מה יהיה ב-2024? | היא חוזה טרנדים | קצת אסקפיזם | פופקורן 2030
פופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל

להאזנה גם ב:באפליקציה שלנו (חינם)YouTubeSpotifyApple
נתלי יצחקוב היא טרנדולוגית, מעצבת ומרצה, ומייסדת Visionary, סוכנות לחיזוי טרנדים, מחקר וייעוץ קריאטיבי. היא התארחה בפופקורן שוב, חודשיים לתוך המלחמה, ודיברנו על מה צפוי ב-2024: איך חוזים טרנדים, מהי תחזית The Outgrowth, למה אותנטיות ושקיפות הפכו לערך מרכזי, ומה ההבדל בין דור Y לדור Z. בסוף הוספנו קצת אסקפיזם עם צבע השנה ואופנה.
בפרק הזה
- נתלי חושפת מדי שנה בדצמבר תחזית טרנדים. התחזית לשנה זו נקראת The Outgrowth, צמיחה מחדש אחרי התערערות והתפקחות, והמחקר שלה התחיל ביולי, לפני המלחמה
- לדבריה, אחד הלקחים הגלובליים הוא ההבנה שאין על מי לסמוך, ולכן אנשים מחפשים דמויות ומותגים אותנטיים, שקופים וכנים, גם כשהם מקיימים רק 70 אחוז ממה שהם מבטיחים
- תחזית טרנדים לא מתממשת אם היא לא עטופה מכל הצדדים: במיתוג, בשיווק, בתוכן ובמי שמציג אותה
- בינה מלאכותית תיכנס לשירות ולתחומים רבים, ונתלי מקווה שיוקם גוף שימנע ניצול לרעה, למשל דיפ פייק
- לפי נתלי דור Z פועל ולא רק מדבר, מחפש כנות ויודע לזהות זיוף, ולכן מותגים צריכים להתכונן אליו. בנוסף, מגה טרנד נשאר עשרות שנים, ובניגוד אליו טרנד פלאש נעלם מהר
על הפרק
מה הולך לקרות ב-2024? מה חוזים הטרנדולוגים? ואיך זה קשור לאותנטיות? האם תהיה תקופה של שבר או של בנייה מחדש?
חודשיים לתוך המלחמה אני רוצה להסתכל מעט קדימה עם נקודת מבט אופטימית וחיובית, ועם קורטוב של אסקפיזם.
נתלי יצחקוב, טרנדולוגית, התארחה בפופקורן לפני מספר שנים. יש לה סוכנות בשם The Visionary שמנסה לחזות את מה שהולך לקרות - מה הטרנדים שיהיו, מה החדשנות שתהיה, מה יאפיין את ההתנהגות שלנו, ואפילו איזה צבעים נלבש. את כל זה היא מביאה מתוך מחקר. אז בצל התקופה הקשה בישראל, ולקראת השנה האזרחית החדשה - רציתי להבין ממנה איך תראה 2024 והאם מותר לשמור על (מעט) אופטימיות?
ציטוטים מהפרק
תחזית טרנדים לא תתממש אם היא לא תהיה מה שנקרא עטופה מכל צדדיה.
טרנד במשמעות שלו זה תופעה, זה כיוון. מגה טרנד בא להישאר פה 50 ו-100 שנים.
אפשר לקחת את זה לדיכאון, הידרדרות, או שאפשר לקחת את זה לבנייה מחודשת.
שאלות ותשובות מהפרק
- על מה הפרק עם נתלי יצחקוב?
- נתלי יצחקוב מספרת בפופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל, איך נראית תחזית הטרנדים ל-2024: צמיחה מחדש, אותנטיות ושקיפות, בינה מלאכותית, והבדלים בין הדורות. בסוף הפרק היא מדברת גם על צבע השנה ועל אופנה.
- מהי תחזית The Outgrowth?
- נתלי מסבירה שזו תחזית הטרנדים השנתית של Visionary, וששמה מתייחס לצמיחה מחדש, התערערות, התפקחות וצמיחה. לדבריה המחקר התחיל ביולי, לפני המלחמה, ומצא בין היתר אסונות טבע, הקצנה, פחד ויוקר מחיה ותחושה שאין על מי לסמוך.
- למה תחזית טרנדים לא תמיד מתממשת בחברה?
- לפי נתלי, תחזית מתממשת רק אם היא עטופה מכל הצדדים: במיתוג, בשיווק, בתוכן, בפונטים ובמי שמציג אותה. ליאור מספר על ערב שבו מותג גילוח ניסה להתאים את עצמו לטרנד הזקן, אבל המצגת עוצבה בסגנון ישן והמציג היה מגולח, ולכן זה לא נראה אותנטי.
- מה ההבדל בין דור Y לדור Z לפי נתלי?
- נתלי יצחקוב אומרת שדור Y מדבר הרבה, בין היתר בכנסים, ודור Z פועל, למשל אוסף פסולת בים. לדבריה דור Z כנה יותר, יודע לזהות זיוף ויהיה השוק הגדול ביותר עד 2025, ולכן מותגים צריכים להתכונן אליו.
- מה ההבדל בין טרנד למגה טרנד?
- נתלי מסבירה שטרנד הוא תופעה וכיוון, ומגה טרנד נשאר עשרות שנים ומתפתח כל הזמן, כמו קיימות או קהילה. טרנד פלאש, לעומת זאת, מתחיל לרוב ברשתות החברתיות והעניין בו אובד מהר, למשל הרולאפס.
- איזה צבע בחרה פנטון ל-2024 ומה דעת נתלי?
- לפי נתלי, חברת פנטון בחרה ל-2024 צבע בשם פיץ' פאזי (גוון אפרסק) והציגה אותו כצבע קהילתי ואנושי. נתלי לא הבינה את הבחירה, כי ציפתה לצבע שמשקף שלב ביניים של קצת תקווה וקצת קושי. ליאור ניחש כחול עמוק ובהיר.
מי ומה הוזכרו בפרק
- אנשים
- בילי אייליש
- חברות וארגונים
- פנטון · WGSN · ג'ילט · מודי בודי
- ספרים, פודקאסטים וסרטים
- מראה שחורה · סקס אדיוקיישן · טיקטוק · נטפליקס
התמלול המלאתמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות
היי מה נשמע כאן ליאור אנחנו בפרק חדש של פופקורן ואנחנו עדיין בתוך הפרקים שהם מתקשרים קשורים למצב המוזר שאנחנו נמצאים בו. כמו תמיד פופקורן עוסק בהסתגלות ועכשיו אנחנו צריכים הרבה מאוד הסתגלויות מכל מיני כיוונים ורק לפני שנתחיל נגיד שאנחנו מקליטים את זה עכשיו בחנוכה. אני וגם האורחת שלא שאלתי אותה ואני בטוח שהיא תסכים אנחנו נקווה שיהיו הרבה ניסים ושכל החטופים יחזרו והחיילים והחיילות יחזרו בשלום ויהיו מעט מאוד אנשים עם פוסט טראומה כמה שאפשר ואנחנו צריכים הרבה ניסים כדי שהדבר הזה ייגמר בטוב. אבל בכל זאת רציתי שחודשיים לתוך המלחמה נתחיל להסתכל קצת קדימה ונתייחס לדברים שקורים עכשיו וגם מנקודת מבט עתידית,
מנקודת מבט אופטימית, מנקודת מבט קדימה של מה הדברים שהולכים להיות. ואחד מהפרקים האלה, חשבתי שזה יהיה נחמד להזמין את נטלי, נטלי יצחקוב, שכבר הייתה פה פעם, לפני הרבה שנים לא הצלחנו אפילו לנחש כמה, חמש או שש. ונטלי תהיה, יש לה סוכנות לחיזוי טרנדים, היא חוקרת ומייעצת, מתוך הליקוד של השראות ורעיונות וכל מה שנמצא כרגע בכל מקום שהיא יכולה לתפוס אותו. הסוכנות של הוויז'ינרי בסוף מזקקת ומנסה להפוך לחיזוי של מה הולך להיות, מה הולך לקרות. ותכף תבינו איך זה קשור גם לתקופה שלנו עכשיו, זה לא רק ש-2024 מגיעה, אלא 2024 גם אמורה להיות שנה שהיא מסובכת לא רק בישראל, מסתבר. המטרה של הסוכנות שלה זה בעצם להיות כמו צינור מידע ללקוחות ולחשוף מה הולך לקרות, מה המגמות העתידיות, מה הטרנדים,
וכמובן היא מתעסקת הרבה מאוד בחדשנות. אז הסוכנות קיימת מ-2014 ואנחנו נפגשנו לדעתי ב-2017 או 2018, וחוץ מזה היא גם עושה הרצאות וסדנאות וקורסים על טרנדולוגיה, זאת אומרת, היא לא רק חוזה אלא היא גם מלמדת לחזות. ואנחנו נדבר על 2024 ואנחנו נדבר על מה נטלי חושבת שהולך לקרות שם בכל מיני מובנים, גם על דברים ספציפיים וגם על הלך הרוח הכללי באשר הוא. אז ניתן למוזיקה מקום ונתחיל בעוד שנייה. נעשיתי עם הקרש שלי לחדר, אפור, רצפה ירוקה, חברה ענקית, אני לא רוצה להגיד את שמה.
קראו לי לפגישה. בוא נגיד, קצת צרחתי בבית מאושר כשהם פנו אליי. אני נכנסת, אני בשולחן גדול עם גברים 70 פלוס ככה ונשים סביב ה-60, ואתה יודע, כולה אני, שנראית קצת צעירה, בת 38. ושם הפעם הראשונה, בזה הרבה זמן, שהרגשתי כמו ילדה בת חמש, שמנסים ממש להקטין אותה. הבנתי גם את הפער התרבותי, והייתי נורא מובכת ברמה של כל הזמן ניסו להוריד אותי במחיר ולהגיד לי, יאללה, אז בואי נסגור את המחיר הזה ואת נותנת לי עוד שתי הרצאות חינם. ואני אומרת, אוקיי, מה קורה פה? אבל איכשהו הצלחתי לעמוד מולם. אבל זה היה רגע מאוד, בוא נגיד, יצאתי עם לחיים מאוד סמוקות. גם הנשים וגם הגברים הקטינו את זה? כן, זה היה נורא מוזר שנשים עשו את זה, ואז הבנתי שהן בעצם מנסות להשתוות אליהן כל הזמן,
ולתת מרפקים, ולהוכיח את עצמן שהן יסגרו איתי במחיר הכי נמוך, והם יוציאו ממני הכי הרבה מוצרים, ופתאום באה הפישארית הקטנה הזאת, ואומרת להם, אני מצטערת, זה המחיר, אם אתם רוצים, אני ממש אשמח, ואם לא, אז... הצלחת לעמוד ב... הצלחתי, וראיתי שזה זעזע אותם. תגידי, איך זה מרגיש כאילו שאת הולכת לחברה עם אנשים מנוסים, מבוגרים, בנו חברה שכנראה עושה הרבה כסף, ואת הולכת לספר להם כאילו מה הולך להיות? אני חייבת להגיד שתמיד אני באה עם מבוכה. אני... כי אני מעט, אנשים בעלי ניסיון יותר גדולים, מבוגרים, ראו דברים, ונוצר פה איזשהו מתח. גם מעט שאת תבואי ואת תגידי, מה קורה? אחרי שאנחנו אנשים שמומחים ועשינו כסף. וזה לא פשוט, זה המון המון מאבקים פסיכולוגיים שאני עובדת עליהם כבר איזה עשר שנים. מאבקים פסיכולוגיים שלך עם עצמך. כן, של להגיד, אני עובדת מאוד מאוד מאוד קשה בשביל המומחיות הזאת שלי, שהיא מאוד מאוד נדירה פה במדינת ישראל. כן.
וזה לקח לי זמן. אני חושבת שרק השנה אני מרגישה מאוד בטוחה במקום שלי, בעסק, במה שאני אומרת, בסנטר שלי. לפני זה היה מאוד קל להזיז אותי. כן. לפני שמתחילים, הייתה לך פעם איזושהי פדיחה עם ארגון כזה, שאמרת להם, זו התחזית, והם אחר כך חזרו אלייך ואמרו לך, זה לא קרה בכלל? את האמת שכן. זה קרה לי, כי, וזה, וגם למדתי מזה הרבה. אמרתי להם שהם צריכים לעשות משהו אחר לחלוטין, והם ניסו לעשות את זה, וראיתי שזה לא עבד. ואז הם עשו ההפך הגמור, ונראה לי שזה יותר עובד. אבל זה נורא עניין אותי, כי הבנתי שיש עניין של בשלות תרבותית ולוקאלית. כי איך זה קורה בעולם וזה לא קורה פה בארץ? זה קורה כל הזמן. ולמה אנשים... מה קורה? שיש טרנד שתופס גלובלית, ובארץ הוא כאילו מטשטש מאחורה? כן, ואתה לא מבין איך עדיין אנשים לא אימצו את זה פה.
וזה נורא נורא מרתק, ואז זה בעצם לאט-לאט אתה לומד את האיזון הזה, את האיזון התרבותי, מתי זה נכון להגיד את זה לחברה. כן, אז... וגם אתה אומר, למה הם אוהבים את זה? כאילו, כל מיני כזה... איך בכלל יש לך אומץ, או בכלל לטרנדולוגים, טרנדולוגיות, יש אומץ לבוא ולהגיד, הנה מה שלדעתי יקרה ב-2024. אז באמת צריך אומץ, אין ספק, ואי אפשר להסתמך על כאילו אינטואיציה. בגלל שאני עובדת עם חברות מאוד גדולות, אז אני צריכה גם להוכיח להם מה קורה בעולם, מה קורה בקצה, בתחום שלהם. אז כבר אני יודעת שיש סיכוי של 30% שזה יקרה. אז אתה מראה להם, ואז הם נורא נדהמים. והם אומרים, וואו, זה קורה בעולם, וזה מרתק. ואתה עושה את זה בהרבה מאוד שילוב של מחקר. מחקר גלובלי, אתה מבין מה קורה עכשיו מבחינה, לא יודעת, מלחמות, אסונות טבע, טרור. אתה מתחיל להריח לאן המוזיקה, איזה מוזיקה נוצרת כאן,
ואתה עושה המון ניתוח. ויש פה הרבה מאוד ניתוח אישי שלי, יכול להיות שאם לך הייתה סוכנות טרנדים, הניתוח שלך היה אחר לחלוטין. מעניין. אבל בגלל שאתה מתעסק בזה כל היום, ואתה, הסנסורים שלך פועלים, ואתה קורא, ואתה מנתח, ואתה עושה חיבורים, לאט לאט אתה מבין לאן זה הולך. אז בואי ניקח תחום אחד ספציפי, כדי ש... כי דיברנו עכשיו כאילו בגבוה, באידאה. בואי ניקח תחום אחד ספציפי ונצלול אליו כדוגמה. משהו שאת חושבת שיקרה ב-2024, אולי אפילו חושבת שיקרה בישראל, ומאיפה מגיעות המחשבות האלה? אז דבר ראשון, אני כבר בעיצומה של תחזית טרנדים. אני מוציאה, כל שנה אני חושפת תחזית טרנדים בסוף דצמבר, שבעצם הוא הבייבל של ה-guidelines לשנתיים הבאות, ודרכו בעצם אני מתחילה להבין מה יתאים לאיזה תחום ולאיזו מדינה.
אז האמת שזה מעניין, שנה שעברה תחזית טרנדים נקראה The Baffering Effect, Time to Reload. Baffering Effect זה סוג של חוצץ הגנה, שאמור לשמור עלינו מפני דברים רעים, מזיקים, וה-Tagline היה Time to Reload. עכשיו, זה מעניין, ואני חושבת שזה קצת חזה את מה שקורה, שאני יותר התכוונתי בפן הטכנולוגי, בהייפר-טכנולוגיה, שאנחנו מוצפים, אנחנו צריכים משהו שיגן עלינו, אנחנו צריכים איזשהו חוצץ, איך טכנולוגיה צריכה לשנות את החוקים ולהיות יותר בריאה, עם ההתעצמות של ה-AI, וגם ברמה של התכנים שאנחנו נחשפים אליהם, שזה משהו שאנחנו עוברים עכשיו, כולנו עוברים דבר שנקרא טראומה משנית, בזה שאנחנו נחשפים לתכנים שקשורים למלחמה, אוקיי? אז איך אנחנו שמים את החוצץ הזה שישמור עלינו? זה נורא נורא מעניין. האם מישהו יכול להמציא כלי שיכול לשים חוצץ טכנולוגי שיגן עלינו, או שהוריד איזה שהוא שער.
כן. אז זה נגיד היה השנה שעברה. השנה, התחזית טרנדים, היא נקראת The Outgrowth, שזה בעצם צמיחה מחדש, התערערות, התפקחות, צמיחה. וזה כבר שנמשהו צמח דוּח־כדי המחקר שעשינו. התחלנו את המחקר ביולי, כן, לפני המלחמה. ובעצם שם ראינו המון דברים שקשורים לאסונות טבע. ספטמבר, אני מזכירה לך מה היה במרוקו, היה אסון טבע מטורף, יוון, פורטוגל, ישראל, התחוממות גלובלית. עם זאת, גם שמענו המון הקצנה לימין, וגם שמענו המון דברים שקשורים ליוקר המחיה, והמון פחד, וגם מה שקרה פה בארץ עם ההפגנות, היה בעצם התפלגות כזאת של כל אחד צורח את הערכים שלו. ומה שמדהים אותי זה כמה אנחנו אנשים של תבניות ולא מקבלים עדיין את האחר. לא משנה איזה צד אתה, הצד הליברלי או הצד הלא ליברלי,
כל צד הוא מאוד מאוד נוקשה. ואני רואה את זה גם בסטודנטים שאני מלמדת באוניברסיטה ובמכללה, אני רואה שהם כל הזמן מחפשים תבניות. כל הזמן הם רוצים שאני אגיד להם מה התבנית, ואני אומרת להם, תנשמו שנייה, אוקיי? יש פה תהליך, אני הולכת לשבש לכם את התבניות שאתם רגילים, ובעצם זקוקים להן. וזה מאוד מפחיד שמישהו בא ואומר לך את זה. אתה יודע, כמו שמלמדים ילדים, אתה חייב שיהיה להם לוז. כן. כי אם אין להם לוז, הם בעצם מאבדים את השליטה שלהם. כן. עכשיו, מה שקרה לנו בעצם בתחזית טרנדים, שגם אנחנו איבדנו את השליטה. היה פה אירוע בלתי צפוי, זה קורה בתחזיות טרנדים, היה את הקורונה, היה בעצם אפילו אסונות טבע למיניהם, זה סוג של אירוע בלתי צפוי. ואיך אתה בעצם לוקח את זה ומנסה לחבר את זה לעוד עולמות. אז אני חושבת שהדבר הכי חשוב שקרה ברמה הגלובלית, זה התעוררות, התפכחות והבנה שאין לנו באמת על מי לסמוך, אין פה הנהגה ברורה, חד משמעית.
וזה אפילו הגיע לרמות יותר מורכבות, שזה, האם אני יכול לסמוך על הרופא שלי? האם אני יכול לסמוך על הפסיכולוג שלי? האם הוא אומר לי את האמת? האם מה שאני קורא זה באמת אמת? אני אומרת לך, זה דברים שקרו לי בפן האישי, אני לא יודעת אם אתה גם חווית את זה. כן. קודם כל, אני מרגיש שזו תקופה שיש בה הרבה יותר קונספירציות מאשר היו פעם. בקורונה היה השיא, אבל לא רק, גם, סתם, את יודעת, אנחנו עכשיו מקליטים פודקאסט, אז ג'ו רוגן, אחד הפודקאסטרים הכי מצליחים בעולם, הוא מת על קונספירציות. הוא מספר כל היום וכל הלילה על דברים שקרו במחשכים, ואולי זה, ואין לנו הוכחות ומידע, אבל לא יש הוכחות ומידע. עכשיו, אני לא לוקח צד, אני רק אומר, זה משהו שקורה כל הזמן. וגם אנחנו רואים את אילון מאסק, שהוא כאילו משליטי העולם, אפשר לומר, דה פקטו. ממש. מריץ קונספירציות בטוויטר שלו, אז כן, יש תחושה של כבר לא יודעים על מי לסמוך,
ואני חושב שאם פעם זה היה שמור רק לקיצוניים, סיפורי קונספירציות, זה כאילו קצת נכנס יותר למיינסטרים. נכון. זה שכל אחד מוצא לו את הקונספירציות שלו, בתחילת המלחמה ראינו את זה, איזה שבועיים של סיפורים על מי רצה שיקרה, ועל אנשים, היה איזה שבוע-שבועיים נוראיים בטוויטר של אנשים שטענו שבצבא שיתפו פעולה עם החמאס ועזרו להם. אה, שמעתי על זה. וואו, שמעתי על זה. אז, וגם, ולגבי רופא וזה שאת מזכירה, אז אני יכול להגיד לך שבאופן אישי, ככל שגוגל יותר טוב, המחשבה הביקורתית שלי כלפי כל אחד שנותן לי עצה היא כבר, ואני לא יודע, אני צריך ללכת לבדוק את זה בגוגל, כאילו, נכון? גוגלית. אז אני מבין, אבל איך מתוך זה מגיע Outgrowth? כאילו Outgrowth נשמע לי משהו חיובי, צמיחה מחדש, אבל הרגע דיברנו על זה שכאילו אני לא יודע על מי לסמוך, אז תחברי לי את הדברים.
אז הרבה פעמים כשאנחנו מתערערים ויש לנו משבר מאוד גדול, קיומי, אנחנו עכשיו שואלים שאלות על כל החיים שלנו, אנחנו רוצים בעצם לבנות מחדש, להיבנות מחדש, והראו את זה גם בתקופות בהיסטוריה, שתמיד כשהיה הרס מאוד גדול אחר כך, הייתה בנייה מחודשת. אוקיי. עשיתי מחקר מאוד גדול לזהות מה דפוסי התאוששות אחרי מלחמות. הדבר הראשון שהיה זה בעצם בנייה מחודשת של נדלן, אוקיי? ובעצם מקורות ופתרונות לאנשים שהם הופכים לפליטים, ולאט לאט יש אופנה חדשה, עצוב חדש, טכנולוגיות חדשות, ראשי ממשלה חדשים, אולי זה יקרה לנו, לכל תדעו, אוקיי? אבל הדבר הכי חשוב שאני חושבת שצריך לקחת מהתקופה הזאת, זה איך אנשים מחפשים דמות, בין אם היא נשית או גברית, שהם יזדהו איתה. מחפשים דמויות אותנטיות, אמיתיות,
שהם באמת יוכלו להאמין. יש תחושה של חוסר אותנטיות מטורפת, ואפשר לראות את זה בסושיאל מדיה. אתמול, אני לא מאמינה, נקלעתי לריב עם פרו-פלסטינאים, אני לא מאמינה שנפלתי לזה. והייתה אתמול הפגנה ושביתה מאוד גדולה בהרבה מאוד מקומות, ברלין ולונדון, מעצבים ואמנים שתומכים בעזה, ומצאתי את עצמי, נכנסתי איתם לריב הזה, והבנתי שיש פה לופ מסוכן מאוד שסושיאל מדיה הפכה להיות זירה לא ניטרלית, שמקדמת שקר או חוסר אמת או חוסר עובדות, ואני שואלת את עצמי הרבה פעמים, האם הם באמת מכירים את העובדות? הם חקרו, הם בדקו, הם לוקחים אחריות על הבמה הזאת של 200 אלף עוקבים שמאמינים להם, הם סוג של גורו, אוקיי? אני רואה כל אחד כזה גורו. כן. אנשים עוקבים אחריך, תיקח אחריות.
זה מה שמפחיד אותי. וזה חלק גם מהתחזית, איך מוצרים, מותגים, חברות בעצם צריכים לקחת אחריות על המוצר שלהם. האם באמת מה שאתם כותבים שקיים במוצר הזה באמת קיים? זה רכיבים? אתם באמת שקופים? אתם באמת אקולוגיים? ואתה גם רואה איזשהו קונטרה טרנד שקורה, שדווקא חמוד, בתחום של השיווק, של הרבה חברות שאומרות, אנחנו לא באמת 100% מקיימים, אנחנו 70%. אז יש בזה גם משהו נורא נורא חמוד, אני חושבת. אפשר להאמין למי שמקיים 70%. כן, כן. אפשר להאמין למי שאומר שהוא יודע 100%. כן, אז זה עוד, יש גם חברה לסכיני גילוח שאני נורא אוהבת, אולי אתה מכיר, שנקראת בילי. אתה מכיר אותה? לסכיני גילוח לנשים, בטח. אז גם אני חושבת שיש שם קונספט שהוא סופר חתרני, ומתי זה יגיע לפה, שבעצם היא כל הקמפיינים שלה זה נשים עם שיער. שיער גוף בבית צ'כי, בערווה.
ובעצם אם אנחנו מכירים את הדמות של ג'ילט, או הבחורה עם הבגדים הלבן, החלקה, אז שמה לא, אתה רואה דמויות עם שיער. אבל מה הסלוגן שלהם? תהיי מי שאת, אבל אם את כן רוצה להוריד שיער, תשתמשי בבילי. כן. זה גאוני, אוקיי? ואני חושבת שזה מה שאנחנו מחפשים. תהיה מי שאתה, אבל אם אתה רוצה, אז משהו מאוד מאוד תהיו מי שאתם, ואותנטיות וחיבור ו... אז עכשיו תגידי, מעניין אותי, את באה לחברה ואת אומרת לה, תקשיבו, זה מה שהם צריכים, שתהיו מי שאתם. אז אני אומר לך, אוקיי, נגיד שהבנתי מה את מתכוונת, איך אני עושה את זה פרקטית? כאילו בואי ניקח איזושהי חברה, דווקא אמריקאית, לא ישראלית, כדי שאני לא אשמח אותך, אוקיי? אולי גם יום אחד תהיי ביג באמריקה, אבל הם לא ידעו עברית. אז בואי ניקח איזושהי חברה אמריקאית, סתם, בואי ניקח את ג'ילט, אוקיי? אני אספר לך סיפור אישי על ג'ילט. יאללה. לפני לא יודע כמה שנים, באמת לא זוכר,
קראו לי ולכמה חברים לבר ב... אני לא זוכר, קרוב לדיזינגוף, אמרו לנו, יש ערב, על חשבוננו אוכל שתייה כיפי מאוד, בואו לשם, מה אתם רוצים? תבואו, יהיה כיף. יהיה כיף ותבואו גם עם חבר'ה וזה, אתם יכולים להביא שני חברים. בקיצור, נכנסנו לשם, היו שם כ-150 גברים, ומלא שתייה ומלא אוכל וזה. מה שהיה משותף לכל הגברים זה הזקן, כי לפני 5-6-7-8 שנים, לא יודע מתי בערך, נכנס הטרנד של לגדל שיער של זקן. עכשיו, מה שעוד היה משותף לכל הגברים שם, זה שכולם היו אינפלואנסרים במידת מה. זה אמנם הייתה תחילת התקופה, הם עוד לא, זה עוד לא, עוד לא היו אומרים אינפלואנסרס, אבל אמרו, לא זוכר מה אמרו, אבל אמרו אנשים שיש להם או בלוג או קהל או משהו, וג'ילט רצתה לעשות שם איזשהו,
הם, הם, הם רצו לעשות משהו שקשור לזה שאפילו שיש לך זקן, אתה יכול להשתמש בג'ילט, כי לא זוכר אם המכונה שמורידה, אני כבר לא זוכר באמת מה היה המוצר. מה הייתה הבעיה? כן, במייד. כאילו, עוד לא הגעתי לסיפור. עכשיו זה הסיפור, מה הייתה הבעיה? שמי שהריץ את ה... ואני נורא מתנצל אם מישהו מקשיב לי, ג'ילט, זה לא אתם, זה קודמכם בתפקיד, וזה בסדר, זה מזמן, אל תכעסו עליי ואל תתבעו אותי, זה לא במקום. זה הכל בשביל הלימוד. מה הייתה הבעיה? כשהם באו, את יודעת, לרגע מחלישים את המוזיקה, כולנו כבר קצת שטויים, אכלנו, אנחנו שמחים וזה, ועכשיו הם באו למכור לנו את הדבר הזה, שעוד מעט אנחנו נצטרך לספר לחברנו למה להשתמש במוצר הזה והזה של ג'ילט. אז הם המליכו את המוזיקה וזה, ו... מי שהציג, איך שהוא נראה, המצגת עצמה, איך שהשקפים היו מעוצבים, זה היה כל כך ג'ילט של האייטיז. כאילו מישהו אמר להם, תקשיבו, כולם עברו לזקנים,
אתם לא יכולים לנסות לפרסם אנשים, גברים מגולחים, כי אין כבר כל כך גברים מגולחים מפורסמים, אתם צריכים לעבור, אבל לעשות את זה אותנטי, הם לא יצליחו בכלל. וואו. אז אני אומר, כאילו, אוקיי, את באה ואת אומרת להם, אתם צריכים להיות טרנד אותנטיים, אתם צריכים להיות זה, לא יסמכו עליכם אחרת. עכשיו, איך אפשר לעזור להם, כאילו... אז אתה נוגע בנקודה סופר קריטית, תחזית טרנדים לא תתממש אם היא לא תהיה מה שנקרא עטופה מכל צדדיה. מה שקרה זה שהם עשו חצי דרך. הם הבינו שזה בעצם משהו שקורה, תופעה שקורה. זה יכול להיות סופר מגניב, כאילו אני אומרת, זה אירוע חתרני מאוד איפה הם נפלו, במצגת, ומי שבעצם הציג את זה. כן. אוקיי? שאגב, היה מגולח. שהיה מגולח. אז פה, תחזית טרנדים לא יכולה להתממש, ואני אומרת את זה להרבה חברות. אני מגיעה לחברות גדולות, שאני צריכה לשכנע אותם בעצם למה לקחת דוגמנית,
לא יודעת, עם שיער אפור ולא דוגמנית צעירה. הם בסוף רוצים, המנכ״ל רוצה מישהי יפה, כוסית, ולא מישהי מבוגרת עם שיער אפור. כן. למרות שאני מוכיחה להם שזה טרנד הכי חשוב וערכי. ופה בעצם התחזית לא תתממש. התחזית לא תתממש אם היא לא 360 עטופה במיתוג, בשיווק, במי שבעצם יציג אותה, בהכול, בפונטים, בצבעים, בסלוגנים, זה חייב להיות עטוף. ובגלל זה זה מצליח להתממש הרבה פעמים רק בחברות שעושות ריברנדינג, או חברות חדשות. ואתה רואה בחברות שהן מאוד מאוד מצליחות וותיקות, מנסות להכניס טרנדים, משהו שמה הוא לא עד הסוף. כן. זה מרגיש לא טבעי, זה מרגיש לא אותנטי. כן. ואז בעצם הטרנד לא יכול להתקיים. אז אני גם אומרת להם את זה בצורה מאוד שקופה. בסדר גמור, הטרנד הזה, הוא הולך לקרות, אבל איך אתם הולכים להביא את זה לידי ביטוי במיתוג, בשיווק, בתוכן?
וזאת עבודה מאוד מאוד מורכבת, ולפעמים אין להם תקציבים, ולפעמים הם לא סומכים עליי עד הסוף, ולפעמים כבר לא בא להם, אומרים למה אני צריך לשנות את זה אם אני מרוויח כסף? כן. אז זה לא משנה כמה תחזיות טרנדים אנשים יקנו, אנשים עושים מנויים מטורפים, עד שזה לא יהיה באמת שלם, זה לא יתממן. מנויים מה? לאתרים שהם מספרים להם טרנדים? כן, כן. יש אתר שנקרא WGSN, אתר אנגלי מ-1998, שהסימנוי עליו הוא ל-20 אלף יורו בשנה. תחשוב, זה הרבה כסף. זה אתר שאומר לך את כל הטרנדים שקיימים בכל תחום. אוקיי, אז רגע, אז רגע. אז אני לא רוצה לקחת עוד זמן, אז דבר אחד שאת חושבת על 2024, כן. זה החתירה לאותנטיות, ואת אומרת, לא רק אצל, כי אני הייתי אומר את זה לפני עשר שנים אצל, בבלוגים, אבל את אומרת בארגונים. בארגונים. אני חושבת שזה מתחיל ב-level של איך היחסי עובד מעביד, דרכי עבודה, זה מגיע בכלל למשפחה, לזוגיות, הכול. אני לא כל כך אוהבת כבר להגיד את המילה אותנטיות, כי אני חושבת שזה שקיפות,
זה אמת, זה באמת להיות הייפר אותנטיים, אוקיי? אמיתיים. אתה לא באמת מקיים 100%, תגיד את זה. אוקיי? אתה לא יודע אנגלית, אל תכתוב בקורות חיים שלך שאתה יודע אנגלית. כן. כן? כן. יש משהו נורא יפה וסקסי באנשים שהם נורא, מי שהם, זה מי שאני. כן. What you see is what you get. זה מהמם, זה לשם הולך. אוקיי, מה עוד? תני לי עוד משהו. אז עם זאת, אנחנו גם רואים הרבה מאוד דברים שקשורים ב-AI, אוקיי? ה-AI הולך להיכנס בצורה מאוד מאוד משמעותית לכל התחומים, וגם עובדים עכשיו על רגולציה בעצם, כי אנחנו רואים איך המוצר הזה מתחיל להיות מאוד מאוד שלילי. אבל אנחנו גם נראה הרבה מאוד AI בשירות, אוקיי? זה החליף הרבה מאוד מקצועות בשירות. אנחנו כבר מתחילים לראות את זה, אתה תתקשר להוט או לסלקום, ובעצם מי שיענה לך זה קול של AI, והוא ידע איך להגיב אליך ואיך לעזור לך.
אנחנו נראה את זה בעולם של, כבר ביפן רואים את זה, זה מטורף, בתי מלון שכמעט ואין אנשים, כל זה מערכות AI בקבלה, אנחנו רואים את זה במסעדות ובתי קפה וטכנולוגיה וסייבר ואופנה, זה באמת משהו שהוא הולך להיות מאוד מאוד מאוד רחב. ואני חושבת שהנושא הכי מגניב, רגע, רגע, אבל בוא נשאר רגע ב-AI, כן, בוא נשמח לדבר רגע על הרגולציה, כי אתמול ראיתי את אחד הדברים המדאיגים שידענו שהם יגיעו, אבל הם הגיעו, וזה ילדים בארצות הברית שמשתמשים בתוכנות של AI, לוקחים תמונה של ילדה מהבית ספר, ובעזרת AI, ה-AI יודע לדמיין איך היא תיראה שהיא ערומה, לא משנה אם הוא צודק או לא, ואז הם מפיצים את התמונות. נכון. וזה הרגע שבו כאילו אתה באמת כבר אומר, אוקיי, חשבתי שאני ליברלי, אבל אני חייב שהחבר'ה מהרגולציה יגיעו דחוף.
השאלה היא איך אתה עוצר את זה, את כל העניין של גם דיפ פייק והטכנולוגיה המטורפת הזאת שאנחנו, אתה יודע, מראה שחורה, אני לא יודעת אם אתה ראית את העונה האחרונה, הפרק הראשון שהיא עובדת, איך קראו לזה? וואי, זה היה פרק מדהים שכאילו אתה אומר, בנטפליקס, בנטפליקס, שאיכשהו במערכת AI מייצרים סדרה. על החיים האמיתיים שלה. כן, וזה מה שמפחיד, וזה נראה כל כך אמיתי, שזה עוד שנייה הולך לקרות. כן. וזה לגמרי הולך לשם. עכשיו, אני שואלת את עצמי וגם אותך, איך אפשר לעשות רגולציה? מה אתה עושה? איך אתה יכול לעצור בעצם את הנערים והנערות האלה, שעושים את המעשה הנוראי הזה? כן. אז אני חושבת שאני מאוד מקווה שיוקם איזשהו גוף שיוכל למנוע את האסונות המטורפים שעלולים לקרות מהטכנולוגיה המטורפת הזאת. זה ממש מפחיד. כן. אבל לא יודעת, בוא נראה באמת מה יעשו עם זה מבחינת רגולציה, אבל אין ספק שזה משהו שהופך להיות
חלק מהחיים שלנו, אנחנו נראה פחות ופחות ופחות נייר. כן. אתה יודע, יש כבר מסעדות, נגיד באמסטרדם, אתה לא יכול לשלם במזומן, אני לא יודעת אם יצא לך לומר לזה, הרבה מאוד מקומות, רק אשראי. כן. לא מקבלים, לא מקבלים מזומן, אין יותר. אתה יודע, זה גם, אני לא יודעת אם זה בסדר שאני אעלה את זה, אבל יש את כל העניין של אג'נדה 2030, אם אתה מכיר את זה. לא. מה זה אג'נדה? אג'נדה. אג'נדה 2030. אני חייב להגיד לך שאתה נראית עכשיו מבוהל. לא, נראיתי מתעניין. נראיתי מתעניין. זה בתחום עדיין קונספירציה, אבל בעצם מה שאומרים שזה מסמך שהאו״ם מתכנן, לחלק את העולם עד שנת 2020 ל-4 בשוק. 2030. 2030, ל-4 יבשות מובילות. ככה בעצם, לארגן מחדש את העולם, שיהיו 4 יבשות מובילות, שלא יהיה דת, שלא יהיו תרבויות, אנחנו נהיה אזרחי העולם הגדול, זה נשמע אוטופי. מה המטרה מאחורי זה? דילול אוכלוסייה, אוקיי?
יש על זה הרבה מאוד מידע, הם ממש כבר כותבים את החוקים של זה, זה לא משהו שאני ממציאה דרך אגב. בגוגל יש טונה של מידע על זה. לחפש אג'נדה 2030. כן, מעניין. כן, עכשיו המטרה היא להפוך את הכל דיגיטלי, אוקיי? אתה יכול לחשוב למה? למה ההומור רוצה שהכל יהיה דיגיטלי, מרושעת? הם רוצים לשפול בנו. יכול לדעת עליי, יכול. בדיוק. אוקיי? מפחיד. כן. אז זאתי המטרה, לשם העולם הולך. ואומרים שזה כבר ממש בצעדי חתימה. אני לא יודעת מה להגיד לך על זה, אני עדיין בלבטים מאוד מאוד גדולים ומפחידים. עוד פעם, יש שם הרבה מאוד חוקים מטרידים. אני לא, באמת, אני חוששת להעלות אותם אפילו פה. שבעצם מי שאחראי לזה זה עשרת המשפחות העשירות ביותר בעולם, שאף אחד לא יודע באמת מי הם עד הסוף, שהם רוצים לשלוט בנו ולשחק בנו, ובגלל שיש עומס בעולם, אז הם רוצים לדלל את האוכלוסייה.
אז שמי, זה באמת נשמעת לי כמו קונספירציה, ואני נורא, אני באמצע פרק, אז אני לא יכול... נכון. הידיים שלי הולכות. נכון. אני רואה, אני רואה. אני מת לגלות כבר ולחשוב מה דעתי, האם זו קונספירציה או לא וזה, אבל בואי נגיד, גם אם זה קונספירציה, נגיד שזה מוגזם, גם אם לוקחים את הלא מוגזם של זה, הממשלות שלנו כבר עושות את זה תוך כדי. זאת אומרת, הטרנספורמציה הדיגיטלית הגיעה, והיא הגיעה עם כוונות כביכול טובות, הכול יהיה יותר מהיר, הכול יהיה יותר מסודר. יותר ירוק. אפשר לעקוב יותר ירוק וכולי, אז נהפוך את הכל לדיגיטלי. אי אפשר להכחיש שזה גם נחמד להם שזה ככה, כי יש דאטה על כולם, ואפשר לחפש טרנדים בתוך האוכלוסייה, ואפשר להשפיע על הדברים שהם עושים, ומגיעים החבר'ה מכלכלה התנהגותית, שזה משהו שאני מאוד אוהב וגם הוא חיובי וכולי, אבל אפשר גם איתם לעשות דברים לא חיוביים ולהשפיע על מה יש בדיפולטס, ואיך אני נוטה יותר לבחור משהו אחד ממשהו אחר. נכון, אז אני חושבת שהבנת את הקונספט לחלוטין.
איך זה נכנס לעולם הטרנדולוגיה? אתה מבין שאוקיי, העולם הולך לשם, הכל הולך להיות טכנולוגיה, אתה חייב שיהיה לך טכנולוגיות AI. אם נגיד אני הולכת לחברה כמו ג'ילט, אני אנסה למצוא להם את הטכנולוגיות הכי חדשות שיש בתחום של ה-AI, ברמת השירות, ברמת הטיפול. נגיד ראיתי, אני מקווה שאתה בסדר שאני אשתמש במילים גסות בפרק, אם לא, אז תעצור אותי. חברה מדהימה שבעצם היא הקימה תכשירים לאיבר המין הנשי והיא קראה לזה באנגלית פוט, אוקיי? ובעצם יש שם מערכת של בינה מלאכותית. לא, אבל זה מצחיק, למה הם קראו לזה פוט? פוט זה סיר. לא, הם קראו בעברית פוט, כאילו, שכחתי לכם איך הם קראו לזה משהו עם וי, לא וג'יינה, אבל משהו אחר. אוקיי. משהו, אני אשלח לך אחר כך, חברה מדהימה, ובעצם מה שמציעים שם זה תרפיה עם הפוט שלך. ובעצם המטרה היא, וזה גם טרנד מאוד גדול, זה איך להפוך נושאי טאבו לדברים טבעיים, כמו מחזור,
כמו איבר מין, וזה הולך ונהיה מגמה יותר ויותר גדולה, טאבו, אוקיי? זה כמו שבאתי לחברת פארם מאוד גדולה בארץ, ואמרתי להם, איך אתם בעצם מוציאים לאור נושאים שהם טאבו, שהם קשים לדבר עליהם, אוקיי? ואתם מנגישים את זה. זאתי המטרה, איך אנחנו מנגישים. אז נגיד בחברה הזאת הם הוציאו שירות מדהים של תרפיה עם הפוט שלך ושיחות עם מטפלים, אז זה משהו מאוד חדשני, אוקיי? אני מחפש את המקומות האלה, אני מחפש את המוצרים האלה, ואני מנסה להבין איך אפשר להנגיש אותם, או להראות אותם לחברות ולהגיד להם, תראו מה קורה, האם אפשר להתאים את זה לחברה שלכם? כן. אז קורים דברים נורא נורא נורא מגניבים, והשאלה היא, האם אנחנו בשלים לזה פה במדינת ישראל? תרפיה עם איבר אמין אנשי. את יודעת, אני כאילו אגיד משהו שהוא חלק מדעתי, אבל אני אפנה את זה אלייך בחזרה. יש לי כאילו תחושה
שאני לא יודע אם מדינת ישראל בשלה, אבל חלקים בה בשלים, כי נגיד, היום, אנחנו מקליטים עכשיו פרק, נכון, ויהיו לו יותר מאזינים מלתוכנית ספציפית ברדיו באיזשהו רשת, לא, לא, כנראה לא מהתוכנית הכי מצליחה, אבל מהרבה תוכניות נישתיות בכל מיני רשתות רדיו, יהיו יותר מאזינים פה. זאת אומרת, יש דרך אילו ארגונים רוצים כבר להיכנס למקומות הפחות עם טאבו וזה, הם לא חייבים ללכת לערוץ 2, נכון, לספר על זה. נכון, אני חושב. אבל הם משתמשים בזה? הם מאמינים לזה? חלק כן, אתה צריך להוכיח להם, להראות להם חברות ונתונים, אתה יודע, אפילו מה שהיה עם מודי בודי, תחתוני, אני לא יודעת אם אתה מכיר. מה זה מודי בודי? מודי בודי זה מוצר מדהים של תחתוני מחסור. זה בעצם מוצר שאומר לך, את לא צריכה לשים לו טמפון ולא תחבושת. זה תחתון מיוחד בטכנולוגיה מיוחדת בעולם, כבר אני זוכרת שהצגתי את זה בתחזיות טרנדים, מ-2016 אני מראה את הקמפיינים שלהם,
ומה יש בקמפיין? הרבה דם. אם אנחנו חושבים עכשיו על אולווייס, תחבושות, מה אתה רואה? דוגמנית יפה. טהור ונקי. כן, היא יכולה ללכת ככה, לא רואים את החיתול שהיא לובשת, אוקיי? ופתאום אתה רואה קמפיינים שהם נוגעים לך בבטן, כאילו אתה רואה את הדם, את הטאבו הזה, שלא, אף אחד לא מראה אותו. כן. ופתאום במדינת ישראל, רק ב-2022 זה הגיע לפה, אוקיי, עוד פעם, זה קיים כבר בעולם 10 שנים, הקמפיינים האלה, וכמות, הבנתי, הטלפונים שהיו לרשות השידור על הפרסומת הזאת, שהם חייבים להוריד את זה, וזה לא בסדר שהם מראים את המחזור הנשי, את הבלאד עצמו. כן. הם לא רוצים. אז באמת עולה פה שאלה, כמה אנחנו שמרנים ומוכנים לקבל פתיחות. כן. עכשיו, אני מבינה מה שאתה אומר, אתה אומר, תראי, עדיין יש קבוצות של אנשים שמתעניינים ורוצים לראות את זה. וזאת שאלה מאוד מאוד גדולה, כי אתה מגלה פה קהל מאוד שמרן. כן.
אוקיי, אוקיי, אז, אז, אז, טוב, אז יאללה, בואו נדבר על מה עוד, מה עוד, מה, מה, בואו נדבר רגע על הלך הרוח, כי אני מבין ממך שאת טוענת שמה שקיים עכשיו בישראל הוא לא רק בישראל. נכון. אני, תראה, מלחמות, יש כל כך הרבה בעולם. באפריקה, אוקראינה, זה מטורף. עכשיו, ככה, הספוט הוא על מדינת ישראל, ואני חייבת להגיד לך שגם במחקרים שאני קוראת, אני רואה את ההשפעה הרבה מאוד, שזה הולך להשפיע על טרנדים, הסכסוך, הסכסוך המורכב הזה, גם ברמה של ניתוק קשרים בין חברות, גם הרבה מאוד, התקשרו אליי לאחרונה הרבה מעיתונים, שאלו אותי, מה את חושבת? האם הולכת להיות התעצמות של התרבות האסלאם, באופנה, בצבעים? עכשיו, כן, אתה רואה עכשיו הרבה מאוד הפקות אופנה, שהן נוטות יותר להראות צבעוניות איסלאמית או פלסטינית, או הרבה מאוד מגזינים כמו Dazed ו-ID שבחרו צד,
אוקיי? עכשיו, לפי דעתי, או שנגיד אפילו עלייה בחיפושים של כפיות, אוקיי? האם זה טרנד שהוא יחזור? עכשיו, לפי דעתי זה דבר מאוד זמני, אנחנו דור שמשתעמם מאוד מהר, זה ברור לי שזה הולך להיות פיק מרתק של חצי שנה, עד שיבוא הדבר הבא. דור הזה הוא דור מאוד פלואידי, הוא מאוד משתעמם מהר, הוא יצטרך כבר נושא חדש. אז גם חלק מהתחזית שלנו זה לגלות את הפרופילים של הלקוחות. זה כבר דור האלפא והבטא, נגיד תינוקות הם בטא, ובאמת לנסות להבין לאן העולם הזה הולך, ואתה מגלה דור שהוא סופר סקרן, יודע דברים בצורה מטורפת, הם לא רוצים לעבוד קשה, העבודה זה כבר לא הדבר הכי חשוב להם. הם כן מחפשים אבל מותגים עם הרבה ערכים, ואידיאולוגיה, ומסר מאוד ברור, והם אומרים גם אל תמכור לי רק פרודקט. אני רוצה להיות חלק מהמוצר, אני רוצה להשפיע.
דרך אגב, מה שקרה... אבל רגע, על זה אני רוצה להגיד, את זה מספרים לנו מאז שהמציאו את המילניאלס, כאילו ב-2012 איפשהו סיפרו לנו, זה חבר'ה שאכפת להם רק מ... אכפת להם מאימפקט ומערכים וכולי, וכאילו אני קצת יותר זקן, אני דור ה-X, אז עברו 10 שנים, ולא כל כך משוכנע שזה באמת, זאת אומרת, אני כאילו דמיינתי שהעולם באמת יהיה מקום יותר טוב, בגלל שגדל פה דור צעיר של חבר'ה שמאמינים במותגים שיש להם ערכים. אני חושבת שההבדל בין דור ה-Y לדור ה-Z זה דור ה-Y מדבר מלא, ודור ה-Z באמת עושה. אוקיי. זה ההבדל המהותי. אני חושבת שגם עוד הבדל בין Y ל-Z זה שדור ה-Y הוא מאוד סיני, ודור ה-Z הוא מאוד סנסיר, הוא מאוד כאילו כן בצורה אפילו לעתים מטרידה, אוקיי? אנחנו מתחילים לראות פה פרופיל מאוד אחר. מבחינתי, דור ה-Y זה פרי סילטון, קין קרדשיאן, ודור ה-Z זה בילי אייליש, אוקיי? מבחינת פרופיל לקוח אתה כבר רואה
את הציניות מול המשהו המאוד כן, טהור, ככה לפחות אני רואה את זה. או דור ה-Y זה מלא כנסים והרצאות וטדים, ודור ה-Z הם יוצאים החוצה, הם פועלים, הם הולכים לים ואוספים את הפסולת, אוקיי? כן. זה הבדל ממש ממש משמעותי, גם איך אני פונה בכלל עם המותג שלי לדורות הנוכחיים. עכשיו, זה ידוע שדור ה-Z הוא הולך להיות השוק הכי גדול עד שנת 2025. אז אם אתם מותגים, אתם צריכים כבר להתחיל להתכונן אליהם, אוקיי? הכי בוגרים בדור ה-Z הם היום בני 25. כן. אז זה גם משהו שאנחנו ממש שמות לב בתחזית שלנו, איך בעצם לפנות לקהל הזה שהוא מחפש עוד פעם כנות הכי עמוקה שיש. הם יודעים לזהות זיופים. שימו לב לזה, זה ממש ממש ממש חשוב. אי אפשר לעבוד עליהם כל כך. אמרת, תיארת את הפלואידיות, והסקרנות, והזה שעוד חצי שנה כנראה כבר לא התעניינו
יותר מדי בעלייה של כאפיות וחיג'אב ואני לא יודע מה עוד. באינסטינקט שלי אני ממש מסכים איתך, אבל מעניין אותי רגע הצד השני. האם יש, ואני לא יודע אם בכלל, כטרנדולוגית זה משהו שאת מתעסקת איתו, אבל האם יש דברים שהם כל כך חזקים שהם נשארים, שכל שנה את אומרת זה נשאר, זה נשאר? כן, זה באמת ההבדל בין טרנד. טרנד במשמעות שלו זה תופעה, זה כיוון. מגה טרנד בא להישאר פה 50 ו-100 שנים. אוקיי, יש לו כל הזמן אבולוציה, הוא מתפתח, הוא משתדרג, זו אותה גברת בשינוי הדרך. אוקיי. קצת כמו קיימות, אנחנו כבר לא יכולים לשמוע את זה. או כמו, אתה יודע מה, הכי טוב להגיד המילה קהילה. אפשר לשמוע יותר את המילה קומיוניטי, מישהו יגיד לי את זה. אני, עכשיו אותי מעניין בתחזית זה מה ההתפתחות של המילה קהילה. אז קצת מדברים על שבט, על טרייב, אוקיי, אנחנו כולנו נורא מחפשים את השבט. עוד שלוש שנים, מה יהיה האבולוציה של המילה שבט, אוקיי? זה עדיין אותם ערכים. כן, כן. הדברים שמשתנים נורא מהר, הפלש טרנד, הפדים, הגחמות, זה דברים שאנחנו מאמצים אותם מאוד מהר,
הם באים בדרך כלל מהעולמות של הסושיאל מדיה, זה יכול להיות צבע, זה יכול להיות רעיון, קונספט מסוים, אבל אנחנו מאבדים מאוד מהר את העניין בהם. כמו הרולאפס, זוכרת את הטירוף שהיה עם זה? הרולאפס הקפוא, משהו, כן, אנשים כאילו, כן, משהו מוזר כזה. הנה, אתה אפילו לא, אנחנו כבר לא זוכרים אפילו מה זה. אני זוכר שאשתי הייתה מאוד גאה שהיא מצאה כאלה, ואז היא הביאה לכל האחיינים, והם חגגו שם, ואני הרגשתי שזהו, אני כבר יכול לפרוש. ממש. לא ידעתי מה הם עושים. אז זה עלה 100 שקל, והיום זה עלה 5 שקלים, אוקיי? זה כבר פחות רלוונטי. כמו NFT. את האמת שכן? כן, כמו NFT. אז יש מלחמות בהרבה מקומות, ואין הרבה על מי לסמוך. נשמע לי שהטרנד הוא דיכאון. לא, הטרנד הוא, תראה, אפשר לקחת את זה לשני אפיקים. אפשר לקחת את זה לדיכאון, הידרדרות,
או שאפשר לקחת את זה לבנייה מחודשת. אידיאולוגיה חדשה, סדר חדש, אולי תיבנה פה, לא יודעת, מדינה אנרכיסטית בתוך ישראל, שיהיה לה חוקים משלה, שלא תשלם מיסים, שתעשה מה שהיא רוצה, שתבנה בתי ספר לפי החוקים שלה, ובמקביל תהיה פה מדינת ישראל השמרנית והימנית. יכול להיות שזה מה שיקרה. אני מרגישה שיש פה כוח של אנשים, אני מתחילה לשמוע את זה, אפילו אצלך בפודקאסט שמעתי את זה, אנשים מרתקים, מעניינים, אופטימיים, שרוצים לעשות שינוי, והוא יקרה, וזה ייקח זמן, אבל הטפטופים מתחילים לקרות, פשוט כרגע הפער הוא כל כך גדול, שזה נורא קשה עוד לגשר עליו. אבל בעיניי, אני חושבת שזה דבר מאוד טוב שתחזית טרנדים אופטימית ומעודדת אמת, שקיפות טוטאלית ובנייה של חוקים חדשים, שהדברים שהיו עד כה הם כבר לא מתאימים יותר. כן. לפרופיל שלנו, למי שאנחנו.
אז עכשיו בא לי רגע לעזוב קצת את הכבדות הזאת שעוטפת אותנו כבר הרבה זמן, ולכת למקומות כלילים וחמודים. יאללה. בוא נדבר על צבעים, אופנה, אוקיי? יאללה. קצת אסקפיזם, אני מרגיש שאני חייב קצת אסקפיזם מהימים האלה. לכמה דקות, בואי תדברי אותי על מה יהיה הצבע המוביל, אני לא יודע, באופנה, דברים שאני באמת לא מבין. אז באמת ראיינו אותי לפני כמה ימים על זה, וכל שנה חברת פנתון העולמית מכריזה על צבע השנה, וזה שלב שכולנו מתרגשים ואומרים, וואו, מה יהיה צבע השנה ומה עומד מאחוריו. ואני חייבת לציין שבשנים האחרונות בעיניי הם קצת מאבדים מהיכולות שלהם, אוקיי? וגם אני, וכאילו חברים ובוגרים, ניסינו להמר מה הולך להיות צבע השנה. רגע, לפני זה תספרי, מה היה של 2023? 2023, אם אני לא טועה, היה בורגנדי, כזה בורדו עמוק. והוא באמת היה? הוא לא בטירוף, אני חייבת לציין.
מה שהם בחרו השנה ל-2024, להגיד כבר? כן? גם תקשיב לשם, לקופי של השם, הם קראו לפנתון פיץ' פאזי. פאזי פיץ', או פיץ' פאזי. כן, פאזי פיץ', משהו כזה. ואז אתה אומר, פיץ'. פיץ' אפרסק. כן. פאזי. פאזי, כמו משהו כזה חם, כזה פאז. אוקיי. לא מרגיש כל כך, 2024. הם אמרו שהפירוש מאחורי הבחירה זה משהו מאוד קהילתי, אנושי, רצון לחיבור. אוקיי. נשמע לי יותר כמו מסטיק. ממש. וראיתי את זה ואמרתי, בוא'נה מה אתם מנותקים מהם? ממה שקורה בשנתיים האחרונות, כאילו, בעולם, וצפי של תחזיות. יש פה משבר מאוד מאוד מהותי בכל העולם. וזה ברור שהשנתיים הקרובות הולכות להיות מורכבות. אין לי ספק שבשנת 2025 הולך להיות פה רנסאנס מדהים.
אבל הייתי מצפה לאיזשהו צבע כזה שמראה על שלב ביניים. משהו של... לא, זה אפילו לא התאוששות, אבל משהו של קצת תקווה, קצת קושי, באיזשהו כזה בלנד של שניהם. אני... כאילו זה עוד לא יכול להיות שמח מדי. לא, לא, לא. לא, איך זה הגיוני? כאילו, מה קורה איתם? זה נורא מצחיק, את מדברת בשיא הרצינות על צבע. אני כאילו, מה, איך עושים את זה בכלל? איך בוחרים צבע? ממש. איך בוחרים צבע? את האמת שזה ממש מגניב, כי בפנתון הם בוחרים כל מיני אנשים, אולי בכלל הם יבחרו אותך, הם בוחרים כל מיני אנשים מכל מיני תחומים, רכבים, סטארט-אפים, הם לא מכירים אחד את השני, ובזמן מסוים הם צריכים להביא מעטפה עם חמישה צבעים שהם חושבים שהם הולכים להיות הצבע הבא. וואו. ואז הם בעצם עושים סטטיסטיקה. הבנתי. אוקיי? אז יכול להיות שיום אחד הם יפנו אליך. אוקיי, אני לא יודע מה הייתי אומר ש... מה אתה חושב? ש-2024? אמ... כחול,
אני אנסה, זה קצת כמו זה, אני לא יודע איך לתאר אותו. כחול שהוא... אינדיגו כזה? כזה כחול עמוק או ש... כחול עמוק אבל קצת בהיר. יפה, איזה דיוק. את יודעת למה אני מתכוון? כן, כן. למה? אני לא יודע, ואני לא גאה בבחירה הזאת, אני אגיד לך למה. למה? כי זה צבע שהוא קצת corporate, זה צבע שהוא קצת... מאחוריך יש את ה... כן, נכון, אנחנו נגיד תודה לגוגל, שמראית אותנו פה בגוגל, טארט-אפס יש לזה, כן? אבל כן. הוא קצת מזכיר לי אולי עניבות, של מנהיגים ב... שמבשרים כל מיני דברים לא נעימים בחדשות, אבל בגלל זה אני אומר שהוא הקצת בהיר. כאילו, כנראה שמה שאמרת השפיע לי על המוח. בטוח, זה החלק בלהיות טרנדולוג. כמו של הקסם, הקסם כאילו, כן. אז הכנסת לי... כי זה כאילו מצד אחד הוא... זה קצת צעיר, אבל מצד שני עדיין יש שם כובד, כי אנחנו עדיין כבדים. אני ממש מסכימה עם הבחירה שלך. גם יש עכשיו בכחול נורא יציב כזה, כן. קצת רגוע, קצת מפחיד, קצת... כן.
כאילו, מכיל בעצמו המון רבדים. כאילו, יש לי תמונה שלא יוצאת לי מהראש. יש את התמונה שאולי את מכירה, שרואים את ביבי ושרה יושבים ביחד עם משקפיים. וואו, כן. משקפיים של... ורודות? היא כזה ורודות. כן, שנותנים ביום הולדת של בני שש. כן, כן. וזה כנראה משהו שצולם לטיקטוק רגע לפני, שהיה השיא, טיקטוק באמת, השיא של הטמטום נמצא שם. ממש. והיינו בשיא של הזכיחות דעת, בשיא של הטמטום שכאילו אפשר לצחוק על הכל והכל מפגר והכל זה, ואני בעיקרון בעד להקליל ובעד, אני נגד טאבו ואני בעד שנדבר על כל דבר ושלא יהיו פרות נטושות וזה, אבל כאילו ביבי ושרה, כאילו מה שדיברנו על האותנטיות זה אותו דבר. רואים אותם שם בתמונה, יש להם משקפיים של ילדים בני שש, אבל זה לא, אתה לא משתכנע שהם בצחוקים. הם לא. אתה כאילו נראה, זה נראה כאילו שששמו להם את זה והם עשו חיוך, אבל אתה לא משתכנע עד הסוף. וכאילו, זה פתאום נראה לי, אני זוכר שאני במשך חודשים ארוכים,
אני נכנס מדי פעם לטיק טוק ואני גם מדי פעם צוחק מזה ונהנה מזה וזה, אבל אני שולח לחברים שלי כל הזמן, הכל נהיה כל כך מטומטם, באמת כל כך מטומטם. ואז קיבלנו את הבוקס הזה, וכולם במין כזה וואו, היינו בקצת יותר מדי מטומטם, שכחנו מכמה דברים רציניים, היו כל מיני אנשים שאמרו לנו שקורים דברים רציניים, קראנו להם בומרים והשתקנו אותם, אבל עכשיו יש מין תחושה כזאת של כאילו, אוקיי, אולי קצת צריך להקשיב לגדולים, כי הם מבינים קצת יותר, ויותר מדי היינו, אז כאילו, למרות שבא לי לחזור להיות מטומטם, בא לי, כל כך אני מתגעגע, שאיזה טרנד מפגר יהיה בטיקטוק או במשהו, כאילו, ואי אפשר, כי הכל כבד. אז אני לא אגיד ורוד, קיץ', כן, לא, גם לא יודעת איך הם באמת, אני לא מבינה את הבחירה. אני חושבת שאתה, נשמע שאתה נורא מחפש איזון בין הטמטום, אם אנחנו מדברים על סקאלה כזה טמטום, הומור וכיף, לבין משהו שהוא טיפה יותר עמוק. כן. ואנחנו מחפשים את הבלנס הזה, את הרצון,
הזדהות, זה כמו שאתה רואה איש שיווק, שהוא יכול להגיד לך, אין לי תואר, אני לא יודע אנגלית, והוא מיליארדר בסטארט-אפ שלו, זה כובש. כן. אנחנו מחפשים אנשים כאלה, אני מחפש, או אני מחפשת אימהות, שיגידו יותר ויותר בטיקטוק או באינסטגרם שקשה להם ולא קל להם להיות אימהות. כן. אני לא מוצאת. או בהיריון, יש לי בהיריון. או בהיריון. וואו, מה זה הדבר הזה? ממש. איך אתם עושות את זה? לגמרי, אני לא יודעת איך אנחנו עושים. זה לא ברור. עוד מעט תהיו לנו אבטארים, נוכל להזמין אותם, אתה יודע, בכפתור, הכל יהיה בסדר. אני מקווה שזה יגיע לפני שיהיה את הטכנולוגיה שבהם אבות יצטרכו להיכנס ל... נכון. אני גם מקווה שזה יקפוץ ישר לזה שמזמינים אותם. נכון. כן. אני לא מוכן לזה, אני לא מוכן לזה מנטלית. לא תהיה לך ברירה. נכון. נכון. זה מאוד קשה. אני אעשה one for the team. כן. אוקיי, אז אמרנו שנקליל ועוד פעם נהיינו כבדים. רגע, סליחה, אז צבע. מה באופנה? מה קורה באופנה? כן, אבל אני חייבת להגיד לך שיש משהו בטרנדולוגיה מאוד כבד.
למה? כי זה עולם של המון מחקר ולחקור אנשים וסוציולוגיה ומחקר תרבות. לפחות ככה אני עובדת. אני בטוחה שיש סוכנויות שהן הרבה יותר קלילות. אבל אתה כל הזמן מנסה להביט על הבן אדם ועל הצרכים משלו אז כן חשוב לי להבין שזה דווקא מקצוע מאוד כבד במשמעות שלו. כי הוא נשמע כזה יאללה מה הטרנד כל מי שפוגש אותי אז מה הטרנד לחורף הבא. ואני כזה תשלמו לי הרבה אני אגיד לך. אז רגע בכל זאת אני אשלח אותך מה הטרנד לחורף הבא. מה זה? מה להתלבש? לשים מעיל גשר? אז אני חושבת שאנחנו נראה, אני אפתיע אותך אבל דרך טרנד שאנחנו קורות לו בסוכנות שי, אקונומי. שי אקונומי. אוקיי. זאת מהפכה מאוד גדולה שהולכת לקרות בחמש שנים הקרובות של התעצמות מעמד האישה בצורה אבל מאוד מאוד קיצונית. אפילו ברמה דורסנית על המין הגברי, אנחנו כבר רואות את זה.
גם לא השתלטות אבל הן מגיעות לתפקידים מאוד מאוד בכירים, גם אפילו ברצון מאוד עז לא להתחתן, לא להביא ילדים יחד עם גבר. כאילו גם כבר עכשיו אתה רואה את זה, הרבה נשים יחידניות מחליטות להביא. ואנחנו גם מתחילות לראות איך זה בא לידי ביטוי בעולם הטרנדים של האופנה. גם ברמה של לבוש מאוד סקסי דווקא, ההפך. כאילו מאוד מאוד חשוף. אוקיי? מאוד פרובוקציה, כאילו זה הגוף שלי, זה החזה שלי ואני אראה אותו למרות שאנשים אומרים שזה פורנו או שזה זנותי. המון המון חשיפה של הגוף שלנו. זה מי שאני, זה הגוף שלי. אז זה דווקא נורא מעניין שלוקחים את זה למקום המאוד סקסי, גוף מאוד חזק, אני חזקה. זאת אומרת, זה לא סקסי מבחינת תראו אותי בנים, אלא זה סקסי מבחינת לא אכפת לי אם כן בנים. לא. ולכן זה חשובה. ממש ככה, ואנחנו רואות את זה גם בעולם האופנה. עוד איזשהו חומר או צבע שאנחנו מזהות בצורה מטורפת זה המטאל, זה הכסוף,
שזה גם בא קצת מהעולם הטכנולוגי, מההולוגרמות האלה של הצורות הטכנולוגיות. כמות הכסף שאנחנו רואות הוא פשוט, שסרקנו השנה הוא מטורף. כסף זאת אומרת מטאל. כן, מטאל, סילבר כזה נוצץ מאוד טכנולוגי, גם בנעליים, גם בבגדים, הרבה מאוד, אני אפתיע אותך, שחור. מלא, כאילו אם זה כל הזמן גלישה, זה עכשיו הולך להיות עוד יותר מוקצן. והדבר הכי מגניב שראינו זה בעצם, אתה מכיר את הנעלי בית שמקבלים במלונות? בטח. שזה הולך להיות ממש עימום חדש, כאילו סוג של נעל שאנחנו נלך איתה. מה? הדקות האלה? הדקות האלה. כבר ראיתי אותה בתצוגות אופנה. נייס. איזה קול. כן. אני חייבת כזה. נשמע לי לחורף אבל קצת יירתף, לא? לא יהיה פה חורף. נכון. אבל אוקיי, אז רגע, לאסוף אותם במלון או שאני אקנה אותם? כן, לגמרי. כאילו, תקנה אותם ב-200 דולר או ב-Zara, מה שאתה תרצה להשקיע יותר ויותר. אוקיי, אוקיי.
כן. אני, לא, אמרתי זרה כדוגמה, בזרה יש בנים? ברור. אה, יש לה בנים? בטח, כן. אוקיי, אז בזרה, אפרופו זרה והמלחמה, what's going on, את יכולה רגע להבהיר את זה לי כי, כי... ואתה מדבר על הקמפיין החדש שלהם? זה מאתמול, שנוגה הראתה לי ולא הבנתי מה אני רואה. גם על לי לקח רגע. והיא ניסתה להסביר לי והתייאשתי, ועל מה שהיה לפני זה, וזה, תספרי רגע, אני חושב שזה use case שהוא מדבר על הרבה מהדברים שכאילו דיברנו עליהם. אם אני, אם אני אצליח לנחש על מה מדובר, כי אני לא בטוח שהבנתי. אז בעצם ראו קמפיין שזרה הוציאה עכשיו, אבל הוא בעצם צולם בספטמבר, אוקיי? כי אני חשוב לי להגיד, זה היה לפני המלחמה. הרסת את כל הפאנץ'. נכון, זהו, הרסתי. אני ככה אומרת ישר ולעניין. אותנטי. אבל מה שרואים שם זה בעצם דוגמנית, היא מלא אבק והיא סוחבת כמו בובה עטופה בניילון שנראית כמו גופה.
ובעצם זה עשה לה הרבה מאוד אנשים קונוטציה, שזה הגופות שרואים בעזה, והתחיל להיות שיח מאוד מאוד איך הם מעיזים לעשות את זה. יש שם כל מיני דברים שאומרים כמו הריסות, ויש שם איזה חלק של קרטון, שמישהי טוענת שם שזה נראה כמו המפה של עזה, אם מסתכלים טוב. אבל זה לא הסיפור הראשון של זרים עם המלחמה. לא, לפני זה גם היה מסכנים, הוציאו קמפיין לכריסמס, צבעים אדום, ירוק, לבן, והאשימו אותם בתמיכה. במסכים. פלסטין, כאילו אני אומרת מסכנים, או שזה מכוון, אני כבר לא יודעת. אז אני לא יודע, מה את חושבת? זה מכוון או לא מכוון? אני לא חושבת שזה מכוון, אבל אני חושבת שלצערי הרב הם כנראה לא מספיק, האינטליגנציה הרגשית לא במיטבה, כי הם היו יכולים לעצור את הקמפיין ולהגיד, אוקיי, זה קצת לא מתאים עכשיו עם כל הרוחות. אדום, ירוק. כן, או גופות או שברים, וראיתי שהם הוציאו היום סטייטמנט על הקמפיין,
והם כתבו שהקמפיין צולם בספטמבר, הרעיון היה בג'ולי, אין פה שום דבר שקשור לעזה או לישראל או למידל איסט, זה רק קונספט ארטיסטי. כן. לכאורה, כביכול. לכאורה. כי כן יש את העניין הזה שאנשים מדור ה-Y וה-Z, כן. שהם פחות שמרנים, הם כבר נכנסים לתפקידי מפתח בכל מיני חברות כאלה. לגמרי. ויש להם אצבע על ההדק, הרי בסוף, מי שאחראי, אחראית שם על ה-social of שוק, היא לא עשתה, היא לא בת 60 עם דוקטורט מסטנפורד, היא כנראה בחורה צעירה מאוד מאוד מוכשרת ומושחזת, ובגלל זה נתנו לה להיות אחראית על ה-social, והיא עשתה פאבליש, ואולי היא ראתה את הצבעים, ואולי היא חושבת שגם free Palestine. אני יכול להיות מאוד. והיא קידמה את זה. אני יכול להיות מאוד, אין ספק שזה עשה להם יחסי ציבור, כמו שפעם צביקה פיק אמר, כל בעצם יחסי ציבור הם לטובה, לא משנה מה, טוב או רע, העיקר שידברו עליך.
אבל היו להם כבר עוד פלטות בעבר, שהם הוציאו חולצת פסים ומגן דוד, כזה זה היה נראה שואה, וכן, או פיג'מה של, אתה יודע, שנראית הולוקוסט כזה. יש, יש להם פלטות. אני לא יודע, זה כבר נשמע לי כמו פלטות, נשמע לי כמו אסטרטגיה. יכול להיות, אבל הנה אנחנו מדברים עליהם, תחשוב, במדינת ישראל, פה בתל אביב, אנחנו מדברים עליהם, זה אחלה מרקטינג בעיניי. נכון, אל תקנו שם, הם פה פלסטינים, וחוץ מזה מסתבר שיש להם בגדים לבנים ולא סיפרו לי. איך אתה לא ידעת את זה? ספציפית בזרה, כי זרה זה חנות מלחיצה. נכון. קניונים מאוד מלחיצים אותי, אני לא אוהב. גם אותי. וזרה ספציפית זה חנות של לא נזכיר שמות שאני גר איתם הרבה שנים, ונוסע איתם לפעמים לחו״ל, ונכנס איתם לפעמים. זרה זה חנות מאוד, במיוחד, כאילו, אני לא מת על שופינג, אבל זרה זה חנות מלחיצה, כי היא נראית כמו חנות אופנה, אבל זה זה כמו, אני לא יודע, זה כמו פסטיבל מוזיקה. הקצב
של האנשים שמסתובבים שם, כמויות הפריטים שהם מוציאים, ומחליפים, ומחזירים, וזה, ויש, אתה בא לאיפה שקונים בסוף, לא יודע איך קוראים לזה, הקופה, הקופה, אז יש שם איזה 15 איש בו זמנית, נכון, בשלוש חברות היררכיה, והאי לא יודעת, והאי זה, והאי מהחזרים, וזה כאילו מלחיץ. מאוד. דרך אגב, גם כל התחום של חוויית הקנייה, אנחנו, מה שאתה אומר, זה גם, אני גם חווה את זה ועוד הרבה מאוד אנשים, אבל זה גם משהו שמשתנה, העניין של הכמות. אני תמיד אומרת להם, להוריד בחצי לפחות את הכמות. דבר שני, זה המוזיקה, זה הריח, איזה חוויה נוספת אתה מחנך, מאתגר, את מי שנכנס לשם, אנחנו מוצפים. כן. ובעצם היום אפילו יש חנויות, יש את החנות הראשונה בניו יורק, שאין בה בגדים, אוקיי? מה שאתה נכנס זה בעצם רק בגדים וירטואליים. אבל כל החנות ריקה. וואו. אוקיי? או שביפן פתחו בית קפה חדש שהוא בלי מילים, אוקיי? אין תפריט, אין טקסט, אוקיי? רק אפשר לשאול.
מה? איך הביאו לי את ה... אתה שואל? אה, אני שואל מה יש לכם. כן. או שיש אפילו blue bottle, שזאת חברת קפה נורא מוכרת בארצות הברית, שהאסטרטגיה שלהם זה שכל הקפה שלהם יוצא בשיבולת שועל, אלא אם כן אתה אומר אחרת. כאילו אנשים מחפשים כבר את החוויה האחרת, את השונה. גם אני, אני לא מסוגלת לעשות קניות. אני צריכה לישון אחר כך הרבה שעות. אז איפה אתה קונה? כי יש... אם אפשר להגיד, באינטרנט? באשתך? אה... אתה סופר קול. אני איך... מה, לפתוח פה הכול? אני מסיימת. אתה נראה שאתה מאוד מחובר. לא, אז קודם כל אני מחובר בזכות אשתי. כן, בספר הכול. אני יכול לומר, היא טובה בזה. והתהליך, מה, אני באמת אספר? לא, זה מעניין, כי כמו נותנים מותגים ישראלים, לא ישראלים, באינטרנט, לא... כן. התהליך הולך ככה. כן. אני פעמיים בשנה יש לי משימה להתיישב על זה, זה תמיד נדחה בחודש כי אין לי כוח,
אבל יש לי משימה להתיישב על זה. כן. ואז במשך כמה שעות אני מסתובב בכל מיני אתרים, ואני מוצא מלא דברים. כן. ואז אשתי עשתה את הסינון, ופוסלת כמעט הכל. ומה שנשאר, מזמינים. וואו. ופעם ב- אני מנסה להראות שאני כאילו מתמרד, ואני מזמין אחד הפריטים שהיא לא רצתה. נו, ומה קורה עם הפריט הזה אחר כך? או שהוא נהיה, כאילו בדרך כלל היא צודקת, אז או שהוא נהיה פיג'מה, או שהוא ניתן במתנה למישהו, היא די טובה בזה. לפעמים אבל כן, יש לי איזה יציאה. כן, יש לי... לא, לא, חבל. אז אתה ממש עושה research. אתה עושה research בין חברות כזה. לא. אני מקבל ממנה רוב הקרדיט שלה. רוב הקרדיט שלה. יש פעם ב- אני שם לב, גברים הרי, אחת הבעיות שהם לא שמים לב.
נכון. ובגלל זה אתן מתלבשות לנשים. נכון. גיליתי את זה לפני כמה שנים. זה מאוד מכעיס. כי להתלבש לנשים אומר שאתן כל הזמן צריכות לקנות בגדים. נכון. כי נשים שמות לב. גברים לא כל כך שמים לב. אז פעם ב- שאני שם לב, ואני פתאום רואה מישהו שלובש משהו שנראה לי קול, אז אני הולך אליו ושואל אותו. איזה מגניב. ואני עושה את זה ב... בימינו, אני עושה את זה בגני שעשועים. פעם ב- ב- מגיע איזה שהוא אבא מגניב. ואני אומר לך, מאיפה החולצה הזאת? וגיליתי ככה, אגב, מותג רוסי סופר קול. נו, מה, מה, מה, ש... סופר קול. אני לא זוכר עכשיו את השאלה, אני צריך לחפש באינסטגרם. שייצר חולצות מרדניות. ממש כאילו קול אבל כזה לא, זה לא צועק. אתה לא רואה אבל אתה מדהים. ואמרתי די, אני נכנס, הנה יופי, אני אעשה עכשיו את הקנייה השנתית שלי, אני פשוט אכנס ואקנה עשר חולצות שלהם, ואני אסיים את החצי שנה הזאת.
ובגלל ה... כאילו מאז המלחמה עם אוקראינה, הם לא עושים משלוחים לחו״ל. זה מה שרציתי לשאול באמת. הם לא עושים משלוחים לחו״ל. יואו, וואו. מעניין. אבל תקשיב, זה מאוד מרתק לשמוע את התהליך. כן. כן, זה מסקרן. אני טוען שיש לי טעם מצוין, ובעצם אני עושה את הזה, אבל אני חושב שמגיע לה 98 אחוז מהקבילית. זה שילוב אתה אומר כזה. אני אתן לה. זה שילוב. תשמעי, בכל זאת, היא מתישהו הסכימה, כאילו היא תאהבה בי, אז כנראה שמשהו היה שם היה. באיזשהו threshold בסדר, אני לא יודע להגיד. אבל... טוב, אז דיברנו על... יופי, דיברנו קצת על בגדים, את רואה? הנה, קצת שכחתי מהמלחמה. קצת קלילות, קצת קלילות, קצת קלילות. מה יש עוד בכלילות? מה עם הטרנד של הורות, תגידי לי? וואו. כאילו, כי בישראל זה בטוח שונה מכל העולם. אז אני אהיה עוד פעם קצת כבדה, אבל גם כל המערך ההורי הולך ומשתנה, אנחנו רואים... זה כמו שהבן שלי אומר,
יש לי ילד בכיתה שהוא, יש לו גם אבא ואבא, ואמא ואמא, ואיך זה קורה? ואתה מבין שכל המערך של גם אפילו, למי אתה פונה היום? כאילו, היום זה לא רק אמא יולדת, זה גם אבא יולד, זה גם אבא ואבא, ואמא ואמא. אז... וגם הורות שהיא חד-הורית, אוקיי? או שלישייה, הורות משותפת, זה נהיה... ראית סקס אד'וקיישן, העונה האחרונה? הייתה אחרונה, לא. אז שמה מראים בצורה מדויקת מה קורה לדור ה-Z, מרוב הפלואידיות, אוקיי? הוא גם היא, הוא גם שיא, הוא גם אית, הוא גם צמחוני, הוא גם טבעוני, היא גם חייזר, כאילו אתה רואה שם איזשהו בליל של דור מבולבל, שבסוף מה שהוא רוצה זה כן לחזור לערכים הפשוטים, אבל הם גם וגם וגם, ואסור להגיד דברים, והכול אקולוגי, ושום דבר לא מפלסטיק, ויש לו גם אמא, וגם אמא, ואתה רואה איזה טירוף, זה גם נורא מעייף. כן. אז אתה רואה שזה דור שהוא וואלה, לא מקנא בו. אבל את יודעת,
מה שנשמע לי ממה שהרגע שמעת, זה שאולי תהיה חזרה לשמרנות, כי בסוף זה כל כך מעייף, שאולי הנקסט, אני לא יודע אם זה שנה הבאה או עוד עשר, אבל כאילו אולי הנקסט פייז יהיה כאילו, אפשר שמשהו יהיה, הבת שלי אתמול בארוחת ערב, היא בת ארבע וחצי, אז היא אמרה, אמא, אנחנו, אני צמחונית, או טבעונית, או מה אני בעצם, אז אמא שלה אמרה לה, את אוכלת הכל. אז היא אמרה, ואת? אז היא אמרה גם. ואבא, גם. אז היא אמרה, יופי, אוקיי, אז כולנו אוכלים הכל. כאילו, היה חשוב להבין מה אנחנו, וגם לדעת ששלושתנו באותו זה, זה כאילו הולך לפשט לה את החיים. ממש, אבל יכול להיות שאם מישהו מכם היה צמחוני, הייתם נכנסים לברוך פה. כן. כן? זה לא פשוט. נכון, נכון. אבל אני מסכימה איתך, וגם רואים את זה שם בפרקים, בצורה מאוד מאוד מהותית, שנגיד, יש שם חוק שאסור לרכל בבית ספר. כן, הם עוברים לבית ספר חדש, והכל שם מאוד מאוד דור הזדי,
ואתה רואה שבסוף הם כן מרכלים בסתר, ומחפשים את זה, אז כן, אולי יהיה איזון. כן. איזון. טוב. מילה שחזרה פה כמה פעמים. טוב, אז נסיים עם האיזון. כן. וקודם כול, תודה שלקחת אותי רגע למחוזות... כלילים. כלילים יותר. חלק מהשיחה. כן, חלק מהשיחה. זהו, אני מקווה שיהיה לך עוד דברים מעניינים לספר לי, אני יודע שיש לך איזשהו כנס, כן. אני לא יודע מתי הפרק בדיוק יתפרסם, אז אם זה רלוונטי או לא, תספרי בכל זאת באיזה שתי מילים. כן. אז ב-27.12, אני לא יודעת אם זה יתפרסם עד עד עד שבועיים, אז יש מצב. כן. תחזית שנתית, שאני עושה הרצאה מאוד גדולה, ואני חושפת שמה את התחזית ואיך להתכונן לקראתה בכל מיני תחומים, לא רק באופנה. אני עושה את זה כבר כמה שנים. וזהו, זה יהיה בתל אביב, בית רדיקל, שזה מקום סופר מגניב, אם אתה מכיר. איפה זה? זה התחייה, פינת הרצל.
זה מקום חדש יחסית. כן. וזהו, אפשר דיוויזיונרי 2 לראות פרטים, וממש נהניתי. אוקיי, אוקיי. תודה, תודה, תודה. וזהו, תהיו בטרנד או לא בטרנד, ותזכרו שזה תמיד אולי הטרנד הבא, להיות לא בטרנד. לגמרי. יאללה, ביי. יהיה סוף טוב.


