פוסט בסדרה: עתיד עולם העבודה
על הסדרה: אני עוקב כבר שנתיים אחרי כל מה שנכתב על עתיד עולם העבודה בעידן ה-AI. מאמרים, מחקרים, החלטות של חברות. הרבה רעש. כמה דברים שווים. בכל פוסט בסדרה אני לוקח מהלך אחד ספציפי – ושואל: רגע, מה זה אומר בפועל?
88% משתמשים, 6% מצליחים – מה בחוסר שוויון הזה
הנתון הזה לא משתלם יפה בתמונה הגדולה.
88% מהארגונים משתמשים ב-AI.
88%.
זה כמו לומר "כל אחד משחק כדורגל" – טכנית זה אמת, אבל זה לא אומר כלום על מי שמשחק בליגה הפרמייר.
כשמקינזי בדקו מה בדיוק עושים הארגונים האלה, הם מצאו משהו מזעזע: רק 6% הם "high performers" אמיתיים.
6%.
למה הפער הזה גדול כל כך?
זה לא כי לחברות אין כלים. הן יש.
זה משהו אחר לגמרי.
מה מקינזי מצאו
מקינזי פרסמו ב-2025 את "State of AI" השנתי שלהם. זה לא דוח קטן.
הנתון הראשון שלהם: 88% מהארגונים העולמיים משתמשים בטכנולוגיות AI – ניתוח נתונים, machine learning, generative AI. זה המנדטוריום כבר.
הנתון השני: מחלקות שדיווחו על "השפעה ניכרת על עלויות או הכנסות" = בדיוק 37%.
והשלישי – זה הקריטי – רק 6% מדווחים על growth בהכנסות של יותר מ-5% EBIT בשל AI.
(שאלו את עצמכם: אם החברה שלכם משתמשת ב-AI, האם ניתן בדיוק לראות את הפגיעה בתחתון? או שזה עדיין הוצאה שאף אחד לא יודע איך להחזיק בחשבון?)
ואז מקינזי נשאו את השאלה הנכונה: מה מבדיל את ה-6% מהשאר?
התשובה פגעה בתפוח: high performers מטפלים ל-AI כעיצוב מחדש של תהליכים ועבודה – לא כ"כלי חדש".
יש הבדל ענק.
אם זה קורה – מה משתנה
תארו לעצמכם שתי חברות.
אחת קנתה Copilot וחולקה אותו לכל אחד. "אתם יכולים כרגע ללחוץ על כפתור ולקבל קוד."
השנייה אמרה: "עד כה שלנו היה 10 קידודים, כל אחד טוען שהוא ייחודי. בואו נתכנן מחדש. בואו נוריד 8 מהם. בואו נעשה 2, וה-AI תשתמש בהם 100 פעם ביום."
התוצאה אינה קרובה.
האחרונה חוסכת זמן, כסף, וקוד שגוי. האחרונה מרחיבה ב-40%.
הסיבה: היא עשתה דבר קשה קודם – היא שינתה את העבודה עצמה.
מי ירוויח
מנהלים שהם מוכנים להיות לא פופולריים לשנייה. כי שיקום תהליכים פירושו "למה אנחנו בכלל עושים את זה כך?" וזה שאלה שתוציא את אנשים מאזורם.
ארגונים שיש להם את ההודאה להגיד "טעינו" ו"בואו נתחיל מחדש". קל יותר לעשות את זה קטן. קל יותר לעשות את זה מוקדם.
וללקוחות? למעשה, לא ירוויחו עד שהארגון יצא מהצד השני של השיקום. בינתיים עלול להיות קצת תרגיל.
מי יפסיד
דברים. הרבה דברים.
בתהליכים שנבנו כדי להשרוד, לא כדי להצליח. זה לא "בואו נתייעל את זה" – זה "בואו נמחוק את זה".
מחלקות שהתבררו שהן היו בעצם ממלאות פערים בתהליך (אגיתור, קואוליטינג, אישורים). כשאתה מעצב מחדש, אולי אין צורך בהן.
וצוות עבודה של 30 איש שהיו צריכים לתאם? כשתעצב מחדש ל-AI, אתה עשוי להישאר עם 8.
שאלות שאני עדיין מסתובב איתן
כמה משרות באמת תהיינה לא רלוונטיות? וכמה יעברו טרנספורמציה?
האם מנהלים מבינים את ההבדל בין "כלי" ו"עיצוב מחדש"? או שהם יקנו תוכנה ויתפלאו למה לא קרה שום דבר?
ואם 88% משתמשים אך רק 6% מצליחים – מה זה אומר על בחירות שהחברות שלנו עושות כרגע?
(אני לא יודע. אבל אני חושד שהתשובה היא פחות על כלים ויותר על אנשים שמורידים גבול.)
זהו פוסט בסדרה שלי על עתיד עולם העבודה. אני עוקב אחרי המחקרים שמציעים למה חברות מתקשות – וממה מי שמצליחה עושה אחרת.
אם פוסט הזה גורם לכם לחשוב על איך לעצב מחדש את התהליכים שלכם, יש לי קורס בדיוק על זה: קורס ניהול בעידן ה-AI.
המקור: McKinsey & Company, "State of AI in 2025", מרץ 2025. קראו את הדוח המקורי
רוצים להמשיך לקרוא את הסדרה?
עוד שינויים בעתיד עולם העבודה – בדרך.
בדיוק מה חשבתם, ליאור
← כל הפוסטים בסדרה: עתיד עולם העבודה
נ.ב. אם אתם כמו רוב האנשים, אתם כנראה אוהבים להציץ לאחרים ברשתות החברתיות (לא צריך להתבייש בזה). מוזמנים לעקוב בפייסבוק או בלינקדאין – לכו תדעו, אולי יהיה לי משהו מעניין לומר שם.