95% מהאנשים שם מרוצים למרות שעובדים קשה?! | איך צומחים בטיל ועדיין נשארים בני אדם? | שרון שקד - פופקורן 414
פופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל · עם שרון שקד

להאזנה גם ב:באפליקציה שלנו (חינם)YouTubeSpotifyApple
שרון שקד מובילה את תחום ההון האנושי בסיארה, חברת אבטחת דאטה שצומחת במהירות. לפני כן היא לא עבדה ב-HR ולא ניהלה אנשים כמקצוע, והגיעה לחברה דרך עולם השותפויות. דיברנו על איך אפשר לצמוח במהירות ועדיין לשמור על תרבות טובה, על ערכים ועל גיוס לפי DNA, ועל החלטות ועל טעויות שהחברה למדה מהן.
בפרק הזה
- לדבריה, הצמיחה של סיארה מלווה בתהליך מכוון לבניית תרבות, כמו בניית מוצר: סקרי אינגייג'מנט הם בעיניה כלי לאיסוף דאטה, והם מציגים לדבריה כ-96% אינגייג'מנט. היא אומרת שזה לא קסם אלא עבודה קשה של כולם
- אחרי כשלוש שנים לחברה עשו תהליך של מיתוג מעסיק, ומתוכו נולד המושג "קיינד": אנשים מצוינים בתחומם, בטוחים בעצמם ומלאים בעצמם במידה הנכונה, בלי צורך להנמיך אחרים. הערכים שגובשו כוללים Own and Act ו-Elevate Together
- בגיוס היא מעדיפה, לדבריה, DNA על ניסיון. החברה מראיינת לפי הערכים, מבררת איך המועמד מגיב לאי נוחות ולסיפורים על הצלחות והחולשות שלו, ומקבלת רק כשניים-שלושה אנשים על כל אלפיים קורות חיים
- היא מספרת על טעות: צוות מכירות אמריקאי מנוסה שהובא בתחילת הדרך, לפני גיוס סבב A, לא הצליח כי הוא לא התאים לבניית קטגוריה חדשה, וגם ה-DNA לא התאים. מאז היא מעדיפה לקדם אנשים שגדלו עם החברה, למשל את מי שמנהל היום את הפיתוח
- בקשה אישית שלה: לפתוח הזדמנות ראשונה לחיילים קרביים מצטיינים שקשה להם להתקבל לשוק העבודה, ולתת להם מסלול ולימוד. מי שמעוניין יכול לפנות אליה ישירות בלינקדאין
על הפרק
איך מגיעים ל-95% שביעות רצון בחברה שצומחת כמו מטאור? האם אפשר לגרום לי לעבוד קשה ושעדיין אהיה מרוצה ונחמד לקולגות שלי? ולעובדים שלי? ומי החברה מהמצליחות בהייטק שלנו שאולי עדיין לא הכרתם?
את סיארה פגשתי כשעשיתי להם סדנאות מנהלים, ולא האמנתי למה שאני רואה שם: חבורה של אנשים שמצמיחים חברה כמו מטאור, ובו זמנית הם הכי חמודים, נעימים, סבלניים - ללא סתירה לכמה קשה הם עובדים. בדר״כ זה הפוך: או שיש חברה עם אנשים חמודים, אבל הצמיחה לא משהו; או שהצמיחה מטורפת אבל אנשים לא רוצים לראות אחד את השני.
סיארה היא חברת הסייבר שצומחת הכי מהר בעולם בנישה שלה (דאטה סקיוריטי). עם שווי של יותר מ-6 מיליארד דולר, תוך שנתיים צמחה מ-50 ל-1000 איש(!!) וגם הכפילה את ההכנסות שלה פי 26. ובסקר האינגייג'מנט שלהם? 95% מהעובדים מרוצים. איך זה יכול להיות? בדר״כ צמיחה כל כך מהירה מביאה להרבה תסכול, עזיבות של הדור הראשון, ובלגן שלוקח זמן לסדר. לא הבנתי.
אז הזמנתי את שרון שקד, האישה שמובילה את תחום ההון האנושי שם, שהיא פצצת אנרגיה בעצמה - כדי להסביר לי מה סוד הקסם שלהם. על ההתחלה הבנתי שהכל שם שונה - שרון לא עבדה ב-HR לפני כן. הסיפור האישי שלה משתלב יפה בסיפור הגדול של סיארה.
שרון סיפרה על הרגע הדרמטי כשהפאונדרים החליטו לעזוב לארה"ב והשאירו אותם לבנות חברה של 300 איש לבד. על איך נראית אוטונומיה אמיתית. ועל התרבות הייחודית של סיירה שמשלבת "קילר אינסטינקט" מצד אחד ו"סופר אדיבות" מצד שני.
סופסוף מישהו מהשטח שמוכיח שאפשר לעשות גם וגם. איזו השראה.
ציטוטים מהפרק
אני יותר רוצה להגיד שהדבר הכי קבוע, בחיים של כזה סטארט-אפ, זה שינוי.
אנחנו חברה שמעדיפה DNA על אקספיריאנס.
יש הבדל בין להיות מאוד מאוד רציני לבין לקחת את עצמך ברצינות מדי.
שאלות ותשובות מהפרק
- איך חברה שצומחת כל כך מהר שומרת על תרבות טובה לפי שרון שקד?
- שרון שקד מספרת בפופקורן, הפודקאסט של ליאור פרנקל, שהחברה מתייחסת לבניית תרבות כמו לבניית מוצר: מבצעים סקרי אינגייג'מנט כדי להבין מה כואב ומה עובד, מגבשים ערכים יחד עם העובדים, ומשתפים אותם בעסק. לדבריה אין קסם. מדובר בעבודה מתמדת, כולל עבודה מנטלית של הסתגלות לשינוי.
- מה זה "קיינד" בגישת הגיוס של שרון שקד?
- שרון שקד מגדירה "קיינד" כאנשים שהם מצוינים בתחומם, מלאים בעצמם במידה הנכונה ובטוחים בעצמם עד כדי כך שאין להם צורך להנמיך אחרים. היא מדגישה שהחברה מחפשת גם אנשים עם "סכין בין השיניים" ולא רק אנשים נחמדים. בגיוס בודקים איך המועמד מגיב לאי נוחות, ומראיינים לפי הערכים.
- מהם ערכי החברה ש-שרון שקד מזכירה?
- שרון שקד מזכירה בין השאר את Own and Act, כלומר לקחת בעלות ולפעול ולא להגיד "זה לא שלי", ואת Elevate Together, כלומר לעבוד ביחד ולתקשר, ואת Push Boundaries. היא מוסיפה שכשדורכים למישהו על האצבעות צריך להניח כוונות טובות ולדבר עם הצד השני.
- איזו טעות בגיוס שרון שקד מספרת עליה?
- שרון שקד מספרת שבתחילת הדרך, לפני גיוס סבב A, הובא צוות מכירות אמריקאי מנוסה שהכיר את הדומיין. לדבריה זו הייתה טעות, כי יש הבדל בין מכירה לקטגוריה קיימת לבין בניית קטגוריה חדשה, וגם ה-DNA לא התאים. מאז החברה מעדיפה DNA על ניסיון.
- כמה קשה להתקבל לחברה, לדברי שרון שקד?
- לדברי שרון שקד, על כל אלפיים קורות חיים במסלול הרגיל מגייסים בערך שניים-שלושה אנשים. חלק גדול מהנופלים נופל לא על יכולות טכניות אלא על התאמה לתרבות. היא מספרת שהחברה מאמינה בתהליכי גיוס ארוכים ובשיחות מאחורי הקלעים על המועמדים.
- איזו הזדמנות שרון שקד רוצה לפתוח לחיילים קרביים?
- שרון שקד אומרת שהיא רוצה לעזור לחיילים קרביים מצטיינים, שלמדו במקום טוב ושקשה להם להתקבל לשוק העבודה, לקבל מסלול, הכשרה ותפקיד ראשון. היא מציינת שהחברה לא יכולה לעזור במסות, אבל יכולה לקחת כמה כאלה, ומבקשת שיפנו אליה ישירות בלינקדאין.
מי ומה הוזכרו בפרק
- חברות וארגונים
- Orange · Sequoia · Walmart · Microsoft
- ספרים, פודקאסטים וסרטים
- Startup Nation
התמלול המלאתמלול אוטומטי, ייתכנו טעויות
ברוכים הבאים לפופקורן הפודקאסט שעוסק באדפטיישן בהסתגלות לעולם החדש אני ליאור פרנקל וכל שבוע באות לפה נשים מדהימות לפעמים גם גברים שמלמדות אותי לחשוב להסתכל להסתכל על דברים מזווית חדשה ולהבין מה קורה בעולם ההזוי שלנו אם אתם אוהבים להזין לפופקורן אתם כנראה אוהבים לחשוב או ללמוד או להתפתח או הכל וזה אומר שתהנו בשעה הקרובה ותלמדו הרבה דברים חדשים משרון. היום נדבר על נושא שקודם כל מעסיק אותי המון באופן אישי בטח בזמנים שהייתי שותף בסטארט-אפ אבל אפילו עכשיו כמי שמנהל חברה קטנה וזה איך בונים מקום עבודה שהוא בו זמנית טוב לאנשים שבו אבל באותו זמן גם מעודד תמיכה וצמיחה מהירה מקום שמתחשב בצרכים של העובדים אבל גם לא מתפשר מותח גבולות מוציא מהאנשים את הכי טוב שלהם. איך בונים מקום שנותן לאנשים להרגיש מצוין ואמפתיה ומה שצריך אבל גם מוציאים מהם את המקסימום אבל בלי קיצר הבנתם. האיזון הזה הוא סופר מסובך אנחנו מכירים חברות מצליחות כמו של אילון מאסק שאנשים מדווחים שם על יחס לא כזה הגון או בקשות לא הגיוניות אנחנו גם מכירים חברות שמאוד כיף לעבוד בהם אבל הביצועים שלהם איך נאמר לא הכי מדהימים.
והיום הבאנו פה מישהי בחירה מאחת החברות הכי צומחות בישראל ולא רק בישראל אחד הסטארט-אפים שהכי שווה לעבוד בהם חברת הדאטה סיקיוריטי שצומחת הכי מהר בעולם השווי שלה כבר עבר את השלושה מיליור דולר. הם צמחו מ-50 ל-500 איש פעם אחרונה שבדקתי יכול להיות שמאז כבר אני לא יודע כמה בתוך שנתיים הכפילו את ההכנסות שלהם פי 26 10% מהפורצ'ן 500 בחרו להשתמש בהם ואני בעצמי יצא לי להעביר בה סדנה או שתיים למנהלים ואני רוצה להגיד לכם שפגשתי אנשים חכמים מתוקים טובים מתוחכמים הייתי רוצה שהם יהיו המנהלים שלי בטח בתחילת דרכי ובסקרי אינגייג'מנט שלהם הם סיפרו לי ואני מקווה שמותר לי לחשוף את זה כי זה בדרך כלל משהו פנימי אבל זה פשוט מספר כל כך מחמיא שאני יכול אני מרגיש שלא תרגיע אותי 95% מהעובדים מרוצים שזה הזוי. איך עושים את זה בו זמנית את הצמיחה המטורפת ביחד עם עובדים כל כך מרוצים? זה מבחינתי חסר תקדים זאת אומרת זה הדברים האלה שאני מחפש הרבה מאוד זמן אז אני רוצה להבין את הקסם הזה אז נמצאת פה מי שמובילה את תחום ההון האנושי או בהייטק קוראים לזה פעם היו קוראים לזה HR נכון?
שתספר לי מה זה הקסם הזה לעזאזל קוראים לה שרון שקד היא אישה שמעולם לא עשתה את אותו התפקיד פעמיים לדעתי גם מעולם לפני התפקיד הזה לא הייתה אחראית על ניהול HR people נכון? נכון. שזה עוד יותר הזוי אישה שאמרה לי שהיא ומערכת החינוך לא היו חברים אז אני גם לא יודע איך היא ככה מרגישה בנוח עם כל ההייטקית הזאת. קיצר ככל שההקדמה לפרק הזה מתארכת אני מתחיל להבין שיש פה יותר מדי קסמים חבל על הזמן. אני אסתום ניתן למוזיקה את המקום שלה ונתחיל בעוד שנייה. אהן, כיף להיות פה תודה. אני תמיד הייתי גלובלית בגיל שנתיים ההורים שלי החליטו שהם עוברים לדרום אפריקה לחיות שם וחיינו כשמונה תשע שנים שם.
כשחזרנו ידעתי אנגלית זה היה אחרי הרבה שנים התגייסתי להיות מדריכת שריון חיפשו מישהו שיודע אנגלית. איכשהו עלו אליי הגיעה משלחת הגיעה משלחת מאיזושהי מדינה לקנות מאיתנו ציוד וביקשו ממני להזריך אותם שמו עליהם מדים של ישראל אמרו לי את יודעת אנגלית הם מדברים אנגלית זה מה שאנחנו מנסים למכור להם בואי תסבירי להם איך עובדים עם הטנקים האלה. ומתחילים ומתחילים וכלום לא עובד. כלום לא עובד. מה זאת אומרת לא מתחברים לך משפטים? לא המשפטים שלי מתחברים הציוד. הציוד לא עובד. זה עכשיו צריך להניע והיה צריך מאוד מאוד מאוד. המחשב ה-HDMI. הטנק. אה אומייגאד אומייגאד. וזהו וזה הדבר האמיתי וזה אחד מהמקומות האלה שהיה צריך ללמוד לאלתר. ושהעסקה תקרה בכל זאת למרות שאנחנו פה בתחילת הדרך כאילו שיש עוד המון המון עבודה.
וכבר אז נוצר איזשהו משהו שגרם לי להבין שהיכולת למצוא את הדבר הנכון לאו דווקא עם ידע מקדים ומקדם אותך. מקדם אותך וזו תכונה שהיא משמעותית להצלחה. אז תגידי לי משהו, יש לי שאלה. תראי איך אני נתתי את כל ההקדמה הזאת ולדעתי אפילו לא אמרתי את השם של החברה סיירה כן נכון. איך איך איך ו והאם זה קשור או לא לסיפור הזה המספרים מפוצצים שאמרתי לא הייתי צריך להתאמץ מצאתי אותם באינטרנט די מהר כל הגדילה המטורפת הזאת וזה אבל לא ראיתי אותם בחדשות ערוץ 2 לא ראיתי אותם במקומות כאלה. איך זה שאתם כאלה מצליחים וכאילו האנשים ברחוב לא מכירים את השם. כאילו מה קורה זה זה מצניעות זה מ אתם לא מפוקסים על זה זה כאילו מה קורה פה. זה מעניין כי גם אנחנו עברנו עם זה דרך.
קודם כל לתקן שנייה את המספרים השווי הוא 6 ביליון ולא 3 ואנחנו עוד רגע. אני ראיתי את זה בבלוג ממרץ או אפרית זאת אומרת עברה חצי שנה. נכון זה קרה די מהר ואנחנו עוד שנייה אלף איש. אז אנחנו את הפיתוח בעצם השנה עשינו פי שלוש year of year כאילו שילשנו את הפיתוח השנה. ובמקביל גם שילשנו את מי שיכול בעצם. את הפיתוח זאת אומרת את צוות הפיתוח. כן את R&D. כן. וגם שילשנו את גוף המכירות שלנו את גוף המרקטינג כן כן כן כן. וואו. איך את ישנה בלילה אני לא צריך להבין איך זה קורה. זהו כל פעם אמרת קסם קסם קסם ואני אומרת איפה הקסם איפה הקסם הזה. כאילו, אני לא ספק המון המון מזל וגם התחום הוא מאוד מאוד רלוונטי ואנחנו בפוזיציה מאוד מאוד מאוד טובה באמת להיות שחקן מרכזי ומשמעותי מאוד בשוק. אני לא יודעת אם הייתי מייחס לזה קסם.
אז מה כן? רגע, שנייה לפני, שנייה לפני. ניכנס לדבר הזה שאת לא מייחסת לו קסם אבל רגע בכל זאת לאנשים שלא מכירים דאטה סיקיוריטי ממש במינימום בדקה-שתיים. מה אתם עושים? לאנשים שלא מבינים בתחום? אז בגדול בעבר תקפו את נושא הסיקיוריטי דרך endpointים, דרך network, דרך אינפרה ואנחנו בעצם ניגשים לדאטה, אוקיי? שבסוף הדאטה זה הדבר הכי משמעותי לארגונים. שם נמצא מה שהם באמת צריכים לשמור עליו. והיו פתרונות לגאסי בעבר, כלומר היו כל מיני פתרונות DLP ופתרונות שכן יפתחו את הדאטה אבל מאוד מאוד עיכבו. את הארגון. מה שאנחנו עושים בעצם זה מאפשרים לארגונים מאוד מאוד גדולים, לארגוני fortune 1000 ו-2000, בעצם להבין איפה נמצא הדאטה המאוד רגיש שלהם, להבין איך לטפל בו,
מי ניגש אליו, בכל מקום. כלומר התחלנו בעצם בכל העולמות של האינפרה, של ה... לא יודעת אם אתם, מי שהקהל פה מכיר, אבל של ה-RDSים ושל ה-S3 וכל המקומות האלה, ועברנו לעולמות של SaaS, כי בלי שמות, אבל יש גם HR ששומרים את כל מלא מלא דברים בתוך קבצים ובגוגל שיטס, וגם שם יש המון, ובסיילספורס, ובנושן ובעוד המון אפליקציות כאלה, והזכבנו לעולמות האון פרם, ולאחרונה גם קנינו, עשינו שלוש רכישות, אבל הרכישה בשנה האחרונה, אבל הרכישה הראשונה שעשינו בעצם הייתה של חברה שעושה DLP, אוקיי? זו חברה שעושה Data Loss Prevention, שבעצם הפכנו מחברה שעושה Post-Share, שמסתכלת על הדאטה ואומרת איפה, מי ניגש ואיך צריך לשמור עליו, לחברה שממש במושן, מונעת יציאה של דאטה מאוד רגיש מהארגון. אוקיי, אז אתם בסייבר, ואתם עם הגישה היותר חדשה, את אומרת, שאמרת קודם,
Network וכזה, זה יותר ה-check point ופעלו-אלטו של העולם, אז זה איזושהי גישה שהיא קצת יותר חדשה. אז זאת אומרת, התחום צומח מהר, אוקיי? זה עוד פעם הצניעות הזאת, והזה, ובואי ננסה רגע, אני רוצה להבין את זה מהעיניים שלך. את עסקת לפני זה בתחום הסייבר? כן. לפני כן הייתי בחברה שעושה סייבר ביטחוני, שעושה סייבר אופנסיב. אני התחלתי בכלל את ה... לא יודעת כמה אחורה. אופנסיב זה לא כל מה שתיארת עכשיו. ממש לא. זה ההפך, נכון? בהפך לגמרי. אז איך, אני מנסה להבין רגע את השנייה, את הדמות שלך בסיפור, כי גם לא היית קודם ב-hr, וגם לא היית קודם בסייבר מהסוג הזה. איך את ככה יושבת פה ואת יודעת, טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה-טה, זורקת ככה כל ה-DLP וכל הזה, ומסכנים החבר'ה שלא מבינים בסייברים כזה, מה, על מה היא אמרה לך? מאיפה זה הגיע?
מאיפה זה הגיע? מסקלנות גדולה ומנחישות גדולה. כלומר, אני מאוד למדתי שאפשר לעשות את הדברים אחרת. כאילו, דיברת על זה שמערכת החינוך ואני לא היינו חברים, אני הייתי ילדה מופרעת קשב, באופן משמעותי. זה מצחיק, כי אני נשואה לאבי, שהוא היה הילד הכי הכי טוב, שהמורות הכי הכי אהבו, היום רופא, והוא כאילו, ככה זה, לכזה התכוונו. ואני זוכרת שאיזושהי מורה ראתה אותנו פעם ביחד, ואבי, ואיזה חמוד, ואז היא הסתכלה עליה ואומרת לי, אתם ביחד? במין תחושת גועל כזאת מאוד מאוד משמעותית. אז באמת הייתי הפרעת קשב לא מטופלת, והייתי מופרעת, והייתי זאת שכשכל ה... אני זוכרת ששרת החינוך באה לבקר בבית הספר, ושאלו כזה בכיתה יא' שעוד הסתובבתי שם, ושאלו למי יש שאלות, אז אני מרימה את היד ואומרת, כן, אבל למה לא מסוננים יותר טוב למורים? וואו.
זה ה... כן. אז אומץ, אומץ, סטמטום, אפשר לקרוא, כאילו, יש לזה הרבה ביטויים. אבל באיזשהו שלב, כשנכנסתי לעולם העבודה, אני, כמו שאמרתי, לא סיימתי תיכון בזמן, לא סיימתי ברות בזמן. באיזשהו שלב, בגיל 26, החלטתי שאני הולכת לאבחן את עצמי, אולי יש לי איזה משהו. והלכתי לאבחן את עצמי להפרעות קשב, וגיליתי שבהחלט יש לי, וזה מאוד עוזר. זה מאוד עוזר להבין את הבעיה, זה עוזר גם לטפל בה. ואני זוכרת שהלכתי בגיל 27 לייעוץ תעסוקתי. והיא אמרה לי, ורציתי, אתה יודע, הבן זוג שלי למד רפואה, יש לי כאילו, הייתי מוקפת תמיד באנשים מאוד מאוד חכמים, ורציתי להבין מה אני יכולה לעשות. כן. והיא אמרה לי, תקשיבי, את מאוד טובה עם אנשים.
וזה כל כך עצבן אותי. כאילו, זה משהו, תגידי לי משהו, רגע, מה זה, כאילו, תגידי לי משהו, תגידי לי מקצוע, תגידי לי שאני צריכה להיות מהנדסת, תגידי לי שאני צריכה להיות, תגידי משהו. והרגשתי שזה משהו שאומרים למי שאין מה להגיד. כן, אז תהיי חברה טובה. בדיוק, בדיוק, כאילו, גם, tell me something I don't know. אמ... ו... ומה עשית עם זה? זה עצבן אותי. קודם כל, עשיתי פסיכומט... השלמתי את הברוגויות שלי, ועשיתי פסיכומטרי, וגיליתי שוואו, זה סתם, אני לא ב... אני ב... יש לי יכולות גם לימודיות, כאילו, ואני יכולה ללמוד, ועשיתי תואר ראשון, ותואר שני בתל אביב, ופסיכולוגיה, הכל. עשיתי את הדברים האלה, אמ... אז זה כבר, אה... זו כבר הייתה התחלה. איך הגעתי ל... כי בעצם זה פגע לך בתחושת מסוגלות? בוודאי. לפני זה? זה נשמע, כאילו לא אמרת את זה, אבל אני יכול להגיד את זה מבחוץ. כאילו, את מדברת נורא מהר, את מאוד מאוד חדה, זאת אומרת, הייתה לך תחושת בטן שאת מאוד מאוד מאוד אינטליגנטית,
אבל כאילו התוצאות בשטח היו מין כזה, היי, אז למה אני לא סיימתי בגרות בקלות, כמו חברים שלי? כן, הייתה לא שאלה... ואיזה דיסוננס כזה. נכון, לא מאוד ניסיתי לסיים אותה בזמן, אבל עניינו אותי באמת דברים אחרים אז, אבל הייתי, הייתה דרך אחת למדוד אנשים. כן. וזה הציונים בבית ספר. וזה לא הכל, כאילו, זה לא הכל. כן. העבודה, כשאבי התקבל ללימודי רפואה בבאר שבע, אז אני אמרתי, אוקיי, מה אני הולכת לעשות שם? והתקבלתי לעבוד באורנג' בתור נציגת שירות. והתחלתי לעבוד שם, הייתי בת 22, ותוך ארבעה חודשים קודמתי להיות אחראית משמרת. עכשיו עבדתי בבאר שבע, כן? זה היה, אני ילדה עוד השרונית, הייתי מדריכת שיריון בצבא, לא נחשפתי להמון סוגי אנשים,
כאילו, באמת לא. והגעתי לשם, ופתאום אני מנהלת סניף, הייתי בת 23, אני מנהלת סניף של 40 אנשים מאוד שונים ממה שהכרתי, בסביבה מאוד מאוד שונה, זה היה באר שבע, כאילו, זה היה אחרי קצת העליות, והיו המון קשיים, קשיי תקשורת, קשיי שפה, קשיי תקלמות, והמון המון המון סוגי אוכלוסיות. ואני מוצאת עצמי צריכה לדבר עם אנשים שלא דיברתי בחיים. עכשיו, כל בן אדם שני שם זה, הוא רוצה שיחת מנהל, ואתה מסתכל ימינה ושמאל, ואני המנהל. ולמדתי שם המון. המון המון המון. החל מזה שבאים אנשים בחוץ, שבאים לי חצי שבט של בדואים ורצים לי פנימה, והם אומרים, תקני לנו מהר, אנחנו באמצע קטטה. כאילו, שני הצדדים של הקטטה באים ביחד, זה רגע לתקן את הטלפון. ובאמת למדתי שם המון על איך לדבר עם אנשים מכל מיני סוגים,
זו הייתה חוויה מדהימה. ואחרי זה, זה הגיע בדיוק השלב שסיפרתי, כשהתחלתי ללמוד. עם הייעוץ התעסוקתי. ייעוץ התעסוקתי, והלכתי ללמוד, ועבדתי כסטודנטית באוניברסיטת תל אביב, בחילופי סטודנטים. וראיתי המון פוטנציאל בדבר הזה, ולא יכולתי להשאיר את זה כמו שזה. פוטנציאל באיזה מובן? בתחום הזה של האינטרנשיונל. הייתה תקופה שבה עבדתי כאילו, עבדתי ב-MBA, והייתה תקופה שבה התחלנו להפסיד מועמדים לרייכמן. כאילו, עכשיו NBA בתל אביב זה... והתחילו לחשוב איך לתקוף את זה. להתחיל אולי להפחית, כאילו, להוריד את הדרישות של ה-GMA, לעשות כל מיני דברים. ואני, שהייתי בתוך המקום הזה של האינטרנשיונל,
אמרתי, למה שלא נתקוף את זה משם? כלומר, מה יותר מזה שבן אדם שבא לעשות NBA בתל אביב ומשלם 11,000 שקל, איזה מדהים זה יהיה אם נוכל לאפשר לו ללמוד בכל IV בעולם, אם זה כאילו בקולומביה ובנויו ובבוץ ועוד בהרבה הרבה שמות טובים, ולחוות שם ולעשות את הדבר הזה. בואו ננסה להעלות את האטרקטיביות, לא להוריד את הדרישות. כן. שזה קצת משהו שאני חושבת שלקחתי איתי גם הלאה. אמ... והאמ... התחלנו לבנות תוכניות. ופתאום התחלתי לבנות תוכנית שנקראת, בדיוק יצא ספר סטארט-אפ ניישן של סולזינגר, אני לא יודעת אם אתה זוכר. אמ... והתחלנו לבנות תוכניות שנקראות doing business in Israel. היינו מביאים סטודנטים מכל העולם, עכשיו אני גם כתבתי את התוכנית ומכרתי אותה ושיווקתי אותה, הייתי הבן אדם היחיד באוניברסיטת תל אביב מקבל עמלות כי
ושיווקנו את התוכנית והתחילו להגיע המון המון המון אוניברסיטאות והמון סטודנטים וזה פתח את השערים. ופתאום פעם בשנה היינו מארחים 60 סטודנטים מ-NYU ומראים להם את מה שקורה פה. וזה סטודנטים לא יהודים. וזה מדהים כי בשבוע השני שלי בסיירה לדעתי הבאתי פגישה עם וולמארט כי מישהי שעבדה שם בדאטה סקיוריטי הייתה בוגרת של התוכנית. זה אנשים שהתברגו במקומות מאוד מאוד משמעותיים אחר כך. וגם אני חושבת שזה הדבר הכי ציוני שעשיתי בחיים. כי אתה מביא אנשים שחשבו שאנחנו רוכבים פה על גמלים ופתאום הם הבינו את האינובציה ואת מה שקורה כאן ואיך אנחנו חושבים אחרת וזה היה מאוד מאוד מדהים ומאוד משמעותי. כן. ואחרי שעשיתי כמה שנים והייתי חלק מצוות שבנה אינטרנשיול MBA ואת כל הדבר הזה. ואחרי כמה שנים אמרתי אוקיי, אהמ...
מה נקסט? כאילו, ולא היה לי נטוורק בכלל, לא ידעתי מה זה סייבר. לא ידעתי מה זה סייבר, לא ידעתי מה זה סייבר אופנסיב ולא היה לי שום כיוון. והפגישו אותי עם מישהו, אהמ... איך? אבי, בעלי, עבד, הוא היה, הוא ניהל את מרפאת יפו של מכבי והוא עבד שם עם מישהי שבעלה הוא בעולם העסקים זאת הרמה כאילו והוא אהמ... בעולם העסקים כללי. ממש ממש ממש ממש והוא השקיע ב... הוא השקיע באיזושהי חברה אז והוא אומר תקשיבי אני יכולה להפגיש אותך עם מישהי. היא הביאה את שער כבר 20 שנה את תגידי לה מה את יכולה לעשות והיא תגידי לך למה זה מגביל. ונפגשנו ואחרי 20 דקות היא אמרה לי את באה לפה. אמ... ובאמת אחר כך כאילו גם גם ה-VPRND ואנשים שעבדו ופגשו אותי אמרו לי את הבן אדם היחיד שיתקבל לפה על סמך אישיות.
ואמרתי טוב כאילו רגע אני אשקול את ההצעות האחרות שלי. אוקיי באתי. אני אלך על זה. כן תני לי דקה. אמ... ובאתי. אמ... ואני חושבת שזו פעם זו... הבנתי שהדברים שאני יודעת לעשות ואיך שאני עושה הוא כל כך, יש לו מקום בעולם. לחשיבה אחרת, לרעיונות האחרים, ללהיות קצת לא בשגרה ולא בנורמה. רצינו לפתור בעיה גדולה, החברה רצתה לפתור בעיה מאוד גדולה, והצלחנו, הצלחנו בכל מיני שיטות. מה עשית שם באופן רשמי? כאילו היה לזה שם תפקיד? הייתי שרון. הייתי בצוות הביזדב, והייתי... הייתי אחראית על כל תחומי המחקר, בסדר? חוץ מהקטע הטכני. בלהביא את האנשים הנכונים שיעשות את המחקר, בלהביא... בלייצר את התשתיות המתאימות למחקר,
ובלפצח כל פעם, כשיותר ויותר קשה, ואתה מתנהל בעולם שמאוד קשה להתנהל בו, למצוא פתרונות ולנצח את הבעיה. אמ... וגם בהיבט הזה, המעבר לסיירה היה מאוד מאוד מעניין, כי שם הייתי שרון שקד, וזהו, ולא רציתי צוות, ולא רציתי גיון אנשים. הייתה עבדה לידי אנליסטית אחת, שאגב, היום עובד איתי בסיירה. אמ... וזהו, ולא רציתי, לא רציתי, רציתי להמשיך להיות כאילו... שרון? כן. ופתאום הגעתי לסיירה. הגעתי לתפקיד שלא, זה לא התפקיד שאני עושה אותו היום. אבל צריך, אבל צריך בדרך אנשים, שהם בעצמם מחוץ לקופסה, כדי שהם יסכימו למישהי שככה רוצה להיות. חד משמעית. חד משמעית, ואני גם מנסה להיות זאת בשביל האנשים הבאים, עבור החברים. שאני הכנסתי גם להייטק, כי... מישהו פעם אמר לי, תקשיבי, את צריכה להיות בהייטק. אמרתי, אבל אני לא מהנדסת, אני לא... כאילו, מה אני אעשה שם?
אה... והבנתי, זה באמת המקום שלי. כן. מקום שהוא ליד אנשים מאוד מאוד מאוד חכמים, מאוד נחושים, אה... לפחות בסיירה, זה מה שאני, אני מפגישה. כן. בהייטק, בסטארט-אפ. בסטארט-אפ. כי... כי מה שאני שומע בין השורות זה יזמות. זאת אומרת, זה הדבר הזה של הנה בעיה ובואו נפתור אותה. יותר מבעיה. מבחינתי, ההסתכלות שלי על לבנות חברה, בתפקיד שאני נמצאת בו, בסדר, זה כמובן לא עבודה שרק אני עושה, אבל זה כמו לבנות מוצר, אוקיי? לבנות את החברה ואת התרבות, זה ממש כמו לבנות מוצר. ובתוך זה יש, ואנחנו יכולים לגעת בזה עוד קצת אחר כך, ובתוך זה יש תהליכי דיסקאברי בדמות אינגייג'מנט סרווייז, שאנחנו מבינים בדיוק מה כואב ומה עובד ומה לא עובד. אני לא, ה-96, קיבלנו אגב, גם זה העדכון, הוא מאוד משמח. שלא תחשוב, הוא מאוד מאוד משמח. 96 אחוז אינגייג'מנט. של אנשים שמאמינים מאוד בחברה ובלידרשיפ ובדומיין,
זה מאוד, זה מדהים. אבל לא בשביל זה אנחנו עושים את זה. אנחנו עושים כי זו הזדמנות מאוד מאוד טובה לאסוף דאטה ולפעול לפיה, ולהבין מה כואב ולהבין מה מונע את הצמיחה. זה מוצר גם במובן של צריך לשווק את זה. צריך לשווק, צריך ולמצוא את הפרודקט מרקט פוויט, שזה העובדים, מי העובדים המתאימים. תקשיב, כשהתחלנו, היה קל להביא עובדים. היית מביא, כאילו, בסוף אנחנו חברה של סייברסארט, שזה משקיע מאוד משמעותי. יש לנו פאונדרים מדהימים, תלפיוניים, יותם ותאמר מדהימים, שזה כזה בדרך כלל איזשהו סימן מיתם גבוה להצלחה. הייתה, יש את החבורה שלהם מהמקומות שהם עבדו, ואז את ה-30-40 איש, 50 איש, יותר קל להביא, את ה-Founding Team. כן. באיזה שלב אמרנו, אוקיי, איך אנחנו מצליחים להגדיל את החברה בלי לעשות דלושן של ה-DNA שלנו, של מי שאנחנו?
כן. אז איך? ויצאנו לתהליך. אני מאוד לא אוהבת, אני מאוד לא אוהבת פלאפ, בסדר? ההסתכלות שלי היא לא פלאפית, אני גם לא חושבת שה-HR הוא פלאפי, הצוות שלי הוא לא כזה. כלומר, אנחנו מאוד מוכוונים, ובבחינתי אנחנו ביזנס יוניט כמו כל ביזנס אחר. איך? יצאנו לתהליך לפני, אחרי שלוש שנים שהחברה הייתה קיימת, יצאנו לתהליך של employer branding. אגב, אתה אומר כמעט ולא מכירים את סיירה, זה היה נכון לפני שנה. אני לא ידעתי אם זה כבר נכון. בזמנו עשינו, כאילו, אני יודעת שלא. בפברואר עשינו סקר, ורק משהו כמו 10% הכירו אותנו. ומתוך העולמות שלנו, כלומר, אנשים מהיחידות, אנשים שצפוי שיכירו אותנו. וזה מדאיג, כי אתה צריך להגדיל את העוגה באופן משמעותי.
כן. ויצאנו לתהליך של employer branding. בעצם ניסינו באמצעות העובדים להבין מי אנחנו. וגילינו משהו מאוד מאוד חזק. כלומר, זה נכון שאנחנו חברה מאוד מאוד מצליחה, וזה נכון שאנחנו גם בדומיין מאוד משמעותי, אבל יש משהו שהוא מעבר. כי חברות שרוצות מהערב גדלות, יש המון. כן, גם שם, גם בזה יש תחרות. נכון. חברות סייבר מצליחות. נכון. עדיין יש תחרות, זה ערך ישראל. נכון, נכון, נכון. אבל הבנו משהו מאוד אחר, שגרם לנו להטביע איזשהו מושג, שבסוף אנחנו מאוד טובים אחד לשני גם. יש מושג שאני אומרת אותו, אני מצד אחד בשיא הגאווה, מצד שני גם הוא פוגש אותי, שנקרא סיירה קיינד, שזה מצד אחד באמת אנשים שהם מאוד טובים בתחומם, אבל הם מלאים בעצמם במידה הנכונה. אמ... ומצד שני, ומצד שני, כאילו, הקיין, הסוג הנשים הזה.
זה מה שעובד לנו, אמ... ואנחנו פוגשים את זה, באמת, פעם אחרי פעם. אנשים שהם גם מאוד מאוד מאוד מאוד חזקים, אבל הם באים לספר את הסיפור של עצמם, זה לא עובד. זה כל כך קשה, מה שאנחנו מנסים לבנות, זה באמת קשה. אנחנו חברת הדאטה סיקיורטי שצמחת הכי מהר בעולם. תכף אפשר לדבר רגע איך הגענו לזה, ועל התחרות, ואיך התחרות השתנתה לאורך השנים. אמ... לא, אבל מה שמעניין אותי זה איך את, יש לך עכשיו עשרה מועמדים, מועמדות, ווטאבר, איך את יודעת מי מהם יהיה כאינד? הרי בהייטק לא עושים, נכון? יש כל מיני עולמות מקבילים להייטק, שבהם עדיין עושים אבחונים עם, אני לא זוכר איך קוראים לחברה, רמת החייל. פילאט. כן? שמים אנשים בקבוצה, נותנים להם לשחק, ומנסים להבין איך זה, עם כל מיני מאפיינים, וזה נורא חמוד, וזה גם טוב, וגם יש בזה גם דברים טובים, ואפשר להתווכח, כן או לא, הבנת קצת מהנימה אולי מה דעתי על זה, אבל לא חשוב.
אבל את בהייטק, אף טאלנט לא יבוא ואת תשלחי אותו לרמת החייל פילאט, כנראה. אז את צריכה, בראיון או שניים או שלושה, להבין האם הבן אדם הוא כאינד? איך את כאילו משאירה בטעות כוס קפה ריקה ורועיים, הוא מכניס אותה למדיח? כאילו... וואו, אין סיכוי שהייתי מתקבלת אם זה הקריטריון, כאילו. איך את עולה על זה? מה, מזה שהוא חמוד? מזה שהוא חמוד את גם יכולה להגיד טוב, אולי הוא לא יהיה טייגר ברגע, אתם צריכים פה גם טייגרים, נכון? זה הבעיה, זה הטירוף. נכון, וזה קשה, וזה ממש ממש קשה. אז א', אנחנו מאמינים בתהליכים ארוכים, בסדר? אנחנו מאמינים, אנשים שלא, יש לנו אחוז, אני אתחיל מזה אולי, אחוז הפר מאוד מאוד גבוה, כי ככל שאתה מגדיל את העוגה, אז גם יש לך נגיעה לעוד אנשים, פתאום התחילו להגיע לאנשים ממייקרוסופט, זה גם תלוי שלב, נגידו, במייקרוסופט, בתחילת הדרך לא היינו מביאים אנשים למייקרוסופט, כי הם באמת רגילים לסדר שאין לנו לתת, שלא היה לנו, אז וגם היום, עדיין אין לנו.
אז יש חשיבות גדולה כן להבין קצת מאחורי הקלעים של האנשים האלה, וברפר זה מאוד מאוד עוזר. דבר שני, בתוך התהליך הזה של ה-employer branding, גם עשינו איזשהו תהליך של values, אוקיי? עכשיו, זה היה נשמע לי גם רך, גם אני באתי מהעולמות של הביזנס, לא סיפרתי קצת על הכניסה שלי לסיירה, אבל זה היה נשמע לי values וזה, זה לא משהו שהתעסקנו איתו בשלוש שנים הראשונות, אבל שוב, כשהחברה גדלה והיא מכפילה את עצמה, ושוב, אנחנו צריכים לוודא שהדברים שאנחנו מאמינים בהם שהם עובדים, לא כי ייקום בעיה, אלא כי זה עוזר לנו לרוץ מהר יותר, כי זה עוזר לנו להיות אינובטיביים ולעשות execution, אז שוב עבדנו עם העובדים ושאלנו אותם, מי אנחנו? מה אתם חושבים? וגיבשנו בעצם, גיבשנו values שלנו, וגיבשנו ארבעה דברים שדרכם אנחנו גם בודקים אנשים.
איזה אחד, שניים? אחד, שניים. אני חושבת שהכי, אני אתחיל מ-Own and Act. Own and Act. אוקיי. זה מאוד מבלבל, כי אנחנו כבר חברה עוד שנייה של אלף איש, אבל אין לנו את התהליכים המוסדרים שיש לחברות שיודעות בדיוק, כאילו, אנחנו סטארט-אפ. כן. ואנחנו חייבים אנשים שיש להם תחושת ownership מאוד מאוד גדולה, כי אף אחד לא בתוך ריבוע שצריך לעשות רק את מה שהוא צריך לעשות. וזה מאוד מאוד משמעותי. והדבר השני... רגע, אני חייב אבל רגע להבין. את און אני מבין. אקט. אקט. אתה רואה משהו לא טוב? אהההההההההההההההההההההה תפעל. אל תגיד זה לא שלי. תגיד זה גם שלי. זה גם שלי, וגם, תקשיב, אין לי, אני מאוד אוהבת אנשים שבאים להצביע על בעיות. באמת?
תודה, זה חשוב נורא. אבל אנחנו מכירים המון, כאילו אנחנו תמיד צריכים ללמוד עוד וכולם, אבל זה לא הפער שלנו, להבין איפה אנחנו לא בסדר. כאילו אנחנו מבינים, אנחנו מבינים שיכולנו לבנות את המוצר אחרת מ-day one ל-שיהיה מוכן ל-scale. זו הייתה החלטה מאוד מודעת בזמנו. כן. בתחילת הדרך, אנחנו הלכנו לנצח כל עסקה, אוקיי? וזה מה שרצינו לעשות. כן, אז בהתחלה בונים בפאצ'ים. אז אתה בונה בפאצ'ים. ונכון שהיום, אז אנחנו שוב במקום אחר לגמרי, אבל ברור שזה פוגש בן אדם שעבד בגוגל או במיקרוסופט שש שנים. אז אנחנו לא, אני חושבת שהפער שלנו הוא לאו דווקא במה צריך לעשות, אבל בלעשות ובלקדם. ואנשים שבאים עם המון כזה אני יודע ואתם לא, זה לא עובד לנו. זה פשוט לא עובד. no walls כאלה, זה לא עובד. אגב, זה לא עובד גם בגלובלי, לא רק אצלנו,
אלא המקום הזה של לעשות ולקדם בצורה שהיא נטולת אגו. כי זה אומר, למשל, בוא ניגע רגע בחלקים הכואבים של זה. own and act, אז אני, את לא רוצה שאני אבוא עם בעיה, זאת אומרת, ראית משהו וזה, עזוב, אל תבוא לספר לי, תתחיל, תתקן את זה בעצמך. עכשיו, כשאני מתחיל לתקן את זה בעצמי, יש מצב שבתוך יום או שבוע או זה, אני מגלה שאני גם דורך לכל מיני מישהו אחר על האצבעות. נכון, אז אם תרשה לי שלושה, אז אני אגע גם בזה. אוקיי. אז מה קורה כשדורכים לי על האצבעות? מה אני אמור לעשות? אז א', אני באופן כללי, בחיים ובכלל, מאוד מאמינה ב-summing good intentions, אוקיי? אני מאוד מאוד מאמינה בזה. גם לי, אני ממשה באופן אישי שיש לי איזושהי מתנה, שאני מסוגלת לראות גם מוטיבציות וקצת רקע, אז זה עוזר לי מאוד להניח כוונות טובות. ומאוד הייתי מוצאה, וחשוב לי שהעובדים שלנו גם יניחו כוונות טובות. זאת אומרת שכשדרכו לי על האצבעות, אני אומר, קודם כל זה לא היה משהו אישי נגדי,
הבן אדם ניסה לתקן משהו. נכון, אבל לא, אבל כן, אבל אחד המסרים, ה-values המשמעותיים, הוא elevate together, בסדר? בסוף אל תבוא, אל תהיה, כאילו, טוב, תקן בעצמך, כנס לך את זה, תנהל את עצמך. תדבר עם הבן אדם, תבין שנייה מה קרה ולמה הוא עשה ומה אפשר לעשות ומה אפשר לעשות אחרת. זה באמת, כאילו, אני כל הזמן אומר, it takes a village, זה ממש קשה. כאילו, אתה כל הזמן אומר, קסם, אני אומר, זה מקסים הקסם, אבל זאת עבודה קשה של כולם. שזה גם משהו שפוגש אותי. בסוף, ההצלחה, אסור לה לבלבל אותנו. אנחנו מצליחים, אתה מכיר בדרדוסים את נלך יותר ממה שהלכנו, הלכנו יותר ממה שנלך? לא, לא זכר. דרדוסה הבאה, אתה פשוט צעיר מדי. אני יותר מבוגר ממך. חד משמעית. איזו איזו טובה לציין את זה. את גם נראית 20 שנה, ונתת לי.
נסיים פה? אוקיי. אז אנחנו נלך... יותר ממה שהלכנו? אנחנו נלך הרבה יותר ממה שהלכנו. אה, שהוא שואל אותו, כבר הגענו דרדסה הבא? כן, כן. ואז הוא אומר, נלך יותר ממה שהלכנו, או שהלכנו יותר ממה שנלך? אנחנו נלך הרבה הרבה יותר ממה שהלכנו. אנחנו התחלנו. ככה עונה לו דרדסה שם? כן. וואי, זהו, זהו, יש לי את התשובה, לבת שלי. אוקיי, מעולה, מעולה. איך זה קשור? תסבירי לי. איך זה קשור ל-Elevate Together? צריך, אנחנו צריכים לעבוד ביחד. יש לנו המון המון המון מוצר לבנות, וגם המון קווי מוצרים חדשים, בסדר? כן. אז אנחנו, כאילו, אתה חייב שתהיה תקשורת טובה, אתה חייב לשתף פעולה, אתה יכול לבנות את המוצרים, אגב, גם ברמת החברה, אתה יכול לבנות את המוצרים הכי טובים בעולם, והפייז לא יודעים למכור אותם. כן. אתה יכול לעשות דברים מדהימים, וה-CS לא יודע איך לדבר על זה. אתה חייב לוודא, וזה אתגר, וזה אתגר לא מפוצח, כן? זה לא שאנחנו,
אין לי פה את הספר של איך לבנות חברה טובה. כשיהיה לך, תבואי לעוד פרק. אני אבוא, אני אבוא. אבל... לא, אבל את יודעת, את אומרת, זה לא קסם, זה הרבה עבודה, וזה מטורף בעיניי איך כשפעם היו אומרים לי, או יכול להיות שעדיין להרבה אנשים ששומעים הרבה עבודה, אז בן אדם מדמיין, נגיד, האיש מרקטינג צריך לעשות הרבה מרקטינג, והאשת פיתוח צריכה לעשות הרבה פיתוח, והאיש ביזנט צריך לעשות הרבה ביזנטיב. אבל כשאת מדברת על הערכים האלה, ואת אומרת הרבה עבודה, מה שאני שומע זה לאו דווקא שיש לו הרבה עבודה בפיתוח או במרקטינג ויזנט. יש לו עבודה בזה, כנראה גם הרבה, אבל יש עוד הרבה עבודה מנטלית. כי נגיד, אם אני עכשיו צריך לעבוד מהר, ושידרכו לי על האצבעות, ולא להיעלב מזה, אלא רגע לאסוף את עצמי ולהגיד, רגע, הוא בא בכוונות טובות, בוא נעשה את זה ביחד וזה. אז יש גם הרבה עבודה,
עבודה פסיכולוגית שאני צריכה לעבור עם עצמי, או ביחד עם החבר'ה, או... לא יודע, אולי את עושה לכולם טיפול, אין לי מושג, אבל... סתם אני צוחק, אבל כי אמרת שאת בפסיכולוגיה, אבל כאילו גם זה חלק מהעבודה, הרי נכון? זה על ללכת הביתה, זה להיות רגע עם עצמי בשקט, להגיד, היי, מה אני נפגע מהדבר הזה? בסדר, אז זה היה רעיון שלי ולא רעיון שלו, ויצא טטטא, ואחר בוקר לקום מחדש, ובוא פשוט נתקדם ולא... זה גם עבודה. הדבר הכי... כן, אני חושבת שזה פחות, אני חושבת שזה קצת פחות חזק ממה שאתה מתאר פה. אני יותר רוצה להגיד שהדבר הכי קבוע, בחיים של כזה סטארט-אפ, זה שינוי. כן. וזאת העבודה המנטלית. להגיד שגם כשזה השתנה לי, זה לטובתי, אני סטייק אול דבר בדבר הזה. גם כשזה משתנה, אני צריך כל הזמן להסתגל, וכל הזמן להבין מה הדבר הבא שזה דורש ממני, וזה קשה. כן. תחשוב, יש לנו מצרישן מאוד נמוך. עזבו אולי ארבעה אנשים, כאילו,
אנחנו כבר נכנסים לשנה החמישית. וואו. תחשוב כמה פעמים המציאות שלהם השתנתה. כן. מלהיות צוות של, אם התחלנו שמונה אנשים, לפיתוח של 250. לפיתוח ששילש את עצמו בשנה. אז פה נכנסת להנחת כוונות טובות, שאנחנו לא איפה שאנחנו רוצים להיות. זה לא שעכשיו באו 200 עובדים חדשים ואמרנו להם חברים, ככה זה פה. כן. כן. אלא אנחנו כל הזמן עובדים לשנות, ואתה יודע משהו? כשזה יגיע לאיזשהו מצב שהוא אה... שכולם חיים איתו בשלום, זה ישתנה שוב. כן. ו... ו... ו... וזו... זאת עבודה מנטלית לעשות. וזו המשמעות אבל גם של להיות אה... בחברה מנצחת. כי אם זה לא יהיה ככה, אז זה סימן לא טוב. ו... וגם התפקיד שלי בתוך הדבר הזה כל הזמן השתנה. אני הגעתי לסיירה להוביל את אה... את עולמות הפארטנרשיפס. אוקיי? להוביל את ה-Cloud Aliances, לבנות את ה-Advisory Board,
לעשות tech-אליינסס, כל מיני דברים שקשורים לשותפויות. ובשלב הם ביקשו ממני, יותם ותמר ביקשו ממני לקחת גם את ה-HR. ו... ולקחתי, וטיפלתי ועשיתי את שני הדברים איזושהי תקופה. כשאתה עושה דברים בצורה בינונית אתה יכול לעשות הרבה יותר. אתה... גם הייתי המרקטינג של סיירה באיזושהי תקופה, בתקופה שעשינו לונץ'. ו... ועם הזמן ועם הגדילה הייתי צריכה להחליט איפה אני. כן. עכשיו זה היה מאוד לא טריוויאלי להחליט שאני ב-HR. כאילו כי זה HR ולא באתי משם ואני לא בדיסציפלינה ומה עושים ו... ו... והחלטתי ו... ובחרתי בזה כי זה כל כך משמעותי בעיניי בכזאת חברה שגדלה כל כך כל כך
מהר ורוצה להגיע כל כך רחוק. וגם לי היה... גם לי... גם אותי זה עדיין פוגש. כאילו אני לא רוצה להיות שחקן משנה. אני לא רוצה שהצוות שלי יהיה שחקן משנה. לא כי אני לא, אני לא... זה לא שאנחנו האירוע. האירוע הוא לבנות מוצר ולמכור אותו. זה האירוע. כן. אבל אה... אבל התפקיד בתוך זה כל הזמן השתנה. ואני חושבת שבסוף זה שלא הייתי מחוברת לשום דיסציפלינה, דווקא זה לטובתי. זה שאני מאוד מבינה, שאני מבינה את הצד של הביזנס, ואני גם מבינה קצת את הצד של הטכני. ואני מבינה את האנשים, וגם שה-DNA, אני מאוד מאוד מחוברת ל-DNA של סיירה. יש פה אבל איזה אירוע שכאילו קפצת עליו במהירות מדי, ואני רוצה לרגע להיתקע בו. את מספרת, נתנו לי לעשות גם את זה וגם את זה, ואז אני בחרתי בזה. כאילו אין לך יזמים מעלייך שאמורים להגיד לך, את תעשי את זה. מה זה אני בחר? מה קורה פה? אתה יודע מה גאוני בהם? מה קורה פה? אתה יודע מה גאוני בהם?
שנתנו לי להרגיש שבחרתי בזה. יפה מאוד. לא, אבל מעבר לזה שכנראה זה קצת נכון וקצת זה, את כאילו רומזת פה לאיזושהי אוטונומיה קצת מטורפת. תקשיב, בסוף כשאתה עושה משהו כל כך, אני לימדת את זה שוב ושוב ושוב, אתה חייב לסמוך על האנשים שלך. כאילו, יותם ותמר, הם מדהימים, ואני מאוד מאוד מעריכה אותם, והם גם מאוד שונים ביניהם, אבל אתה לא יכול להיות כאילו... הם יושבים פה? לא, שזה גם אירוע. באיזשהו שלב, יותם אמר, אני הצטרפתי בנובמבר, במאי, חצי שנה אחרי זה. חצי שנה אחרי. יותם אמר, השוק שם, שם אני צריך להיות. זה היה צעד. שם זה אמריקה. שם זה אמריקה, שם זה ניו יורק, זה היה צעד, זה מצחיק, כי גם היינו חלק מהגל הזה שעבר, שהעביר סטארט-אפ לניו יורק. אני לא יודעת אם אתה זוכר, אבל לפני עשר שנים, היית חייב להיות בוואלי. נכון. כאילו, לא היה בכלל אירוע כזה. נכון. והיום זה, כאילו... כן, כולם רצו לחסוך שלוש שעות. מה? לאן? כן. נכון, אבל זה ממש הגיוני. כן.
אז אז יותם עבר לארצות הברית, ובעצם, וגם נראה לי שסביב שנה אחר כך גם תמר עבר. אז אנחנו בעצם סייט שהוא בלי פאונדרם, וגם יותר מזה. אז מי מנהל את האירוע? יש GM? לא, אנחנו גם סייט בלי GM. אנחנו סייט שמנוהל על ידי יוני, שהוא ה-VPRND, שגם הוא, הוא היה ה-VPRND הראשון, והיו לו חמישה עובדים, והיום הוא מנהל 250 עובדים, שזה גם משוגע. כן. וגיא... כמה הייתם כשנשארתם פה לבד? עשרה? בלי ההורים. אתה יודע כמה מתקים יש בארונות? למה זה נשמע כאילו זה רע? לא, היינו... לא, ההורים לא פה. כמה היינו? בערך 50-60. וואו. בכל הסייט. כן.
נתנו לכם הוראות? נתנו ספר? כאילו התקשרו כל יום שלוש פעמים? מה... איך זה עבד? עם המון המון... תשמע, אני יכולה לצייר לך ציור מאוד יפה. האמינו בנו, וזה לא, זה מה שהיה צריך לעשות. ואם זה לא היה עובד, אז אם מישהו אחר שיעשה את מה שאני עושה. כן. ואת מה שיוני עושה. כלומר, לא, אין ברירה. כאילו, זה מה שאני מנסה להגיד, איך שמחו, איך זה, לא עברנו סדנאות לבניית אמון. כן. אתה עובד ביחד, ואתה פשוט בונה אמון בבן אדם הזה ש... לא, אבל יש עוד אופציה. יש עוד אופציה שאומרת, אני נוסע לחו״ל, אבל אני נותן להם להרגיש כאילו אני פה, ואני מדבר איתם פעם בעשר דקות כדי לוודא שהם עושים את הדברים בדיוק כמו שאני רוצה. קודם כל, אנחנו מדברים, בוודאי שאנחנו בקשר מאוד קרוב, אבל אין דבר כזה. אתה יודע, כאילו, תקשיב, אנחנו בשוק מאוד מאוד מאוד תחרותי. חלק ממה שאני חושבת שאני עושה, וכמובן שגם יוני וגיא, זה לאפשר להם להיותם במיוחד להתפקס בשוק,
בלקוחות. הוא בנה, לבנות את כל ה-go-to-market, כאילו הוא בא לשם, והוא היה הבן אדם הראשון שעבד בארצות הברית, אחרי שפיטרנו צוות שלם של מכירות שהגיע בהתחלה, גם זאת למידה שאפשר לגעת בה, והייתה לו מטרה לבנות את סיירה, הגלובלית. רגע, אז שנייה לפני זה היה צוות מכירות, כאילו, אמריקאי. היה צוות מכירות אמריקאי. הטעות סלש לא טעות, קלאסית של ניקח את האמריקאים המוכרים, אבל הם עוד לא, הם לא יודעים, הם לא מבינים מה אנחנו באמת בונים, וזה, ו... יש הבדל בין אנשי, אנחנו, זה היה עוד לפני שגייסנו את ה-A. אוקיי, היינו מאוד אנונימיים, ואז גייסנו A מסקויה, וכשאתה מגייס A מסקויה, אז אתה קצת נהיה סלב. והבאנו צוות של שמונה אנשים, יש לי חברה שמכרה DLP, והתרגשנו, אמרנו, בואנה, הם אמריקאים, הם יודעים למכור, הם מגיעים מהדומיין. יש להם באימייל את כל הלקוחות, בטלפון את כל הזה. בדיוק, אתם חודש הבא, יש פה 40 פגישות.
כן. ועשינו, וזו הייתה טעות, כי בסוף מי שיכול, יש הבדל בין למכור לקטגוריה קיימת, לבין לבנות קטגוריה. וכל המחשבה הזאת, שנשב איתה ונבנה מרקט פיט ונבין יחד איתה, זו הייתה טעות. וגם ה-DNA לא היה נכון. כלומר, אנחנו בוודאות, וזה אני יכולה להגיד לך היום, בוודאות של 100 אחוז, אנחנו חברה שמעדיפה DNA על אקספיריאנס. ואתה יכול לראות את זה בבחירה של לשים אותי בתפקיד הזה, ובבחירה של יוני, שבסוף הגיע וגדל עם החברה, הוא לא היה ויפיירנדי קודם, ובעוד המון מקומות בחברה. כן. כלומר, לקחת, שוב, משהו קצת שמשתנה היום בסקייל הזה, אבל לקחת את האנשים שאתה מאוד מאוד מאמין בהם. כן. הם up and comments. אני נעצרתי על זה לרגע כי היה נחמד לי לשנייה שסיפרת על משהו שלא עבד. וואו, המון. עם כל הפתיחה המטורפת של הפרק. המון. מה זאת אומרת? המון המון דברים לא עבדו. זה...
אמ... אני... טוב, אני רואה שקשה לך להיזכר בעוד משהו, אבל זה לא סבבה, אני צוחק. לא. אני צוחק. תקשיב. אני פשוט רוצה שנייה רגע להיתקע על הקטע הזה של האוטונומיה המטורפת. הם נוסעים לחו״ל, והם אומרים לך ולמה שהם VPRND. ליוני וגיא. יוני ולך. גיא עוד לא הגיע. כן, גיא בעצם הגיע בדיוק. וזה. חבר'ה, בואו, תהיו ילדים גדולים ות... זה כמו שמשאירים את האחים הגדולים, נכון? יש איזה גיל שהאחים הגדולים כבר הכי גדולים, שאומרים להם, אתם אחראים על הקטנים, ואל תתקשרו עם אין שרפה. תנו לנו ליהנות מפריז. תקשיב, א', עבדנו עדיין מאוד מאוד צמוד ביחד. כלומר, בסוף אני גם, התפקיד שלי הוא גלובלי. אז היה לי חלק משמעותי גם בלהקים את הקבוצה ולהביא את הגל הבא ובלפטר את מי שלא טוב. כן. אבל... האוטונומיה הזאת נשמרת גם באלף איש? כן, תקשיב, הפער בין מה שכתוב לך בספר ואיך אתה רוצה לבנות וכמה זה נכון ומה נכון לבין החיים עצמם,
הוא ענק. הוא ענק. וגם פה, כלומר, אתה כל הזמן עושה, אתה מניח שאתה עובד עם צוות, ניהלת פעם צוות? בטח. נכון. ומתי, ומה עובד הכי טוב כשאתה מנהל צוות? שהוא יודע מה להביא ומה לא להביא. שהוא יודע לטפל, שהוא יודע להגיד את רוח המפקד, שהוא מבין את ה-DNA של החברה, שהוא היה חלק משמעותי מאוד בלבנות את הדבר ולעבוד בהתאם. ויש, וזה מאוד בולט, שאנחנו גב אל גב, וכל אחד על חזית אחרת. כן. אנחנו שותפים למסע הזה. כלומר, אין פה איזו היררכיה מאוד מאוד משמעותית. כלומר, זה ברור שהיא אותה, המילה האחרונה היא שלו, וכמובן שזה גם של תמר, אבל אנחנו גב לגב, ומנסים כאילו, שהדבר הזה יעוף. כן, כן. טוב, אני רוצה שנחזור לסיפור של ה... לסיפור הקטן של הבן אדם בריאיון, את יודעת, אולי שומע אותנו מישהו, מישהי שיום אחד ירצו להיות אצלך בחברה המגניבה הזאת, אז אני אתן להם hack. לא, סתם, אני אשאל אותך,
איך מזהים את ה-kindness? ועכשיו הוספת גם, אנחנו מעדיפים, העדפנו DNA על experience. נכון. ואנחנו נמצאים כרגע בעידן שבאופן אירוני זה קצת קשה, כמו סייבר, שיש אופנסיבי ודפנסיבי, שהבעיה בסייבר זה ששני הצדדים נהיים יותר מתוחכמים. אז גם בהעסקת עובדים ובגיוס עובדים זה נהיה יותר מתוחכם. כל הלינקדאין ממלא בטיפים על עושים לך כבר קורסים לאיך אתה תעבור את הריאיון, נכון? כאילו אנשים נהיו יותר, הם כבר באים שהם יודעים מה התשובות שהם אולי יעשו דה ווין על מישהו. אז פעם זה היה רק לדעת, נכון? היה כזה, הנה מה שגוגל ישאלו אתכם בריאיון. אני פרפציוניסטית. כן, זה היה של פעם, היום זה כבר יותר מתוחכם. איך יודעים שמישהו הוא קיינט? אגב, זה לא שמישהו מקשיב לנו ואני חושב שהוא יבוא לנסות לעבוד עליכם, כי זה גם, בואו, זה לא כדאי למישהו שהוא לא קיינט לנסות לעשות את עצמו ואחר כך לרצות להיות קיינט כל הזה, זה קשה ממש. נכון.
וגם כשאתה אומר קיינט, קיינט, קיינט, אז אחד, מצד אחד אני באמת גאה ובאמת חושבת שזה מספר, אבל אני גם לא מחפשת אנשים שהם, אנחנו מחפשים אנשים כן עם סכין בין השיניים, שלא ייצא בטעות שאנחנו באיזה שוב, באיזשהו, אנחנו לא בצופים ואנחנו לא, זה באמת kind of people שיודעים שהם מלאים בעצמם והם בטוחים בעצמם, שוב, מלאים בעצמם במידה הנכונה ובטוחים בעצמם, שאין מהם איזשהו צורך להורד את האחר בשביל להרגיש תחושת הצלחה. ואלה דברים שאתה יכול לבדוק, ואתה יכול לבדוק איך הוא מגיב לאי-נוחות, ואתה יכול לבדוק, ואתה יכול לשאול אותו על חוויות מצניעות ואיך הוא מגיב לזה. כאילו, יצא לי לדבר עם אנשים, וכשאתה שואל אותם, אני כל הזמן אומרת שכאילו, כשאני הצטרפתי לסיירה, אמרתי ליותם, תקשיב, אני הכי טובה באלף, בית, גימל, אם אתה צריך מישהו שיעשה איקס,
יו, זן, זה לא אני. כאילו, אני יכולה ללמוד את זה, אבל זה לא אני. וזה גם לא יהיה נכון לשים אותי שם. אתה לפעמים פה שואל אנשים מה אנחנו לא מקבלים כשאנחנו מגייסים אותך, והם לא יודעים לענות אפילו. כאילו, בן אדם שאין לו שום... מה אנחנו לא מקבלים כש... כשאנחנו, כשאנחנו, כן. מה, זו שאלה מאוד מכובסת למה החולשות, אבל... אוקיי. מה, כשאני, כשאני מביאה אותך לעבוד איתי, מה אני צריכה לדעת שזה לא יבוא לך טבעי? או מה אני צריכה לדעת שיהיה לך קשה? כן. או שאתה לא הבן אדם, כנראה, הכי נכון לבקש ממנו את הדבר הזה. כן. וזה מעניין מאוד לשמוע את התגובות. אגב, כאילו, יש לי מן הסתם צוות גיוס, שגם עושה עבודה מדהימה ומאוד מאוד גמיש כל פעם, אנחנו כל פעם מנסים משהו אחר.
ואחד הדברים שאנחנו עושים היום בעצם זה לראיין באמצעות ה-values, אוקיי? להבין, אחד ה-values זה נגיד push boundaries, להבין ולתת ולשמוע דוגמאות בשיחה. איך עשית את זה? איפה עשית את זה? אתה שומע אם הוא עשה את זה לבד ורץ נגד העולם, או שהוא עבד גם עם עוד אנשים, והוא לקח אנשים איתו, ודרך ה-values אנחנו מצליחים בעצם להבין קצת יותר טוב, זה הצליח לנסח מי הבן אדם שעומד מולנו. כן. כן. תיארת תהליך מאוד ארוך של גיוס, ובו זמנית צמיחה מאוד מהירה. נכון. גם לא הגיוני? איך? מה? או שמה שזה אומר זה שכאילו את צריכה ללמעלה של הפאנל, המון המון אנשים. המון, המון. אנחנו על כל אלפיים קורות חיים, במסלול הרגיל יכולים לגייס בערך שניים-שלושה אנשים.
וואט? כן, כן. מאוד קשה להתקבל, מאוד מאוד פיקים. אנחנו באמת אחוזי מעבר הם לא מאוד גבוהים. וגם יש לא מעט אנשים שנפלו על אה... שוב, יש לא מעט אנשים שנפלו לא על היכולות הטכניות, אלא על זה שזה פשוט לא יעבוד. הלוואי וזה היה עובד, אתה יודע מה? הלוואי, וכל דוש היה יכול לעבוד ולבנות קוד ולמכור, ועוד מוצר ועוד מוצר, זה לא עובד, זה לא עובד. הארגון מוקיע את זה. זה משוגע לראות את זה, כמה זה תפס וכמה זה נהיה חזק. אה... כן. יופי יופי ושוב מדאיג מדאיג מדאיג מדאיג. כי איך אתה בתוך הדבר הזה... הגיעו לחמשת אלפים. איך אתה בתוך הדבר הזה, אני לא יודעת, אני חושב שאם נגיע לחמשת אלפים עשינו משהו לא נכון. מעניין כי לא צריך? אני לא אוהבת שומן. אתה יודע, בתחילת הדרך
סיכמנו כי יכולת לעבוד בסיירה או שאתה בונה מוצר או שאתה מוכר אותו. אלה שני הדברים שיש פה, כי לא צריך שום דבר אחר. ועכשיו אתה, מה לעשות, אנחנו צריכים יותר, פתאום יש כל מיני מקצועות כאלה שהם של חברות גדולות, אתה יודע, כאילו... תשמעי, אפילו דאטה אנליסט זה לא כזה farfetch, שתצטרכו דאטה אנליסט. אין לנו דאטה אנליסט. אין לכם? לא, אין לנו אנליסטים, יש לנו דאטה ריסרצ' כי אנחנו הרבה יותר מבוססים AI וכל מיני דברים כאלה, אבל אפשר לגעת גם בזה אחר כך. עזוב, אני מדברת על פיתוח, בסדר? על פיתוח ומכירות. אלה הדברים, אבל זה כבר לא מספיק. כן. אז פתאום יש לך כל מיני מקצועות מאוד שאמרת, מה? למה יש כזה? אבל זה נורא נורא משמעותי, ובאמת כשגדלים צריך את הדבר הזה, וגם פה צריך המון גמישות, כן. ולהבין שמה שלקח אותנו עד עכשיו לא ייקח אותנו הלאה. כן. עכשיו אני רגע רוצה לשאול אותך,
כאילו קצת יותר אישי, זאת אומרת מקצועי אבל אישי. איך זה נשמע בישיבה שאת עם ה... כמה חבר'ה יש לך בצוות שלך? גלובלית? כמעט 30. כמעט 30? כן. אוקיי. איך זה נשמע שאת באה אליהם ואומרת להם, טוב חבר'ה זה לא עובד, או אנחנו צריכים לעשות את זה אחרת. למה אלה יותר טובים? מה זאת אומרת? מה זאת אומרת? גם הייתה איזה חברה שעשתה משהו יותר טוב מאיתנו וזה עצבן אותי נורא. מה, במיתוג מעסיק או לא קשור? מיתוג מעסיק זה האמצעי, אוקיי? אז במה הם יותר טובים? כאילו איך ידעת שהם יותר טובים? הם גייסו איזה שני אנשים שאנחנו רצינו וזה עצבן אותי 100. ויותר זה באמת לא קרה. אבל לא יקרה. לא זה יכול לקרות אבל זה הדברים האלה שמשאירים אותך כל הזמן on your toes. כן, אוקיי, סבבה, אז תהיי רגע.
לא, אז רגע, אז היית on your toes ואמרת למה הם הצליחו וזה כאילו יש משהו שאנחנו או יכולים לעשות יותר או יכולים לעשות אחרת, נכון? עכשיו החבר'ה שלך מה הם עושים? הם מתרוצצים ונכנסים לתוך ישיבת brain storm כדי לבוא ולהגיד הנה עוד שמונה רעיונות שאולי אנחנו נעשה עכשיו או... קודם כל כן, לגמרי, כאילו בואו ננסה את זה ואת זה ואת זה. שוב, אין ספר, כאילו אין המון המון חברות שאנחנו יכולים ללמוד מהן. באמת אין, כי גם החברות שעשו משהו מאוד מאוד מצליח ולא חסרות כאלה בישראל זה לאו דווקא התרבות שאני רוצה ואני גם מאוד לא רוצה להגיע למקומות של רסט אינו וסט שאני יודעת שיש בחברות אחרות כאילו אין אין אין אז זה רק לנסות ולנסות עכשיו את זה ולנסות את זה וזה אותו דבר גם בצדדים של ה-CES אגב של ה-Customer Success. בוא ננסה את הדבר הזה ואם לא אז ננסה עכשיו את זה וזה העניין. כל הזמן לנסות וללמוד ולהיות במין growth mindset כזה ולהיות ב-learning mindset.
לפעמים מגיעים אני מדבר עכשיו בשמם של כל האנשים שלא עובדים בחברה שזה, אז זה כל כך מהר אוקיי? מנסים רגע לדמיין איך זה מרגיש כי כי מן הסתם אני חושב שהרבה חברות אפילו סליחה שאני אומר רגע בנקים שאנשים עובדים בהם ומקשיבים עכשיו אומרים אוקיי אנחנו לא זה לא מתאים לנו להיות ככה אבל היינו רוצים קמצוץ של הדבר הזה אוקיי? והם יושבים ומדמיינים. ותביני כמה את רחוקה מהם כי שם, לא רציתי דווקא לרדת על בנקים אבל בחברות יותר גדולות או הרבה יותר גדולות או אפילו החברות טק שהן הרבה הרבה יותר גדולות יש איזשהו דיון ובסוף לוקחים החלטה שזה הכיוון שנעשה אוקיי? ולפעמים כדי שזה יהיה הכיוון שנעשה מישהו היה צריך ממש ממש ממש לעמוד על הרגליים שלו ולהילחם שזה מה שאנחנו הולכים לעשות. למה? כי לא היה משאבים לעשות גם וגם. היה משאבים רק לעשות דבר אחד והחלטנו שאת זה עושים ואת זה עושים ועשינו את זה חודש שחודשיים פלושה וזה לא עובד.
זה לא עובד. והוא צריך לבוא ולהגיד טוב הדבר הזה שממש ממש התעקשתי אף קודם. זה הייתה שטות זה בעצם לא עובד. אבל אנחנו צריכים לאפשר את המקום הזה. תקשיב אתה יודע כמה שטויות התעקשנו עליהם והם לא עובדים? כן. אתה יודע זה כל זה מה שאני מנסה להגיד. אז זהו, אז אני מנסה להיכנס לחדר, למקום הזה שאת אומרת, כל הדבר הזה שאמרתי לכם קודם שאנחנו חייבים, אז... אז קודם כל הסיפור הזה של... לא, אבל, אבל, אבל זה הסיפור הזה של א', להיות מאוד פתוח עם האנשים שלך. אין ששון, אין כאילו, אני יודעת וזה בא מכם, אני רוצה שזה יבוא מכם. לא! בוא רגע, אני סומכת עליכם, בוא נבין שניה ביחד מה אנחנו עושים, איך אנחנו עושים אחרת. יצאנו, נגיד היה לנו, אני באופן אישי וגם הצוות שלי, וגם, וכולנו עושים עשרות טעויות בחודש. כאילו תבחר, אנחנו כל הזמן טועים. כל הזמן אנחנו טועים, אנחנו טועים בגיוסים, אנחנו טועים בדברים שהבטחנו ללקוחות, אנחנו טועים, השקענו עכשיו רבעון במשהו שבסוף הקשבנו למישהו מאוד מאוד בכיר ולקחנו את זה ללקוחות שלנו וממש לא אוהבים את זה, וזה היה בזבוז זמן ובזבזנו רבעון על זה.
דווקא הבעיה שלי היא הפוכה. כאילו אנחנו מאוד בתרבות כזאת, של ניסינו, טעינו הלאה. דווקא יש מקום עכשיו קצת יותר להכניס את ה... רגע, בוא נבין שנייה למה. כאילו יכול להיות שזה משהו קצת שמגיע מתלפיות, או אני לא יודעת מאיזה אזורים זה מגיע, אבל בגלל שכולנו מאוד אנשים חכמים, הבנו מה עשינו לא טוב. לא צריך עכשיו ישיבת רטו של 30 איש, אנחנו באמת מבינים, כל אחד במקומו מבין. כן. ולא צריך עכשיו לטחון את זה. ודווקא אולי כן צריך קצת יותר תרבות כזאת, של... של למידה משותפת, של דברים שצריך לעשות אחרת. כן. אני רוצה לדבר גם קצת על הצד השני, של הלקוחות. אנושיות. לא, לא, של האנושיות. אני צוחקת. אני תקוע, בשיחה של היום אני תקוע בינך לבין העובדים לבין החברה לבין ה... זה הלקוחות רגש. אז לא תקנה בסוף די אס.פיים? תיאגו, לא, לא, לא. אני לא אקנה די אס.פיים.
לא נעים לי להגיד מאיפה אני מכיר את האותיות האלה. מאיפה? כי אני מהנדס אלקטרוניקה שהיה בחיל התקשוב וכל הסייבר והזה, זה כאילו תחילת הקריירה שלי ואני מאז... אבל זה גם אירוע מעניין. תקשיב, זו קטגוריה שאנחנו יצרנו, בסדר? אנחנו הגענו וזה היה משוגע לראות את המסע הזה. הגענו, לא היה כלום. בכלל לא הבינו מה זה, כאילו. והיה היה CSPM, היה סינאפ, היה את כל הדברים האלה, ואתה מתחיל, אתה פתאום אומר, צריך להתחיל לדבר עם אנליסטים ולהסביר להם מה זה. כאילו, אתה לא... עשיתם, הם עובדים בעדר. כלומר, עכשיו כולם אכפת להם מזה, עכשיו כולם אכפת להם מזה, יש את כל ההייפ ואת כל הדברים, כאילו, של גרטנר והחברות מחקר, ואתה מייצר קטגוריה. ופתאום ייצרנו קטגוריה, אנחנו ועוד 8 או 10 חברות היו יחד איתנו. כאילו, פתאום יש מיליון חברות כאלה. כן. וידענו שאנחנו מההתחלה רוצים להיות מובילי לשוק, והם נמכרו נורא מהר.
עוד אחת שנשארה, זה היה נורא מעניין לראות את זה. קצת כמו שקורה עכשיו עם AI Security, שהם כזה נמכרים. עם ה-מה? עם AI Security. אה, עם AI Security. כן. שהם כזה נמכרות כשהן קטנות. אז התחרות שלנו בהתחלה היא כל כך לא רלוונטית. היום, כל הסטארט-אפים שקמו איתנו נמכרו מהר מאוד לפאלו ולרובריק ולכל מיני חברות ענקיות. וכל פעם אתה עולה שלב בתחרות, כאילו, זה משוגע לראות את זה. אנחנו, שוב, בחוסר הסבלנות שיש לסעירה, גדלנו, התחלנו כ-DSPM, ודקה, אני אומרת לך, דקה אחרי שהקטגוריה הזאת נוצרה, הבנו, זה לא כל הסיפור. אנחנו פלטפורמה, אנחנו לא DSPM רק, אנחנו DSP. נכון. לא, גם הקטגוריה שהמצאתם, בסוף המצאתם איזושהי קטגוריה של איזשהו גבול, כמה עשרות מיליארדים, או לא יודע, אולי 100 מיליארדים, וואטאבר, נכון? וזה ברור הרי שאתם תרצו להיות יותר מזה, אם אתם כל כך מוצלחים. זו הייתה החלטה מאוד טובה להתחיל בענן, כמו שאנחנו התחלנו, אבל, כאילו באמת העולם הולך לשם, הוא גם יותר הלך לשם אז.
אבל הוא לא סיים, הוא עדיין יש לו... אבל אתה מדבר עם הסיסו של Delta Airlines, והוא אומר לך, כן, אנחנו עוברים לענן ב-2033, אנחנו נהיה fully cloud. כן, כבר בינתיים. כן, אז באמת התרחבנו לאון פריים, וכל התרחבות כזאת מוצרית, התחלתי לספר לך בהתחלה על ה-SAS, התחלנו עם פלטפורמה, ועברנו ל-SAS של העולם, ועברנו לעוד פעם, ועברנו DLP, כל דבר כזה בעצם גייסנו עוד, והמשקיעים עוד רצו להיכנס, וזה דווקא מגניב. אז אני רוצה... אתה רוצה שניחזור להיות HR? בסדר. לא, לא, לא. אני רוצה לדבר, את יודעת, אני רוצה לדבר על הטייגר שהוא מפרגן, על הטייגר שהוא לא מניאק לחבריו הטייגרים, אולי כנראה טייגר זה לא החיה הנכונה, כי טייגרים הם די גר... הם חיים לבד, צריך חיות שיותר חיות לבד. אני זוכר שהייתי איתך באיזה זום, כי פעם מזמן עשיתי אצלכם איזה סדנת מנהלים, נכון? היינו באיזה מקום יפה בתל אביב,
והייתי איתך בזום, ואני זוכר את זה שהיינו שישה אנשים בזום, ועבר מישהו עם תינוק שהרגע נולד. יוני! ואת הלכת להגיד שלום ל... ושישה אנשים שם נורא רציניים וכולה קבענו איזה חצי שעה. ואת באמצע הזה, אה, את, את, את, את, עוזבת וזה, ו... וזה היה מאוד כזה סמלי, את מבינה מה אני מתכוון? זה היה מאוד סימבולי, לזה שכאילו עם כל הזה של רצינים ויש לנו רק חצי שעה ולא נוכל לדבר יותר כי אנחנו נורא עסוקים וטה טה טה טה טה טה ואני כאילו אוקיי סבבה נדבר רק חצי שעה, יש לנו מלא על מה לדבר, נעשה הכל חצי שעה וזה אבל לא עד עכשיו באמצע הזה תלכי להגיד שלום לתינוק שנולד כי עוד לא ראית ו... וזה כאילו היה, את מבינה מה אני מתכוון? ו... איך עושים גם את הצד ה... את הצד השני? כאילו איך לא נופלים למקום של הסתם גלידות? אם את יודעת למה אני מתכוון. כן. אז אני חושבת שדווקא אותנטיות היא סופר משמעותית כאילו אני לא יודעת אני אולי נגענו בזה אבל
יש משהו בזה שכאילו אחי אני גם בן אדם אין לי מושג בוא נגלה ביחד מה עושים פה. כאילו שוב אין ספר בוא נגלה ביחד ויש איזה מקום שהוא מאוד אותנטי. כאילו הלא מחזיק פסון, הלא מנסה להגיד מעכשיו אלא כן נכון הצלחנו דברים יש אמונה בדרך לנו ובמי שהבאנו לפה ובמובילים ובמנהלים אבל בסוף זה אותנטי ואני לא מאמינה בלעבוד. בלי אהבה לא נעים לי להגיד כאילו אני לא יכולה לא לאהוב את האנשים שאני אוהבת שאני עובד איתם כי זה קשה. כי אתה לא יכול אין אי אפשר להחזיק את הפסון הזה כל היום. כן. אז הומור ולצחוק ולהסתכל למציאות בעיניי וגם להיות מאוד כאילו וורנבילי זה בעיניי חלק מהכאילו מהעניין. ואני גם. אז אמרת עכשיו כמה דברים שאני יכול לדמיין איך הם עובדים פגז אם מוצאים את האנשים האחרים פגז בישראל. יש משהו לישראלים שמה שנקרא מביני עניין והם יכולים בו זמנית לצחוק על עצמם וגם להישאר היום עד שתיים בלילה אם צריך אבל זה עובד גם עם אמריקאים וזה. וואו זה מדהים לראות את זה.
זה מדהים ההנהלה שלנו אנחנו יש לנו צוות יש לנו leadership והיופי בו זה הבלאנט. זה זה זה. בלאנט זה איך נתרגם את זה חוצפה איך נתרגם את זה. זה לא מה זה כנות טוטאלית כזאת. זה בלאנט אונסטי זה כאילו כנות טוטאלית. אחי כאילו אתה יודע בדיוק מה אני יודעת לעשות ומה אני לא יודעת לעשות ואני יכולה גם לגדול ולהשתפר אבל אנחנו מאוד מאוד מאוד מאוד כנים לגבי עצמנו ודווקא אנשים שלוקחים את עצמם יותר מיש הבדל בין להיות מאוד מאוד רציני לבין לקחת את עצמך ברצינות מדי. האנשים שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות לא מצליחים בסיירה. האנשים המאוד מאוד רציניים שמסוגלים להגיד לא יודע. אוי, ניתקנו את ה... איפשהו שם, נראה לי, את מהסייבר, שם. זהו? עובד? עובד? בואנה, תיקנת את זה תוך שנייה. מדהים. תראה, איפה הטאנק? מדהים. איך לא תיקנת את הטאנק? מדהים.
זה היה לפני האובחון, אתה יודע. וזה דווקא... אנשים שרציניים, אמרת, ההבדל בין מי שלוקח את עצמו ברצינות למי שרציני. נכון. יש הבדל בין, אנחנו שוב, אנשים מאוד רציניים, באמת. אבל יש הבדל בין לקחת את עצמך באיזה רצינות תהומית, לבין להיות, כאילו, זה לא עובד אצלנו, זה לא עובר. רואים לך, אחי, רואים לך. אבל מה עושים עם האמריקאים? הם זורמים עם זה? קודם כל זה מצחיק, כי בדיוק חזרתי עכשיו מברצלונה, והיינו שם בכזה, ב-QPR של אימיה, שזה גם אירוע. היינו, אתה יודע, היינו, ישראל וארצות הברית, עכשיו אנחנו גם בקנדה, ואנחנו באימיה, ואנחנו בסידני, ואנחנו, כאילו, זה משוגע, שגם פוקוס, ואיפה הפוקוס, זה גם אתגר מאוד מאוד גדול, שצריך לדבר עליו. אבל ה-VP סייל שם סיפר שכשאני ראיינתי אותו, אז אחד הדברים
שמאוד הלהיבו אותי, וגם כנראה אמרתי לו, כי אני כזאת, זה שבסוף אתה בנט של מהגר, שלא, אתה לא נוח לך, אתה עוד לא, כאילו, זה נורא משמעותי. אנחנו מחפשים אנשים סופר סופר רעבים, אבל גם שהם המבל, כי... שזה דבר כל כך לא פוליטיקלי קורקט, כלומר. לא, אני לא, זה לא... הוא ספרדי? לא, הוא אמריקאי שההורים שלו ממזרח אירופה. אה, אז התייחסתי בטעות לברצלונה. התכוונת ה-VP סייל זה אמריקאי, כן, כן. וההורים שלו מאיפה? ממזרח אירופה, כאילו. אוקיי. כן, אז אמרתי יפה, כאילו. בריאיון אמרת לו את זה. אנחנו מאוד לא, תקשיב, אבל גם להבין איך אנשים, אמרתי דברים הרבה יותר גרועים, אבל גם להבין איך אנשים מגיבים אליך, ולהבין, אנחנו צוחקים מלא, אתה חייב, כאילו זה באמת, אתה חייב לצחוק, אני 15 שעות ביום, כאילו, אתה חייב לצחוק מלא. אז זאת אומרת שאתם מוצאים את האמריקאים שבנוח עם זה? אנחנו מוצאים, וגם אנחנו מאוד, התרבות שלנו היא מאוד, תרבות טובה היא תרבות חזקה.
זה מאוד חזק, כאילו, בסוף זה פולט את מי שלא כזה. שהוא גם מצד אחד, כאילו, מאוד מאוד מאוד רעב, מאוד מאוד נחוש, אבל גם לא מכסה את הח... כאילו, הוא מסוגל להיות פתוח על טעויות, על מי הוא, על מה הוא, על חולשות. כן, כן. אז האמריקאים גם, אוקיי. אני לא יכולה להגיד לך שכל ה-600, אבל... יש 600 אמריקאים עוד? יש כמעט 500, כן. אז רגע, מה יש בארץ את הפיתוח ומה עוד? פיתוח, קצת מרקטינג, אינטרנל קורמס, את הפרודקט, חלק גדול מהצוות שלי. בארצות הברית יש את ה... כאילו את ה-sales, את המרקטינג ועוד... כן. את ה-CS. מה עם הקפיצה הבאה? מה עם הקפיצה הבאה? אני חושבת ש... AI Security,
זו... אנחנו זקנים, אז יצא לנו כבר לראות כמה מהפכות, נכון? אבל זה משוגע. א', זה משוגע מבחינת הפוזיציה שלנו בשוק. כי בסוף, בסוף, בסוף מה שמעניין אנשים זה הדאטה. זה מה שיאפשר להם, לאפשר לארגונים שלהם, זה ארגונים של עשרות ומאות אלפי עובדים, להיות יעילים יותר, וזה יאפשר להם לעשות את זה בצורה שהיא בטוחה. אתה זוכר את הפרסומת של מקדונלדס, של This is hell, שהוא You're never gonna love, אתה לא זוכר? לא. אתה נכנס, אני יכולה להראות לך את זה? כי בדיוק השלחתי את זה, אתה נכנס ויש מלא בחורות, והמבורגרים, וצ'יפסים, וגלידות, והכל כזה נורא מפתה. והוא שואל, כאילו, This is heaven? ואז יש לו פאק מלטעות. לא, כאילו, This is hell? שמים עליו מלטעות? This is hell. וזה האירוע של AI Security ו-CISRים. כאילו, שזה הלקוחות שלנו, אנשי security בחברות. זה לונה פארק משוגע. כן. כמות הדברים שהם יכולים לעשות הם אינסופיים,
אבל זה מפחיד. כן. וזה עולם מאוד פרוץ ומאוד פתוח, ואנחנו בפוזיציה מאוד מאוד טובה לגשת לדבר הזה, וזה באמת... כשאת אומרת, זה את מתכוונת, הכניסה של ה-AI לכל הארגונים. נכון. כן. לאבטח... כן. זה שעכשיו כל אחד יושב לו ומדבר עם ChatGPT, וכשהוא בבית בטעות הוא מתחבר ל-ChatGPT הפרטי שלו ושואל אותו דברים. לגמרי. זה ממש. שולח אחד לשני. ואנחנו יודעים על ארגונים שחסמו לכל העובדים שלהם אפשרות להשתמש בקופיילט וכל מיני כלים שמייעלים מאוד מאוד מאוד את העבודה. כן. ואת הביזנס, ו... אז אנחנו בפוזיציה מאוד טובה. זה ברמת הביזנס והחברה. ברמה שלנו, ברמה של הצוות שלי, וואו. תחבר אותי לאסנופלק, תחבר אותי לאג'ירה, תחבר אותי להכל. אני רוצה לראות שאנחנו משקיעים את הזמן. אנחנו משקיעים את הזמן פיתוח הנכון. יש זמן פיתוח במוצרים שאנחנו הכי מוכרים. אני רוצה לראות מה הנושאים שעולים הכי רבה. אני רוצה לראות איפה אנחנו הכי תקועים, ושם אני רוצה לחזק. כאילו אין סוף לדאטה
ולתובנות. כאילו סתם, יש איזה בחור בארצות הברית שהתפטר כי הוא לא משנה, ישר, מחובר לסנופלק, תגיד לי רגע הביצועים שלו לעומת זה, טה, טה, טה, טה, הוא עשה ככה POV, ככה זה, ככה הוא עושה קומיטלי כזה, נכשל בכ... משוגע. אני, זה מגניב בטירוף מה אני ומה הצוות שלי יכול לעשות עם זה. כן, כן. ובאותה מידה זה כאילו את אומרת מעלה את הסיכונים ולכן יש לכם יותר, יש לי הרבה דברים חדשים להגן עליהם. קודם כל, נכון, בוודאי, קודם כל יש לנו סיירה, יש סיירה לסיירה. אז כי אני פושעת, אני פושעת גדולה, לא יודעת אם הבנת את זה פה בשיחה, אבל אצלי הכל כאילו לא... כן, אני בדיוק ביום ראשון, לא יום ראשון, מחר, אני מראיין באיזה כנס שנקרא משהו של המכון הדמוקרטי. כן, המכון למנהיגות דמוקרטית. כן, המכון למנהיגות,
על פרטיות עובדים, הם הוציאו עכשיו מחקר מאוד מאוד גדול על הסיכונים בפרטיות של מידע של עובדים בארגונים. נכון. כי, כי עוד פעם, אנחנו משתמשים בטכנולוגיה, קודם כל תביאו לי את מה אני יכולה לעשות עם זה, לאט לאט מישהו מתעורר ואומר, רגע, האם כל אחד יכול לשאול כל שאלה על כל אחד? נכון, אז יש לי שבועיים, אז סיימנו פה. בדיוק, בדיוק. לא, אבל, אבל, לא, אבל, קודם כל בוודאי שזה, זה, זה, אני לא מחפשת עכשיו לראות איפה אנשים גרים, אני מחפשת למצוא, ברור, ברור, ברור, עבור החברה, להתייעל. תקשיב, המשאב הכי יקר שלנו הוא זמן. הכי. כן. וכל כלי כזה שפתאום אתה יכול לעשות יותר באותו זמן, הוא משוגע. איך את שומרת על פוקוס? את נשמעת לי, את יודעת, את אומרת, אני שמה את זה פה על השולחן, יש לי בעיית קשב. כן. אני עושה איזה 17,000 דברים, בו זמנית אני מגייסת עוד 500 איש, יש לי כבר 30 איש בצוות בכל העולם,
ואני הרגע חזרתי מברצלונה. יש לך איזה שיטה לשמור על פוקוס, או שעוד לא מצאת ואיכשהו את מסתדרת בלי? אני נשואה לרופא. כן. הפרסקריפשן? לא הבנתי איך הגעת לזה. לא, אבל תשמע, eyes eyes on the ball, באמת, אני מאוד מאוד מאוד, יש שני דברים שאני חושבת שאני יודעת לעשות טוב, וזה, בעבודה לא יודעת אם עשיתי את זה כל כך טוב פה בפודקאסט, אבל הפרדה בין עיקר וטפל, וכל הזמן eyes on the ball. כאילו, מה חשוב ממש, ומה nice to have, וכולנו עושים את זה, כל הנהלה. כאילו, מה חשוב, והגענו גם להחלטות קשות. החלטנו לא למכור בישראל, החלטה קשה. החלטנו לא לעשות פנד ראמפ לפני שנה, ורק, כאילו, החלטות כואבות, אבל אתה כל הזמן, וזו מלחמה, מה כן ומה לא, מה כן ומה לא, כי כולם, אגב, כולם רוצים לעשות הכל כל הזמן. כן.
בטח כשמביאים אנשים, מגייסת אנשים שהם ראש גדול, אז זה נורא מסובך. נכון, נכון, אבל בשביל זה אתה צריך המון שקיפות, המון לחבר על הביזנס, ולהמון להגיד למה אנחנו מנצחים עסקאות ולמה אנחנו מפסידים עסקאות. כן, כן, כן, זה... טוב. אה... תשמעי, נשמע חתיכת מסע, מסע מטורף. מה אני אגיד לך? לא מקנא בך. כאילו, נשמע שהטירוף הזה הוא מטורף. קודם כל, אל תקנא, אל תקנא, נקודה. כאילו, זה... מצד אחד, מצד שני, בגלל איך שיצא שהגדרת או הגדרתם את זה, אה... את כנראה עובדת עם אחלה אנשים. אנשים מדהימים, באמת. כאילו, פגשתי אותם, אבל הייתי אורח לרגע. כן. ולא ראיתי פגע דווקא, אבל זה היה... אנשים מדהימים. אני יכולה להגיד לך שפתחתי את הבוקר עם הודעה מה...
מאחד ממעלי הקבוצות. אבל הבטחתי תשובה, ולמה זה לא? ולמה זה לא? ולמה זה לא? ולמה מי אחראי על זה? ועכשיו, אתה יודע, כאילו אני יותר בכירה ממנו. כאילו, אחי, מי אתה? שבע בבוקר יום ראשון, אבל תביא, תביא, תביא. כן. תביא את הבעיות, בוא נפתור אותן, בוא נפצח את האתגר. כאילו, מאוד לא... מאוד מאוד מאמינה בזה. אמ... אני כן, כאילו, אני כן רוצה להוסיף, שבתוך כל הבלאגן הזה, אני לא יכולה להתעלם מהסביבה, כאילו, לצאת רגע בזום-אאוט מהמקום שאנחנו נמצאים בו, ובתקופה שאנחנו נמצאים בה, ויש לי גם, כאילו, את המקומות ש... אני לא מפחדת להיות פוליטית בסיירה, אני לא, ואני יודעת גם שיש אנשים שזה לא גורם להם, שזה גורם להם לאי-נוחות, ואני גם חושבת שאנחנו במקום שבו אנחנו צריכים לתת.
לא כי פיצחנו ולא כי זה, כי אנחנו במקום שהוא יחסית... לתת לחברה חזרה, את מתכוונת? כן. שהוא במקום שהוא יחסית פריבילגי. כי גם כשאני עובדת, כמה שאנחנו עובדים המון שעות ביום וקשה, אנחנו עושים את זה במשרד ממוזג עם בריסטה, ולקחנו ובחרנו אוכלוסיית יעד שמבחינתי ומבחינתנו היא חשובה וצריך לתת לה, וזה חיילים קרביים, שפשוט נורא נורא קשה לג'וניורים להתקבל לשוק העבודה. מאוד מאוד קשה להם להשתלב, והם צריכים הזדמנות. וזה עכשיו החמיר. וזה מחמיר וזה קשוח. עכשיו, אני לא מדברת על חיילים, אני כן מדברת על חיילים שהראו ניצנים של מצוינות. כלומר, מישהו שלמד אומנה, נכון, הוא לא היה ב-8200, הוא היה בגולני והוא היה בגבעתי ובמקומות מאוד קשים, אבל הוא כן למד מדמך, והסיכוי שלו להתקבל למקום עבודה,
הוא למד במקום טוב וקיבל ציונים טובים, והסיכוי שלו להתקבל למקום עבודה הוא נמוך. ואני רוצה לעזור להם. אז נכון, אנחנו לא יכולים לעזור במסות, ואנחנו יכולים לקחת כמה כאלה, ולהכניס אותם למסלול, ולתת להם את ההזדמנות שלהם, וללמד אותם קצת ולתת להם תפקיד ראשון, וזה כל כך בוער בי. זה כל כך בוער בי, לתת חזרה על זה, כי מי, מי יעשה את זה? כאילו, אם לא החברות החזקות, מי יעשה את זה? טוב, מבחינת ה-DNA לפחות יש לך סיכוי טוב למצוא, כאילו, חבר'ה טובים מהצבא, גם בקרבי. נכון. יש התאמה לדברים שתיארת פה ב-DNA. נכון, ואני באמת מאמינה ש... כאילו, שדיברנו כל הזמן על ה... שאמרת לי, אל תחשוב שהם דובים חמודים. אז לא חשבתי, דמיינתי מישהו במטכ״ל מתחת לאלונקה. כאילו, סכין מן השיניים,
ובו זמנית אכפת לי מהחבר'ה שלי. כן. כאילו, זה אנשים טובים. התאמה גדולה לחבר'ה שהיו ביחד בצוות. נכון, ויש... אז מה, רגע, אם החבר'ה האלה במקרה זה מגיע אליהם, איך הם פונים אלייך, או יש איזשהו משהו יוביל לזה? כן, אז פשוט, כבר התחלנו, אוקיי? וכן, ואני מבקשת שפשוט תפנו אליי, בלינקדאין. אלייך ישירות? אליי ישירות. מופרעת את די. כמה, תקשיב, אנחנו כבר שעה 29 לתוך האירוע. מה הסיכוי? מה הסיכוי? כן, אני אפנה אליי, לצוות שלי, לענת דילרמן, שמנהל, כאילו... מה הסיכוי שמה? שמישהו יגיע לשלב הזה בפודקאסט. אהההההההההה. או תופתעי חברים, אני מבקש עכשיו לכתוב לשמרון בלינקדאין. לא בגולני, אבל שמעתי אותך בפודקאסט. לא, אבל כן, חושבים עליהם, חושבים על זה, חושבים על איך לעזור. זה לא לעזור אפילו, זה... יופי, יופי.
כל הכבוד, כל הכבוד. חברים, אנחנו יודעים שנשארתם עד עכשיו, אל תחשבי ככה. אני רוצה לשמוע סימן. כן, תשמעי סימן, תשמעי, אולי מישהו יפנה לך בלינקדאין ויגיד שהוא חושב שיש לו את ה-DNA הנכון. אז הוא רוצה להיות אחד מאלפיים או שניים מאלפיים. איזה, זה מצחיק, אמרת שניים מאלפיים וכאילו, חלק מהאנשים ששמעו את זה אמרו, אה, הורדת לי את המוטיבציה, וחלק מהאנשים שאמרו, אה, וואי, זה עכשיו נחשק, נכון? נכון, ואותם אני רוצה. זה כאילו בו זמנית, ואותם אנחנו... זה עושה את זה יותר נחשק וגם יותר מין כזה, אה, לא אבזבז את הזמן שלי. ממש, ממש, לא. רוצה את המופרעים שרוצים את זה. אנחנו רוצים את האנשים הטובים. טוב, טוב, טוב. היה כיף, תודה רבה רבה רבה. תמשיכי לעשות דברים, זה אני גם אגיד למי שאנחנו לא מצלמים בווידאו, אבל ההפרעת קשב נקרע בזה שהכמות התזוזות שהיו לך, הן פיל פוסקופט. אז אני מקווה ששמעתם טוב את המיקרופון,
כי מדי פעם דיברת לכל מיני כיוונים אצלך. הלכת להיות בפוקוס. תודה. ואני מאוד מאוד שמח. אני כן אתעניין בעוד שנתיים-שלוש, אם תמשיכו עם הטירוף הזה. יעניין אותי גם, אני לא רוצה לדבר על זה עכשיו, כי זה לא זה, אבל נגיד בעוד שנתיים-שלוש, כשכבר לא תהיה ברירה אלא להפוך חלקים גדולים מאוד של החברה הזאת, ולא חלק מהם, למסודרים בעל כורככם, מעניין איך זה יהיה אז. זה כבר קורה, כן? לא, לא, אנחנו צריכים להיות, תקשיב, לי יש את המפתח להפוך את זה לארגון הכי ביורוקרטי בעולם. המפתח אצלי פה, בתיק, בכיס. כן, אבל את שולחת אותו בכיס. אנחנו צריכים להיות מדויקים בזה. יש תהליכים שהם לשם התהליך לא מעניין, ויש תהליכים לשם מה לעשות יותר, כן מעניין. כן. לא, אני אומר, אבל עוד שנתיים-שלוש, את יודעת, ארגון וזה, אולי תהיו בבורסה או כל מיני דברים כאלה, ואז מכריחים אתכם. כן, זה, כן. מתישהו יביאו איזה מבוגר אחרי, אני לא, כנראה שאני לא אהיה, אני כנראה לא מוביל את האישר כשאני אהיה בבורסה,
זה לא יעניין אותי, וזאת לא תהיה אני. מבוגר אחראי, אתה בן שלו מהגר? לגמרי. רציתי לשאול, מאיפה הרוטיבציה שלך? אתה נשמע לי מפונק מדי, אתה לא תעבוד קשה. אתה לא מוזמן לפה. היה לך טוב מדי בחיים. ביי חברים, נקרא בשבוע הבא. נו, יו ניגה שאתה יודע את זה כל פעם. זאת אומרת, איזה דבר כזה. כבוד היושב-ראש. נו, באמת. תודה.


