פוסט בסדרה: עתיד עולם העבודה
על הסדרה: אני עוקב כבר שנתיים אחרי כל מה שנכתב על עתיד עולם העבודה בעידן ה-AI. מאמרים, מחקרים, החלטות של חברות. הרבה רעש. כמה דברים שווים. בכל פוסט בסדרה אני לוקח מהלך אחד ספציפי – ושואל: רגע, מה זה אומר בפועל?
מההיררכיה לאינטליגנציה: מה קורה כשמישהו פשוט מבטל את המנהלים
תארו לעצמכם את הבוקר הזה.
אתם מגיעים לעבודה. אין מנהלים. לא "אין" כי הם בחופשה – אין, כי החברה החליטה שהתפקיד הזה לא קיים יותר.
יש שלושה סוגי אנשים: מי שבונים, מי שאחראים על תוצאה, ומי שמפתחים אנשים. זהו.
אין מי שמעביר מידע ממעלה למטה. אין ישיבות סטטוס. אין אימייל "לידיעתכם" שלא ברור למה שלחו אותו.
במקום כל זה, יש מערכת שיודעת כל מה שקורה בחברה. כל החלטה, כל תוצאה, כל בעיה – בזמן אמת.
זה לא סרט מדע בדיוני. זה מה שג'ק דורסי תיאר במאמר שפרסם ב-2026. ואז הוא גם עשה את זה.
מה הוא טוען
דורסי, ביחד עם רולוף בות'ה מ-Sequoia Capital, פרסמו חיבור בשם From Hierarchy to Intelligence.
הטענה שלהם: ההיררכיה הארגונית לא נוצרה בשביל שליטה. היא נוצרה בשביל מידע.
מנהל.ת ביניים בעצם נתב. מקבלים מידע מלמעלה, מורידים למטה. מקבלים מלמטה, מסכמים ומעלים. ככה ארגונים גדולים הצליחו לפעול בלי שכולם ידברו עם כולם.
הבעיה? בעולם שבו AI מנתב מידע מהר, מדויק, ובלי פוליטיקה – הצידוק הזה נעלם.
(למה? כי AI לא מפחד לומר לבוס את האמת. ואנשים כן.)
הם קוראים לחברה החדשה "mini-AGI" – ישות שמתקנת את עצמה על בסיס שני דברים בלבד: מה שקורה בפנים, ומה שהלקוחות אומרים בחוץ.
הם לא נעצרו בתיאוריה. Block – חברת הפינטק של דורסי – פיטרה 40% מהעובדים שלה בתחילת 2026 ועברה למבנה הזה בפועל. 4,000 איש.
אם זה קורה – מה משתנה
שאלו את עצמכם: כמה מהישיבות שהייתם בהן השבוע היו בעצם "מישהו מדווח למישהו"?
אם התשובה היא "הרבה" – אותן ישיבות נעלמות. AI מחליף אותן.
מנהלים שנשארים עוברים מלנהל מידע ללנהל משמעות. זה אחרת לגמרי. הרבה יותר קשה, אגב – ולא כולם יצליחו בזה.
מי שהצטיינו בפוליטיקה ארגונית מגלים שהיתרון הזה קטן. מי שהצטיינו בתוצאות, לעומת זאת, עולים.
ובשוק העבודה: מי שיכולים לנהל 20 agents של AI שווים כמה צוותים שלמים. זה לא מטפורה. זה מה שמפרסמים ב-job posts כבר עכשיו.
מי ירוויח
מי שלא חיכו ממילא שמישהו יגיד להם מה לעשות – סוף סוף בסביבה שמתאימה להם.
ארגונים קטנים שלא יכלו להרשות לעצמם שכבות ניהול עמוקות – פתאום מתחרים על אותו מגרש עם הענקיות. (וזה, אם תשאלו אותי, הדבר הכי מעניין כאן.)
לקוחות שהיו רגילים לסבב בין "אני מעביר את זה לגורם המוסמך" – מקבלים תשובה.
ומשקיעים? הם אוהבים פחות שומן.
מי יפסיד
קיצר.
מנהלי ביניים שתפקידם העיקרי הוא לנהל ישיבות ולתאם בין מחלקות. AI עושה את זה יותר טוב, וכולם כבר מרגישים את זה, גם אם לא אומרים את זה בקול.
אנשי HR שבנו פונקציה שלמה סביב מבנה היררכי. כשהמבנה משתנה – הפונקציה משתנה.
וארגונים גדולים עם תרבות של "לא אפשרי לקבל החלטה בלי חמישה אנשים" – הם הולכים להתקשות מאוד. המודל הזה דורש תרבות שונה, ותרבות לא משתנה בצו.
הערה: כשחושבים על זה, ארגונים גדולים מאוד עם מבנה ביורוקרטי עמוק – ממשלתיים, פיננסיים, בריאותיים – השינוי שם יהיה הרבה יותר איטי. ואולי צריך לשאול אם הוא בכלל רלוונטי להם באותה צורה.
שאלות שאני עדיין מסתובב איתן
מי בודק את ה-AI? אם המערכת שאמורה "לדעת הכל" טועה – מי מרים יד?
האם Block תצליח עם המודל הזה בעוד שלוש שנים, או שנגלה שמנהלי ביניים עשו משהו שלא ידענו שצריך?
ומה עושים עם מי שלא רוצים "לקחת אחריות על תוצאה"? לא כולם הם סטארטאפיסטים. ולא בטוח שכולם צריכים להיות.
(אני לא יודע. באמת לא יודע. ימים יגידו.)
זהו פוסט בסדרה שלי על עתיד עולם העבודה. אני עוקב אחרי המחקר, ההחלטות והגישות שמשנות את הארגונים – ומנסה להבין מה מזה רלוונטי לאנשים שבאמת עובדים בתוכם.
אם אתם מנהלים וזו הבעיה שעקובה לכם בלילה – שתוכניות ארגוניות משתנות מהר מדי – יש לי קורס שלם על זה: קורס ניהול בעידן ה-AI.
המקור: ג'ק דורסי ורולוף בות'ה, "From Hierarchy to Intelligence", מרץ 2026. קראו את המאמר המקורי
רוצים להמשיך לקרוא את הסדרה?
עוד שינויים בעתיד עולם העבודה – בדרך.
טה טה, ליאור
← כל הפוסטים בסדרה: עתיד עולם העבודה
נ.ב. אם אתם כמו רוב האנשים, אתם כנראה אוהבים להציץ לאחרים ברשתות החברתיות (לא צריך להתבייש בזה). מוזמנים לעקוב בפייסבוק או בלינקדאין – לכו תדעו, אולי יהיה לי משהו מעניין לומר שם.