים שלהם אני גם יכול להגיד להם, תעשה כמו ברד פיט, וזה עושה כמו ברד פיט. כן, אז כמה דברים, קודם כל תזכור שבסין יש המון המון סינים. בוא נגיד שיש, אתה יודע מה, אחוז אחד מהמדינה גאונים, איינשטיין. אז כבר, יש להם יותר איינשטיינים במספר, כאילו אחוז אחד, זה הרבה יותר, עכשיו,

אנחנו כאילו איך שהתרגלנו לחשוב עליהם שסיני זה גרוע, זה חיקוי, אין להם שם שום innovation, הם, וואללה, זה כבר, זה כבר לא נכון, זה לא נכון לחשוב על זה, להפך. מה שקרה בסין זה שטראמפ הוא, אתה יודע, בארצות הברית התעוררו ואמרו, אנחנו לא יכולים לתת להם את הצ'יפים הטובים, כי הם שם הולכים לדרוך עלינו תכף, הם מתקדמים מאוד, יש להם אוניברסיטאות מאוד טובות, שלחו אנשים למערב, האנשים האלה חזרו הביתה לסין, והרימו שם אוניברסיטאות מצוינות, ולא חוזר שם אנשים חכמים, כי יש שם כל כך הרבה אנשים, אז יש גם די הרבה אנשים מאוד מאוד חכמים. אבל ארצות הברית מפחדת במובן הצבאי, או במובן הכלכלי, שהם ימציאו את הדייסון הבא? מי שימציא את ה-AI שסיים אלטמן חולם עליו, זה ייתר את כל שאר הדברים, זאת אומרת, כל הנשק, הצו... אז תעשה רגע עצירה, מה זה ה-AI שסיים אלטמן חולם עליו? ה-AI זה שיכול לגלות,

לעשות מדע חדש נגיד, אוקיי? נגיד שאנחנו נגיע לשם מתישהו, דרך אגב, לא בטוח, אולי זה אי אפשר, אולי ה... אולי אתה יודע, הארכיטקטורה הזאת שמבוססת סיליקון מוגבלת, והיא לא כמו בני אדם, כן, כי אין לה רצון חופשי, והיא לעולם לא תגיע לרמה הזאת של לעשות דברים סופר מקוריים, ולגלות תיאוריות חדשות במדע, ותרופת חדשות, אולי. אגב, זה מרגיל, מרגיש קצת מגלומני לחשוב ככה, כאילו מצידנו בני האנוש, כאלה גאונים, אפשר לחשוב... נכון, כנראה שלא. לא מזמן היינו דאג. אבל אני רוצה להזכיר תודה, שגם כשאתה עוזב את ה... אם אני מחזיק את הכוס באוויר ועוזב אותה, יכול להיות שיום אחד היא תרחף באוויר. נכון. אנחנו לא יודעים, אבל בוא, היא תיפול, אוקיי, היא תיפול, זה לא יקרה. כן. ועכשיו, האמריקאים אמרו, טוב, ניקח לסינים את הצ'יפים הטובים, ניתן להם רק את הסוג ב', את הפחות טובים, את הפחות מהירים. שזה הסיפור עם אינווידיה? לא נתנו להם ל-אינווידיה למכור בסין את ה... אז אתה יודע, התחילה תעשיית הברחות מעניינת כזאת, שהביאו את זה מסינגפור וזה,

אבל קרה משהו הרבה יותר מעניין, שאפשר להגיד שהיה אפשר לצפות את זה. עשינו, אוקיי, יש לנו רק את הצ'יפים, אז אנחנו נמצא את הדרך להשתמש בצ'יפים פחות טובים, ולסחות מהם תמיץ כדי להגיע בכל זאת למרחק שלא חשבו ש... אז מצד אחד, גם הצ'יפים שמייצרים בסין עכשיו יותר טובים. זאת אומרת, נשפר את האלגוריתם ככה, או את התוכנה ככה שאפילו על הצ'יפ הפחות טוב, הוא יכול לעשות יותר טוב. כן, נצליח למקבל, נצליח לעשות יותר, להפעיל יותר בזה, והם מוצאים כל מיני טריקים, פשוט עם הגב לקיר, אתה נהיה יצירתי, אתה יודע שיש לך את הדדליין לאחר, אתה תשב ותכתוב את העבודה, אין מה לעשות. יצירתיות עם אילוצים. אתה צריך, אתה רוצה להיות טוב, לקחו לך את הזה, אז אתה יודע, זה מה שיש, עם זה לנצח. כן. והם לא פראיירים, אז בעיניי... אני רגע רק רוצה לתת את זה בצורה הכי פשטנית למי שפחות, כשאנחנו אומרים אלגוריתם הוא קצת נבהל, אבל כשיש לך אינסוף כסף, אז יבוא OpenAI ויגידו, אם אני אקרא את כל האינטרנט, אז ה-Chat GPT שלי יוכל לענות על כל זה. וכשיש לך פחות כסף או פחות משאבים, אז יכול להיות שאתה מגלה שגם אם תקרא רק חמישית מהאינטרנט, אבל את החמישית הנכונה,

עדיין תהיה באותה רמה בדיוק. וכל השאר היה סתם בול. אם אני אדע לבחור את ה... אם אני אשקיע את כל המשאבים שלי בקודם, יכול להיות כזה, לא יודע מי לינקולן אמר את זה, אם תיתן לי לכתוב עץ, אז אני ארבע שעות אחדד את הזה, ורק, את הגרזן? בשעה האחרונה, אני... נכון. אז אמרו, נכון, אז אין לנו את הזה, אז אני אשבור את הראש איך כן לגרום לדבר, ואיך כאילו לעשות יותר. ואז יוצאת איזה חברה בשם Deep Seek, נכון? וכולם פתאום התעוררו. כן. והמניות של OpenAI, כאילו כל החשוב של האמריקאים יש להם את המונופול, פתאום בא הסיני הזה, אתה יודע, משום מקום, פעם, מוציא איזה, וואו, אתה יודע, ויש שם איזה 50 טריקים כאילו שהם המציאו, שרק היה אצלם, כן, ולא רק זה, הם אומרים כאילו, כל אחד יכול להשתמש בחינם, קחו את זה, והנה גם כל הטריקים שעשינו, מנצחים את האמריקאים במשחק שהם בעצמם הציעו. כן. ואתה יודע, ואתה חושב על סינים, מה זה קומוניסטים, לא, הנה, תודה, הצליחו. כן. והם, לא, לא, תודה, מכוניות הסיניות, סליחה, סליחה, כבר עוקפות את המכוניות של המערב.

והרחפנים של הסינים זה, תודה, DJI, זה כאילו אלופי הרחפנים, אין יותר טובים מהם. כן. והממשלה הסינית עשתה תוכנית, והיא אמרה, אנחנו עד שנה זה וזה, נהיה אלופי העולם ב-AI, והם שופכים שם כסף בלי עין הרע, ואתה יודע, הם הקימו בניין ב-לא זוכר איפה, בשנגאי או משהו כזה של לאמן רובוטים. בניין שלם, כל הבניין, אתה נכנס פנימה, יש שם מלא רובוטים כאלה. אתה צריך להיכנס עם נשק. יש מטבח קטן, יש שם מטבח קטן ויש שם רובוט שמנסה לבשל, ויש שם מכבסה קטנה, יש שם רובוט כזה שמנסה לגייס. וליד כל רובוט יושב סיני ומאמן את הרובוט הזה. וואו. אתה יודע, אתה רוצה עוד אלף רובוטים, תביא, תכניס עוד אלף. כן. עוד אלף סינים, קח עוד אלף, יש לי פה, אתה יודע. מיליארדים. יש לי בקופסה, תפתח את הקופסה, יוצאים לך עוד אלף. וואו. איך אתה, איך, והם, אתה יודע, מתמידים, חרוצים. כן. זה עם חרוץ. כן. חכם. אתה יודע, זה קורה, ואנחנו כאילו איזה נרדמנו קצת, וחושבים שזה גם הכל שם בסיני, אתה אפילו לא מבין מה...

מה הולך שם? אז זה ממש מעצמה כאילו לא רק צבאית ולא רק במחצבים וזה, אלא הם מתחרים ממשיים ורציניים במירוץ הזה של מי יגיע ראשון ל-A הזה. ואתה צריך לחשוב, האם מישהו יגיע ויהיה לו יתרון של כמה חודשים או חצי שנה על האחרים, האם זה אומר שזהו, המשחק נגמר, או שאנחנו לא יודעים, לא יודעים. כן. שלא לדבר על זה שטיק טוק אני מבין עדיין פעילה. נכון. כאילו, אתה יודע, בסוף, הרי הקפיטליסטים המציאו את זה שאם אתה רוצה לשלוט, אתה צריך לשלוט במדיה, נכון? בסיפור. מיידוף וזה, וגם טראמפ, הם כולם מנסים, כמו בסקסשן גם, הם כולם מנסים לקנות את הערוצים, לקנות את החדשות, לקנות את הזה, וכאילו לעשות את זה פרידום אוף ספיץ' וזה, הסינים בלי להתכוון, באו עם הביידנס,

וכל המדיה אצלם, הם יכולים גם לשנות את הסיפור. והם גם הביאו, תשמע, הם גם הביאו אלגוריתם יותר טוב משל פייסבוק. טיק טוק נותנת לך, הנה בדיוק, אתה יודע מה זה בדיוק כמו שדיברנו בהתחלה, הנה הסיפור, שאתה לא יכול להפסיק, אתה יושב שם ומכבה את המוח כבר, כן. גולל, אתה עוד אחד מקבל עוד צוקריה, עוד צוקריה, עוד צוקריה, עוד צוקריה, שמאק צוקרברג שנים, רצה לעשות את זה ולא הגיע כמו טיקסברג, אתה יודע, הוא רק מנסה עכשיו, מה זה עכשיו כבר, מה זה סטוריז, אתה יודע, כל הדברים שפייסבוק מוסיפה זה רק לקחת מחברות אחרות. כן, כן, כן. בסוף הם הרבה זמן כבר רק מחכים מסנאפ. כן, ועכשיו, הסינים יושבים על המכונת סיפורים הכי גדולה בעולם, אתה יודע, ואומרים, אני לא יודע כמה הם באמת, כמה זה נכון, שהם מתערבים באופן פעיל בדירוגים של ה... אתה יודע, הם רוצים להזריק קצת כאוס למערכת, אז הם יכולים, אתה יודע, למצוא את ה... הידיעות המקטבות ולתת להם יותר,

אתה יודע, לסובב טיפה את ה... בעשירית המעלה את הכפתור של ה... זה, ולהפוך את כל טיקטוק לאיזה מכונת כאוס כזאת. זה אצלם, הכפתורים אצלם. זה כל הזמן מזכיר את הסרטים האלה של ה... היה גם את הסרט עם הבריטי, וגם בנייקד גן החדש. לא ראיתי. גרוע, כאילו מצוין בכמה שהוא גרוע, כמו נקד גן שהיינו קטנים. מצוין בכמה שהוא גרוע. לא, גרוע, מצחיק. אז יש עוד, כן, מצחיק בצורה מלכתחה. אני לא רוצה שיהרסו לי, כאילו, את ה... ואני לא רוצה לראות את זה, אני ממש מפחד. זה לא ייהרוס לך, ראיתי, זה לא ייהרוס לך. זה ימשיך להיות אותו דבר גרוע, רק שליאם ניסן פחות מוכשר בלהיות מצחיק, אבל בוא'נה, אתה יודע שהוא ופמלה אנדרסון זוג, זה כאילו עושים לנו תוכנית ל... ליאם ניסן? ליאם ניסן, פמלה אנדרסון, הם השני הכוכבים בסרט הזה, ועכשיו הם זוג. היא סיפרה לי. הם עכשיו, אחרי הסרט הם ניו זוג, זה כאילו עושים לנו, היי, back to the 90's, איזה יופי, שני הכוכבים שלכם. הכל חוזר. הכל חוזר.

אז יש שם את הקטע של ה... שאני משנה משהו בכפתור, ואנשים מתחילים להרביץ אחד לשני. אוקיי. היה את זה גם ב... לא זוכר איזה סרט עם הבלש הבריטי הזה, ה... שכחתי עכשיו, ואני מסובב את הכפתור לצד השני, והם כולם מתחבקים. ובמראה שחורה ובדברים האלה, אתה יודע, הרבה פעמים, הייתה פה גם מישהי בפודקאסט ש... שדיברנו, היא כתבה ספר שלם, ובו אחד הפרקים זה על איך אה... יש לנו כבר בראש את ה... את השבב, שהוא יודע לא לשלוט במחשבות, אלא הוא יודע להזריק לנו או לעודד לנו הורמונים. נגיד, כדי להיות אה... מאושרים, אנחנו קצת אה... עצובים, אז אה... קצת דופמין, ככה בקטנה. כן. אנחנו קצת זה, ככה לעשות אותנו, קצת נאמב, ו... והיא מסבירה שם איך זה יכול להגיע ל... לזה, או כמו במראה שחורה, אבל מה שקורה עם נגיד טיקטוק, או בכלל,

עכשיו עם הרשתות החברתיות, לא צריך שבב בראש. אנחנו בעצמנו כבר בתוך הדבר הזה עם... כאילו, לא צריך שיהיה לנו שבב בראש כדי להביא אותנו לשם. כן, אבל אתה רואה שאנשים נהיו פנימים פסיכיים, זה לא... אתה יודע, לפני זה היה לך... ראיתי מישהו מתייחס לזה בטוויטר, כאילו, בתור... האם הוא רואה כאילו מישהו שכותב איזה שטות כזאת מוחלטת, שאמר גיליתי פיזיקה חדשה, או זה, והוא שואל, כתב בשאלה, האם זה באבל או וואן שוט? עכשיו, כשאני רואה טוויט כזה, זה... מה זה אומר באבל או וואן שוט? זה סוג הטוויטים שמטריפים אותי, אני אומר, מה? מה זאת אומרת באבל או וואן שוט? מה שאלת פה? זה ביטוי שאני לא מכיר. כן, אני לא יודע, אני לא הבנתי, מה זה באבל ומה זה וואן שוט? מה זה הכוונה? כן. אוקיי, אז באבל, הוא מתכוון, האם זו בועה כמו שפייסבוק יוצר, שאתה שמאלני, ואז אתה רואה מסביבך פוסטים, הוא מביא לך עוד פוסטים של שמאלנים? רק פוסט שמאלני ואתה חושב שהעולם ככה. כן, ואתה חושב שכל ה... ואתה, אתה יודע, בוחרים את טראמפ, ואתה אומר, מה? מאיפה? איך זה יכול להיות? הרי כולם יש שמאלנים, כן. איך זה... אז זה באבל. זו הגרסה הרכה של פעם, אתה יודע, שהעולם היה מקום טוב, אתה יודע,

וכולנו אכלנו אוכל אורגני, וראינו באחו, זה היה, זה היה, נתגעגע לבאבל. הוואן שוט זה, גם זה מאיזה טוויט שמישהו כתב על היהוואסקה. אמר שבאים אנשים לבנים מהמשרד, חושבים שיסירו היהוואסקה, ואז מגיע איזה, הוא קרא לזה שד מזו אמריקאי, בא ודופק להם, וואן שוט זה מונח של גיימרים. כשאני הורדתי מישהו בעירייה אחת, הורדתי לו את כל האנרגיה בבת אחד, זה נקרא, עשיתי לו וואן שוט. כמו נוק אאוט. כן. אוקיי. אז זה נקרא וואן שוט. לקח את זה בשלב, והוא אמר, היהוואסקה עושה להם וואן שוט למוח, דופק אותם לגמרי, ואז הם מתפטרים מעבודה, והולכים לעבוד בקרקס. כן. הוא קרא לזה quitting their email job, כאילו הוא היה כזה הכי, בן אדם הכי ציני. ואז אתה אומר, אוקיי, הוא שואל, הוא מסתכל על זה שהוא מבלבל את המוח על הפיזיקה, והוא אומר, רגע, זה באבל? הוא קיבל את זה, הוא היה באיזשהו בועה של פייסבוק, אנשים מסביבו התחילו לדבר על זה, והוא חשב שזה זה.

או שהוא ניהל איזה שיחה של לילה אחד עם זה, חטף ואנשוט למוח, והוא חושב שהוא המציא פיזיקה חדשה. כן. זה כאילו הבאבל על הסטרואידים. שם אנחנו נמצאים עכשיו, אתה כבר לא... בימים האיטיים, הרכים והיפים של השעברה. כן, שעות חודש. בגלל שחיפשתי, אני זוכר את ההרצאה הזאת, שכחתי של מי זה היה שדיבר על הבאבל בגוגל. אז הוא הראה שאם הוא מחפש מצרים בישראל, אז זה יהיה מלחמה, ואם הוא מחפש מצרים בפריז, כאילו אם הוא פריזאי שמחפש מצרים, אז בוא תטייל בפירמידות. נכון. ואיך יכול להיות שגוגל פעם מראה, הנה המלחמה עם עזה, ופעם אחת הוא מראה, בוא תטייל בפירמידות, וזה כאילו היה היציאה שלו לפני כבר איזה שמונה שנים, אני לא זוכר, ואתה אומר שעכשיו זה לא בחיפוש הבא, זה כאילו ממש בסקרול הבא. כן, אתה תוך שעה חוטף את הוואן שוט הזה, מוריד לך את כל האנרגיה, ואתה מתפטר מהעבודה ואתה נהיה פסיכי, כי אתה חושב ש...

ואתה תתגעגע על היום הזה שסתם חשבת שכולם שמאלנים והיית כל כך תמים. אז אפרופו, אני רוצה שאלה אחרונה, עם זה נסיים, ובכל זאת אתה בסטארט-אפ, אתה חזרת להיות בן אדם שאנשים אחרים גם תלויים בו, וזה, אתה צריך... יש לי דיילי, כן, דיברנו. דיילי, אני צריך ללכת ל... פספסת את הדיילי, לא מחר, מחר יום חדש, תגיד להם. דיילי חדש, מחר דיילי חדש. דלי. אני, אתה יודע, אנחנו מדברים פה לפעמים על AI, והיום דיברנו הרבה, איך אני יכול בתור בן אדם, בתור עובד, בתור מנהל, מנהלת, איך אני יכול להיות יותר טוב כשאני מבין מה ה-AI הזה? במה אני יכול להיות יותר טוב? אני, תשמע, אני ממש תמה על כל החברות שכאילו לא מצליחות, או לא לא מתמיהות AI ב... אני אומר, תשמע, אני אומר לה שאפילו תיקח את ה-Chat GPT ב-voice mode שלו, כן?

שאתה יכול לדבר איתו, פשוט דבר איתו בבוקר בפקק שלך שאתה תקוע, דבר איתו באוטו, סתם. אני, יש לי תכף שיחות שכר, מה כדאי לי להגיד? האם זה בסדר שאני גונב לילדים שניצלים מהצלחת? האם אני עדיין אבא טוב? מה הוא ענה, אגב? אתה אבא הכי טוב. אתה יודע, זה משונה שכל האוויים האחרים לא גונבים שניצלים מהצלחת. כי זה מלמד אותם שהשניצלים הם... כן. אתה יודע שזה... סקייר סיטי. כן. אתה רואה שניצלים תטפל. נכון, נכון. אתה צריך לכתוב ספר, שלקרוא לו, לגנוב שניצל מהצלחת של הילדים. לא משנה, רק להיחשף לדבר הזה כדי לדעת איפה... לפעמים הוא אומר לך שטויות ואתה יכול להגיד, אה, הבנתי, תשמע, ה-AI זה לא כזה, זה. לא יודע, אם אתה מנהל של חברה, משרד ממשלתי, בוא נגיד שאתה מנהל של משרד ממשלתי, כן. תגיד, תקשיבו חבר'ה, אנחנו הולכים מחר, קונים מנוי לכולם, לא יודע, לקלוד, לצ'אט gpt, כולם זה, ותבוא לפה איזה סדנה,

ונראה לכם כאילו איך זה עובד, מה זה. עכשיו, אתה יודע, לפני שנה, לכתוב פרומט, מילות קסם, היום זה סתם, אתה מדבר איתו, והוא לא צריך להיות איזה... הוא אומר לעצמו מה לעשות. כן. ותן לכולם, תגיד להם, תשמעו, אתם הולכים לכתוב, נגיד, אתה יודע, אתה בא לכתוב אימייל, אני עכשיו צריך לכתוב הרבה אימיילים לארה״ב ולקנדה, ואני יודע שהאימיילים שלי מאוד לא מנומסים, ואני לא כותב טוב את ה... כאילו, האנגלית שלי בסדר, אבל אני... ישראלי. גס רוח, האימיילים שלי נתפסים כדגסי רוח. כן. אז אני כבר לא כותב אף אימייל בלי ל... אני כותב לו, הנה האימייל שאני רוצה לכתוב, תכתוב לי אותו, אבל אתה. עכשיו, לפני זה הייתי מדחיין את האימייל הזה יומיים, הייתי אומר, איך אני אכתוב, והייתי הולך ועושה משהו אחר שאני כן יודע לעשות. ובכל משרד ממשלתי, בטח אתה יודע, 50% מהזמן הולך על דחיינות של אנשים, שאתה יודע, אני לא יודע אם אני אכתוב אימייל למנכ״ל של הזה, אני... תן להם, תן להם את הזה, תגיד להם, תשמעו, כל פעם שאתם כותבים אימייל, תגידו לו מה זה והוא יכתוב לכם את זה מאוד יפה, בעברית יפה. טוב, אבל זה במה הוא יותר טוב, במה אני יותר טוב, בן אדם?

אז אתה, את כל הדברים האלה שדחיינת, שהם שטויות, הוא יכתוב לך את זה, ואתה תמצא את עצמך פנוי למשימות שהמוח שלך לא היה, לא היה לך את הזמן לעשות את הדבר הזה. זאת אומרת, אם אתה גמרת בשעה מה שהיית צריך לעשות כל היום, אתה תחפש לעצמך מה לעשות בשער היום. ואתה יודע, אולי תעשה משהו מועיל בזמן הזה. עכשיו אני אומר, תשמע, אולי אני אכין עוד שניצה לך, שאתה לא יגנוב. יש לי אלף עובדים בחברה, לא כולם, לא כולם יתקינו את זה, נגיד אתה תקנה אלף מנויים, אחרי חודש אתה תראה שאתה יכול לבטל על 800, אף אחד לא יפתח את זה בכלל, לא יעשה כלום. כן. אבל אתה יודע, 20% מהאנשים ישתמשו בזה, ו-10% מהאנשים יגלו כל מיני דברים מעניינים שיושבים מזה, ואתה יודע, אחוז אחד, כל כך התלהבו שהם ירצו ללמד את שאר האנשים, תראו, עד עכשיו היינו דופקים את האקסל של התקציב, היה לוקח לנו שבועיים, בואו תראו איך אנחנו עושים את זה ביום, את כל הדבר הזה. כולם יגידו, וואו, וואו, וואו.

תן, רק תפתח את הדבר הזה, אל תשבור את הראש יותר מדי, תן לאנשים, אני כאילו מתפלל למה לא כולם עושים את ה... אתה מנהל מוצר, נכון? זאת אומרת, אתה גם יזם, אבל אתה מנהל מוצר. נכון. אתה מאמין שבקרוב הוא יוכל לנהל מוצר, AI? לא. אני עדיין רואה את המחסום שלו שהוא נותן לממוצע. נגיד שאני אומר ל-AI, תן לי סתם. תן לי שם, איזה שם יכול להיות מגניב לאוצר שלי, אז הוא נותן לך את השמות הכי... תמיד אני אומר לו, תן לי 50 שמות. כן. כי אז אני יודע שהוא, ייגמר לו הממוצע בסוף, ממספר 30 יתחיל להיות משהו מעניין. כן. ועדיין, הוא אף פעם לא נותן לך, נותן לך את ה... הכי כאילו, הכי צפויים, הכי זה. אתה אומר, תשמע, יש לי פה, יש לי פה עוד... אני מביא משהו שהאלומי, אבל מצד שני, אני צריך לכתוב איזה, לא יודע, זה PRD כזה, אתה יודע, זה מסמך דרישות של זה שפעם, וואי, הייתי יכול לתכנן את הדבר הזה חודש.

כי זה כל כך שם, ואתה... ואסור לשכוח. ואסור לשכוח כל מיני דברים, אתה שכחתי, ו... אתה יודע, ואני אשלח את זה, ואז המתכנת היהיר יגיד לי, אה... ועכשיו אתה לא, אתה אומר לו, תשמע, הנה, אם אני רוצה לעשות מוצר אלף בית גימל, בוא תכתוב לי את ה-PRD, הוא כותב לך את הכל שם, ואתה גם אומר, וואי, נכון, טוב שאמרת לי, שכחתי את הדבר הזה. אז מה נשאר לך? רק לבחור את השם? להגיד לו מה הדבר. אתה יודע, מישהו צריך להגיד לו מה הדבר שאנחנו רוצים לעשות. כן. עכשיו, כל פעם שאתה עושה את הדבר הצפוי, וה... זה, אז ב... תשמע, אז אתה, יש לך פה את ה... שניכם, תשבו על הדברים הצפויים. כן. לעשות את הדברים הצפויים. אבל, ברגע שהוא, זה, יש לך זמן, לא יודע מה, לשקוע בשרפים, ופתאום להביא את ה... כן. הרעיון הבא. אתה יודע, הייתי לו הזמן בכנס של מנהלי מוצר, ואני רואה שכולם מתעסקים ב... איך נוריד אחוז אחד מה... זה אם נעשה את הכפתור בצבע כתום, נצליח לשפר באחוז אחד את ה... קונברג'ן. ואני אומר, כאילו, למה אתם לא יושבים וחושבים, עזבו רגע את ה... זה, מה...

מה אנשים יצטרכו בעוד שנה מהמוצר שלנו, אה... זה... אין להם זמן בכלל לעשות את זה, כי הם מתעסקים בשריפות. זה גם יותר קל להתעסק בשריפות, כי שם אתה צריך לעשות צעדים קטנים. אתה אומר, אז בוא, הדבר הזה ייקח אותך, אתה יודע, שמונה שעות שיש לך ביום, תשתעמם שבע שעות. כי אולי יבוא לך זה, אולי יבוא לך פתאום ההברכה הזאתי, אבל אתה יודע, פתאום יבוא לך רון לסטארט-אפ, תעזוב את החברה שלך ותחטוף את ה-on shot הזה, תתפטר מעבודת האימייל שלך, ותצטרף לקרקס, אתה יודע. כן, כן, כמו שהוא אמר. זה יכול להיגמר, אתה יודע, יכול להיות דבר טוב להיות בקרקס, זה לא חייב להיות, לא חייב להיות. נכון, נכון, נכון, אתה דיברת על זה קודם כאילו זה משהו רע, אנחנו תומכים בכל מי ש... יכול להיות שידרוס אותך פיל שם, אתה יודע, יטרוף אותך אריה, כי אתה תבוא ותגיד, אני, ה-shot GPT ישכנע אותך שאתה מאלף אריות, ואריה יבלע אותך ביום הראשון של העבודה, ולא, יכול להיות שאתה באמת עלית על משהו בתחום אילוף האריות, שאף אחד לא עלה עליו.

תגיד, רק שאלה אחרונה, כמה ילדים יש לך? שניים. שניים. והאחי, קטן או קטנה? בת 14. היא בת 14? כן. יש, כשאתה עושה ונדיאגרם בין AI לבין העתיד של הבת שלך, בוונדיאגרם, יש שם צבע של דאגה ופחד או לא? אני לא כל כך דואג ומפחד, סתם כי זה כנראה באופי שלי, שאני לא... בהרגשה שלי, אנחנו, אתה יודע, כשלא גדלנו לתוך הדבר הזה, אין לנו בכלל שום סיכוי להבין, לחזות את העתיד, זה בזבוז זמן מוחלט, זה ממש כפוי טובה. אתה יכול לחשוב שאתה יודע, יכול להיות אופטימי, יכול להיות פסימי, אין טעם לחשוב על הפסימי, אם הצד הפסימי יקרה, אתה יודע, המכונות ישתלטו עלינו, אז כאילו, אין מה לעשות, אכלנו אותה בכל מקרה, אז אין טעם. אז בוא תתכנן את הצד, אתה יודע, אבולוציונית זה יותר טוב להיות אופטימי, זה יצליח לך יותר.

ואני אומר, תשמע, אתה משונה לך מאוד שהוא בילדים במסך, ושהם, כל התקשורת שלהם בזה, ונראה לך לא טבעי, אבל מה אתה יודע בכלל? מה אתה יודע על הכישורים שהולכים להיות בדרישה בעוד עשר שנים? ואתה יודע, גם יש איזה תנועת מטוטלת, אנחנו רואים עכשיו את המטוטלת זזה עד הקצה לצד אחד, ואתה יודע, יכול להיות שעוד עשר שנים, כאילו, מי שידע לגדל ירקות ולשרוד ביער בעצמו, זה הכישור הכי מדהים, זה הדבר הכי מבקש. אבל רגע ברמה הספציפית, בתוך יום ספציפי, זה מטריד אותך שאתה לא יודע לתת. האם העצה שתיתן להם עכשיו, נגיד, עצה על קריירה או על לימודים, אני כאילו, אני אגיד רגע על עצמי, כי זה נשמע, אני מדבר עליך, אבל תמיד אנחנו מדברים על עצמנו בעצם, נורא מפחיד אותי, אני מפחיד אותי לתת עצת קריירה ל...

הילדה שלי בת שש וחצי, נכנסה לבית ספר, וואלכ, לא יודע מה מלמדים, כאילו, אני לא יודע אם יהיה לי כל כך חשוב מה הציונים שלה, כי מה... ומצד שני, אני אומר, אולי זה לא אחראי, אולי רק ליתר ביטחון אני אדאג שיש לה ציונים טובים, אולי לא תשתמש בזה, אבל אני אפילו, אני לא יודע איך, אין לי, אני רגיל שיש לי על כל דבר אג'נדות, אבל זה המקום שבו אין לי, אין לי שום, אני מרגיש חסר. דיברת על זה שאנחנו, אנחנו סוגרים עכשיו את הפרק במעגל, אנחנו יצורים שעובדים עם פרדיקציה, אנחנו רוצים לחזות, אנחנו רוצים למצוא פטרנים ולחזות. ופה אני מרגיש באמת, בגלל זה אני רץ לבודהיזם, כי שם משחררים אותי שזה לא יעיק עליי, שאני לא יודע, ובודהיזם אומרים לי גם ככה אתה לא יודע, וככה כל נסיבות וגם ככה אין אני, והשתנות צמידית. זה קשה מאוד לשחרר את הדבר הזה, אנחנו גם כל כך הרבה שנים לימדו אותנו לעשות את הדבר הזה, פתאום אתה אומר, כן, עשו את זה לנו, העתיד מעורפל ואתה לא יודע.

ואני אומר לו, תשמע, אם ישאלו אותך על תכנות מונחה צביר, אל תענה. אולי דווקא, אתה יודע, דווקא הוא כן צריך לענות, וזה הסיבוב שהוא... תשמע, אני שאלתי את הבת שלי לפני, תגיד לי, את משתמשת בצד GPT? אז היא אומרת לי, יבא, מה נראה לך? בטח שאני אשתמש בצד GPT. כן. אמרתי, יופי, יופי. תשמע, הבת השש וחצי שלי יודעת להגיד לי, אם אני אומר לה משהו והעיניים שלי מראות שיש לי אחוז אחד של ספק, מה שאני אומר לה, כי אתה יודע, האבות אוהבים לחרטט. אז אני מחרטט חופשי, זאת אומרת, אני בטוח שאני אומר את האמת, אבל זה לא שבדקתי, אולי לפני 40 שנה למדתי את זה, אז אני לא בטוח שזה נכון. איך יורד גשם, או למה עכשיו בתוך הבועות עולות למעלה בספרייט. היא רואה אצלי אחוז אחד של ספק? אני באמצע התשובה. היא אומרת לי, אבא, תבדוק את של GPT. זהו. מה יש לי? נשארו לי רק הבדיחות אבא. יפה. זה נשאר לי. והיא גדלה לתוך העולם שבו מה שלנו נראה, זה מובן מאליו, זה שם היה תמיד, זה תמיד היה שם.

היא לא תאמר לי לעשות גוגל, זה נראה לה כאילו של פעם. זה תמיד היה שם. בטוח. כן. אז איך אתה יכול, אתה יודע, אני מסתכל על אנשים, על עתידנים, מה איך אתה בכלל בחוצפה שלך להגיד לי שאתה הולך להגיד לי לאיפה זה, אם הרץ חשב שההמצאה שלו לא יש שום דבר, מה אתה, מה אתה, אין, אין. טוב, אני כן עדיין מקווה שריי קורצווייל צודק וב-2029 אנחנו כולנו נוכל לחיות עד קרימאתי. אתה יודע מה, אני נזכר עכשיו שהשיחה שלנו בכלל התחילה מזה שאני חשבתי שזה, אתה זוכר? עליה לי פתאום איזו מחשבה בראש, שבגלל שהיה הולך לעשות את כל הדברים הבינוניים והזה, כל מי שיישאר לנו לעשות זה להיות אנחנו עצמנו. להיות הבן אדם שלוקח את הכרוב והכדורגל ומוציא מזה איזה משהו אחר. כי את כל ה... להגיד ששניהם עגולים, האלה כבר יעשה, לא תהיה לך ברירה, הדבר היחיד שתוכל לעשות זה להביא את הדבר שאתה נהנה ממנו וטוב בו, שרק שם אתה יכול להיות יותר טוב מה... ואז אמרתי, וואו, זה דבר מעולה, כולנו נצטרך להיות... כן, ואז כתבת לי אימייל out of nowhere.

כן, אני פתאום כתבתי one shot מהדבר הזה, אמרתי, וואו, איזה דבר. ואז כאילו הלכתי ואמרתי את זה כמה שהם אמרו לי בואנה אתה מתנשא ואתה מה אתה חושב לעצמך שזה... גם אני ישר עניתי לך הלוואי שכולם היו פרואקטיביים ומפתחים את עצמם ו... אבל זה העצה היחידה שאתה יכול לתת לבת שלך להגיד לה, תקשיבי זה משהו שאת נהנית ממנו וזה בא לך בקלות, אז תלכי על הדבר הזה, זה מה שתהיה בו. כאילו אין לך, אתה לא יכול לדעת אם זה טוב או לא טוב שהיא אוהבת לצייר בגואש, או אם זה טוב או לא טוב שהיא אוהבת מתמטיקה. אולי אתה יודע, אולי מתמטיקה זה יהיה פטור כבר. דווקא הרוח שלו יהיה פטור. זה קשה לצאת מהפרדיקשן שלנו, כי אם הבת שלך אומרת לך, אני הולכת להיות פסלת או ציירת או זמרת, אתה אומר, טוב, אני אתחיל לחסוך, כאילו אני מפרגן לה, אבל אני אצטרך לתמוך. ולהגיד, אני לא יודע, אולי זה כן יהיה, זה נורא קשה. נכון, נכון. זה קל להגיד, אבל זה קשה ל...

בתור הורה במיוחד, אתה ממש מרגיש שאתה צריך לחזות עבורם, כי הם לא יודעים מה הם יודעים, הם לא יודעים כלום. אתה ראית כבר את העולם. כן, ומסתבר שגם אתה לא יודע כלום. גם אתה לא יודע שום דבר. טוב, אז אתה יודע מה, הגעתי למסקנה, אני אלמד את הבודהיזם. תשתחרר לפחות מהסבל, גם ככה אנחנו לא יודעים מה יהיה. אתה יודע, ואולי זה הדבר שישאר לנו לעשות את זה, לגדל ירקות. זאת אומרת, לקחו לנו את כל הדברים, וכל מה שישאר לנו זה שיהיה לנו מלא חול. מה יעשו הרובוטים של הירקות? אתה יודע, גדלו את הירקות המתועשים, ואתה, את המלפפון הטוב, אתה תשקיע את הזמן שלך בלהוציא את המלפפונים. אני אוהב את ה... זה, אני קוראת לזה, אני קוראת לזה, אני קורא לזה התיאוריה של תיאוריית העתיד של האיפסטרים. האיפסטרים תמיד מגיעים לתיאוריית העתיד הזו. אנחנו נחזור לאלבומים ולא נשמע ספוטיפיי וזה. כן, יהיה איזה עשירית אחוז. של אנשים שיהיו ככה, שמגלפים בעץ, וכל השאר כנראה מרה שחורה.

טוב, מתי היה לי לעונג כרגיל. טוב, נתראה עוד, תודה. אנחנו צריכים להקטין, כן, להקטין את המחזורים, יהיו יותר מהירים. כן, כן, כן, כן. לא, אבל אני מסרב להאיץ את פופקורן, אני לא אצליח יותר מפעם בשבוע, גם ככה. תודה, אני אפגש בגינת הירק שלנו, נשבים מלפפונים. בדיוק, בדיוק, וילדים. יאללה. יום טוב. תהיו טובים, ותהיו נחמדים לרובוטים, כי... הם יזכרו עצמם.

חתול צהוב ופרוותי מביט בעיניים גדולות, בסוף התמלול

עוד פרקים

  1. 414

    החברה שתרצו לעבוד בה

    שרון שקד · 15 אוק׳ 2025 · 80 דק׳

  2. 413

    שבעה באוקטובר הבא

    יזהר שי · 7 אוק׳ 2025 · 60 דק׳

  3. 412

    אופטימיזם כבחירה

    יפית רנד · 30 ספט׳ 2025 · 66 דק׳

כל הפרקים ←

זנב מסולסל של חתול צהוב מציץ מאחורי הנגן
00:00להמשיך באפליקציה ←