פוסט בסדרה: עתיד עולם העבודה
על הסדרה: אני עוקב כבר שנתיים אחרי כל מה שנכתב על עתיד עולם העבודה בעידן ה-AI. מאמרים, מחקרים, החלטות של חברות. הרבה רעש. כמה דברים שווים. בכל פוסט בסדרה אני לוקח מהלך אחד ספציפי – ושואל: רגע, מה זה אומר בפועל?
הדברים הקטנים מסתירים הצדקה למבנה שטוח
Paul Graham כתב משהו ב-2024 בשם "Founder Mode". קראתי אותו וחשבתי: "זה בעצם הצדקה מתוחכמת למבנה ארגוני שטוח."
ואם הוא צדקה – משהו משתנה.
מה Graham טוען
Paul Graham, מייסד Y Combinator,כתב את זה בבלוגו שלו בשם "Founder Mode vs. Manager Mode".
הטענה שלו פשוטה: הדרך הקלאסית של ניהול – "תן לאנשים טובים לעשות את שלהם" – לא עובדת כשהחברה גדלה. זה עובד ב-5 אנשים. זה נופל ב-500.
(למה? כי כשאתה אדם אחד, אתה יכול להפיץ פה ושם. כשאתה 500 – זה כאוס.)
Founder Mode אומר משהו אחר: מייסדים צריכים להישאר עמוק במעורבות בהחלטות. לא משום שהם "חכמים יותר". משום שהם האנשים היחידים שיש להם דעה מעודכנת של מה החברה באמת צריכה.
וטענתו – גם כשהחברה גדולה, המייסד צריך להישאר קרוב לקרע. לא בשולי הארגון.
(וזה, דרך אגב, נתן לי מחשבה: "Founder Mode" זה בעצם שם קנוני למבנה ארגוני שטוח.)
אם זה קורה – מה משתנה
אם מייסדים צריכים להישאר עמוק בהחלטות – זה פירושו שמבנה ארגוני עם שכבות הנהלה ביניים הופך למיותר.
זה פירושו שהחלטות מתקבלות יותר מהר.
זה גם אומר שאתה צריך מייסדים שנמצאים באמת בכיר. (לא בודד בטוריים – אלא בעל אחיזה יומיומית בהחלטות.)
מנהלים שלא מייסדים מגלים שהם פחות רלוונטיים. אלא אם הם מוכנים להישאר קרובים למייסד.
וארגונים? הם הופכים יותר גמישים. כשהמייסד קרוב – הוא יכול לשנות כיוון בשבוע אם יש צורך.
מי ירוויח
מייסדים שכבר טובים בקבלת החלטות וקרובים לצוותים שלהם. זה כבר המודל שלהם. זה רק עדכון פורמלי של מה שהם עושים.
צוותים שאהבו את הדעה של "המייסד קרוב" – הם כנראה יותר ביטוחונים עכשיו.
וחברות קטנות שכבר בנויות כך. הם כבר במקום הנכון.
מי יפסיד
מנהלים שנבנו על הנחת "מייסדים – תנו לאנשים לעשות שלהם". (כל המעמד הזה של ניהול משתנה.)
שכבות של ניהול ביניים – בדיוק כי המייסד קרוב, אתה לא צריך "מישהו שמייצג את הקרוב למייסד".
וארגונים בעלי תרבות של "בקשתה אני הרשאה" – הם יתקשו. Founder Mode אומר "אני בוחר", לא "אני מותר לך לבחור".
שאלות שאני עדיין מסתובב איתן
מייסדים – האם הם באמת טובים בקבלת החלטות ברמה גדולה? (כי כל שגיאה קטנה של מייסד הופכת לבעיה בחברה של 500.)
איך אתה מחזיק מייסדים שגם צריכים לעשות עבודה תפעולית? (הם פקטור משכפל?)
ואם זה נכון – כמה חברות בעצם יכולות להיות ב-"Founder Mode" אם רק מייסדים טובים באמת יכולים להוביל?
(אני לא יודע. אבל אני חושד שזה עוצר כמה חברות קטנות טובות מלהרחיב. ימים יגידו.)
זהו פוסט בסדרה שלי על עתיד עולם העבודה. אני עוקב אחרי טענת Graham על Founder Mode – ומה זה אומר על מבנה ארגוני בעידן של מנהלות חדשה.
אם אתה מנהל שחושב על איך לעצב מחדש את הארגון שלך, יש לי קורס בדיוק על זה: קורס ניהול בעידן ה-AI.
המקור: Paul Graham, "Founder Mode", paulgraham.com, 2024. קראו את המאמר המקורי
רוצים להמשיך לקרוא את הסדרה?
עוד שינויים בעתיד עולם העבודה – בדרך.
וקול אחד שמעביר את זה, ליאור
← כל הפוסטים בסדרה: עתיד עולם העבודה
נ.ב. אם אתם כמו רוב האנשים, אתם כנראה אוהבים להציץ לאחרים ברשתות החברתיות (לא צריך להתבייש בזה). מוזמנים לעקוב בפייסבוק או בלינקדאין – לכו תדעו, אולי יהיה לי משהו מעניין לומר שם.