"ליאור, אתה יכול לדבר עם הבן שלי? הוא לא רוצה להירשם לאוניברסיטה".
אני מקבל היום הרבה מיילים כאלה מהורים. יש מין תחושת אבדון שאפשר ממש לחוש. אז איך בונים אסטרטגיית קריירה כשהיא מתחילה ממקום של פחד? קודם כל מחליפים משקפיים: מ"הכל קורה לי" ל"משלמים לי ללמוד". ואחר כך בוחרים את הסקיל הבא לפי התסכול שלך, ולא רק לפי מה שהשוק רוצה.
ולמה תסכול, מכל הדברים? כי תסכול הוא מקום שיש בו הרבה אנרגיה. וזו האנרגיה שתחזיק אותך ללמוד סקיל לאורך זמן, הרבה אחרי שכוח הרצון נגמר.
אייל דוד שם את האצבע בדיוק על זה, כשישבנו לשיחה בפודקאסט Product Builder. "כשאתה עשית אסטרטגיית קריירה", הוא אמר לי, "זה היה ממקום של בחירה. היום זו אסטרטגיה ממקום של פחד". אז איך יוצאים מזה ומתכננים משהו שבאמת רוצים?
פחד או חרדה?
נתחיל מהאמת: הפחד קיים, ולצערי אני חושב שהוא מוצדק.
אבל עדיף לדבר על פחד ולא על חרדה. חרדה היא לא רציונלית. ויש סיבה רציונלית לפחד כרגע.
וזה לא סמנטיקה. לפחד רציונלי אפשר להגיב. אפשר לשאול ממה בדיוק אני מפחד, ומה אפשר לעשות עם זה.
(ובאופן אישי? הייתי מוקדם מדי. הספר שלי "אני רוצה הכל" יצא ב-2016, ויש בו פרק שסוקר את מהפכת ה-AI. הפרק השני של "פופקורן" היה על מהפכת ה-AI. ראיתי את תמונת העולם, אבל כמו שקורה הרבה ליזמים, הייתי גרוע בתזמון. עכשיו המהפכה תפסה את כולם.)
איך מחליפים משקפיים?
זה עניין של השקפת עולם, לפני כל דבר אחר.
השקפה אחת אומרת: "הכל קורה לי, אני מפחד, איך אני יוצא מזה?"
השקפה אחרת אומרת: "איזה מגניב, יש שינויים טקטוניים, יש הזדמנויות".
תחשבו על מצרי הורמוז. הם נסגרים, מחירי הנפט עולים. יש את אלה שנבהלים (הבורסה גבוהה מדי, אנבידיה לא תחזיר את ההשקעה). ויש את אלה שאומרים "זו הזדמנות". יזמים תמיד מסתכלים על העולם כהזדמנויות. הם רואים משהו משתנה, ומתחילים לחכך ידיים.
אז בואו ניקח כפית של חיוביות. יש הרבה הזדמנויות, גם מעבר לרובוטיקה ולחלל. למשל כל העולם הפיזי. שמעתי את המנכ"ל של סנאפצ'ט מדבר על חזרה לחוויות פיזיות. וראיתי שאנתרופיק פרסמו משרה של אחראי.ת אירועים, עם שכר של עד 400 אלף דולר לשנה. משרה שבהייטק בדרך כלל נותנים למי שמרוויח הכי מעט במשרד.
בעיניי זו אמירה: העולם הפיזי חוזר, ואולי הוא גם המקום הנכון היום, נגיד, למרקטינג.
מה זה אומר "משלמים לי ללמוד"?
ומה שעובד ליזמים עובד גם בבניית קריירה. אפשר לשים משקפיים שנקראות "משלמים לך ללמוד".
אתה בחברה. יש שינויים (עם AI או בלי). הבוסים שלך גם לא יודעים מה לעשות, אבל אומרים לך "תנסה, תעשה מה שאתה יכול". ואם זה לא עבד? זה בסדר. "לא ידענו אם זה יצליח, תעשה עוד פדיחה".
זה בית ספר. וגם אם יש פחד, יש בזה גם צד כיפי.
איך בוחרים איזה סקיל ללמוד?
כשאני בוחר סקיל ללמוד, יש לי שתי אופציות.
האופציה הראשונה: לשאול "מה המרקט רוצה?", ולהתמיד בזה. זה עובד, אבל זה דורש הרבה מאוד כוח רצון.
האופציה השנייה, הקלה יותר פסיכולוגית: ללמוד סקיל שמחובר לרצון שלי.
בפסיכולוגיה מדברים הרבה על רצונות. דברים שיש לנו בפנים, ואנחנו לא ממש פתוחים אליהם. "אני רוצה להיות מפורסם". "אני רוצה להיות עשיר". "אני רוצה לבנות מוצר שמגיע למיליוני אנשים".
אז איך מוצאים את הסקיל שמחובר לרצון? שמים לב לתסכול.
איך נראה תסכול שמצביע על סקיל?
אתה יוצא מפגישה מתוסכל. היה לך משהו נורא חכם להגיד, ולא אמרת. כי כולם בחדר היו יותר בכירים ממך.
זה אומר שיש סקיל שנקרא Executive Presence, ושכדאי לך ללמוד אותו.
או שאתה מתוסכל כי אתה לא מצליח לשכנע את הצוות. אז אולי הסקיל הוא Influence. או Communication.
זה ה-Product Market Fit של הקריירה שלך: החיתוך בין סקיל ששווה להשקיע בו, לבין המקום שבו יש לך מוטיבציה אמיתית.
מה עושים עם זה מחר בבוקר?
יש קלישאה שאני מאוד אוהב. תשאל את עצמך: בחודש האחרון, על מה קיללת בפקקים בדרך הביתה?
"למה אני לא..."
"למה הם לא..."
כדאי לתעד את זה. גוגל דוק פשוט שאוסף את התסכולים. ומדי פעם למדוד את עצמך מולו.
אני לא יודע מה יהיה כתוב אצלכם. אבל אני די בטוח שהסקיל הבא שלכם כבר מסתתר שם.
לעצמכם: אם אתם בכלל לא יודעים מה אתם רוצים להיות בעולם, בשביל זה כתבתי את אני רוצה הכל. ואם אתם יודעים, ורק רוצים להבין איך מתקדמים בעבודה, יש את הצעד הבא שלי.
לארגונים: אם הפחד הזה מורגש אצל העובדים והמנהלים שלכם, בעמוד פיתוח מנהלים לארגונים יש את כל התוכניות שלנו לארגונים.
ואם בא לכם להתחיל בלי לקנות כלום (באמת, לא צריך), כל פרקי "פופקורן", רילס ופרקי טעימה חינמיים נמצאים ב-app.adaptation.work. ההרשמה היא רק עם מייל.
הפרק המלא, כולל תמלול: Product Builder עם אייל דוד